צ'יאנג מאי
בצ'יאנג מאי ישנו במלון מצויין בשם מונה בוטיק צ'יאנג מאי, מלון קטן ומטופח, עם צוות מאד אדיב ומסביר פנים שדאג בכל בוקר להכין עבורנו ארוחת בוקר על סמך מה שאהבנו ביום הקודם. בצ'יאנג מאי התוודענו לשני כלי תחבורה חדשים, הסונגטאו שמשמש ככלי התחבורה הפופולרי בעיר ובסביבותיה – טנדר פתוח מאחור שיש בו שני מושבים ארוכים מקבילים. כמעט כל נהג סונגטאו מציע חבילת סיורים בעיר ובסביבותיה. כלי רכב נוסף היה הטוק טוק שמאפיין את כל תאילנד והיה כלי תחבורה מאד שימושי עבורנו בעיר – אופנוע עם תא נוסעים קטן, רועש ומעשן ולעיתים קרובות בעל מוסיפים לו הנהגים תוספות ססגוניות. באחת הפעמים נסענו בטוק טוק שכולו מואר בפנסים צבעוניים וברמקולים שהשמיעו מוזיקה תאילנדית קצבית לאורך כל הדרך.
בצי'אנג מאי בילינו כשבוע, חלק מהאתרים היו בתוך העיר וחלקם מחוצה לה.
בעיר עצמה יש שפע של מקדשים בתוך העיר העתיקה ומחוצה לה. אנחנו ביקרנו בשלושה מקדשים מרשימים צבועים בזהב שנמצאים בתוך העיר העתיקה: וואט (מקדש) צ'די לואנג שכנראה בודהה האיזמרגד אותו נראה המשך בבנגקוק הוצב תחילה במקדש זה. במקדש זה יש אזור המוקדש לשיחות עם נזירים על כל נושא במטרה לקרב בין הנזירים לבין הציבור הרחב והסקרן. בוואט פרה סינג יש פסל של בודהה האריה שהוא אחד החשובים ביותר מסוגו בעולם ווואט צ'יאנג מאן שנחשב לעתיק ביותר בעיר. במקדש זה שחררנו ציפורי דרור מתוך כלוב במבוק כסמל למזל טוב על פי האמונה הבודהיסטית.
המקדשים מאד פעילים וכל העת יש תנועה של מבקרים מקומיים שנכנסים למקדשים ומקיימים את הטקסים במקדש. טקסים אלו כוללים קידה והשתטחות בפני בודהה, הדלקת קטורת והבאת מנחות כדוגמת זרים של פרחי לוטוס, פירות ואפילו פחיות שתיה שמונחות לצדו.
מתחמי המקדשים כוללים גם פינות נוי רבות ומטופחות המהוות אתנחתא ביחס לרחובות העיר ההומים יחסית בתנועת אדם וכלי רכב בין שפע של מסעדות, בתי מלון, סוכנויות נסיעות המציעות סיורים בעיר ובסביבותיה ואף טיסות או אוטובוסים אל שכנותיה של תאילנד.
בסמוך לשער העיר העתיקה מתקיים בחלק מימות השבוע שוק ססגוני שפעיל בשעות היום והלילה וכולל דוכנים רבים של מזכרות, בגדים ואוכל כמו אריזות של דוריאן, פרי עם ריח וטעם מעורר מחלוקת שבשל ריחו העז יש מלונות האוסרים את הכנסתו לחדר. מעין ורועי אזרו עוז וטעמו מהפרי. כך גם ניתן למצוא דוכנים של שייקים של פירות טרופים, מעדני בשר, תמנונים ודיונונים מטוגנים, הקינוח הלאומי סטיקי רייס מנגו – אורז מתוק ודביק עם פלחי מנגו וכמובן קרפ צרפתי עם או בלי בננה וממרח נוטלה שהפך לקינוח החביב על הילדים לאורך הטיול. כמו כן יש בשוק מקומות בהן ניתן לעשו מסאז' רגליים מפנק. רועי, נעה ומעין נהנו מהחוויה אך הבילוי המועדף עליהם היה ספא הדגים – טובלים את כפות הרגליים בתוך אקווריום גדול שורץ דגים, שעטים על הרגליים ומנקים אותן. בתחילה התחושה מדגדגת מאד, מעין זרם חשמלי שנוגע בך ותוך מספר דקות מתרגלים וכך במשך 15 דקות או יותר עושים פדיקור. ספא דגים דומה מצאנו בכל המקומות בהם ביקרנו בתאילנד וכך גם סוגי המסאז' השונים: רגליים, גוף, ראש ופנים.
שווקים נוספים בהם ביקרנו בעיר הם שוק יום א' שמתקיים ברחוב הראשי של העיר העתיקה בימי א' בערב בלבד ודומה מאד לשוק של יום שבת שבו ביקרנו בצ'אנג ראי. מתחם קבוע של שוק מקורה גדול מאד נמצא ברובע הסיני שבקרבת הנהר ושוק הפרחים. בשוק זה ניתן למצוא החל ממזכרות, מזון, בגדים, תיקים, צעצועים וציוד לבית. כמו כן ברובע הסיני ניתן למצוא חנויות רבות של תכשיטי זהב. שוק הפרחים צמוד לרובע הסיני וכולל דוכנים של סחלבים, יסמינים, לוטוסים, ליליות, חבצלות ועוד…. השוק מרהיב ביופיו. ניתן היה לראות את המוכרות מכינות סידורי פרחים כמו חיות וכן זרים אותם יניחו כמנחה לבודהה במקדשים.
לא רחוק מהרובע הסיני מתקיים כל ערב במרכז העיר, ברחוב (תאנון) צ'אנג קלאן שוק הלילה. כבר משעות הצהריים המאוחרות ניתן להבחין בסוחרים שמרכיבים על המדרכות את הדוכנים ובשעות הלילה אזור זה עמוס למדי בתיירים ובמקומיים. ניתן למצוא בשוק זה הכל ודי בזול , למשל חולצות (של מוצגים מזויפים) ב – 200 באט (כ – 20 שקלים), שפע של מזכרות ומוצרי אלקטרוניקה שונים. בסמוך נמצא קניון פנטיפ פלאזה שפתוח עד שעות הערב אשר כולל בתוכו חנויות רבות ודוכנים לממכר דוכני אלקטרוניקה שונים, רבים מהם מוצגים מזויפים: מצלמות, רמקולים עם בלוטות' (ב – 50 שקלים), MP3 (ב – 20 שקלים) ועוד…
אחד האתרים האטרקטיביים ביותר בעיקר עבור ילדים אך לא רק הוא מוזיאון האשליות. זהו מוזיאון גדול הכולל ציורים מרהיבים בנושאים שונים שאפשר להצטלם אתם ולקבל תחושה שאתה חלק מהתמונה: החלקה בשלג, בורח מלוע של לוויתן שרודף אחריך, שט בגונדולה בוונציה, הולך על גשר מתמוטט וכן גם נמלט מלבה רותחת, מככב בשער של מגזין הטיים ועוד… הילדים ואנחנו נהננו מאד והצטלמנו כמעט עם כל מוצג.
אתר נוסף נחמד לביקור בן מספר שעות הוא גן החיות. הגן משתרע על שטח גדול מאד ומומלץ מאד לשכור בו רכב גולף או להיעזר ברכב גן החיות אליו קונים כרטיסים לא רחוק משער הכניסה. הרכב עוצר במספר תחנות שלצדן נמצאות האטרקציות המרכזיות: האקוואריום בו ניתן ללכת בתוך אקווריום הכרישים ולהאכיל בבקבוק את דגי הקוי, מתחם הפינגווינים, מתחם דובי הפנדה, הקואלות, פילים שאותם ניתן להאכיל או לרכוב ולמי שמעוניין יש גם מופע בעלי חיים עליו ויתרנו וכן סרט תלת מימד ואולם שלג שנמצאים ליד מתחם דובי הפנדה בקרבת שער הכניסה. גן החיות נחמד מאד אך לא הכרחי למי שמגיע למספר ימים מועט לעיר.
באחד הערבים, הלכנו למופע הפולקלור ב – Old Chiang Mai Cultural Center. הערב נפתח בארוחת ערב עשירה בסגנון ממלכת לאנה שהעיר היתה בירתה במאות 13 – 14. הישיבה היתה באולם גדול על הרצפה ולכל משפחה הגיש צוות המלצרים מגשים שכללו אורז ומגוון רחב של תבשילים טעימים של ירקות ובשר (למי שאינו צמחוני).
לקראת סיום הארוחה עלו על הבמה להקה של נגנים עם כלי פריטה והקשה מסורתיים ונגנו שרשרת של קטעי מוסיקה מסורתית שלאוזנינו נשמעו מעט מונוטוניים. בהמשך הצטרפו לנגנים רקדניות שהופיעו במספר קטעי קטעי ריקוד מסורתיים בלבוש ססגוני.
החלק האחרון של הערב התרחש במתחם מקורה מחוץ לאולם הראשי ובו התקיים לקט מרשים מאד של ריקודים של בני השבטים הגרים בצ'אנג מאי ובסביבותיה.
טיולי יום מחוץ לצ'יאנג מאי
מחוץ לצ'יאנג מאי ישנו מגוון מרשים של אתרים שגם להם הקדשנו חלק מהימים.
באחד הימים הזמנו באמצעות המלון סונגטאו וסיכמנו עם הנהג מראש שניסע לשלושה אתרים הממוקמים על ההרים שנשקפים ממערב לעיר: מקדש דוי סוטפ, ארמון החורף של משפחת המלוכה המכונה פרא טאמנאק פופינג וסיימנו את הסיור בביקור של בני שבט המונג.
למקדש דוי סוטפ עלינו במעלה המדרגות הרבות שמובילות אל המתחם המקודש כשלכל אורך הדרך ישנם דוכנים של מזכרות ואוכל. זהו אחד המקדשים החשובים ביותר בכל תאילנד. על פי האגדה נזיר בודהיסטי שביקר במהלך המאה ה – 14 בצ'יאנג מאי הורה למלך לאנה להקים מקדש עבור שריד מקודש. המלך העמיס את השריד על גבו של פיל שיצא לשוטט בהרים שבקרבת העיר, כיום שמורת דוי סוטפ. הפיל עצר במקום בו נמצא היום המקדש ומת במקום ובני העיר הקימו שם מקדש מזהב שבו נמצא השריד. בקומה הראשונה של המקדש יש פסל של הפיל הלבן שנשא את השריד וגם פסל המנציח את הנזיר וכן תצפית מרהיבה של כל העיר המשתרעת לרגלי ההרים. בקומה השנייה נמצא הצ'די שבו נמצא השריד. הצ'די בנוי חמש שכבות והוא מצופה מזהב והמוני עולי הרגל מקיפים אותו מספר פעמים.
מרחק נסיעה קצר במעלה ההר המיוער הגענו למתחם ארמון המלך. בשל הכבוד למשפחת המלוכה נדרשת כניסה בלבוש מכובד שכולל מכנסיים ארוכים ועל כן בשוק המקומי שליד הכניסה לארמון קנינו שרוואלים שישמשו אותנו גם בהמשך לביקור בחלק מהמקדשים שדורשים לבוש צנוע.
האטרקציה בארמון שאליו לא ניתן להיכנס, הם הגנים היפים המקיפים אותו, בלטו במיוחד גני הןורדים והשושנים, חממת הסחלבים ומתחם גדול של עצי במבוק. ההליכה במתחם היא מעגלית ואורכת כשעה של הליכה נינוחה ונעימה, שכן מזג האוויר על ההר היה נעים למדי בהשוואה לחום ששרר בצ'יאנג מאי שלרגלי ההר.
האתר השלישי בו ביקרנו היה הכפר של בני המונג אליו הגענו בהמשך הדרך מהארמון. המקור של בני המונג הוא מדרום סין והם הקבוצה השנייה מבין שבטי ההרים שחיים בתאילנד. חלקם חיים גם בלאוס השכנה. לרוב גרים בני המונג בפסגות ההרים. הכפר בו ביקרנו היה כפר קטן למדי והאטרקציה המרכזית בו היה השוק שהיה ריק למדי מתיירים ובו מזכרות, בגדים צבעוניים הרקומים בסגנון המיוחד של בני המונג ומספר דוכני מזון. סיימנו את הביקור בכפר לאחר כשעת ביקור ושיטוט בין החנויות בשוק שכלל קניה של מזכרות ותה ירוק שנמכר כמעט בכל פינה ברחבי תאילנד.
מתחם נוסף המשתרע ממזרח לעיר צ'יאנג מאי מכונה "כפרי האמנים". מדובר באזור שכיום משמש כפרברי העיר אשר בו מרוכזים מספר מתחמים של בתי מלאכה וחנויות מפעל שמתמחים במלאכות מסורתיות. אנחנו תיאמנו עם נהג הסונטגאו שהזמנו דרך המלון על פי המפה שהציג בפנינו שנבקר במספר בתי מלאכה: בית מלאכה להכנת מטריות ומניפות צבעוניות שלמעשה משמשים יותר את התיירים שכן לא מבחינים במקומיים שעושים בהם שימוש, בית מלאכה לגילוף פסלי עץ, מפעל של תכשיטי כסף, בית מלאכה למוצרי משי, חנות ובית מלאכה של תכשיטים ואבני חן וחנות מפעל לדבש ומוצריו.
התרשמנו במיוחד מהצפייה בהכנת המטריות הצבעוניות ובמפעל טווית אריגי המשי אך במפעלים האחרים קצת נרתענו מהלחץ שהפעילו המוכרים בניסיון להאיץ בנו לקנות את המוצרים השונים. לאחר כשעתיים הרגשנו שמיצינו את הביקור ושאנו רוויים למדי וחזרנו למרכז העיר. נהנינו לשוטט במרכז העיר שמעבר לשווקים הרבים שיש בה יש בה חנויות מקסימות ובתי קפה טובים. העיר מאד נעימה לשיטוט, היא לא מנומנמת כמו צ'אנג ראי אך גם לא כאוטית ועמוסה כמו בנגקוק וגם מזג האוויר חם אך בהחלט נסבל ובערבים אם יוצאים אחרי מקלחת טובה אפילו נעים ומפעם לפעם אף ישנם משבי רוח קרירים.
מתחם נוסף שמרוחק כחצי שעת נסיעה בסונגטאו ממרכז צ'יאנג מאי וממוקם למרגלות שמורת הר דוי סוטפ הוא אזור מאה רים (Mae Rim) אשר בו ממוקמות אטרקציות רבות לכל המשפחה. שתי האטרקציות שהכי אהבנו באזור זה היו פארק החרקים והפו פו פייפר. פארק החרקים הוא מוזיאון פתוח קטן שכולל מגוון רחב מאד של חרקים ומאפשר לילדים ולמבוגרים האמיצים להחזיק אותם ולחוש אותם מקרוב: חיפושיות, רימות, עכבישים ועקרבים וכן ניתן לראות מקרוב שלל פרפרים טרופיים צבעוניים בגינת הפרפרים. הביקור מאד חווייתי והחוויה המושלמת כללה ביקור בבית הקפה האיכותי שבמתחם שכולל קפה משובח ועוגיות תוצרת בית.
הפו – פו פייפר הוא פארק חוויתי שנועד להמחיש לילדים כיצד ממחזרים גללי צואה של פילים לנייר. הביקור כולל מספר תחנות שממחישות את שלבי המיחזור וזאת תוך שילובם של הילדים בעבודה: בישול הצואה המיובשת בסיר רותח למשך שש שעות וערבוב התערובת, הוספת צבע לחומר הגולמי וערבובו עם שאריות ממוחזר, פריסת העיסה על גבי מסגרת עץ עד לייבושה. לבסוף הכינו הילדים מזכרת מהניירות הצבעוניים שממחזרים במקום. המקום כולו מעוצב יפה, הסבר של המדריכות דוברות האנגלית מאד ברור ומאד נעים ומסביר פנים.
הביקור בפופו פייפר היה חוויה טובה עבור כולנו. המקום מומלץ ביותר עבור ביקור עם ילדים.
שני מקומות בהם ביקרנו באזור היתה חוות הנחשים – קינג קוברה וחוות קרוקודילים שנמצאת בסמוך.
בחוות הנחשים קינג קוברה מגדלים סוגים שונים של נחשים וזוחלים כמו איגואנות שניתן להחזיק אותן ביד ולהתרשם מהם מקרוב. חלק מרכזי בביקור הוא מופע עם נחשי הקוברה, בו אנשי הצוות מתגרים בנחשים ואף חולבים את הארס שלהם לעיני הקהל. ניכר שישראלים מבקרים במקום שכן לאנשי הצוות במקום אוצר מילים רחב.
חוות התנינים כוללת מתחם בה גדלים התנינים בבריכות, ניתן להסתובב בחווה ואף להאכיל את הקרוקודילים בבשר. לאחר הביקור העצמאי במתחם מתחיל המופע שכולל התגרות בתנינים שגובלת בהתעללות בהם ובאנשי הצוות הצעירים שמופיעים באומץ. הביקור מאד סיקרן את רועי אבל במחשבה שנייה אנחנו היינו מוותרים על הביקור. התנינים נראו פאסיביים למדי ולא נראה לנו טבעי או הגיוני שאדם יניח את ראשו בתוך לועו של תנין או יתחוב את ידו לתוך גרונו.
מאותה סיבה של התנגדות להתעללות בבעלי החיים גם נמנענו מראש מללכת לחוות הטיגריסים שנמצאת בסמוך ובה ניתן להתחבק עם טיגריסים שיש הטוענים כי הם מסוממים וכך גם לא הלכנו לבית הספר לאילוף קופים ואף נמנענו רכיבה על פילים בחוות הרבות שנמצאות בסביבה ופופולריות מאד בקרב מרבית התיירים באזור. מוזמנים לקרוא פוסט שכתבנו בעניין זה: כיצד תהפכו את הטיול שלכם לטיול אקולוגי.
אתר נוסף שנמצא בסמוך למאה רים ולרגלי הרי דוי סוטפ אלו הם הגנים הבוטניים. מדובר במתחם גדול מאד שכולל סוגי צמחים טרופיים רבים. התנועה במתחם היא באמצעות כלי רכב בשל גודלו של המתחם שנקרא על שם המלכה סיריקיט. אנחנו נסענו עם הסונגטאו שליווה אותנו עד למתחם החממות. היתה חממה מרשימה מאד של פרחי מים, סחלבים, קקטוסים וסוקולנטיים וצמחים טורפים. המקום מטופח מאד אך שומם למדי וניתן לוותר עליו, במיוחד אם מבקרים בגני המלכה בצ'אנג ראי ובארמון המלך ליד דוי סוטפ.
אחד מסיורי היום המוצלחים ביותר מצ'יאנג מאי היה סיור מודרך אותו הזמנו במלון Silla שנמצא מול מקדש פרה סינג בעיר העתיקה בשמורת הטבע דוי אינטנון. השמורה נמצאת במרחק של כשעתיים נסיעה דרום מערבית מהעיר. הוואן שבו טיילנו אסף אותנו והחזיר אותנו למלון. יחד אתנו היו בוואן זוג בריטים מבוגר ומשפחה מעומאן, שהגיעה לנפוש בתאילנד כמו תיירים רבים שמגיעים לתאילנד ממדינות המפרץ. דוי אינטנון הוא ההר הגבוה ביותר בתאילנד שמתנשא לגובה של 2567 מטרים ומכוסה ביער עד הכולל בתוכו שפע של צמחייה טרופית ואף עצי מחט וצומח הרים גבוהים שמאפיינים את חלקיו הגבוהים של ההר וכן מגוון עצום של ציפורים. הביקור כלל שני מפלים מרשימים ששצפו בעוצמה רבה והתיזו רסס לכל עבר: מפלי וואצ`יראתאן וסיריפהום
כמו כן ביקרנו בכפר של בני שבט הקארן בו ביקרנו בשדות האורז המוצפים במי המונסון שליווה אותנו בחלק מהיום, בית אריגה לייצור אריגי הטקסטיל הצבעוניים האופייניים לבני השבט וכן חנות למכירת פולי קפה שגדלים באזור. בעבר עסקו תושבי השבטים בגידול אופיום, כמו באזורים אחרים בצפון תאילנד אך בעשורים האחרונים בעקבות פרויקטים של פיתוח שנתמכים על ידי המלך התאילנדי עברו הכפריים לגידול מטעי תה וקפה.
בנוסף, הגענו לפסגת ההר בו היה מסלול קצר בתוך יער גשם בו הלכנו בגשם שוטף ונהננו מטמפרטורה של 14 מעלות. לילדים זה לא היה קל אך בסופו של דבר זו היתה הליכה קצרה ונשארה החוויה. בעצתה של ג'ולי המדריכה הנמרצת הצטיידנו מבעוד מועד בשכמיות אותן ניתן לקנות בסניפי 7/11 שמפוזרים בכל רחבי תאילנד, כולל בתחנות דלק בדרך לשמורה.
כמו כן ביקרנו בשתי הפגודות המלכותיות שנבנו לרגל ימי ההולדת השישים של המלך והמלכה, לפני כשלושים שנה.
התחנה האחרונה בסיור שערכנו בדוי אינטנון היתה פרויקט מלכותי לפיתוח האזור והפיכתו למרכז לגידול קפה וצמחי מרפא שלצדו פארק בוטאני מרהיב. למרות הגשם השוטף הצלחנו להתרשם מקרוב מהמקום.
לאחר שמונה ימים מהנים מאד בצ'יאנג מאי טסנו משדה התעופה המקומי, שנמצא כרבע שעת נסיעה ממרכז העיר, בטיסה בת שעה ורבע לבנגקוק. טסנו בחברת תאי איירווייס, שנחשבת לאחת מחברות התעופה הטובות ביותר בעולם.
נהניתם מהפוסט? מוזמנים לקרוא פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הטיול שלנו בתאילנד ולהצטרף לקבוצה שלנו בפייסבוק: מטיילים חסרי מנוח ושתפו אותנו בחוויות ובטיפים שלכם מהטיול בתאילנד.
קראו פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הביקור שלנו בתאילנד:
כיצד בילינו עם הילדים בבנגקוק והסביבה
מקומות הלינה המומלצים שלנו בתאילנד