באחד הימים בהם שהינו בטוקיו, החלטנו לצאת ליום טיול בקמאקורה (Kamakura), עיירה קטנה, מעניינת ושלווה, הפוגה קלה מהעיר הגדולה. קמאקורה נמצאת במרחק של 53 דקות נסיעה בקו יוקוסוקה (Yokosuka) שיוצא מתחנת שימבשי (Shimbashi) במרכז טוקיו.
קמאקורה היתה מרכז פוליטי של יפן החל מהמאה השתיים עשרה כאשר השוגון מינמוטו יורימוטו בחר בעיר כמקום מושבו בשנת 1192 ועד למאה הארבע עשרה, עם עליית כוחה של קיוטו כמרכז הפוליטי של יפן. על רקע זה נותרו בעיר עשרות מקדשים ומבנים הסטוריים אשר נוסף לחוף הים האטרקטיבי של העיירה, מושכים לעיירה תיירים רבים.
אנחנו התחלנו את הביקור שלנו בעיירה בהליכה רגלית מתחנת הרכבת לכיוון מקדש הצ'ימנגו (Tsurugaoka Hachimangu), מקדש השינטו החשוב ביות בעיירה. בדרך הלכנו לאורך מדרחוב שכלל שפע של חנויות מזכרות, גלידריות ובתי קפה ולצדנו הלכו יפנים רבים בקימונו, עד שהגענו לשער הטורי האדום המרשים שנמצא בפתח המתחם הנרחב של המקדש.
המקדש הוקדש לאל הא'צימן, אל המלחמה, שנחשב לאל הפטרון של משפחת השוגון מינמוטו יורימוטו ושל הסמוראים באופן כללי. הדרך למקדש כוללת מספר שערי טורי מרשימים, תערוכת ציורים יפניים לאורך השדרה הראשית וגנים יפים. בכניסה למקדש התרעננו הילדים מהחום והלחות ששררו ביום הקיצי החם, במתקן נטילת הידיים העשוי במבוק, הנמצא בכניסה למקדשים ברחבי יפן.
לאחר הפסקת קפה וגלידה טובה ומרעננת בבית הקפה שבכניסה למקדש המשכנו ללכת לאורך החנויות עד לתחנת הרכבת ומשם לקחנו אוטובוס לכיוון פסל הבודהא הגדול (Daibutsu) העשוי ברונזה ומתנשא לגובה של 13.35 מטרים. זהו בודהא הברונזה השני בגודלו ביפן אחרי פסל הבודהא הגדול ביותר ביפן שנמצא במקדש טודאי ג'י אשר בנארה. במקור עמד הפסל שנחנך בשנת 1252 לספירה בתוך מקדש אך מקדש זה נהרס מספר פעמים בסופות טייפון ובגלי צונאמי שהיכו בחוף במאות 14 – 15 ומאז ניצב הפסל לבדו ומהווה מוקד משיכה לתיירים רבים.
בסיום הביקור בפסל המרשים, אכלנו צהריים במסעדה סינית מצויינת וקינחנו בגלידה בדוכן בו אכל לפי התמונות שנתלו על הדוכן גם הנשיא אובאמה בביקורו האחרון ביפן ובקמאקורה.
מכאן הלכנו במורד הרחוב לכיוון חוף הים אך בדרך נכנסנו לאחד המקדשים המרשימים ביותר שראינו ביפן – מקדש הסדרה (Hasedera). זהו מקדש בודהיסטי שבמרכזו מקדש לאלה קנון, אלת הרחמים שבתוכו נמצא פסל עץ בגודל 9 מטרים בן אחד עשרה הראשים של האלה קנון. זהו פסל העץ הגדול מסוגו ביפן. מעבר לכך במקדש מתחמים שונים, כולל בריכת דגי קוי, יער במבוק קטן, עשרות פסלים קטנים לזכרם של תינוקות שנפטרו וגנים יבשים. כמו כן יש במקדש תצפית מרהיבה על העיירה ועל חוף הים אליו הגענו לאחר הליכה קצרה ברגל.
בדרך לחוף הים של קמאקורה יכולנו להבחין בשלטי האזהרה מפני הצונאמי וחצים שמסמנים את כיוון הבריחה בעת צונאמי (גלי גאות המכים בחוף בעוצמה בעקבות רעידת אדמה) מחוף הים לאזורים הגבוהים יותר בעיירה אשר סומנו על גבי המדרכה. לצד אלה היו ברחוב שלטים עם כללי התנהגות בים ואלה כללו איסור על עישון, שתייה חריפה וקעקועים שאינם רצויים במקומות רבים ברחבי יפן כיוון שהם נתפסים כמזוהים עם אנשי העולם התחתון. מכיוון שלא היינו ערוכים לרחצה בים והשמש בשעת הצהריים היתה חזקה, לא התרחצנו בים אך מעין והילדים לא רצו לוותר על חווית הרחצה באוקיאנוס השקט, הורידו סנדלים ונכנסו למים עד לגובה הברכיים והצטננו מעט מהחום ששרר.
מכאן חזרנו ברכבת המקומית אל תחנת הרכבת המרכזית וסיימנו את יום הטיול בעיירה בבית קפה מקומי לעוד כוס קפה, עוגה וגלידה טובה וחזרנו לעוד כמה ימים מהנים בעיר הגדולה.
פוסטים נוספים שכתבנו על יפן:
כמעט הכל על תכנון הטיול ביפן – שאלות ותשובות
חוויה משפחתית ביפן – מסלול טיול בן שבועיים וחצי ביפן: טוקיו, טקיאמה, קיוטו ואוסקה
מסלול טיול משפחתי בן חודש ביפן – מפוקואוקה לטוקיו וביניהן
כמעט הכל על כרטיס הרכבות היפני Japan RailPass = שאלות ותשובות
חמישה ימים באוסקה כולל שני טיולי יום בקיוטו
ביקור בהאקונה – מחפשים את הר פוג'י…
שמונה ימים בטוקיו ובסביבתה – מא' ועד ת'
קניות ביפן – מה כדאי לקנות והיכן
קראו גם:
האם כדאי לקנות את כרטיס הרכבות היפני?