בנגקוק
משדה התעופה של בנגקוק לקחנו מונית לעבר המלון שלנו סנטרה ווטרגייט פביליון ששכן במרכז בנגקוק בסמוך לשוק פרטונאם ובמרחק הליכה של רבע שעה מאזור הקניונים הגדולים: סנטרל וורלד וסיאם פראגון.
לקחנו חדר משפחתי מפנק ששכן בקומה ה – 19 עם נוף של כל העיר במלון במרכז העיר. מיד עם הגיענו אל בנגקוק התוודענו לבעיית הבעיות של העיר – הפקקים האינסופיים בכל חלקי העיר ולאורך כל שעות היום. מרחק של רבע שעת הליכה למרכז סיאם יכול היה להגיע לחצי שעת נסיעה במונית או בטוק טוק ומהר מאד בחרנו ללכת ברגל מהמלון לכיוון כיכר סיאם.
ביום הראשון חשבנו שיהיה זה נכון לשלב אטרקציה מרכזית כדי שהחוויה מהיום לא תהיה רק חוויה של טיסה ונסיעה בפקקים וכך בחרנו באקווריום של בנגקוק שממוקם בקניון סיאם פראגון. כבר עם הגיענו לקניון זה, עינינו נפקחו לרווחה מהתפעלות. זהו קניון ענק שכל כולו חנויות של מותגי יוקרה: פראדה, לואי ויטון, קרטייה, ג'יבנשי ועוד…. והכל בגדול וכל כך נקי ומבריק.
צמוד לקניון נמצאת תחנת הסקאי טריין של כיכר סיאם ובכלל האזור כולו הוא אזור של קניונים מרכזיים כמו ה – MBK והסנטרל וורלד.
האקוואריום נמצא בקומת הקרקע של הקניון. הגענו בשעות אחר הצהריים ולכן גם לא עמדנו בתור ארוך בכניסה. תלמידי בית ספר מילאו את רחבת הכניסה, תופעה שראינו בהרבה אטרקציות ברחבי בנגקוק. הכניסה לאתר יקרה למדי אך משתלמת ביותר. האקווריום מעוצב בצורה מרשימה ביותר וכולל סוגי דגים שונים , מדוזות, סוסוני ים, מתחם של פינגווינים, מתחם של דגי נהרות ואגמים טרופיים, אקוואריום ענק של דגי ים וגולת הכותרת היתה אקוואריום ענק ובתוכו פסל של בודהה ובתוכו כרישים רבים. בשלב מסויים נכנסו לאקווריום זה גם צוללנים. כנראה בשל השעה המאוחרת ומכיוון שזו לא חופשת הקיץ בתאילנד המקום לא היה עמוס. חופשת הקיץ בתאילנד היא בחודשים אפריל מאי כאשר מזג האוויר חם מאד ויבש יחסית. לאחר הביקור המהנה באקוואריום הילדים שיחקו במשחקי וידאו ולאחר מכן הלכנו לצפות בסרט בארבעה ממדים. לא פחות מרשים מהסרט היו הצחקוקים וצעקות האימה של התאילנדים במהלך הסרט. לאחר מכן, המשכנו לארוחת ערב במתחם האוכל של הקניון. מדובר במתחם עצום, שכולל שפע עצום של דוכנים,מסעדות, בתי קפה ומאפיות. מרוב שפע היה קשה לבחור היכן לשבת. בקניון זה בילינו לא מעט בימים הבאים שכן הוא מרכז בתוכו מספר אטרקציות.
במהלך שהותנו בבנגקוק ביקרנו גם בקניונים אחרים שנמצאים בסביבת כיכר סיאם. להבדיל מסיאם פראגון ה – MBK הוא קניון בן שבע קומות שנראה למעשה כמעין שוק בתוך מבנה ובו ניתן למצוא לצד מותגים גם מוצרים במחירים זולים כמו בגדים, נעלים, מזכרות וכן שפע של מצלמות ומכשירים סלולריים במחירים אטרקטיביים, גם אם לא בהפרש גדול מאד מהמחירים בישראל או באינטרנט. קניון זה היה עמוס מאד במבקרים, הרבה יותר מאשר בסיאם פראגון.
קניון נוסף בו הרבנו לבלות בערבים היה הסנטרל וורלד שהיה קרוב יחסית למלון בו ישנו. קניון זה נחרב לפני מספר שנים במהומות שפרצו כנגד המשטר, נבנה מחדש והוא כיום קניון מותגים, גדול ומרשים מאד, בו בעיקר אכלנו בערבים.
הקניונים הענקיים מהווים אתנחתא מרעננת לעומת מזג האוויר המהביל והרחובות ההומים של העיר, מעבר לאפשרויות הרבות של הקנייה והאוכל שיש בהם.
את יום הביקור השני בבנגקוק הקדשנו לשני האתרים המרכזיים בעיר: הואט פו – הבודהה השוכב וארמון המלך. הדרך לאתרים אלו היתה חוויה בפני עצמה. ראשית נסענו באוטובוס מקומי לכיוון כיכר סיאם, שם עלינו על הסקאי טריין לתחנת ספאן טקסים שעל גדות נהר הצו'ק פראיה שחוצה את העיר. משם עלינו על מעבורת תיירים שכללה הסברים על מה שאנו רואים בדרך וירדנו בתחנה של הואט פו. בדרך ראינו מבנים הסטורים מראשית ימיה של העיר כמו בית הדואר הראשון, מקדש האט הרון שהיה בשיפוצים וכן מבנים מודרניים, מגדלי מגורים ומלונות בוטיק מפוארים לצד בתי כלונסאות מטים לנפול. השילוב והפער בין מבנים מודרניים מאד לבין מבנים ישנים ובין עושר לעוני בולטים מאד בכל רחבי העיר, בדומה למדינות מתפתחות אחרות.
תחת שמש קופחת ואחוזי לחות גבוהים מאד וקיטורים רבים של הילדים שעוד לא הסתגלו להמולת העיר הגדולה ומעט שבעו ממקדשים הלכנו לכיוון הואט פו לראות את פסל הבודהה המוזהב השוכב הגדול ביותר בתאילנד. תנוחה זו מסמלת את הגעתו של בודהה לנירוואנה. על פי התפיסה הבודהיסטית, כפי שנמסרה על ידי גאוטמה בודהה עצמו, האדם שרוי כל הזמן במצב של השתוקקות הגורם לסבל. על מנת להפסיק את הסבל, יש לצאת מתוך האגו, מתוך כבלי הגשמיות, ולהגיע לאושר. לפי תפיסה זו, מי שעוקב אחרי ההנחיות שהתווה בודהה ומצליח לצאת רוחנית ממצב התשוקה לחפצים גשמים ונפטר מהשנאה והבורות יגיע לנירוונה שהיא התחנה בה האדם חונה לאחר שהוא חווה הכל, ושם הוא נח ממעגל הגלגולים. (שישים שניות על בודהיזם….) המקום המה מתיירים ומעולי רגל מקומיים שנדחסו למתחם בו שכן הפסל הענק ויחד אתם הקפנו אותו ואפילו הילדים הודו שהמקום מאד מרשים. לאחר מכן סיירנו באזורים אחרים של המתחם שכולל למעלה מאלף פסלי בודהה שהובאו מהריסות מקדשי ערי הבירה הקודמות של תאילנד. מתחם וואט פו ידוע גם כאוניברסיטה הראשונה של תאילנד וכבית הספר הראשון לעיסוי תאילנדי ומשמש כך גם כיום.
תחת שמש קופחת המשכנו לכיוון מתחם הארמון שנמצא במרחק של כעשרים וחמש דקות הליכה מוואט פו. בדרך עשינו עצירות לחטיפי פירות טרופיים חתוכים, קרים ומרעננים באחד מדוכני הרחוב, ארוחה טובה במסעדה וגלידה במסעדת נשות חיילי הצי שנמצאת בסמוך למזח.
עם הכניסה לארמון, מעין היה צריך לעמוד בתור בכדי לקבל בהשאלה מכנס ארוך שכן הביקור במתחם הארמון כמו במקדשים רבים מחייב מכנסיים ארוכים.
ארמון מלך תאילנד הוא קומפלקס ענק של מבנים מלכותיים ומקדשים מרשימים ביותר בעיצוב, ביופי, בעושר ובצבעוניות אשר שימש כארמון הרשמי של מלך סיאם (מאוחר יותר תאילנד) מאז 1782.
המלכים וממשלתם השתכנו בארמון זה עד ל-1925, אז עבר הממשל לארמון צ'יטרלדה, אך כיום הארמון עדיין משמש לטקסים רשמיים. בארמון נמצא המקדש החשוב ביותר בתאילנד: ואט פרה קאו: מקדשו של בודהה האזמרגד. בודהה האיזמרגד קטן מאד וקשה מאד להבחין בו בשל עומס פסלי הבוהה האחרים ועומס האנשים המבקרים באתר. כל עונה הנסיך מחליף לבודהה האיזמרגד את הבגד, אירוע שהתרחש מספר ימים לאחר ביקורנו בארמון. ��של גודלו של מתחם הארמון ניתן לבקר בו במספר מסלולים מומלצים באורכים שונים. אנחנו ביקרנו במסלול האדום הקצר שעובר בנקודות המרכזיות של הארמון. היתה זו אחת מגולות הכותרת של הביקור בבנגקוק. גם הילדים התרשמו מהארמון אם כי היה להם יום עמוס למדי עם השילוב של הארמון ביחד עם הבודהה השוכב.
מכאן המשכנו באמצעות מעבורת מהרציף הסמוך לארמון המלך לאזור הקוואסאן שנמצא מרחק לא רב ממתחם הארמון. מבחינתנו זה היה מעניין לחזור לקוואסאן בו התגוררנו בביקור הקודם שלנו בתאילנד לפני כאחת עשרה שנים. היה נחמד מאד לזהות נקודות ציון מוכרות ברחוב המשמש כמרכז תיירותי עבור התרמילאים. מצד שני ניכר שהרחוב השתנה לא מעט במהלך השנים, הוא נראה לנו מסודר יותר. בכל אופן אזור זה נותר אזור הומה בתרמילאים, דוכני מזכרות, מסעדות, שירותי כביסה, וכן סוכנויות נסיעות רבות., ביניהן גם של של ישראלים כדוגמת הדקה ה – 99, "המרכז למטייל" שנמצא ליד בית חב"ד.
אחרי היום העמוס במרכז בנגקוק, החלטנו לעשות לילדים יום קליל יותר שמותאם לצרכים שלהם ובחרנו לנסוע ללונה פארק דרים לנד שנמצא לא רחוק משדה התעופה אך בשל בשל הפקקים ותאונה שהיתה בדרך הגענו למקום לאחר כשעה. בשל התאונה נהג המונית סטה מהכביש המהיר לדרכים צדדיות במרחב הכפרי, כך יכולנו להתרשם מקרוב ממראה הכפרים, מהעוני ששורר בהם. אחד הדברים ששמנו לב הוא לתעלות שעוברות לצד הכפרים, מצד אחד ראינו צינורות ששואבים מים להשקיית השדות ומצד שני ראינו צינורות ביוב שנשפכים ישירות לתוך התעלות ולצדן פרוסות רשתות דייגים מסורתיות. על רקע זה בין היתר נמנענו מלאכול במהלך הטיול לא רק בשר אלא גם דגים.
הכניסה ללונה פארק היתה יקרה יחסית, 1000 באט לאדם כולל ילדים. המתחם עצמו לא מאד גדול, מזכיר את גודלו של הסופרלנד בראשון לציון. עם זאת המתחם מטופח מאד, עשיר בפרחים ובשיחים מעוצבים, נקי מאד ומתוחזק מאד ויש בו מגוון מתקנים שמתאימים לגילאים שונים והיו בו יחסית מעט מבקרים כך שלא היינו צריכים לבזבז זמן רב בהמתנה לתורים ויכולנו ליהנות ממגוון המתקנים במקום: הרכבל, מסלול אבובים רטוב במיוחד, מכוניות מתנגשות, קולנוע של ארבעה ממדים, בית הענקים, גן אשליות ועוד…. במקום יש גם מקומות לאכול ארוחת צהריים ולקינוחים וכך בילינו במקום במשך שעות ארוכות כמעט עד לשעת הסגירה אחר הצהריים.
בימים הבאים בילינו באטרקציות נוספות שמציעה בנגקוק לילדים: מוזיאון מדאם טוסו, קידזניה וכן הלכנו פעמיים לשחק באולינג בקניון סיאם פראגון.
מוזיאון מדאם טוסו ממוקם בקניון סיאם סנטר שצמוד לקניון סיאם פראגון. גם הכניסה למוזיאון זה יקרה יחסית אך ניתן להזמין כרטיסים דרך אתר האינטרנט של המוזיאון ולקבל 20 אחוז הנחה או לקבל עד 50 אחוז הנחה אם מתחייבים להגיע למוזיאון עד השעה 12 בצהריים. המוזיאון בנוי במתכונת דומה למוזיאון בלונדון. הוא מציג דמויות מוכרות מהעולם ודמויות פחות מוכרות עבורנו מתאילנד ומאסיה. ביחד עם הילדים עברנו בין הדמויות השונות ועם חלקן הצטלמנו: על שולחן העבודה של הזוג אובמה, אלברט אינשטיין, הדלאי למה, ולדימיר פוטין, הו ז'ינגטאו, מדונה, ביונסה, ג'סטין טימברלייק, ניקול קידמן, ג'ורג' קאלוני, ג'וליה רוברטס ועוד… חלק מהדמויות דומות מאד למקור וחלקן קצת פחות. הביקור במוזיאון היה מהנה מאד עבור כולנו. עם זאת יש לומר כי אם זמן הביקור בעיר קצר זהו לא אתר חובה שאסור להחמיצו.
הקידזניה היא עיר ילדים שנמצאת בקניון סיאם פראגון. מדובר במתחם גדול מאד של מעין עיר שכוללת מבחר נרחב של מקצועות וסוגי עבודות בהם מתנסים הילדים ואף מרוויחים מחלקן כסף מקומי – בו ניתן להשתמש לרכישת מזכרות מהחנות המקומית. למקומות העבודה השונים הילדים יכולים להיכנס אך ורק לבד וההורים ממתינים בחוץ. עניין זה מעט הרתיע אותנו ואת ילדינו לפני הביקור שכן עלה החשש מבעיית השפה. עם זאת, לאחר שנכנסנו למתחם הענק והסתנוורנו כולנו מהיצע האפשרויות הנרחב, בחרו הילדים להתנסות בלימודי תיאטרון ולמרות קשיי השפה חוו חוויה מאד טובה והמשיכו להתנסות במקומות עבודה רבים נוספים: בית אריזה למוצרי תה ירוק שבסופו קיבלו שתי חבילות משקה תה ירוק, בית אריזה לבוטנים וגם משם יצאו עם חבילת חטיפי בוטנים, עבדו כמוכרים ב7/11, כדיילים במטוס, כרופאים בבית החולים המקומי, נעה עבדה ככבאית ויצאה למשימת כיבוי של בית בוער ורועי עבד כמתדלק. נהנינו לראות את הילדים נהנים ומתנסים בעבודות השונות במשך כחמש שעות ועם טעם לעוד… במקום יש גם אפשרות לעשות הפסקת צהריים ולהמשיך בבילוי. כדאי לבקר במקום באמצע השבוע ולא בסוף השבוע כאשר המוני ילדים צובאים על המקום וישנם תורים ארוכים במקומות העבודה השונים. בדומה לאתרים אחרים בהם היינו בכל רחבי תאילנד, גם כאן רמת הגימור, הניקיון והאסתטיקה גבוהה מאד. גם מחיר הכניסה לקידזניה יקר למדי אך על מנת לקבל הנחה לאטרקציות נוספות בסיאם פראגון כמו האקוואריום ולחנויות שונות, ניתן ללכת למודיעין שבקומה הראשונה, להציג דרכון ולקבל תעודת תייר. עם הצגת תעודה זו ניתן לקבל את ההנחה שהופכת לחסכון נכבד עבור משפחה. מי שהחמיץ את הקידזניה בבנגקוק יוכל לבקר במתחמי קידזניה שפזורים במקומות שונים בעולם בלונדון, במנילה, בטוקיו, בג'קרטה ובעוד מספר ערים גדולות בעולם.
אטרקציה נוספת לכל המשפחה היא מופע סיאם נירמיט. המתחם ממוקם לא רחוק ממרכז העיר וכולל ביקור בדגם של כפר תאילנדי שהציג את החיים בתאילנד המסורתית: בתי כלונסאות לצד שדה אורז, תיאטרון צלליות, נגינה על כלים מסורתיים, צפייה בהופעות ריקוד מסורתי שלאחד מהם הזמינו את הקהל ורועי שכל כך אוהב לרקוד השתלב היטב בריקוד בלווי אחת הרקדניות.
ישנה אפשרות לרכוש כרטיס למופע בלבד או להוסיף גם ארוחת ערב. אנחנו בחרנו באפשרות המורחבת. ארוחת הערב כוללת בופה עשיר ומגוון הכולל מנות עיקריות בשריות וצמחוניות כמיטב המטבח התאילנדי: מוקפצים למיניהם, אגרולים דקים חתוכים לרצועות דקות, אוכל הודי. כן היו קינוחים מסורתיים כמו גלידת קוקוס, מעדן פירות עם טפיוקה וכן שעועית שחורה ומתוקה שמשמשת כממתק פופולרי ברחבי תאילנד. לאחר הארוחה הטובה נכנסנו לאולם הענק, שם צפינו במופע מרהיב שהציג במשך למעלה משעה בעזרת כמאה וחמישים רקדנים ותפאורה מרהיבה, סצינות שונות מהחיים בתאילנד המסורתית ובממלכות הקדומות והמיתולוגיות. המופע מתחיל בשירת ההמנון וכל הקהל עמד על רגליו כאשר על המסך הוקרנו קטעי סרטי ארכיון של מלך תאילנד הנערץ על עמו. המופע היה מרהיב והערב כולו מאד חוויתי ומומלץ ביותר. עם זאת יש לקחת בחשבון שהמופע מתחיל בשעה שמונה בערב, שעה מאוחרת יחסית לילדים קטנים שעשויים להירדם ולהחמיץ את המופע, כמו רועי.
אזור מעניין נוסף בבנגקוק הוא הרובע הסיני – צ'יינה טאון. גם לאזור זה ניתן להגיע ולחזור דרך המעבורת מהרציף שצמוד לאזור זה וכך ניתן לחסוך נסיעה מיותרת בפקקים.
אזור זה הוא שוק אחד גדול עמוס מאד בחנויות ודוכנים משני צדי רחוב Yaowarat ובסמטאות הסמוכות לו. ניתן למצוא בו שפע של מזכרות תאילנדיות וסיניות, חנויות אוכל סיני, דוכני אוכל רחוב, כולל מאכלי ים רבים, נעליים, בגדים, משקפיים, משחקים, מוצרים לבית, כלי איפור וכמעט כל דבר שעולה על הדעת במחירים מאד זולים. השוק פעיל מדי יום מהבוקר ועד לשעות אחר הצהריים. בדומה לצ'יינה טאון בצ'יאנג מאי גם במתחם זה ישנם חנויות תכשיטים רבות.
מעבר לאתרים בהם ביקרנו בתוך בנגקוק יצאנו מבנגקוק לשני סיורי יום: לשוק הצף דמנואן סדואק ולאיותיאה.
לשני הסיורים יצאנו עם חברת Welcome Travel שממוקמת בקוואסאן. אמנם ישנו במלון במרכז העיר שבצמוד אליו היתה סוכנות להזמנת סיורים בעיר ומחוצה לה אך הרגשנו נוח יותר לטייל במחיצת תרמילאים. מניסיון העבר, בחרנו להיכנס לסוכנות שנראתה בה תנועה ערה של מטיילים וניכר כי הסוכנות פעילה מאד. הפקידה בסוכנות היתה מאד עניינית ומבלי לדבר יותר מדי הציגה לנו את עלוני המידע עם כל המידע הדרוש לגבי הסיורים שהם מציעים, שדומים במידה רבה לסיורים המוצעים גם בסוכנויות אחרות. האיסוף לסיור באיותיאה היה מהמלון בשעת בוקר מוקדמת, בסמוך למועד שנקבע והחזרה היתה לסוכנות בקוואסן לפי לוח הזמנים שעליהם התחייבו. הסיור לאיותיה היה סיור של יום מלא עם הדרכה צמודה של מדריך מאד מיומן ותוך תזמון מצויין של זמני ההגעה לאתרים השונים.
איותייאה היא עיר המונה כמיליון תושבים וממוקמת כשמונים קילומטר מצפון לבנגקוק. עיר זו היתה בירתה של תאילנד במאות 14 – 18. במהלך תקופה זו נכבשה על ידי הבורמזים ונחרבה ולקראת סוף המאה ה- 18 הפכה בנגקוק לעיר הבירה החדשה. כיום איותיה מוכרזת כאתר מורשת עולמי בשל הריכוז הגדול של המקדשים הבודהיסטים ופסלי בודהה הפזורים בעיר ובסביבתה. הביקור מרהיב ובגדר חובה לחובבי היסטוריה וארכאולוגיה אם כי לילדים זה היה מעט משעמם אך כמו שיש ימים שהקדשנו לטובת הילדים כך גם היו אתרים שהלכנו אליהם מתוך העניין האישי שלנו.
ביום אחר נסענו לעבר השוק הצף דמנואן סדואק. ישנם מספר שווקים צפים באזור בנגקוק שמרושתת בתעלות ויובלים שיוצאים מהצ'וק פראיה, חלק מהשווקים ידועים יותר וחלקם פחות. אנחנו בחרנו להגיע בדרך הכי פשוטה ויעילה דרך סוכנות הנסיעות מהקוואסן לשוק התיירותי שנמצא מדרום מערב לעיר. הנסיעה לשוק ארכה כשעה וחצי, תחילה דרך פרברי העיר ובהמשך דרך כפרים עד שהגענו לאזור השוק שכבר היה מלא בתיירים. הסיור בשוק נחלק לשניים. בחלק הראשון שטנו בסירה ממונעת קטנה שהצליחה לתמרן בתוך הצפיפות הרבה של הסירות בתעלה הצרה. משני צדי התעלה בה שטנו וכן על סירות קטנות שחלפו לידינו, היו דוכנים רבים של מזכרות ודברי מזון: בננות, פלחי אננס, קוקוס וכד'…. מדי פעם עצרה הסירה ליד אחד הדוכנים שהציעו לנו את מרכולתם. כאשר הרוכלים והרוכלות מזהים עיניים מתעניינות הם מושכים את הסירה לכיוון שלהם וכשהם רואות שאין לקונה עניין הן משחררות את הסירה ומפנות מקום ללקוח מהסירה הבאה. למרות ששוק זה מאד תיירותי ועמוס הוא מאד ציורי וצבעוני ומלא חיים והביקור בו היה ללא ספק אחת מגולות הכותרת של הטיול בתאילנד עבור כולנו.
בחלק השני של הסיור עלינו על סירת לונגטייל שהקיפה את מתחם השוק ויצאה לאזור הכפרי ששוכן לגדות התעלות. סיור זה היה מרתק לא פחות ואיפשר לראות את אורח החיים של התאילנדים באזורים הכפריים שלאורך התעלות והנהרות בבתי הכלונסאות. מכאן חזרנו לעיר.
לחץ כאן להזמנת מלון בבנגקוק
קראו פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הביקור שלנו בתאילנד:
רציתי להגיד תודה. משתמשת בלקחי הטיול שלכם לתכנון טיול לתאילנד גם לי.
שיהיה לך טיול מוצלח