אתונה היתה היעד האחרון בו ביקרנו במהלך הטיול שלנו ביוון –  11 יום מסלוניקי לאתונה. אתונה היא בירת יוון, עיר עתיקה בת אלפי שנים שמשמשת כמרכז המטרופילין הכולל למעלה מ 3.5 מיליון תושבים, כשליש מתושבי יוון ואכן בניגוד לאזורים בהם טיילנו ברחבי יוון שהתנועה בהם היתה דלילה למדי, אתונה היתה עמוסה ובשעת אחר הצהריים כאשר הגענו לפרברי העיר, האזור הזכיר לנו את הנסיעה במטרופולין תל אביב.  לאחר נסיעה של למעלה משעה בפקקים, הגענו למרכז אתונה והתחלנו בשלושת ימי הטיול שלנו בעיר. התמקמנו בדירה נהדרת אותה הזמנו דרך בוקינג סמוך לרובע הפלאקה – Athens Heart Apartments  הדירה ממוקמת לא רחוק מכיכר סינגטמה, האזור המומלץ ביותר להתמקם בעיר. אזור זה שוקק חיים ביום ובלילה, עשיר במסעדות, בתי קפה, טברנות, שפע של חנויות מזכרות והכל בטווח הליכה מרוב האטרקציות של העיר.

בשלושת הימים הבאים יצאנו עם הילדים מדי יום בבוקר לסיור באטרקציות הרבות שיש באתונה,  בעיקר מבנים ומונומנטים מימי יוון העתיקה, רומא, התקופה הביזנטית ומימי הכיבוש העות'מאני וכן מוזיאונים שונים. מכיוון שטיילנו עם הילדים בנינו את המסלול כך שיכלול את האתרים המרכזיים של העיר אך במינון מתאים ובשילוב עם קניות וביקור בבתי קפה ובמסעדות.

את היום הראשון באתונה התחלנו בביקור בגבעת האקרופוליס, העיר העליונה של אתונה העתיקה, אתר מורשת עולמית המהווה את אחד מסמליה הידועים של אתונה ושל יוון. האקרופוליס היא גבעה בגובה 150 מטרים מעל פני הים הצופה על כל העיר אשר שכנה במרכזה של אתונה מימי יוון העתיקה ובה מרוכזים מבנם ושרידים ארכיאולוגים מהמרשימים ביותר מימי יוון העתיקה וגם מתקופות קדומות יותר כמו התקופה הניאוליטית וכן מהתקופה הרומאית. המבנה המרשים ביותר שנותר מימי יוון העתיקה הוא הפרתנון, המקדש היווני שנחשב למפורסם ביותר מימי יוון העתיקה אשר נבנה במאה החמישית לפני הספירה כהודיה לאלה אתנה, אלת הניצחון שנחשבה לאלה הפטרונית של אתונה שגם כנראה נקראת על שמה.

הביקור בפרתנון ובמבנים נוספים במתחם, ביניהם תיאטרון דיוניסוס, מקדש אתנה ניקה, האודאון של הרודס ועוד… מבנים מרשימים, דבר שניכר בתצלומי הסלפי הרבים שעשו הילדים על רקע המבנים השונים ונופיה של העיר שנשקפו מהגבעה ואיפשרו לנו לקבל מושג לגבי מיקומנו המרכזי בלב העיר ולמיקומם של אתרים מרכזיים בהם ביקרנו בימים: מוזיאון האקרופוליס, מקדש זאוס, הפורום היווני, האצטדיון האולימפי ובלטה מאד גבעת הזאבים – גבעת ליקאביטוס, בה ביקרנו ביום האחרון.

במהלך הביקור באקרופיליס השתדלנו לא להרבות בהסברים לילדים אך בכל זאת הם יצאו מהביקור עם יכולת להבחין בין העמודים הדורים, האיונים מהתקופה היוונית ועמודים הקורינטיים שאפיינו בעיקר את התקופה הרומית. לאחר שמיצינו את הביקור באקרופוליס, חזרנו לאזור הפלאקה, השכונה המפורסמת ביותר באתונה למרגלות האקרופוליס, בה גם נמצאים מרבית אתרי העתיקות של  אתונה. באזור זה אכלנו במסעדה סינית מצויינת (הילדים רצו שובר שגרה מהאוכל היווני שבעינינו היה מעולה), אחת מהמסעדות הסיניות הרבות שיש בעיר ושוטטנו בסמטאות  בין בתי הקפה, המסעדות והחנויות, ביניהן חנויות מזכרות רבות וכן לא מעט חנויות שמכרו מוצרים אורגניים משמן זית: סבונים, קרמים וכד'…

הרחובות היו עמוסים במטיילים מכל העולם ומזג האוויר האביבי הנעים הפך את השוטטות בסמטאות הפלאקה לנעימה מאד. מהפלאקה המשכנו דרך האגורה הרומית העתיקה, מרכז העיר מהתקופה הרומאית שבה השתמר בצורה יפה מגדל הרוחות, מבנה בן שמונה פאות מהמאה הראשונה מעוטר בתבליטים אשר שימש כמצפן, שעון מים, שעון שמש וכשבשבת רוח.

 

מרחק לא קצר משם, לא רחוק מכיכר מונסטיראקי, לאורך הרחובות ארמו ופנדורוסו, נמצא שוק הפשפשים של אתונה, שוק עמוס בחנויות ובדוכנים של בגדים, תיקים, צעצועים, מוצרים לסלולרי, עתיקות וחפצי יד שנייה ובסביבתו שפע של בתי קפה ומסעדות.

באזור זה נכנסנו לחנות פרוזן יוגורט יווני בשירות עצמי בשם Yogolicious. נכנסים לחנות, בוחרים ביוגורט בטעמים שונים, ממלאים את הגביע או את הכוס, עוברים לשלב התוספות ואז שוקלים ומשלמים לפי המשקל. מומלץ בחום.

לא רחוק משם עצרנו בחנות הממתקים הנזל וגרטל המעוצבת על פי האגדה, כולל בית עץ קסום ובית מכשפה וממתקים התלויים מהתקרה. העובדים במקום לבושים בבגדי הנזל וגרטל מכינים ומוכרים קיורטוש גלידה וקפה. חוויה מתוקה לכל המשפחה.

מכאן המשכנו לביקור במוזיאון האשליות של אתונה. מוזיאון מוצלח מאד ומהנה מאד לכל המשפחה הביקור עורך כשעה וכולל מתקני אשליות אופטיות שונות. חוויה כיפית ומצחיקה, הפוגה טובה לאחר רצף העתיקות. המוזיאון נראה חדיש, מתוחזק היטב עם צוות מסביר פנים.

מכאן המשכנו דרך שוק הפשפשים לכיכר מונסטיראקי ( Monastiraki).  אחד המוקדים העמוסים באתונה ממנה מתחיל שוק המשפשים. בכיכר תיירים ומקומיים רבים, דוכני מזון וכן לא מעט רוכלים מהגרים אפריקאים או פליטים ערבים שמנסים את מזלם בעיר. בסמוך לכיכר זו תחנת מוניות גדולה וכן אחת מתחנות הרכבת המרכזיות של העיר אשר ממנה ניתן להגיע לפיראוס (כל 15 דקות, 1.4 אירו, 20 דקות נסיעה) ומשם להמשיך לטיול באיי יוון או להגיע לשדה התעופה. כמו כן בסמוך לתחנת מונסטיראקי ניתן למצא לוקרים בהם ניתן לאפסן את המזוודות והתרמילים במקרה ורק הגעתם או אם אתם עוזבים את העיר באותו יום.

 סיימנו את היום בפלאקה בארוחה יוונית מצויינת עם עם שירות מעולה במסעדת  Royal – Greek Souvlaki בה אכלו בעיקר מקומיים.

את היום השני התחלנו בביקור במקדש זאוס האולימפי , שאת הכניסה אליו רכשנו כחלק מהחבילה שרכשנו בכניסה לאקרופוליס ביום הראשון.  בימי יוון העתיקה היה זה המקדש הגדול ביותר, עוד יותר מהפרתנון שנותר שלם יותר כיום. בנייתו של מקדש מרשים זה החלה בשנת 515 לפני הספירה והושלמה במאה השניה לספירה על ידי הקיסר אדריאנוס קיסר.

לא רחוק ממקדש זאוס הגענו לשער אדריאנוס על שמו של הקיסר הרומי אשר החריב את בית המקדש בעקבות מרד בר כוכבא, שינה את שמה של ירושלים לאליה קפיטולינה ולפרובינקיה יהודה קרא  פלסטינה במטרה למחוק את הקשר בין ארץ ישראל לעם היהודי. שער הניצחון לכבודו של אדריאנוס נבנה במאה השניה לספירה בסמוך למקדש זאוס על הדרך העתיקה ועל הגבול שבין האקרופוליס – עיר האלים לבין רובע המגורים העתיק – הפלאקה של היום.

מכאן המשכנו לעבר מוזיאון האקרופוליס, אחד המוזיאונים החשובים והמרכזיים באתונה וביוון כולה. המוזיאון החדשני שנחנך בשנת 2009 כולל ארבע קומות בהן מוצגים הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו באקרופוליס ולרגליו לצד סרטונים ואמצעי המחשה דיגיטליים שהציגו כיצד נראה האקרופוליס ואתריו המרכזיים ובראשם הפרתנון שמרכיבים רבים שלו מצויים במוזיאון האקרופוליס. סיירנו עם הילדים בין קומות המוזיאון המרשים שמחלונות הזכוכית שלנו נשקפת גבעת האקרופוליס. כאשר לילדים נמאס הם ישבו וחיכו לנו עד שמיצינו את הביקור, מוצפים מהעושר התרבותי.

בקרבת מוזיאון האקרופוליס עצרנו באחת המסעדות הרבות. מכיוון שזהו אחד האזורים הכי מתויירים בעיר, נמצאים באזור זה מסעדות  שהן למעשה מלכודות תיירים. סימן ההיכר למסעדות אלו ביוון הוא בעלי המסעדה העומדים בפתח ומזמינים את העוברים ושבים להיכנס והתפריט המופיע במגוון שפות. מכיוון שהיינו רעבים, נכנסנו לאחת המסעדות הללו שאכן היתה בהתאם לציפיות: מנות קטנות וסתמיות ומחיר מנופח.

מכאן הלכנו כקילומטר לעבר האצטדיון האולימפי הישן של אתונה, אצטדיון פנאיתינאיקו – Panathenaic Stadium. אצטדיון זה שימש ביוון העתיקה כאתר המשחקים הפאן אתנאיים שנערכו לכבוד האלה אתנה. בשנת 329 לפני הספירה הקים ליקורגוס את האצטדיון משיש לבן. אחרי כמה מאות שנים הורחב האצטדיון כך שיוכל להכיל 50 אלף צופים. בשנת 1870 נחשפו שרידי האצטדיון ובשנת 1895 שוקם האצטדיון כך שיוכל לשמש את המשחקים האולימפיים שחודשו בשנת 1896. האצטדיון ענק ומרשים ביותר.

כחובבי ריצה ניצלנו את ההזדמנות ולמרות שהיה די חם באותו יום, רועי ומעין רצו במלוא כוחם במסלול הריצה של האצטדיון ולסיום עלו על הפודיום שפתוח לשימוש המבקרים. לאחר תצפית מרשימה מאד על האצטדיון הענק שמכיל כיום 80 אלף מושבים מהמקומות הגבוהים, המשכנו לביקור קצר במרכז המבקרים בו ניתן למצוא ממצאים, תמונות וכתבות הקשורות לאצטדיון האולימפי.

מהאצטדיון האולימפי חזרנו דרך הגנים הלאומיים של אתונה לאזור הפלאקה. הגנים עצמם לא מרשימים במיוחד אך הם מהווים אזור שקט ורגוע בלב העיר הסואנת. במתחם הגנים נמצא מבנה מרשים מאד – Zappeio Hall. מבנה זה נבנה במאה התשע עשרה ובמהלך האולימפיאדה הראשונה נערכו בו תחרויות הסיף האולימפיות. הבניין עצמו נקרא על שמו של אוונגלוס זאפאס האיש שייסד את המשחקים האולימפיים היוונים בסוף המאה התשע עשרה. מחוץ למבנה ניצב פסלו של זאפאס שהחיה את מסורת האולימפיאדה מימי יוון העתיקה. מתחת לפסלו קבור ראשו של זאפאס. בהמשך שימש מבנה זה באירועים הסטוריים שונים וביניהם טקס החתימה של יוון על הצטרפותה לקהילה האירופית בשנת 1979.

בהמשך שוטטנו ברובע הפלאקה בין בתי קפה, קונדיטוריות וחנויות מזכרות ולקראת השעה חמש הגענו לכיכר סינטאגמה לטקס חילופי המשמרות מול בניין הפרלמנט. הטקס מתקיים מדי שעה עגולה לאורך כל שעות היממה.  טקס מרשים ומעט דרמתי הכולל פלוגה של חיילי המשמר בלבוש הייצוגי, צועדים על פי כללי הטקס. הטקס עצמו אורך כעשרים דקות.

לאחר הציפיה בטקס חילופי המשמרות ירדנו לתחנת המטרו סינטגמה. תחנת מטרו זו היא אחת התחנות המרכזיות של העיר, ממנה ניתן להגיע גם לשדה התעופה. מטרת הביקור הפעם היתה לראות את המוצגים הארכיאולוגים שמשולבים בתחנה. בדומה לערים עתיקות נוספות כמו ירושלים, גם אתונה בנויה על שכבות של יישובים קדומים. בעת בניית התחנה התחתית בכיכר סינטגמה, נחשפו מבנים ואף קבר עם שלד אותם ניתן לראות בקומה הראשונה של התחנה דרך קיר זכוכית, לצד תצוגה של ממצאים ארכיאולוגים נוספים שנחשפו במקום.

דבר נוסף ממנו התפעלנו היה הניקיון ששרר ברחבי תחנת הרכבת התחתית. הניקיון והאסתטיקה הם מאפיינים כלליים ביוון והם באים  לידי ביטוי במידה רבה גם בתחנת המטרו, תופעה שלא ראינו בתחנות מטרו אחרות בעולם למעט בתחנות המטרו ביפן. (ראו מסלול טיול ביפן). בהזדמנות זו גם קנינו כרטיסי נסיעה ברכבת מתחנת סינטגמה ליום המחרת לשדה התעופה בעלות של 35 שקלים לכרטיס.

באותו יום אכלנו את ארוחת הערב במסעדה מצויינת בשם גרקו פרוג'קט שנמצאת בקרבת כיכר סינטגמה והתענגנו על האוכל היווני המצויין: ממרח פאבה, סופלקי, ירקות בתנור, סלט יווני, עלי גפן וציזיקי לצד בירה מיטו – בירה יוונית מצויינת.

את היום השלישי והאחרון של הביקור בעיר, התחלנו בביקור בשוק הפשפשים בו כבר ביקרנו ביום הראשון, מכיכר מונסטיראקי (Monastiraki)  לכיכר טיסיו ((Thiseio. אזור זה מזכיר מאד את דרום תל אביב. אזור מצויין לקניות הכולל חנויות ודוכנים רבים  הכוללים בגדים, נעליים, ענתיקות, ספרים ומזכרות רבות. חלק מהחנויות מעוצבות בשיק מיוחד. כל האזור שוקק חיים וכולל גם מסעדות רבות. באזור זה יש גם ריכוז גדול מאד של גרפיטי וציורי קיר, תופעה שבלטה מאד גם בסלוניקי. תופעת הגרפיטי הייתה נהוגה בימי יוון העתיקה כאשר נהגו לגלף ציורים וכתובות ישירות על הקירות. גם כיום הגרפיטי הוא חלק בלתי נפרד מהנוף באתונה, תופעה שהתעצמה לנוכח המשבר הכלכלי הקשה הפוקד את יוון משנת 2008. (מומלץ לראות את הסרט אהבה יוונית כדי להבין את המורכבות ביוון כיום). את הפלאקה התיירותית ניקו בשנים האחרונות מהגראפיטי אך בשאר אזורי העיר ובמידה רבה באזורים מרכזיים כמו כיכר מונטסיראקי וכיכר אומוניה, ניתן לראות כמעט על כל קיר שפע של ססמאות פוליטיות, דמויות אנימציה וציורי קיר מושקעים במיוחד.

מכאן המשכנו לעבר האגורה. הכניסה למתחם האגורה היה חלק מכרטיס הכניסה המשולב לאקרופוליס שקנינו ביום הראשון (12 אירו). אזור האגורה שימש כמרכז הציבורי של אתונה בימי יוון העתיקה החל מהמאה השישית לפני הספירה. נכנסנו למתחם הענק ושוטטנו בין המבנים המרשימים שנותרו במתחם ההסטורי בו פעלה הדמוקרטיה האתונאית ובה פעלו הוגי הדעות אריסטו וסוקראטס.  אחד הפסלים בהם נתקלנו במקום הוא פסלו של אדריאנוס קיסר שאותו כבר הזכרנו בהקשר לשער הניצחון, מקדש זאוס האולימפי ולדיכוי האכזרי של מרד בר כוכבא. הילדים ניצלו את המתחם המרשים לתמונות סלפי יפות.  נוסף למבנים העתיקים, ביקרנו במוזיאון האגורה, מוזיאון קטן ומרשים המציג את הממצאים שנחשפו במתחם האגורה מימי יוון ורומא.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

את הביקור סיימנו בארוחת צהריים מצויינת באזור כיכר מונטיסראקי ומכאן לקחנו מונית לגבעת ליקביטוס – גבעת הזאבים, עליה המליץ לנו בחום ניקו בעל הדירה בה ישנו באתונה. מכיוון שהיה יום חם למדי, החלטנו לעלות לגבעה באמצעות מונית.

לפי המסורת המקומית הגבעה היתה מקום מקלט של להקות זאבים (ליקוס ביוונית). תוך כמה דקות נסיעה ברחובות המפותלים, הגענו לחניון הסמוך לפסגה בגובה 275 מטרים, שממנה נשקף נוף מרהיב של כל העיר וסביבותיה, עד לפיראוס והאי אגינה.

מפסגת גבעת הזאבים ירדנו באמצעות פוניקולר שהוביל אותנו לשכונת קולונאקי, המטופחת השוכנת לרגליה של הגבעה. כאן עצרנו להפסקת קפה ומיץ קר באחד מבתי הקפה של השכונה ולקראת אחר הצהריים חזרנו אל הפלאקה וכאן גם הסתיים הטיול הנפלא שלנו – 11 יום ביוון היבשתית מסלוניקי לאתונה עם הרבה טעם של עוד. …

מקומות נוספים בהם כדאי לבקר באתונה: המוזיאון הארכיאולוגי של אתונה, טברנות באתונה, ביקור בנמל פיראוס, טיול יום לאחד האיים שבקרבת אתונה – האי אגינה ועוד…

פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הטיול ליוון: 

מסלול טיול ביוון היבשתית מסלוניקי לאתונה

חופשה משפחתית בסלוניקי

מקומות לינה מומלצים ביוון היבשתית

מחירים לדוגמא ועלות טיול משפחתי ביוון

 

 

 

סלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, היתה היעד הראשון שלנו בטיול בן 11 יום ביוון מסלוניקי לאתונה. נחתנו בשדה התעופה בשעה לא נוחה במיוחד – 3 לפנות בוקר, בטיסה מצוינת של חברת איגאן מתל אביב לסלוניקי. למרות השעה, דלפק השכרת הרכב בשדה עבד ביעילות ותוך זמן קצר יצאנו עם הרכב לכיוון העיר. שדה התעופה מרוחק מממרכז העיר סך הכל כרבע שעת נסיעה רציפה ללא פקקים בשעה מוקדמת של הבוקר וכך הגענו תוך זמן קצר אל הדירה הנהדרת אותה הזמנו דרך בוקינג במרכז סלוניקי –    Urban Life Redefined Rooster Apartment –  דירוג 9.9 בבוקינג! . הדירה ממוקמת במרחק הליכה מהאתרים המרכזיים ומאזורי הקניות של העיר, בשכונה נעימה מאד. הדירה היתה נקיה מאד, מעוצבת וכוללת מטבח מאובזר. בעלת הבית לנה נחמדה מאד, חיכתה לנו במאור פנים בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר כאשר הגענו לעיר משדה התעופה (בתיאום מראש). החיסרון היחיד במיקומה המרכזי של הדירה הוא שאין חנייה צמודה ליד המלון שממוקם במדרחוב במרכז העיר והאזור סביבו עמוס למדי במשך היום אך לא רחוק משם ישנם חניונים. לאחר שינה קצרה, נסענו לחניון אוטומטי גדול שממוקם בסמוך לבניין ימקא, מרחק 600 מטרים מהדירה, החננו את הרכב ליומיים הקרובים והתחלנו בביקור שלנו בעיר.

כבר מההגעה אל העיר התאהבנו באופי הרגוע של העיר ומהנחמדות של כל מי שפגשנו. פתחנו את היום בקונדיטוריה מקומית ולא יכולנו שלא לנסות כמה סוגים של מאפים, סוגים של בורקס ועוגיות לצד קפה משובח. מכאן התחלנו את הביקור באתרי העיר בביקור במוזיאון הארכיאולוגי של סלוניקי. מוזיאון זה נחשב לאחד המוזיאונים החשובים ביוון (לצד המוזיאון הארכיאולוגי של אתונה ומוזיאון האקרופוליס באתונה (ראו פוסט נפרד על הביקור באתונה) והוא מציג ממצאים ארכיאולוגים מרהיבים מתולדותיה של סלוניקי ושל חבל מקדוניה בו היא נמצאת, מהעידן הפרה הסטורי, דרך ממלכת מוקדון, הממלכות ההלניסטיות וכן ממצאים מהתקופה הרומאית. קנינו במוזיאון כרטיס משולב למספר אתרים בעיר והקדשנו למוזיאון שעה, כדי לא להמאיס את הביקור במוזיאון על הילדים (ראו פוסט על ביקור עם הילדים במוזיאון – כיצד לעשות זאת?).

מהמוזיאן הארכיאולוגי המשכנו בהליכה לאורך הטיילת של חוף הים לכיוון המגדל הלבן, אחד מסמליה המוכרים של העיר. בדרך עברנו ליד פסלו הענק של אלכסנדר הגדול, הידוע כאלכסנדר מוקדון, מגדולי המצביאים בעת העתיקה שהפך את ממלכת מוקדון מממלכה קטנה בצפון יוון לאימפריה ההלניסטית האדירה שהשתרעה על אזורים נרחבים באסיה ובצפון אפריקה, כולל ארץ ישראל.

במהלך ההליכה הנעימה לאורך הטיילת של סלוניקי, התענגנו על מזג האוויר האביבי הנהדר של חודש אפריל בצפון יוון. האתר הבא בו ביקרנו היה המגדל הלבן של סלוניקי שנבנה במאה ה – 13 על ידי השלטון העות'מאני ששלט ביוון משך שנים ארוכות עד למלחמת העצמאות היוונית בתחילת המאה התשע עשרה. מבצר שמור זה נועד להגן על העיר מהחזית הימית ועם הזמן הפך גם לכלא של השלטונות העות'מאניים בו גם ביצעו את טבח היניצ'רים בשנת 1826 בהוראת הסולטאן מחמוד השני. בעקבות הכרזת עצמאות יוון ביולי 1832, נצבע המגדל בלבן כסמל למחיקת השלטון הטורקי. כיום משמש המגדל כמוזיאון לתולדות העיר, הכולל אמצעי מולטימדיה שונים. הביקור במגדל כולל טיפוס במדרגות הספירליות דרך חללי התצוגה של המוזיאון עד לראש המגדל שממנו ערכנו לערוך תצפית מרהיבה על כל העיר סלוניקי.

מהממגדל הלבן המשכנו לעבר אזור הקניות והמסעדות השוקק במרכז העיר –  אזור רובע לדאדיקה (Ladadika District). הלכנו דרך רחוב הקניות Timiski והרחובות שבסביבתו, בהן נמצאות חנויות מקומיות עם מיטב העיצוב לצד הרשתות הבינלאומיות הידועות: טומי הילפיגר, H&M, Zara, חניויות של רשתות הספורט המובילות אדידס, נייק ופומה וכן חנויות שנעה איתרה מראש כמו Lash , רשת בריטית גדולה המתמחה בסבונים אורגניים ריחניים וכן רשת פליינג טייגר (Flying Tiger), רשת דנית שיקית וחדשנית שמציעה בחנויות שלה מגוון עצום וצבעוני של אביזרים מעוצבים לבית ולגינה. נתקלנו ברשת זו מספר פעמים בטיולים שלנו ליפן או באיטליה וגם בסלוניקי בה ישנן שתי חנויות של רשת זו, הילדים לא ויתרו על הביקור. בכלל מאד הופתענו מריכוז החנויות הבינלאומיות. לא ציפינו למצוא בסלוניקי אפשרויות כל כך רבות לקניות.

 

לצד החנויות הבינלאומיות, מצאנו חנויות בוטיק לפירות יבשים, זיתים ולא מעט חנויות פרחים, מרכיב מרכזי ביוון. כמעט כל בית מעוטר בגינות מטופחות בפשטות ובאסתטיקה ועם הרבה עציצים. במהלך השוטטות במרכז העיר הגענו לשוק המרכזי של סלוניקי – שוק מודיאנו הססגוני שכלל אינספור דוכנים וחנויות בגדים  מקומיים, זיופים של מותגים לצד זיתים, דגים ופרחים.

לאחר ארוחת צהריים יוונית ראשונה במסעדה מקומית, המשכנו לכיוון הרובע היהודי של סלוניקי אשר נמצא ממש בסמוך לשוק מודיאנו שהוקם על ידי שאול מודיאנו ז"ל מקהילת יהודי סלוניקי. לא רחוק מהשוק נמצא המוזיאון היהודי של סלוניקי השוכן בבניין עתיק בו פעל "בנק אתונה" שהיה בבעלות יהודית. המוזיאון שהיה סגור בעת הביקור שלנו,  מנציח את המורשת של יהדות סלוניקי, קהילה עתיקה שראשיתה עוד במאה הראשונה לספירה אך רובה הגיעה בעקבות גירוש יהודי ספרד ופורטוגל בשנת 1492 וקליטתם של היהודים בתחומי האימפריה העות'מאנית. ערב מלחמת העולם השנייה היתה סלוניקי מרכז יהודי משגשג, בה התגוררו מרבית יהודי יוון, 60 אלף יהודים, רבים מהם התגוררו ברובע ברון הירש שבסמוך למרכז העיר. כיבוש יוון והשואה חיסלו את מרבית יהודי סלוניקי. מהקהילה הגדולה שרדו 2000 יהודים בלבד.  כדי להכיר מקרוב את סיפורה הטראגי של יהדות יוון וקהילת סלוניקי בפרט בתקופת השואה כדאי לצפות בסיפורו של עובדיה ברוך ז"ל , ניצול שואה יליד סלוניקי.

לאחר הפסקת צהריים קלה במלון, המשכנו בהליכה רגלית באתרים נוספים שנמצאו במרחק הליכה מהמלון שלנו במרכז העיר. תחילה הגענו לקשת גלריוס המרשימה שנבנתה על ידי הקיסר הרומי גלריוס בשנים 298 – 299 לספירה לציון הניצחון הרומי על הפרסים. בסמוך לקשת נמצאת הרוטונדה, מבנה רומאי נוסף שנבנה בשנת 306 כמאוזולאום של גלריוס או לשמש כמקדש פגאני. בימיו של הקיסר הרומי קונסטנטין הגדול שקיבל את הנצרות כדת האימפריה הרומית הפכה הרוטונדה לכנסייה מרשימה במיוחד על שמו של גאורגיוס הקדוש. כנסייה זו הכוללת כיפה בגובה 30 מטרים נחשבת לאחת הכנסיות הקדומות בעולם הנוצרי והפכה בשל כך לאתר מורשת עולמית כמבנה בעל ערך תרבותי רב מתקופת הנצרות הקדומה ומהתקופה הביזנטית.

ברחבי העיר שרידים רבים נוספים מהתקופה הביזנטית, ביניהם הכנסייה היוונית אורתודוכסית האגיוס דמיטריוס הנחשבת למקום הקדוש ביותר לנצרות בסלוניקי וגם היא הוכרזה כאתר מורשת עולמי. הכנסייה מרשימה מאד מבחוץ ועוד יותר מבפנים וכוללת רצועות של פסיפסים שהשתמרו מהמאות השביעית או השמינית. בדומה לכנסיות אחרות בסלוניקי וברחבי יוון, בעקבות הכיבוש העות'מאני משנת 1493 ועד לשנת 1912 שימשה גם כנסייה זו כמסגד עד לעצמאות יוון. בשנת 1917  פרצה שריפה בעיר סלוניקי, וגרמה להרס של התקרה ושל הקירות העליונים בכנסייה. שיפוץ המקום נערך בשנות השלושים והארבעים  ובמהלכו התגלו במרתף שרידים של בית המרחץ הרומאי – המקום שבו לפי האמונה הוחזק דמטריוס הקדוש בכלא ולאחר מכן  הוצא להורג על ידי החיילים הרומאיים. כן התגלתה במקום באר המים שלפי המסופר – לתוכה הושלכה גופתו של הקדוש הנוצרי שעל שמו קרויה הכנסייה.

בדרך חזרה למרכז העיר, עברנו ליד שרידים נוספים מהתקופה הרומאית והביזנטית: הפורום הרומאי אשר שימש כמרכז העיר הרומית וכנסיית אגיה סופיה  כנסייה מרשימה נוספת מהתקופה הביזנטית, אותה ראינו רק מבחוץ.

בין אתר לאתר נהננו מארוחות במסעדות ומבתי הקפה המשובחים שנמצאים בשפע ברחבי העיר וכן שמנו לב לתופעה מעניינת במקומות נוספים בהם ביקרנו במהלך הטיול שלנו ביוון, כמות עצומה של בתי מרקחת וכן כמות גדולה מאד של ציורי גרפיטי ברחבי העיר, חלקם מושקעים במיוחד.

בסיומו של היום הארוך הרגשנו שמיצינו את הביקור בעיר שהיתה עבורנו חוויה נהדרת לתחילת הטיול שלנו ביוון. אפשר היה בהחלט להישאר בעיר לפחות לעוד יום לפחות ולהנות מאתרים נוספים שיש לעיר להציע אך בשל לוח הזמנים הצפוף שלנו השארנו טעם של עוד לביקור הבא בסלוניקי ובסביבתה.

למחרת בבוקר, נפרדנו מסלוניקי ויצאנו להמשך הטיול שלנו ביוון, לכיוון מפלי אדסה (כשעה ורבע נסיעה מצפון מערב לסלוניקי) ולקראת ערב הגענו לעיירה ליטוכורו (Litochoro) שלמרגלות האולימפוס (כשעת נסיעה מדרום לסלוניקי).

לצפייה במסלול הטיול שלנו ביוון באתר Turipo לחצו כאן.

פוסטים נוספים שכתבנו בעקבו הטיול שלנו ביוון: 

מסלול טיול ביוון היבשתית מסלוניקי לאתונה

עלות טיול ביוון כולל מחירים לדוגמא

מקומות הלינה המומלצים שלנו ביוון

 

 

 

 

בעקבות טיול משפחתי בן 11 יום ביוון היבשתית, מסלוניקי לאתונה, לפניכם מחירים לדוגמא ועלויות כלליות של הטיול ביוון על פי מספר קטגוריות: הוצאות לינה, רכב, אוכל ומחירי כניסה לאתרים. על פי התחושה הכללית נראה שיוקר המחייה ביוון שבא לידי ביטוי בעיקר בעליות הלינה והאוכל, זול יותר ב כ 30 אחוזים בהשוואה לישראל.

לינה לארבעה (שני מבוגרים ושני ילדים) ללילה:

לינה בדירה בסלוניקי  – 65 אירו

 לינה במלון בליטוכורו (סמוך להר אולימפוס) – 115 אירו

לינה במלון במטאורה – 145 אירו

לינה במלון בכפר צגראדה בחצי האי פיליון – 92 אירו

לינה בדירה ברובע הפלאקה באתונה – 132 אירו

מחירי כניסה לאטרקציות נבחרות ביוון :

המוזיאון הארכיאולוגי בסלוניקי – 15 אירו לזוג, ילדים בחינם

המגדל הלבן – 15 אירו לזוג, ילדים בחינם

מוזיאון הטבע בקלאבקה – 18 אירו לשני מבוגרים ושני ילדים

כניסה לאחד ממנזרי מטאורה – 6 אירו

מוזיאון האשליות באתונה – 23 אירו לשני מבוגרים ושני ילדים

מוזיאון האקרופוליס – 20 לאדם , ילדים בחינם

פוניקולר לכיוון אחד מגבעת ליקאבטוס  (גבעת הזאבים) – 16 אירו לזוג מבוגרים ושני ילדים

מחירים לדוגמא של אוכל ושתייה: 

ארוחת בוקר לארבעה: 30 אירו

ארוחת צהריים/ארוחת ערב לארבעה: 40 – 50 אירו

כוס קפה הפוך – 3 אירו

כוס קפה יווני – 2 אירו

חצי ליטר בירה מקומית מיטוס – 3.5 אירו

כוסית אוזו (50 מ"ל) – 2 אירו

בקבוק מים מינרלים קטן (0.33 ליטר): 0.5 אירו!

מחירים לדוגמא של מנות אוכל יווני:

סופלקי (שישליק עם יוגורט) – 8.5 אירו

גירו (שווארמה) – 8.5

מוסקה – 7.5 אירו

סלט יווני – 6.5 אירו

פאבה (מחית עדשים או אפונה) – 4 אירו

עלויות תחבורה:

כרטיס לכיוון באוטובוס או ברכבת התחתית באתונה: 1.40 אירו

קילומטר במונית – בערך 1 אירו

ליטר דלק – 1.57 אירו (דומה לישראל)

סה"כ ממוצע ההוצאות היומי בטיול האחרון שלנו ליוון כולל קניות (למעט טיסה והשכרת הרכב) עמד על 322 אירו.

פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הטיול שלנו ביוון:

מסלול טיול ביוון היבשתית – מסלוניקי לאתונה

מקומות לינה מומלצים ביוון

מה כדאי לקנות ביוון?

בניגוד למנהגנו לצאת לטיולים ארוכים יחסית בחופשת הקיץ (ראו פוסטים על הטיולים האחרונים שלנו ביפן, איטליה וארה"ב) , השנה החלטנו לצאת במהלך חופשת הפסח לטיול משפחתי בן 11 יום ביוון מסלוניקי לאתונה.

יוון היתה עבורנו תמיד יעד קרוב שנראה לנו נגיש מדי ודומה מדי למוכר שלנו ועל כן, למרות חוויות טובות מטיולים בכרתים לפני שנים (ראה מסלול טיול בכרתים), הביקור ביבשת נדחה שוב ושוב. השנה החלטנו סוף סוף לבקר גם ביוון היבשתית.

מכיוון שיוון, בדומה לישראל, היא מדינה חמה יחסית בעונת הקיץ החלטנו לנצל את חופשת הפסח כדי להנות מטיול במזג אוויר אביבי ונעים. עמדו לרשותנו 11 יום ועל כן בנינו מסלול שיכלול את המיטב של יוון בפרק זמן קצר: טבע ונופים, ארכיאולוגיה, טעמים, חנויות, כפרים ציוריים, ערים וים.

התחלנו את הטיול שלנו ביוון בעיר סלוניקי שבצפון יוון. נחתנו בעיר לפנות בוקר לאחר טיסה קצרה ומצויינת בחברת איגאן. לאחר התמקמות ומנוחה קצרה בדירה מעולה, מרווחת ומעוצבת בקפידה ששכרנו במרכז העיר דרך בוקינג – Urban Life Redefined Rooster Apartment, (דירוג 9.9!). את המשך היום ניצלנו לביקור באתרים המרכזיים של סלוניקי. סלוניקי היא עיר עתיקה הכוללת שפע של אתרים ומונומנטים בעיקר מהתקופה היוונית, הרומאית, הביזנטית והעות'מאנית וכמובן כוללת רחובות שוקקים מלאים בחנויות, ושפע של מסעדות ובתי קפה. התחלנו את היום בביקור במוזיאון הארכיאולוגי מהמוזיאונים החשובים של יוון ובהמשך צעדנו ברגל לעבר המגדל הלבן המשמש כאחד מסימני ההיכר המרכזיים של העיר מזכרת מרשימה מהתקופה העות'מאנית שמראשו ערכנו תצפית נהדרת על כל העיר ועל הטיילת שלאורך חוף הים שבהמשך הלכנו לאורכה. מכאן המשכנו לאזור הקניות והבילויים התוסס ברובע לדדיקה (Ladadika) שנמצא באזור המקביל לטיילת, שוק מודיאנו (Modiano market) השוקק דוכנים ססגוניים, כנסיית איה סופיה וכנסיית סנט דמיטריוס המרהיבות מהתקופה הביזנטית, קשת הניצחון של הקיסר הרומי גלריוס, הרוטונדה והפורום הרומי, שרידים מרשימים במיוחד מהתקופה הרומאית.

את כל האתרים בסלוניקי ראינו ביום אחד בהליכה ברגל שכן מרבית האתרים המרכזיים בסלוניקי נמצאים במרחקי הליכה קצרים יחסית זה מזה באזור מרכז העיר. בין לבין בילינו במסעדות המצויינות ובבתי הקפה שמצויים בשפע ובחנויות נבחרות שהילדים בחרו: חנויות ספורט ומותגים. (ראו את מסלול הביקור שלנו בסלוניקי ב – Turipo). נהננו מאד מהביקור בסלוניקי אך בסוף היום העמוס הרגשנו שבהחלט מיצינו, גם אם נותרו מספר אתרים בהם לא ביקרנו ובראשם המוזיאון היהודי שהיה סגור באותו יום. 

למחרת נסענו כשעה וחצי לכיוון מפלי אדסה (Edessa Waterfalls) שמצויים בשוליה של העיירה השלווה אדסה, מצפון מערב לסלוניקי. בנסיעה התרשמנו שהתנועה בדרכים מאד דלילה ובחלק ניכר מהכפרים שעברנו  ראינו מעט מאד צעירים, בעיקר אנשים מבוגרים, הודות לילודה הנמוכה וההגירה של הצעירים אל הערים הגדולות, בעיקר לאתונה. כמו כן לאורך הדרך בלטה הפריחה האביבית היפה ובעיקר שדות של פרגים אדומים.  מכל הטיול שלנו ביוון, זה המקום היחיד שאפשר היה לגמרי לוותר עליו. המפלים נחמדים ותו לא, לא מרשימים במיוחד, סביבתם אינה מטופחת, בחלקו התחתון של המפל אף הרחנו ריח חזק של ביוב והנסיעה אל המפלים מהווה סטייה מהכיוון הכללי דרומה לאתונה.

לאחר סיום הביקור הקצר במפלים ובמספר אטרקציות בקרבתן: מוזיאון זוחלים, טחנה לטחינת שומשום וארוחה טובה במסעדה בעיירה, נסענו כשעתיים לכיוון הכפר שלרגלי הר האולימפוס, היעד הבא שלנו. באותו יום ישנו ברזורט מפנק שכלל חדר משפחתי מרווח עם ג'קוזי, שעה פרטית בחמאם, חדר כושר ובריכה גדולה – Litohoro Olympus Resort Villas & Spa (דירוג 8.8 בבוקינג!).

סמוך למלון היה חוף הים וכמה קילומטרים ממזרח ביקרנו בכפר הציורי ליטוכורו (Litochoro) שלרגלי הר האולימפוס, בו נכנסנו למספר חנויות מזכרות ובו גם סיימנו את היום במסעדה ובבית קפה מצויינים.

ביום הבא טיפסנו עם הרכב לאורך הכביש המתפתל עד לפריוניה (Prionia), בקתת עץ עם מסעדה קטנה בגובה 1100 מטרים שממנה מתחיל קטע נוסף בשביל חוצה אירופה E4 אשר חוצה את האולימפוס. הלכנו מספר קילומטרים במעלה ההר עד לגובה 1500 מ' בו כבר היו שלוגיות. השביל עובר בדרך יפהפיה בין מפלים, יער מחטים ופריחה אלפינית. ניתן להתחיל את ההליכה בשביל כבר בכפר ליטוכורו ולהאריך במידה רבה יותר את ההליכה.

למחרת נסענו מליטורכו כשעתיים דרומה לכיוון קלאבקה (Kalabaka), הכפר שמסביבו ששת המנזרים המרהיבים של מטאורה שנבנו בימי הביניים על עמודי סלע תלולים. אזור המנזרים התלויים של מטאורה הוכרז כאתר מורשת עולמית ומושך אליו המוני תיירים. ביום זה הספקנו לבקר במנזר מגאלו מטאורה, המנזר הראשון והגדול שבמנזרי מטאורה הממוקם על ראש צוק המכונה "הסלע השטוח" בגובה 480 מטרים.

מכאן המשכנו בנסיעה לאורך המצוקים ועצרנו בנקודות תצפית מרהיבות עד שהגענו למלון Meteora Hotel at Kastraki (דירוג 8.5 בבוקינג) בכפר קסטרקי הסמוך לקלבאקה שממנו נשקף נוף עוצר נשימה של המצוקים עם המנזרים התלויים. מול הנוף המרהיב ערכנו באותו יום את סדר הפסח.

למחרת יצאנו למסלול הליכה בן 3.5 קילומטרים לכל כיוון ממרכז קלבאקה במעלה הדרך למנזר אגיאס טריאדס – מנזר השילוש הקדוש שנחשב לאחד המנזרים המרשימים ביותר ששוכן על צוק תלול במיוחד שאליו מוביל בסוף שביל ההליכה גרם מדרגות תלול. המנזר המרשים הופיע בסרט "לעיניך בלבד" מסדרת ג'ימס בונד. השביל שהוביל אל המנזר מתחיל ברחוב שבקרבת לשכת התיירות המקומית, עובר ליד כנסייה עתיקה מהמאה ה – 11 שאליה נכנסנו, עברנו לאורך בתי הכפר עם הגינות הפורחות מטופחות בפשטות האופיינית ליוון ולאורך שביל ההליכה שעבר בטבע בין עצי החורש, הפריחה האביבית, נופי הצוקים המרשימים והכפר  קלאמבקה שהשתרע לרגלינו.

באותו ערב נהננו מארוחה מצוינת ומהופעה חיה באחת הטברנות של קלאבקה.

לאחר יומיים בקלאבקה נסענו כשעתיים וחצי לכיוון חצי האי פיליון (Pelion). את הטיול בחצי האי פיליון פתחנו בביקור בעיר וולוס (volos) השוכנת על שפת הים. הלכנו לבית הכנסת שהיה סגור, בילינו במדרחוב הנעים מאד עם שפע החנויות שהמו מאנשים בשל חג הפסחא וקינחנו במסעדה על הטיילת היפה. בדרכנו לכיוון הכפר צגרגדה שבמזרח האי פיליון עצרנו במרכז העיר בסמוך לאנדרטה לזכר שואת יהודי יוון.

מכאן נסענו לאורך החוף ובהמשך במעלה ההרים המיוערים בנסיעה אטית בדרכים צרות, תלולות ומפותלות המאפיינות  את הנסיעות בחצי האי פיליון. לאחר כשעה וחצי נסיעה מוולוס הגענו לכפר צגראדה (tsagarada), כפר ציורי מאד והשתכנו במלון מקסים שממנו נשקף הנוף לים – Guesthouse Iris ( דירוג 9.2 בבוקינג!). ביומיים הבאים ביקרנו באתרים באזור הכפר וביניהם עץ הדולב הענק שבמרכז צגרגדה, מפלים יפים לצד הדרך, מרכז הכפר קיסוס וחופי הטורקיז היפהפיים: מילופוטמוס (Milopotamos) וחוף פלאיה.