תגית: תכנון טיול ביפן

בעקבות שני טיולים מקיפים שערכנו ביפן, מצורפים מספר קישורים שימושיים לקראת טיול ביפן:

 Hotels booking in Japan: הזמנת מלונות ביפן דרך אתר בוקינג, להזמנת מלונות מראש עם אפשרויות ביטול עד הרגע האחרון.

Japan Pass – כרטיס מיוחד שמאפשר שימוש בלתי מוגבל בכל המתקנים שלה (כולל מעבורות, אוטובוסים, קו רכבת עילי בטוקיו וכמובן כל רכבות השינקנסן והבין עירוניות). את הכרטיס ניתן לקנות אך ורק מחוץ ליפן, ולהפעיל אותו בתוך יפן בהצגת דרכון זר למשך 7/14/21 יום. פרטים נוספים בפוסט – הכל על כרטיס הרכבות היפני. 

Turipo – אתר חדש לבנייה ושיתוף של מסלולי טיולים של מטיילים עצמאים מכל העולם הכולל מבחר מסלולים ביפן. נוח מאד לשימוש, שפע של מידע מפורט לבניית המסלול ולארגון הטיול, כולל הזמנת בתי מלון ואטרקציות.

Klook -אתר מצויין לרכישת כרטיסים לאטרקציות ולסיורים ביפן

Viator – אתר להזמנת סיורים ואטרקציות בכל רחבי העולם כולל יפן.

Japan Guide.com  מדריך מקיף למיטב האטרקציות של יפן ולאתרים מחוץ למסלול השחוק.

japan-talk  אתר מקיף העוסק בהיבטים שונים של טיול ביפן: פסטיבלים ביפן, טיול בעונות שונות ביפן, תרבות ביפן, אוכל יפני, קניות ביפן ועוד….

Kyuhoshi – מדריך ליפן הכולל מבחר של תכניות טיול מלאות, עצות מועילות וכד'…

יפנית – המדריך השלם של עירית ליפן: שפע של מידע עדכני ומועיל בנוגע לטיול ביפן.

רשומות מהפוטון – הבלוג של דנה פאר על חוויותיה כמורה לאנגלית ביפן ועוד…

Shinkansen – בלוג ישראלי, מדריך מקיף לטיול ביפן.

Metropolisjapan – מגזין באנגלית עמוס במידע על יפן (בעיקר בטוקיו) מסעדות, תערוכות, הופעות , מוזיאונים ועוד ועוד … מומלץ מאוד!

Top Tour – אתר בריטי דרכו ניתן לרכוש את הג'פן פס במחיר זול יחסית. הכרטיס אמור להגיע לארץ תוך שבוע.

Hyperdia – אתר יפני המאפשר לתכנן בקלות נסיעה ממקום למקום, כולל את לוחות הזמנים של כל אמצעי התחבורה ביפן.

Odigo – אתר עם שפע של מידע על יפן וכלי מצויין לתכנון טיול ביפן.

Tokyo handy guide  – המדריך הרשמי של טוקיו של לשכת התיירות, מדריך מקיף שניתן להורידו כקובץ PDF לסמארטפון.

WillerExpress – טייל ביפן בזול באמצעות חברת האוטובוסים הפופולרית.

Tokyo Metro – אתר המטרו בטוקיו עם מידע באנגלית לתייר בנוגע לכרטיסים היומיים, השבועיים, מחירים לילד ולמבוגר וכד'…

PASMO – כרטיס נטען לתשלום באמצעי התחבורה יפן.

Suica  – כרטיס נטען לתשלום במערכת התחבורה ובחנויות נוחות ברחבי יפן.

Japan Travel.com – מדריך יפן הכולל מבחר סיורים בתשלום ברחבי יפן.

Voyagin – אתר להזמנת אטרקציות ומופעים ברחבי אסיה, כולל ביפן.

okyo free guide– שירות הדרכה בחינם לתיירים בטוקיו.

B. Mobile visitor sim – כרטיס סים ל 14 יום למטיילים ביפן.

שיחון עברי יפני – שיחון עברי יפני למטיילים, כולל תיעתוק לאותיות אנגליות ותרגום ליפנית. מבית ויקי מסע.

Yamato Transport – שירות המשלוחים של המזוודות והתיקים ממלון למלון. כל הפרטים באתר. ניתן להיעזר בפקידי המלונות ביפן כדי לקבל את השירות הנוח.

Kosher Japan – היכן ניתן למצוא מזון כשר ביפן, מתוך אתר בית חב"ד  – יפן.

מקומות לינה מומלצים ביפן: מקומות לינה מומלצים בטוקיו, האקונה, ניקו, אוסקה, קיוטו, פוקואוקה, הירושימה, מצומוטו, טקיאמה.

עלויות טיול ביפן

הגענו להאקונה לאחר נסיעה מייגעת מניקו. נסיעה זו כללה מספר החלפות של רכבות. תחילה הגענו לתחנת אדווארה, שם רכשנו פס ליומיים נסיעה בכל אמצעי התחבורה באזור האקונה והמשכנו בדרכנו לכיוון האקונה. כשסוף סוף הגענו לתחנת גורה, התחנה המרכזית בהאקונה, לקחנו את הפוניקולר (קרון שנגרר באמצעות כבל) שמוביל מתחנת גורה לתחנת סונזן המהווה את השלב הראשון בנסיעה המעגלית באמצעי תחבורה שונים בדרך לתצפית על הר פוג'י. אנחנו עצרנו באחת התחנות באמצע הדרך והגענו למלון שהזמנו מותשים ורעבים. המלון אותו הזמנו דרך הבוקינג היה מלון  Tabibito no Yado e – Rooms אשר התברר כבחירה מעולה. היתה זו דירה קטנה ומתוחזקת היטב שכללה מטבחון, פינת אוכל ושני חדרים.  מלו זה זכה על ידי כולנו בתור המלון הטוב ביותר בו ישנו ברחבי יפן מכל הבחינות: ניקיון, שירות, מיקום ומחיר. כששאלנו היכן ניתן לעשות כביסה הציעו לנו בעלי המלון לתת להם את הכביסה ותוך מספר שעות הכביסה היתה מוכנה ללא כל תשלום.

מלון  Tabibito no Yado e – Rooms

אחד הדברים שהפתיעו אותנו הוא שלמרות שהאקונה הוא אזור מתוייר מאד, עשיר בבתי מלון ובתי הארחה, שפע של מוזיאונים ואונסנים וכמובן גולת הכותרת היא התצפית על הר פוג'י, הרי שבמרכז האקונה כמעט ולא ניתן למצוא מסעדות ועוד יותר פחות משעות אחר הצהריים. אחר מספר שיטוטים והרבה הכלה של הילדים שהיו רעבים, עייפים וחסרי סבלנות הצלחנו למצוא בשלב הראשון מול מוזיאון החרקים חנות של רשת 7/11 בה רכשנו כמה מוצרים לארוחת בוקר במלון. מעבר לכך מצאנו ברחוב סמוך המוביל לתחנת גורה מספר בתי קפה ובאחד מהם מצאנו פיצריה מצויינת כולל פנקייק במחיר מעט מופקע אבל לנוכח הרעב היינו מוכנים לשלם הרבה.

לאחר מכן מצאנו לא רחוק מתחנת הרכבת, מסעדה שהיתה ממוקמת באחד מבתי המלון הסמוכים ובה הזמנו מקום לארוחת הערב. היתה זו מסעדה יפנית מצויינת ובמחיר סביר מאד למרות שהיתה ממוקמת בבית מלון. כשהגענו למקום בערב חיכה לנו אחד המלצרים בחוץ וקיבל את פנינו. למחרת רועי הכין לכולנו ארוחת בוקר מצויינת באמצעות המוצרים שקנינו יום קודם.

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו מוקדם יחסית לסיבוב התצפית המפורסם בתקווה לראות את הר פוג'י. תחילה טיפסנו עוד מספר תחנות בפוניקולר שהיה סמוך למלון בו ישנו עד לתחנת סונזן (Sounzan) שממנה יוצא הרכבל לנקודת התצפית מפסגת אווקדאני בגובה של 1100 מטרים בלוע הקדום של הר הגעש Kamiyama.

מכיוון שמזג האוויר בלילה היה גשום חל עיכוב ביציאת הרכבל ולכן הציעו לנו לקחת אוטובוס שאף הוא היה כלול במסגרת הפס של אזור האקונה. האוטובוס הוביל אותנו במקום הרכבל עד לאווקדאני (Owakudani). באווקדאני קיבל את פנינו ריח חזק של גופרית, כתוצאה מהפעילות הגעשית בהר זה ובסביבתו ולכן קודם כל נכנסנו למרכז המבקרים ושם קנינו לנעה מגבת קטנה כדי לכסות את האף מפני הריח החזק. בהזדמנות זו גם קנינו שלוש ביצים שחורות שמהוות את אחד מסמלי המקום. ביצים אלו בושלו בבוץ הוולקני הכהה המבעבע באזור זה. לאחר שאכלנו מהביצים הטעימות המשכנו בביקור באתר. מנקודת התצפית יכולנו להבחין בנקודות רבות מהן נובע העשן הוולקני. מכיוון שהפעילות הוולקנית היתה מוגברת בעת הביקור, מסלול ההליכה הקצר באזור אווקדאני היה חסום למבקרים. לפיכך הסתפקנו בנקודת התצפית לעבר ההרים בסביבה ובעיקר לעבר מוקדי פליטת העשן הוולקני שלרגלי מרכז המבקרים.

לאחר מכן המשכנו בנסיעה של כרבע שעה ברכבל עד לתחנת טוגנדאי שלחוף אגם אשי. במהלך נסיעה זו ניסינו ללא הצלחה למצוא בין העננים שכיסו את השמים סימנים להר פוג'י אך רק יכולנו לדמיין כיצד נראה ההר.

ממרכז המבקרים שלחוף אגם אשי, יצאנו לשיט בן חצי שעה באגם על ספינה דמויית ספינת שודדים. לאורך השיט המשכנו לחפש סימנים להר פוג'י אך ללא הועיל. עם זאת נהננו מאד מהשיט וממראות האגם כשברקע ההרים המיוערים, מספר עיירות וכפרים קטנים וסירות ששייטו על פני האגם.

לאחר שהגענו לקצה האגם חזרנו אל האקונה באוטובוס אל אזור המוזיאון הפתוח של האקונה. לאחר ארוחת צהריים טובה התחלנו בביקור במוזיאון הייחודי. המוזיאון הפתוח הוא גן  פסלים ענק וטופח מאד שנפתח בשנת 1969 ומשתרע על פני שטח גדול מאד בתוך לוע הר געש קדום, מוקף בהרים וגבעות ירוקות. המוזיאון הפתוח כולל פסלים מרשימים של מיטב הפסלים בעולם: הנרי מור, גרקו, מדרדו רוסו ואפילו כולל פסל של יגאל תומרקין. בנוסף, ביקרנו בתוך המתחם בתצוגת הקבע של מבחר מציוריו ופסליו של פיקאסו בו הילדים גילו עניין רב ושאלו שאלות רבות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בנוסף לכך נכנסנו למבוך שגם הצלחנו לצאת ממנו,  מעל לקפיטריה ביקרנו בתצוגה של אמנים יפניים ובמתחם סמוך מעין והילדים טבלו רגליהם באונסן רגליים.

לקראת סיום הביקור, ביקרנו במתחם השעשועים שבמרכזו היה פסל הבנוי מצורות גיאומטריות שקופות שהילדים נהנו לשחק בתוכו.

בסיום הביקור נכנסנו לחנות המוזיאון שכמו המוזיאון כולו, כוללת מזכרות ומוצרים מעוצבים מקוריים ומעוררי השראה ועניין עבור כולנו.  סיימנו את הביקור לאחר כמה שעות ביקור במוזיאון, עם תחושת הנאה רבה מחוויה מיוחדת ובלתי נשכחת עבור כולנו.

האקונה היתה התחנה האחרונה שלנו באזור שקט וטובל בטבע לפני הגעתנו לטוקיו. את הר פוג'י אמנם לא ראינו אך האקונה בהחלט שווה ביקור גם מבלי לראות את ההר, בזכות כל מה שראינו וחווינו.

היכנסו לטיולים נוספים שעשינו ביפן במהלך קיץ 2016.:

ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה, כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

טוקיו מא – ת: חלק א…

קראו גם: 

האם משתלם לרכוש את כרטיס הרכבות היפני? 

אחרי נסיעה של כארבע שעות, שכללה מספר החלפות של רכבות, הגענו לעיירה ניקו. כבר עם ההגעה לתחנת הרכבת הקטנה והציורית אפשר היה להתרשם  שהגענו לעיירה קטנה. מכיוון שהמלון שהזמנו היה מרוחק מתחנת הרכבת קבעו עם בעל המלון שיאסוף אותנו מהתחנה. תחנה זו שנבנתה בשנת 1915 היא יצירה ארכיטקטונית של ממש.

מכיוון שהיה לנו זמן עד לשעה ארבע אחה"צ, המועד שקבענו עם בעל המלון הלכנו מספר מאות מטרים לכיוון תחנת הרכבת המקומית אשר בסביבתה יש מספר מלונות, מסעדות וחנויות. מצאנו מסעדה עם אוכל יפני וסיני נהדר ואפילו פיצה מצויינת, לאחר מכן הילדים אכלו תותים טריים שקנינו באחת החנויות וקינחנו בקונדיטוריה מקסימה ששכנה בצמוד לתחנת הרכבת עם קפה  ועוגות גבינה מעולות.

חזרנו לכיוון תחנת הרכבת של הJR , רכשנו את הפס ליומיים בתחבורה הציבורית ברחבי ניקו והמתנו לבעל המלון. סביב ארבע, הגיע צ'רלס בעל מלון טדי ביר בו שהינו במהלך הביקור בניקו. דבר ראשון הוא פנה אלינו בעברית עם "מה נשמע" ואז סיפר לנו שלמעשה הוא חי באילת בתור ילד. הוא נקלט לישראל כפליט מביאפרה שבניגריה, לאחר המצור וההרעבה שעברו הנוצרים על ידי המוסלמים. לאחר מכן עבר צ'רלס גילגולים רבים, נישא לאשה יפנית ולפני מספר חודשים רכש את המלון בניקו. בימים הבאים בהם התארחנו במלון יצא צ'ארלס מגדרו כדי להנעים את זמננו, הסיע אותנו למרכז העיר והציע לנו טיולים בסביבה וסיפר על האהבה שלו לישראל ושאפילו היה רוצה בעתיד לחזור לגור בישראל ושילדיו ישרתו בצה"ל. בשעות הערב יצאנו לארוחת ערב אך כפי שנאמר לנו מראש על ידי ישראלים שפגשנו במצטומוטו, רוב המסעדות והחנויות בניקו נסגרות סביב השעה חמש. הצלחנו למצוא מסעדה פתוחה שהתבררה כמסעדה יפנית וקוריאנית מצויינת בשם Hino Kuruma, בה אכלנו גם בימים הבאים בשעות הערב.

ביקור במתחם המקדשים של ניקו

למחרת יצאנו ליום טיול במתחם המקדשים המהווה אתר מורשת עולמית. נסענו באמצעות הפס הדו יומי באוטובוס המעגלי שעצר בתחנות שונות בעיירה ובמתחם המקדשים. בדרך חלפנו על פני גשר שינקיו (Shinkyo Bridge), גשר עץ אדום ומרשים שעובר מעל נהר דאייה במקום בו לפי האגדה חצה לפני 1200 שנים הנזיר הבודהיסטי שודו שונין את הנהר על גבם של שני נחשים ענקיים והקים את המקדש הראשון בניקו שהפכה למרכז רוחני לבודהיזם ולשינטו.

Shinkyo Bridge

הגשר המקורי נבנה בשנת 1636 לשימושם של השוגון ושליחי הקיסר בלבד אך הוא נהרס בשיטפון והגשר הנוכחי נבנה מחדש בשנת 1909 ומהווה את אחד מסמלי העיירה המפורסמים. בסמוך לגשר שינקיו נמצא מתחם המקדשים בו בחרנו לבקר בשלושה מהם. המקדש הראשון בו ביקרנו היה מקדש רינו ג'י (Rinnoji) –  המקדש הבודהיסטי הראשון שהוקם בניקו בשנת 766 שבמרכזו שלושה פסלים מצופים זהב. חלקים רבים במקדש מרשים זה היו סגורים בשל שיפוץ גדול שעבר המקדש העתיק בזמן שביקרנו אך במסגרת זו ניתן היה לטפס במעלה המקדש עד אל מעל הגג ולצפות בעבודות השימור של המקדש.

מכאן המשכנו למקדש המפורסם של ניקו – מקדש טושו גו (Toshogu Shrine) שנבנה במחצית המאה ה – 17. מתחם המקדש כולל מספר מתחמי מקדשים ומבנים שהוקמו על מנת להכיל את המאוזוליאום של טוקוגאווה איאיאסו, מייסד שוגונות טוקוגאווה.

במתחם זה ראינו  את התבליט המפורסם של שלושת הקופים: זה שאינו רואה, זה שאינו שומע וזה שאינו מדבר.  קופים אלה מסמלים לפי המסורת הסינית את הפתגם שטבע קונפוציוס שמשמעו: אל תדבר רוע, אל תראה רוע ואל תראה רוע.

כן ראינו במתחם תבליט מפורסם מאד נוסף של "החתול הישן". החתול נחשב ביפן לחיה בעלת מעמד מיוחד. לפי האגדות, אחד מקיסרי יפן או מהסמוראים עבר יום אחד ליד חתול שנראה כאילו הוא מנופף לו. האציל פירש את תנועת החתול כאות, והתקרב אליו. אז הבחין שבמסלול המקורי שבו צעד הייתה מלכודת שהונחה עבורו. מאז נחשבו החתולים לבעלי חיים נבונים ולרוחות מביאות מזל.

בבתים ובמקדשים יפניים רבים נמצאות דמויות של חתול שכפו מורמת כאילו הוא מנופף. בובות מעין אלו שנקראות בשם "מנקי נקו" בדמות זו נמכרות בכל רחבי יפן. הסתובבנו ברחבי המתחם הענק שהיה היה עמוס במבקרים ובמהלכו גם ראינו טקסי תפילה.

המקדש השלישי בו ביקרנו במתחם המקדשים של ניקו הוא מקדש טאיוניאין ביו (Taiyuinbyo).  במקדש מרשים זה שבנייתו הושלמה בשנת 1753 נמצא המאוזולאום של טוקוגאווה אימיצו, נכדו של אייסו והשוגון השלישי. מקדש זה הממוקם בתוך חורשת ארזים מרשים ביותר ויש בו מספר שערים מעוטרים המובילים אל אולם המזבח.

הביקור בשלושת המקדשים במשך כמה שעות היה מעט עמוס לילדים ומזג האוויר היה חם ולח מאד ולכן לאחר מספר שעות, החלטנו שמיצינו את הביקור ושהגיע הזמן להפסקת צהריים.

ביקור באזור אגם צ'וזנגי ליד ניקו

לאחר ארוחה טובה במסעדה היפנית – סינית שליד תחנת הרכבת, נסענו מתחנת האוטובוס המרכזית שליד תחנת הרכבת לכיוון אזור אגם צ'וזנגי ( Lake Chuzenji) שנמצא במרחק של כעשרים קילומטרים מניקו. הנסיעה באוטובוס שארכה כארבעים דקות היתה מרהיבה וכללה דרך מפותלת מאד בשם  "אירוהאזאקה" (Irohazaka) הכוללת 48 פיתולים, חלקם מעט מפחידים, במעלה ההר המיוער עם תצפיות נוף מרהיבות לכל עבר. עצרנו בתחנת האוטובוס שליד מוזיאון הטבע ולאחר הליכה קצרה הגענו לנקודת התצפית היפה על המפל הנופל מגובה של 100 מטרים!

לאחר הפסקת גלידה במתחם דוכני האוכל והמזכרות שליד המפל,עברנו ליד מוזיאון הטבע וירדנו ברגל כמה מאות מטרים לשפת אגם צ'וזנג'י ( Lake Chuzenji) שהיקפו 28 קילומטרים.

האגם נמצא לרגלי הר געש כבוי, הר ננטאי (Mount Nantai) ונוצר בעקבות התפרצות קדומה של הר זה. במזח שעל שפת האגם שכרנו סירת פדלים בצורת ברבור ושטנו בנחת על פני האגם היפה כשברקע מראה הר הגעש וההרים המיוערים.

לאחר מכן המשכנו בהליכה לאורך הטיילת היפה שלאורך האגם ובאחד מבתי הקפה שצפה על האגם, חגגנו למעין את יום ההולדת 46 עם קפה ועוגה. בערב, לאחר ששבנו מיום מלא בניקו העליונה, חזרנו לארוחת ערב במסעדה היפנית – קוריאנית והחלטנו שנקדיש את יום המחרת ליום טיול מלא בשמורת הטבע שבסביבת האגם, באזור המעיינות החמים של יומוטו (Yumoto Onsen).

טיול יום בפארק הלאומי ניקו

לאחר נסיעה נוספת בדרך המפותלת שעולה לפארק הלאומי ניקו התחלנו את המסלול בהליכה קצרה למפל יודאקי (Yudaki), שם עצרנו לארוחת בוקר קצרה למרגלות המפל היפהפה שגלש לעברנו מהאגם שמעליו.

מרגלי המפל התחלנו בטיפוס חד של כמה מאות מטרים במעלה ההר לצד המפל עד שהגענו לגדות אגם יונוקו (Yunoko). מדובר באגם קטן ויפהפה המוקף ביערות. על האגם שייטו מספר סירות דיג ומעט נופשים. בתחילת מסלול ההליכה שהקיף את האגם הרחנו ריח עז של גופרית שהפריע מאד לנעה. הסברנו לה שמדובר באזור געשי וכי מדובר במעיין חם שנובע לתוך האגם. תוך זמן קצר התחלנו ללכת לאורכו של האגם והריח נעלם. הדרך עברה בשביל נוח בתוך היער שהקיף את האגם, עם שילוט מצויין, אך הפעם ללא אזהרות נגד סכנת דובים בשטח (ראה: עמק קיסו וקמיקוצ'י שליד מצומוטו). מדי פעם פגשנו במעט מטיילים יפנים שכל אחד מהם ברך אותנו בנימוס והשבנו לו שלום – "קוניצ'יווה".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לאחר כשעה הגענו עד לאזור עיירת הספא יומוטו (Yumoto Onsen) השוכנת לגדת האגם. נכנסנו למסעדה מצויינת השוכנת על גדות האדם, אכלנו ארוחה טובה וצפינו בהנאה על סירות הדיג שעגנו ליד המסעדה.

מכאן המשכנו בנסיעה קצרה באוטובוס למתחם מפלים נוסף – מפלי ריוזו (Ryuzu waterfall). מסלול ההליכה כלל ירידה קצרה לאורך המפלים המרשימים עד למרכז מבקרים שצופה אל המפלים וכולל חנות מזכרות עשירה וכן מספר דוכני אוכל. באחד מהם קנינו משקה אורז חם ומתקתק שהזכיר את טעמו של הסחלב.

ממפלי ריוזו המשכנו ברגל לאורך אגם צוזנג'י ( Lake Chuzenji) , שם עצרנו אוטובוס שהוביל אותנו לנסיעה קצרה לאזור הטיילת של האגם, שם  שטנו פעם נוספת בסירת הפדלים באגם. הפעם תפס אותנו גשם שוטף באמצע החתירה בסירה. חזרנו מהר יחסית אל החוף, עברנו דרך תהלוכת ילדים שיצאה מהמקדש הסמןך מלווה בנזירים ובמוסיקה דתית וקינחנו פעם נוספת בבית הקפה בו ביקרנו ונהנינו יום קודם לכן. מכאן חזרנו אל העיר וסיימנו את היום בביקור שלישי במסעדה היפנית – קוריאנית בה אכלנו ביומיים הקודמים.

למחרת בבוקר, לאחר שיחה מעניינת נוספת עם צא'רלס שהסיע אותנו לתחנת הרכבת, יצאנו לדרך לכיוון האקונה.

פוסטים נוספים שכתבנו על יפן: 

כמעט הכל על תכנון הטיול ביפן – שאלות ותשובות

חוויה משפחתית ביפן – מסלול טיול בן שבועיים וחצי ביפן: טוקיו, טקיאמה, קיוטו ואוסקה

מסלול טיול משפחתי בן חודש ביפן – מפוקואוקה לטוקיו וביניהן

כמעט הכל על כרטיס הרכבות היפני  Japan RailPass = שאלות ותשובות

ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

ביקור בהאקונה – מחפשים את הר פוג'י…

שמונה ימים בטוקיו ובסביבתה – מא' ועד ת'

יום טיול בקמאקורה

מחוץ למסלול השחוק ביפן

בתי מלון מומלצים ביפן

קניות ביפן – מה כדאי לקנות והיכן

מחירים ועלויות של הטיול ביפן

קראו גם:

האם כדאי לקנות את כרטיס הרכבות היפני? 

 

אחרי ארבע שעות נסיעה מאוסקה שכללה החלפת רכבת שינקנסן לרכבת מקומית (מהירה אך פחות) הגענו בשעות הצהריים למצומוטו. ככל שהתקרבנו למצומוטו הדרך הפכה למיוערת והררית יותר, הרגשנו שאנו עולים בגובה וכך גם מזג האוויר הפך לסגרירי יותר ממה שחווינו עד כה ואפילו גשם החל לרדת בדרך.

כשהגענו לתחנה יצאנו מהתחנה האחורית שלה והתחלנו ללכת על פי המפה לכיוון ריוקאן מצוקזה – בית ההארחה המסורתי שהזמנו דרך בוקינג, שהיה אמור להיות בקרבת מקום. התחלנו ללכת לכיוון המלון והאזור נראה לנו חסר חן אך מאד נקי כי בכל זאת אנחנו ביפן עד שהגענו בעזרת הכוונה מקומית למקום. בית ההארחה אליו הגענו היה מקסים. הוא היה עסק משפחתי. החדרים היו נקיים מאד ומרווחים,  עם תרמוס תה, כוסות וסט יוקאטות מקופלות כנהוג בריוקאנים ברחבי יפן.

המקלחות והשירותים היו מבריקים ונעימים מאד וכאן לראשונה אף נתקלנו באסלה שמתרוממת באופן אוטומטי כאשר נכנסים לחדר השירותים. במקום זה היתה גם האמבטיה המסורתית. אל אמבטיה חמה זו נכנסים נקיים לאחר שמתרחצים במקלחת הצמודה. בעלת המקום נתנה לנו לעשות כביסה במקום ללא כל תשלום ופינתה לנו מקום על החבל המשפחתי ובעל המקום הציע להסיע אותנו בנדיבות ברכבו למרכז העיר והעמיד עצמו לרשותנו במשך כל הימים הבאים, למרות שלא  היה לנו נעים לבקש ממנו יותר מדי.

כשהגענו למרכז העיר קיבלנו רושם אחר לגמרי על העיר, כיוון שאזור זה שנמצא מול הכניסה הראשית של תחנת הרכבת כלל רחובות רחבים, מסעדות ובתי קפה רבים, חנויות וקניון גדול. באזור זה נהנינו להסתובב בימים הבאים בשעות הערב, כאן גם מצאנו שתי מסעדות מצוינות, אחת נפאלית ואחת איטלקית. ניתן למצוא מספר מסעדות נפאליות והודיות ברחבי יפן והרבה מאד מסעדות איטלקיות מצויינות. במהלך הטיול הרבינו לפקוד רשת מסעדות איטלקיות מצויינת בשם פרונטו.

במצומוטו עצמה שהיא עיר לא גדולה במיוחד, לא מצאנו יותר מדי מקומות בעלי עניין תיירותי אך האטרקציה המרכזית בעיר היתה טירת מצומוטו המרשימה שהשתמרה היטב מהמאה השש עשרה. בכניסה לטירה עמדו אנשים מחופשים לסמוראים ולנינג'ות והצטלמו על רקע הטירה עם המבקרים הרבים, רובם המכריע יפנים. בניגוד לטירה באוסקה שמשמשת כמוזיאון, הטירה במצוטומו היא טירה מקורית ולא משוחזרת אך אין בה תצוגה נוספת והיא כוללת בעיקר טיפוס לא קל במדרגות הגבוהות והצרות בין הקומות עד לקומה החמישית. מקומה זו ניתן לערוך דרך החלונות הצרים וחרכי הירי תצפית על כל הסביבה כולל הגנים היפים והחפיר המקיפים את הטירה.

מעבר לכך, שימשה אותנו מצומוטו בעיקר כבסיס נוח ליציאה לטיולי יום בסביבתה: שמורת קמיקוצ'י, מסלול ההליכה בעמק קיסו ממגומה לצומאגו והעיירה אוטקה בה האטרקציה המרכזית היא חוות הווסאבי.

טיול יום בשמורת קמיקוצ'י

לשמורת קמיקוצ'י הגענו בגשם סוער אחרי שנסענו ברכבת לנקודה מסויימת שבה מחליפים לאוטובוס שנסע בדרך הררית יפה ומפותלת, בין יערות, אגמים ונהרות עד שהגיע לפתח השמורה.

מזג האוויר היה גשום מאד, בהתאם לתחזית שחזתה גשם לאורך כל היום ולכן דבר ראשון הלכנו למתחם החנויות שבכניסה והצטיידנו בשכמיות ניילון להליכה בגשם.  החלטנו שנלך הלוך וחזור לאורך המסלול עד שנרגיש שלנו או לילדים זה מספיק. המסלול מתחיל בהליכה על הגשר שחוצה את הנהר וברקע ההרים היפים.

בתחילת המסלול יש מקבץ של בתי קפה ומסעדות וכן בתי מלון. נכנסנו לאחד מבתי הקפה כדי לפתוח את הטיול בכוס קפה ובגלידה עבור הילדים.

לאחר המנוחה הטובה התחלנו ללכת  לאורך המסלול שעובר לאורך הנהר. המסלול נוח מאד להליכה והוא מסומן לכל אורכו עם מספר הקילומטרים שעברנו והפנייה נקודות התצפית היפות שלאורכו. נחנו הלכנו כשעה לכל כיוון ואיפשרנו לילדים בנקודות מסויימות לטפול את הרגליים במים. לא הפסקנו להתפעל מהיופי והפראיות של האזור ועם זאת כמו ביפן, הטיול היה מאד נוח, עם כל התשתית הנחוצה. לא רבים הלכו במסלול בו הלכנו לאורך הנהר אבל ניכר שקבוצות רבות של יפנים, חלקם לא מעט מבוגרים, הגיעו לשמורה עם מיטב הביגוד והציוד לטיול ארוך יותר בהרים וניכר שמזג האוויר הגשום לא ממש הרתיע אותם. בכניסה למסלול יש מרכז מידע ובו ניתן לקבל מידע מפורט על אפשרויות הטיול הרבות באזור כולל ציוד מומלץ שיש לקחת ותחזית מזג האוויר. הכניסה לשמורה זו היא בחינם כמו ביתר שמורות הטבע בהן ביקרנו ביפן. לאחר ארוחת צהריים טובה באחת המסעדות בשמורה, חזרנו באותה דרך שבה הגענו למצומאטו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מסלול טיול בעמק קיסו – ממגומה לצומאגו

טיול אחר באזור מצומאטו היה לעמק קיסו, המרוחק כשעת נסיעה ברכבת. מתחנת הרכבת שבכפר נקצוגווה (Nakatsugawa) לקחנו אוטובוס לנסיעה קצרה אל הכפר מגומה שבו מתחיל המסלול בן ה – 8 קילומטרים.

הכפר מגומה הוא כפר מאד ציורי, מאופיין בבתים מסורתיים המכונים מאשייה (Machiya) עם חזיתות מאד מטופחות עשירות בפרחי נוי, תעלות השקייה מסורתיות שמובילות מים לחלקות השדה ותחנות קמח עתיקות שכבר אינן בשימו שכיום. לכל אורך הרחוב הראשי שמטפס במעלה הכפר ישנן חנויות מזכרות, דוכני גלידה ומסעדות.

מסלול ההליכה בו הלכנו שימש במשך מאות שנים קטע מדרך דואר עתיקה שעברה באזור זה והתחילה מאדו (טוקיו), עד לאלפים היפנים ומשם דרומה אורך 500 ק"מ עד קיוטו. בחרנו להתחיל בכפר מגומה , כיוון שממנו מתחילים בהליכה בעלייה שנמשכת כשניים וחצי קילומטרים אך בהמשך רוב הדרך היא במישור או בירידה והכיוון ההפוך הוא קשה יותר להליכה אם כי פגשנו גם כאלו שעשו את הכיוון ההפוך. הדרך יפהפיה ומגוונת ועוברת בתוך כפרים קטנים שטובלים בירק, בתוך יער ובין שדות אורז.

המסלול היה מתוייר אך עם הרבה פחות מטיילים משציפינו והיו קטעים בהם הלכנו לבד לאורך המסלול. על רקע תחושת הבדידות ועל רקע האזהרות שהיו במשרד בתחנת המידע בקמיקוצ'י על קיומם של דובים בתוך היערות, נעה חששה מאד שנפגוש דוב במהלך המסלול. אנחנו אמרנו לה שאם אכן היו דובים בטח היו שמים שלטים לאורך הדרך – זהירות דובים. לא סיימנו לומר את המשפט ונתקלנו בשלט הראשון שמזהיר מדובים עם פעמון לצדו, שנועד להבהיל ולהבריח את הדובים. נעה היה מאד מבוהלת ולא רצתה להמשיך במסלול ואנו ניסינו להסביר לה שהפחד מובן אך אנשים מטיילים במסלול ולא נתקלנו בעת ההכנה של הטיול ובקריאה על המסלול באף אדם שנתקל בדובים במסלול זה. לבסוף נעה התרצתה להמשיך וכשראתה שעוד אנשים הולכים במסלול זה עודד את רוחה וביחד צחקנו עם הילדים שגם אם ניתקל בדוב, צריך לזכור שזה בטח יהיה דוב מאד מנומס כי בכל זאת אנחנו ביפן.

לאורך המסלול יש נקודות מעטות בהן ניתן למצוא שתייה ובאחד הכפרים אף ישבנו בתוך מסעדה מסורתית לשתות והילדים אכלו את גלידת ה"שייבד אייס" שהיתה אהובה עליהם.

סיימנו את המסלול כמעט לא הפסקות בערך בשלוש שעות הליכה ובשעות הצהריים הגענו לכפר טסומאגו. כפר זה שהוקם בתחילת המאה ה – 17 הוא כפר יפהפה עם בתים מסורתיים, רחובות אבן וללא תנועת מכוניות שחונות בחניונים הגדולים שלרגלי הכפר. לאורך רחוב הכפר חנויות מזכרות ואמנות ומעט מסעדות. ניצלנו את הזמן שהיה לנו עד להגעתו של האוטובוס שמוביל לתחנת הרכבת אשר מגיע לכפר אחת לשעה – שעה וחצי , הסתובבנו לאורך הרחוב הראשי של הכפר ולבסוף נכנסנו לאחת המסעדות שם אכלנו לצד מרק מיסו ואודון – אטריות מקמח חיטה, מאכל מקומי משובח – לביבת אורז מטוגנת בתוך חמאת בוטנים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בדרך הנסיעה בחזרה לתחנת הרכבת, כשמעין היה שקוע בשיחה עם שני בחורים קנדים שפגשנו לאורך המסלול אשר חזרו איתנו באותו אוטובוס, האוטובוס עשה תנועה חדה כדי למנוע התנגשות בינו לבין מכונית שהגיעה ממול באחד הפיתולים שלאורך הדרך. למרות שהתאונה היתה מאד קרובה, שני הצדדים נהג באדיבות רבה ובאיפוק ונהג האוטובוס הסביר לנהגת המכונית הפרטית כיצד להיחלץ מהנקודה שאליה הגיעה עם רכבה ואנו המשכנו בנחת בדרכנו עד לתחנת האוטובוס מבלי לעשות עניין מהאירוע. על פי ההתרשמות שלנו  לאורך הטיול שלנו ביפן, ניכר שהיפנים מאד זהירים בנסיעתם, נמנעים מלצפור ומלנסוע מהר וכמו שהם מתנהלים ביום יום באדיבות ובהקפדה על החוקים, כך זה גם בכל הקשור לנסיעה ברכב.

טיול יום בעיירה הוקטה ובחוות הווסאבי

טיול יום אחר שעשינו כלל ביקור בעיירה הוטקה שנמצאת במרחק של כחצי שעת נסיעה ברכבת ממצומוטו. לאחר שרכשנו את כרטיס הפס לאוטובוס המקומי שעבר בין אטרקציות שונות בעיר  התחלנו בביקור בעיירה היפה הטובלת בתוך שדות אורז.

העניין העיקרי שלנו היה לבקר בחוות הווסאבי ולאונסן רגליים. חוות הוואסאבי משתרעת על פני שטח מאד גדול שבו מגדלים את שורש הווסאבי, תבלין מרכזי באוכל היפני, בעל  טעם חריף וצבע ירוק. הגענו לחווה בשעות הצהריים והיינו די רעבים כך שאכלנו מספר מעדנים שכל אחד מהם כלל וסאבי, כולל לביבות תפוחי אדמה ואפילו גלידה ירוקה בטעם ווסאבי שהיתה טעימה למדי. בחנות הגדולה שבכניסה למתחם שכללה מוצרי ווסאבי שונים לצד מאכלים יפניים בקופסאות ארוזות קנינו תבלין ווסאבי והתחלנו לסייר במתחם החווה.

ראשית עברנו ליד הנהר שזורם בצמוד לחווה ומזין את הערוגות המוצפות במים אשר בתוכן גדלים שורשי הווסאבי. לצד הנהר היתה תחנת קמח עתיקה שהיתה מונעת בגלגלי עץ שהונעו על ידי זרם המים של הנהר. היו גם כאלו ששטו בנהר בקיאקים. בהמשך סיירנו לצד חלקות הווסאבי המוצפות, באחד המתחמים הילדים נהנו לטבול את הרגליים ולאחר שהילדים הצטלמו עם חבורת נערות בית ספר שביקרו במקום סיימנו את הביקור במסעדה טובה שכמובן הגישה את המאכלים עם ווסאבי.

מכאן המשכנו באמצעות האוטובוס המקומי לצדה השני של העיירה לאזור מיוער לרגלי ההרים בו נמצאים מספר אונסנים. אנחנו חיפשנו אונסן רגליים עליו קראנו באחד מעלוני התיירות וחשבנו שזו תהיה דרך טובה כדי לסיים את היום עבור הילדים. לאחר חיפוש קצר הגענו לאונסן שהיה לא יותר מבריכה קטנה ורדודה בגובה כפת הרגליים עם משטחי דריכה של שיאצו בקרקעיתה.

הביקור היה מעט מאכזב וזכה לתואר האתר הכי הזוי אליו הגענו, לאחר נסיעה די ארוכה ברחבי העיירה. לבסוף נכנסנו לסופר קטן, בו קנינו קצת אוכל ומעין קנה כמנהגו זרעים של ירקות ופרחים. כמו כן שמנו לב כי כמו בסופרים נוספים, מכרו במקום בתוך אקוואריומים קטנים חיפושיות קרנף המשמשות ביפן כחיות מחמד פופולריות (צפו בפרק מתוך גלילאו על חיפושיות המחמד)

בינתיים התחיל גשם והתחושה היתה שאנחנו די לבדנו באזור. לפי לוח הזמנים האוטובוס האחרון היה אמור להגיע לתחנה מרוחקת זו בשעה 5:02. קיווינו כי אכן האוטובוס יגיע ואכן ביפן כמו ביפן, האוטובוס הגיע בדיוק בשעה היעודה. עלינו על האוטובוס, נסענו לתחנת הרכבת וחזרנו למצומוטו. למחרת המשכנו ליעד הבא – ניקו.

פוסטים נוספים שכתבנו על יפן: 

כמעט הכל על תכנון הטיול ביפן – שאלות ותשובות

חוויה משפחתית ביפן – מסלול טיול בן שבועיים וחצי ביפן: טוקיו, טקיאמה, קיוטו ואוסקה

מסלול טיול משפחתי בן חודש ביפן – מפוקואוקה לטוקיו וביניהן

כמעט הכל על כרטיס הרכבות היפני  Japan RailPass = שאלות ותשובות

ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

ביקור בהאקונה – מחפשים את הר פוג'י…

שמונה ימים בטוקיו ובסביבתה – מא' ועד ת'

יום טיול בקמאקורה

מחוץ למסלול השחוק ביפן

בתי מלון מומלצים ביפן

קניות ביפן – מה כדאי לקנות והיכן

מחירים ועלויות של הטיול ביפן

קראו גם:

האם כדאי לקנות את כרטיס הרכבות היפני? 

במהלך קיץ 2016, נסענו לטיול השני שלנו ביפן, לאחר טיול קודם ביפן למשך שבועיים וחצי שערכנו לפני שבע שנים ואשר השאיר לנו טעם לביקור נוסף. הפעם החלטנו לנסוע לטיול מקיף במרכז יפן לחודש ימים.

להלן מסלול הטיול המלא ב turipo.com 

להלן מסלול הטיול המפורט לפי ימים:

נחיתה וטיול בן ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה, כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

שלושה ימים בהאקונה

שמונה ימים בטוקיו,  קראו גם את הפוסטים הבאים: טוקיו מתחילים מא'…, טוקיו מ ב' ועד ה'…. , ממשיכים מז' ועד י' , טוקיו מ כ' ועד ס'…

טיול יום לקאמקורה

חזרה לארץ מטוקיו

קראו גם את הפוסטים הבאים: 

הכל על כרטיס הרכבות היפני

מחירים ועלויות של הטיול ליפן, קיץ 2016

היכן ומה כדאי לקנות ביפן? 

מקומות לינה מומלצים ביפן

קישורים מומלצים לקראת טיול ביפן

מה לעשות מחוץ למסלול המטיילים השחוק ביפן?

כיצד לנסוע ממקום למקום ביפן? 

Booking.com: האתר האולטימטיבי למציאת בתי מלון ביפן ובכל רחבי העולם. כאן תוכל להבטיח את מקומך בבית המלון מבעוד מועד, לרוב ללא דמי ביטול וללא תשלום עד למועד ההגעה למלון.

Japan Guide.com  מדריך מקיף למיטב האטרקציות של יפן ולאתרים מחוץ למסלול השחוק.

יפנית – המדריך השלם של עירית ליפן: שפע של מידע עדכני ומועיל בנוגע לטיול ביפן.

רשומות מהפוטון – הבלוג של דנה פאר על חוויותיה כמורה לאנגלית ביפן ועוד…

Shinkansen – בלוג ישראלי, מדריך מקיף לטיול ביפן.

Japan Pass – כרטיס מיוחד שמאפשר שימוש בלתי מוגבל בכל המתקנים שלה (כולל מעבורות, אוטובוסים, קו רכבת עילי בטוקיו וכמובן כל רכבות השינקנסן והבין עירוניות). את הכרטיס ניתן לקנות אך ורק מחוץ ליפן, ולהפעיל אותו בתוך יפן בהצגת דרכון זר למשך 7/14/21 יום.

Top Tour – אתר בריטי דרכו ניתן לרכוש את הג'פן פס במחיר זול יחסית. הכרטיס אמור להגיע לארץ תוך שבוע.

Hyperdia – אתר יפני המאפשר לתכנן בקלות נסיעה ממקום למקום, כולל את לוחות הזמנים של כל אמצעי התחבורה ביפן.

WillerExpress – טייל ביפן בזול באמצעות חברת האוטובוסים הפופולרית.

Tokyo Metro – אתר המטרו בטוקיו עם מידע באנגלית לתייר בנוגע לכרטיסים היומיים, השבועיים, מחירים לילד ולמבוגר וכד'…

PASMO – כרטיס נטען לתשלום באמצעי התחבורה יפן.

Suica  – כרטיס נטען לתשלום במערכת התחבורה ובחנויות נוחות ברחבי יפן.

Japan Travel.com – מדריך יפן הכולל מבחר סיורים בתשלום ברחבי יפן.

B. Mobile visitor sim – כרטיס סים ל 14 יום למטיילים ביפן.

מחשבון כדאיות רכישת הג'פן פס

אפליקציה לאיתור נקודות ויי פיי ביפן – Japan Conected-free WI Fi

שבע שנים לאחר ביקורנו הקודם ביפן, חזרנו אליה לביקור שני, עם שני הילדים.

לאחר טיסה קצרה מסיאול בירת דרום קוריאה, נחתנו בשעות הערב בעיר פוקואוקה, עיר נמל בת כמיליון וחצי תושבים הנמצאת בצפון האי קיושו,אחד מארבעת האיים הגדולים ביפן.

לאחר נסיעה קצרה במונית משדה התעופה הגענו לראיוקן – בית הארחה יפני מסורתי בשם Kashima Honkan. נעה הפגינה חוסר שביעות רצון מהעובדה שהשירותים והמקלחות משותפות ומכך שהיה מדובר במבנה קצת מיושן. רועי לעומת זאת התלהב מאד מחדר הרחצה היפני המסורתי שהזכיר לו את הדרך שבה  נוריקו סאן מתקלחת, קודם כל רוחצים היטב את הגוף במקלחת ובאמצעות דלי ולאחר מכן נכנסים נקיים לתוך אמבטיה גדולה ומרגיעה של מים לוהטים שמעלים אדים. רועי ומעין הקפידו לחזור על חוויה זו בכל הזדמנות שהיתה במהלך הטיול.

החדר בו ישנו היה חדר מסורתי, שרצפתו מכוסה בטאטאמי  והלינה היא על פוטונים. החדר עצמו ריק מחפצים, מלבד שולחן נמוך שעליו מונח מגש שעליו יוקאטות – חלוקים שמיועדים למקלחת שהיו מקופלים באסתטיקה רבה המאפיינת כל דבר ביפן.

בבתי המלון המסורתיים כמו בבתים ביפן, כחלק מכללי ההגיינה נהוג להסיר את הנעליים המלוכלכות בכניסה ולנעול נעלי בית שמסודרות בכניסה לבית ההארחה. כאשר נכנסים לשירותים, מורידים את נעלי הבית ונועלים נעלי בית שמיועדות לשירותים.

לאחר התאקלמות ראשונית בחדר יצאנו לחפש מקום לאכול. המקום בו שהינו היה ממוקם בלב העיר העתיקה ולא רחוק ממנו היה קניון גדול בשם קנאל סיטי (Canal city) על שם תעלת המים שחוצה אותו, שקומת הקרקע שלו היתה קומת מסעדות, דבר המאפיין מאד קניונים רבים אחרים ביפן שמייעדים את קמת הקרקע או את הקומות העליונות למתחמי מסעדות, שכן האכילה בחוץ היא מאד נפוצה ביפן. כל אחת מהמסעדות מציגה בחלון הראווה שלה דגמי פלסטיק המתארים את המנות הנמכרות במסעדה, כך ניתן לדעת מבלי לקרוא בתפריט מה ניתן לאכול במסעדה. היות ושלושה מאיתנו צמחונים נתקלנו לראשונה באתגר של הזמנת מנות שלא כוללות בשר, כולל כאלו שלא בושלו במרק חזיר שנפוץ מאד בתבשילי הראמן.

את אותו קניון פקדנו בערבים הנוספים בהם בילינו בעיר, באחד הערבים נכנסנו לסושיה, בה בחרנו מתוך המתוך הסרט הנע את הסושים שהתאימו לנו. להבדיל מהמקובל בארץ, ביפן ניתן לאכול סושי בסושיות ולא במסעדות שמוכרות תבשילים מסוגים שונים ומגוונים, המבוססים בעיקר על בשר  ומאכלי ים ומוגשים באסתטיקה רבה תוך מחשבה על הדרך שבה עורכים את המגש ואת הצלחת.

בנוסף נהנו הילדים מביקור באחד ממועדוני המשחקים שנפוצים מאד ברחבי יפן, אליהם מגיעים נערים ונערות ואף אנשים מבוגרים לשחק במשחקי מחשב או לנסות "לדוג" פרסים מאחת המכונות הרבות. באחת המכונות זכה בחור מבוגר בחמישה מטענים לנייד ובנדיבות רבה המאפיינת את היפנים נתן אחד מהם לרועי.

בקניון זה ראינו לראשונה את החנויות לממכר ציוד לכלבים שגדלים ביפן כמו ילדים, לובשים בגדים בגדים, מוסעים בעגלות ונהנים מתספורות ומסלוני יופי.

בילינו שלושה ימים בעיר פוקואוקה בהם התרשמנו מעיר שאמנם מונה כמליון וחצי תושבים ועוד מליון אם נחשיב את כלל המטרופולין אך העיר מאד נינוחה ונעימה לטיול וכוללת בתוכה מספר מתחמי ביקור ובילוי.

צמוד למלון בו ישנו ביקרנו במוזיאון פולקלור קטן בשם האקאטה מאצ'יה (Hakata machiya) המציג מלאכות מקומיות בתחום האריגה, הציור והקדרות ואת הפסטיבלים הנערכים בעיר. העיר פוקואוקה נחשבת לפעילה ביותר ביפן בתחום התרבות ואף זכתה בפרס אסיה על שמירת המסורת והרחבת התרבות האסיאתית בעולם.

בסמוך למוזיאון נמצא מקדש  קושידה (Kushida shrine), מקדש שינטו  מהמאה השמינית. השינטו היא הדת היפנית הקדומה שבמרכזה הסגידה לחיים פשוטים ולהרמוניה עם הטבע. בפתח המקדש נמצא שער הטורי היפני המפורסם שנועד לחצוץ בין עולם האנשים לבין עולם האלים – הקאמי. האלים מונים כשמונה מיליון וביניהם אלת השמש היא הנערצת ביותר. בדומה לאלפי מקדשי שינטו אחרים שראינו, המבקרים נוטלים ידיהם לפני ההגעה למקדש, שם הם מוחאים כף, מצלצלים בפעמון וזורקים מטבעות כתרומה. בנוסף לכך, רבים מהמבקרים  נוהגים לרכוש לוח עץ קטן המכונה "אמה" או פתקאות ארוכות, כותבים עליהן בקשה ותולים אותן על מתקן מיוחד במקדש.

במקדש גם מוצגת אחת הבמות הגדולות של פסטיבל גיון ימסקה (Hakata Gion Yamakasa) שמתקיים בעיר מדי שנה ב 15 ביולי.  במהלך תכנון הטיול התברר לנו כי אנו אמורים להגיע לפוקואוקה בדיוק במועד הפסטיבל וכך ביום השני של הטיול, קמנו בארבע וחצי לפנות בוקר והתמקמנו בקרבת המלון בו ישנו יחד עם רבים מבני העיר, לצפות באירוע השיא של הפסטיבל אשר במהלכו קבוצות שנות התחרו זו בזו במרוץ של 5 קילומטר שיצא ממקדש קושידה כשהמשתתפים לבושים בחולצה לבנה עם הדפס ומעין תחתון חוטיני עשוי מחבל ומעין מגף וסרט על המצח. התחרות כללה את כל הגילאים, מילדים קטנים ועד קשישים שרצו ונשאו במות כבדות שעליהם דמויות ומתופפים שישבו על הבמה. רועי התלהב מאד מקריאות ההויסה הויסה שהמשתתפים קראו זה לזה לשם העידוד, מהלבוש ומהתזת המים על הכביש ועל המשתתפים כדי לקרר אותם במהלך הריצה. רועי כינה את הפסטיבל כ"פסטיבל ההויסה הויסה" ולא הפסיק לדבר עליו כל הטיול. גם עבורנו היתה  זו חוויה מרשימה מאד ששיקפה בעינינו את יפן כמדינה סופר מודרנית המשמרת בה בעת את מסורתה העשירה.

בסמוך למקדש קושידה נמצא רחוב קוובאטה (Kawabatadori) שוק מקורה וארוך,  נקי מאד ומסודר שבו ניתן היה לראות חנויות ירקות שמסודרים באסתטיקה רבה , מזכרות, גלריות, חנות של רשת הכל ב 300 ין (כ – 3 דולר) הנפוצה ביפן וכן המוכרות קימונו ובמהלך הביקור ביפן יכולנו לראות לא מעט נשים לובשות את הקימונו לצד גברים ביוקאטה, לבוש צבעוני מרשים ומחמיא מאד.

מקדש נוסף בו ביקרנו שנמצא באזור העיר העתיקה הוא מקדש טושו ג'י (Tocho ji), מקדש זה הוא מקדש בודהיסטי. הבודהיזם הגיע ליפן מהודו דרך סין כבר במאה החמישית  וממנו התפתחו זרמים שונים ושפע של מקדשים, ארכיטקטורה ואמנות בודהיסטית. אחד המבנים הבולטים במקדש היתה הפגודה האדומה העתיקה בת החמש קומות. הסתובבנו בחצר המקדש, בין העצים כשברקע הצרצור הקולני הבלתי פוסק של הציקאדות המאפיין את יפן בעונת הקיץ. בקומה השנייה של המקדש צפינו בפסל ענק ומרשים מאד של בודהא יושב המגולף מעץ, הפסל הגדול מסוגו בכל יפן.

מתחם אחר בו ביקרנו הוא אזור מגדל פוקואוקה שנמצא בחלק המודרני של העיר ומדגים היטב את השילוב בין מסורת ומודרנה ביפן. רגע אחד נמצאים במקדשים וברגע אחר בבניין שמסמל את שיא המודרניזציה. התחלנו את הביקור בסמוך למגדל, בקניון קטן בו אחת הקומות שמכונה רובוסקוור מציגה מבחר סוגים של רובוטים לשימושים שונים, חלקם גם למכירה. הילדים היו נלהבים מאד לקראת הביקור במתחם הרובוטים ונהנו לשחק ואף לדבר עם חלקם.

לאחר מכן עלינו למגדל פוקואוקה, אחד ממגדלי התקשורת הגבוהים ביפן לתצפית יפה על כל חלקי העיר, כולל חוף הים והאוקיאנוס מגובה 234 מטרים.