סלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, היתה היעד הראשון שלנו בטיול בן 11 יום ביוון מסלוניקי לאתונה. נחתנו בשדה התעופה בשעה לא נוחה במיוחד – 3 לפנות בוקר, בטיסה מצוינת של חברת איגאן מתל אביב לסלוניקי. למרות השעה, דלפק השכרת הרכב בשדה עבד ביעילות ותוך זמן קצר יצאנו עם הרכב לכיוון העיר. שדה התעופה מרוחק מממרכז העיר סך הכל כרבע שעת נסיעה רציפה ללא פקקים בשעה מוקדמת של הבוקר וכך הגענו תוך זמן קצר אל הדירה הנהדרת אותה הזמנו דרך בוקינג במרכז סלוניקי –    Urban Life Redefined Rooster Apartment –  דירוג 9.9 בבוקינג! . הדירה ממוקמת במרחק הליכה מהאתרים המרכזיים ומאזורי הקניות של העיר, בשכונה נעימה מאד. הדירה היתה נקיה מאד, מעוצבת וכוללת מטבח מאובזר. בעלת הבית לנה נחמדה מאד, חיכתה לנו במאור פנים בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר כאשר הגענו לעיר משדה התעופה (בתיאום מראש). החיסרון היחיד במיקומה המרכזי של הדירה הוא שאין חנייה צמודה ליד המלון שממוקם במדרחוב במרכז העיר והאזור סביבו עמוס למדי במשך היום אך לא רחוק משם ישנם חניונים. לאחר שינה קצרה, נסענו לחניון אוטומטי גדול שממוקם בסמוך לבניין ימקא, מרחק 600 מטרים מהדירה, החננו את הרכב ליומיים הקרובים והתחלנו בביקור שלנו בעיר.

כבר מההגעה אל העיר התאהבנו באופי הרגוע של העיר ומהנחמדות של כל מי שפגשנו. פתחנו את היום בקונדיטוריה מקומית ולא יכולנו שלא לנסות כמה סוגים של מאפים, סוגים של בורקס ועוגיות לצד קפה משובח. מכאן התחלנו את הביקור באתרי העיר בביקור במוזיאון הארכיאולוגי של סלוניקי. מוזיאון זה נחשב לאחד המוזיאונים החשובים ביוון (לצד המוזיאון הארכיאולוגי של אתונה ומוזיאון האקרופוליס באתונה (ראו פוסט נפרד על הביקור באתונה) והוא מציג ממצאים ארכיאולוגים מרהיבים מתולדותיה של סלוניקי ושל חבל מקדוניה בו היא נמצאת, מהעידן הפרה הסטורי, דרך ממלכת מוקדון, הממלכות ההלניסטיות וכן ממצאים מהתקופה הרומאית. קנינו במוזיאון כרטיס משולב למספר אתרים בעיר והקדשנו למוזיאון שעה, כדי לא להמאיס את הביקור במוזיאון על הילדים (ראו פוסט על ביקור עם הילדים במוזיאון – כיצד לעשות זאת?).

מהמוזיאן הארכיאולוגי המשכנו בהליכה לאורך הטיילת של חוף הים לכיוון המגדל הלבן, אחד מסמליה המוכרים של העיר. בדרך עברנו ליד פסלו הענק של אלכסנדר הגדול, הידוע כאלכסנדר מוקדון, מגדולי המצביאים בעת העתיקה שהפך את ממלכת מוקדון מממלכה קטנה בצפון יוון לאימפריה ההלניסטית האדירה שהשתרעה על אזורים נרחבים באסיה ובצפון אפריקה, כולל ארץ ישראל.

במהלך ההליכה הנעימה לאורך הטיילת של סלוניקי, התענגנו על מזג האוויר האביבי הנהדר של חודש אפריל בצפון יוון. האתר הבא בו ביקרנו היה המגדל הלבן של סלוניקי שנבנה במאה ה – 13 על ידי השלטון העות'מאני ששלט ביוון משך שנים ארוכות עד למלחמת העצמאות היוונית בתחילת המאה התשע עשרה. מבצר שמור זה נועד להגן על העיר מהחזית הימית ועם הזמן הפך גם לכלא של השלטונות העות'מאניים בו גם ביצעו את טבח היניצ'רים בשנת 1826 בהוראת הסולטאן מחמוד השני. בעקבות הכרזת עצמאות יוון ביולי 1832, נצבע המגדל בלבן כסמל למחיקת השלטון הטורקי. כיום משמש המגדל כמוזיאון לתולדות העיר, הכולל אמצעי מולטימדיה שונים. הביקור במגדל כולל טיפוס במדרגות הספירליות דרך חללי התצוגה של המוזיאון עד לראש המגדל שממנו ערכנו לערוך תצפית מרהיבה על כל העיר סלוניקי.

מהממגדל הלבן המשכנו לעבר אזור הקניות והמסעדות השוקק במרכז העיר –  אזור רובע לדאדיקה (Ladadika District). הלכנו דרך רחוב הקניות Timiski והרחובות שבסביבתו, בהן נמצאות חנויות מקומיות עם מיטב העיצוב לצד הרשתות הבינלאומיות הידועות: טומי הילפיגר, H&M, Zara, חניויות של רשתות הספורט המובילות אדידס, נייק ופומה וכן חנויות שנעה איתרה מראש כמו Lash , רשת בריטית גדולה המתמחה בסבונים אורגניים ריחניים וכן רשת פליינג טייגר (Flying Tiger), רשת דנית שיקית וחדשנית שמציעה בחנויות שלה מגוון עצום וצבעוני של אביזרים מעוצבים לבית ולגינה. נתקלנו ברשת זו מספר פעמים בטיולים שלנו ליפן או באיטליה וגם בסלוניקי בה ישנן שתי חנויות של רשת זו, הילדים לא ויתרו על הביקור. בכלל מאד הופתענו מריכוז החנויות הבינלאומיות. לא ציפינו למצוא בסלוניקי אפשרויות כל כך רבות לקניות.

 

לצד החנויות הבינלאומיות, מצאנו חנויות בוטיק לפירות יבשים, זיתים ולא מעט חנויות פרחים, מרכיב מרכזי ביוון. כמעט כל בית מעוטר בגינות מטופחות בפשטות ובאסתטיקה ועם הרבה עציצים. במהלך השוטטות במרכז העיר הגענו לשוק המרכזי של סלוניקי – שוק מודיאנו הססגוני שכלל אינספור דוכנים וחנויות בגדים  מקומיים, זיופים של מותגים לצד זיתים, דגים ופרחים.

לאחר ארוחת צהריים יוונית ראשונה במסעדה מקומית, המשכנו לכיוון הרובע היהודי של סלוניקי אשר נמצא ממש בסמוך לשוק מודיאנו שהוקם על ידי שאול מודיאנו ז"ל מקהילת יהודי סלוניקי. לא רחוק מהשוק נמצא המוזיאון היהודי של סלוניקי השוכן בבניין עתיק בו פעל "בנק אתונה" שהיה בבעלות יהודית. המוזיאון שהיה סגור בעת הביקור שלנו,  מנציח את המורשת של יהדות סלוניקי, קהילה עתיקה שראשיתה עוד במאה הראשונה לספירה אך רובה הגיעה בעקבות גירוש יהודי ספרד ופורטוגל בשנת 1492 וקליטתם של היהודים בתחומי האימפריה העות'מאנית. ערב מלחמת העולם השנייה היתה סלוניקי מרכז יהודי משגשג, בה התגוררו מרבית יהודי יוון, 60 אלף יהודים, רבים מהם התגוררו ברובע ברון הירש שבסמוך למרכז העיר. כיבוש יוון והשואה חיסלו את מרבית יהודי סלוניקי. מהקהילה הגדולה שרדו 2000 יהודים בלבד.  כדי להכיר מקרוב את סיפורה הטראגי של יהדות יוון וקהילת סלוניקי בפרט בתקופת השואה כדאי לצפות בסיפורו של עובדיה ברוך ז"ל , ניצול שואה יליד סלוניקי.

לאחר הפסקת צהריים קלה במלון, המשכנו בהליכה רגלית באתרים נוספים שנמצאו במרחק הליכה מהמלון שלנו במרכז העיר. תחילה הגענו לקשת גלריוס המרשימה שנבנתה על ידי הקיסר הרומי גלריוס בשנים 298 – 299 לספירה לציון הניצחון הרומי על הפרסים. בסמוך לקשת נמצאת הרוטונדה, מבנה רומאי נוסף שנבנה בשנת 306 כמאוזולאום של גלריוס או לשמש כמקדש פגאני. בימיו של הקיסר הרומי קונסטנטין הגדול שקיבל את הנצרות כדת האימפריה הרומית הפכה הרוטונדה לכנסייה מרשימה במיוחד על שמו של גאורגיוס הקדוש. כנסייה זו הכוללת כיפה בגובה 30 מטרים נחשבת לאחת הכנסיות הקדומות בעולם הנוצרי והפכה בשל כך לאתר מורשת עולמית כמבנה בעל ערך תרבותי רב מתקופת הנצרות הקדומה ומהתקופה הביזנטית.

ברחבי העיר שרידים רבים נוספים מהתקופה הביזנטית, ביניהם הכנסייה היוונית אורתודוכסית האגיוס דמיטריוס הנחשבת למקום הקדוש ביותר לנצרות בסלוניקי וגם היא הוכרזה כאתר מורשת עולמי. הכנסייה מרשימה מאד מבחוץ ועוד יותר מבפנים וכוללת רצועות של פסיפסים שהשתמרו מהמאות השביעית או השמינית. בדומה לכנסיות אחרות בסלוניקי וברחבי יוון, בעקבות הכיבוש העות'מאני משנת 1493 ועד לשנת 1912 שימשה גם כנסייה זו כמסגד עד לעצמאות יוון. בשנת 1917  פרצה שריפה בעיר סלוניקי, וגרמה להרס של התקרה ושל הקירות העליונים בכנסייה. שיפוץ המקום נערך בשנות השלושים והארבעים  ובמהלכו התגלו במרתף שרידים של בית המרחץ הרומאי – המקום שבו לפי האמונה הוחזק דמטריוס הקדוש בכלא ולאחר מכן  הוצא להורג על ידי החיילים הרומאיים. כן התגלתה במקום באר המים שלפי המסופר – לתוכה הושלכה גופתו של הקדוש הנוצרי שעל שמו קרויה הכנסייה.

בדרך חזרה למרכז העיר, עברנו ליד שרידים נוספים מהתקופה הרומאית והביזנטית: הפורום הרומאי אשר שימש כמרכז העיר הרומית וכנסיית אגיה סופיה  כנסייה מרשימה נוספת מהתקופה הביזנטית, אותה ראינו רק מבחוץ.

בין אתר לאתר נהננו מארוחות במסעדות ומבתי הקפה המשובחים שנמצאים בשפע ברחבי העיר וכן שמנו לב לתופעה מעניינת במקומות נוספים בהם ביקרנו במהלך הטיול שלנו ביוון, כמות עצומה של בתי מרקחת וכן כמות גדולה מאד של ציורי גרפיטי ברחבי העיר, חלקם מושקעים במיוחד.

בסיומו של היום הארוך הרגשנו שמיצינו את הביקור בעיר שהיתה עבורנו חוויה נהדרת לתחילת הטיול שלנו ביוון. אפשר היה בהחלט להישאר בעיר לפחות לעוד יום לפחות ולהנות מאתרים נוספים שיש לעיר להציע אך בשל לוח הזמנים הצפוף שלנו השארנו טעם של עוד לביקור הבא בסלוניקי ובסביבתה.

למחרת בבוקר, נפרדנו מסלוניקי ויצאנו להמשך הטיול שלנו ביוון, לכיוון מפלי אדסה (כשעה ורבע נסיעה מצפון מערב לסלוניקי) ולקראת ערב הגענו לעיירה ליטוכורו (Litochoro) שלמרגלות האולימפוס (כשעת נסיעה מדרום לסלוניקי).

לצפייה במסלול הטיול שלנו ביוון באתר Turipo לחצו כאן.

פוסטים נוספים שכתבנו בעקבו הטיול שלנו ביוון: 

מסלול טיול ביוון היבשתית מסלוניקי לאתונה

עלות טיול ביוון כולל מחירים לדוגמא

מקומות הלינה המומלצים שלנו ביוון