בשנים האחרונות גוברת יותר ויותר כוחה של התיירות האקולוגית  – סוג של תיירות השמה דגש על מודעות סביבתית וחברתית, בעיקר בעת ביקור במדינות בעלות ערכי טבע ומורשת,  מדינות מתפתחות ואקזוטיות כדוגמת תאילנד, וייטנאם, קמבודיה וכד'….
התיירות האקולוגית מתמקדת בשמירה על התרבות והמורשת המקומית, זכויות האדם, טיפוח ושמירה של הסביבה הטבעית, הנופים, מקורות המים ועולם החי והצומח במדינות הביקור. תיירות אקולוגית כוללת פעולות השתלבות בקהילה המקומית כבסיס לצמיחה אישית באמצעות מפגש יומיומי עם האוכלוסייה המקומית, היכרות עם אורחות חיים אחרים מנקודת מבט שוויונית, הצטרפות לארגוני סיוע והתנדבות ותרומה לכלכלה המקומית.

בכדי לטייל בעולם ברוח התיירות האקולוגית, חשוב שכבר בשלב תכנון הטיול נבחר באתרים ובאטרקציות תיירותיות כמו מסלולי טיול בטבע,מוזיאונים ואתרי מורשת שאינם פוגעים בזכויות האדם ונקפיד להימנע מהליכה לאטרקציות תיירותיות כמו מועדוני חשפנות, קרקסים בהם מופיעים ילדים ונוער תוך סיכון לחייהם או בני שבטים המוצגים לראווה. כך למשל סמוך לצ'יאנג ראי שבצפון תאילנד נמצא הכפר של בנות הקארן ארוכות הצוואר. כפר זה מושך אליו אלפי תיירים  שבאים לצפות בנשות השבט שמתחילות לענוד עד עשר טבעות חישוקי צוואר כבר בגיל חמש. הבנות ממשיכות להוסיף חישוק מדי שנה פחות או יותר עד שהן הופכות לבוגרות. הטבעות מפעילות לחץ, לעתים גם כואב, על כתפיהן של הנשים ועל עצם הבריח שלהן ודוחסות אותן. אישה בוגרת יכולה לענוד עד 25 טבעות צוואר שמשקלן מגיע לחמישה קילוגרמים. לפי האגדה, הנשים החלו לענוד את הטבעות כדי להגן על עצמן מפני התקפות של נמרים שחיו פעם בהמוניהם באזור, אולם עם השנים רוב הנשים החלו להימנע מהטבעות וגם הגברים חדלו מלהשתמש במסכות הגנה שאפיינו אותם, מה שמעיד על כך שכעת מדובר בניצול של ממש  לצורך תיירותי אשר גורם לבנות הקארן עיוות בלתי הפיך בצווארן והכל בכדי למשוך תיירים.
בנוסף לכך נעדיף לבקר בגני חיות מודרניים או לפגוש את בעלי החיים בסביבתם הטבעית בחיק הטבע או בספארי ולא בחוות לאילוף פילים שמעמיסים על גבם ללא הפסקה תיירים, פינות ליטוף של נמרים מסוממים או במופעי ציפורים, תנינים וקופים שמהווים אטרקציות תיירותיות המושכות תיירים רבים למופעים שהם בניגוד לדרך הטבע , גורמות להתעללות בבעלי החיים ואף מסכנות את חיי הצוות באתרים אלו שלעיתים קרובות נאבקים עם נחשים ארסיים או דוחפים את ראשם ללוע של תנין לקול מחיאות הכפיים של הקהל.

כדי לשמור על הסביבה הטבעית נעדיף טיולים בטבע בהליכה רגלית או באופניים כדרך טיול שמשתלבת בטבע ולא רומסת את החי, הצומח ואת פני הקרקע כמו טיולי ג'יפים וכמובן נקפיד שלא להשאיר אחרינו שאריות זבל וכתובות גרפיטי.

כאשר נטייל באזורים מיושבים נקפיד להתייחס לאוכלוסייה המקומית בכבוד, כאורחים ולא בהתנשאות מערבית כלפי "הילידים", ה"כפריים" וכיוב'… . במקום להתנפל על בני המקום עם מצלמות כעל חיות בספארי, מוטב להסתובב ביניהם בנינוחות, לחייך, לקשור שיחה כבני אדם שווים, לרכוש את אמונם ולא לנהוג כתיירים חולפים לרגע שמחפשים טרף למצלמה. למרות הרצון העז לזכות בתמונה ייחודית, יש לבקש רשות ולקבל הסכמה ולנהוג ברגישות ולהימנע מאי נעימות ובפגיעה ברגשות התושבים המקומיים אשר במקרים מסויימים אף עלולים להגיב באלימות כתוצאה מפגיעה בכבודם, למשל כשמדובר בצילום אשה מוסלמית.

כדי לטפח את הכלכלה המקומית, נשתדל להשתמש בשירותי תיירות מקומיים כמה שיותר – כך הכסף נשאר באותו מקום ולא בורח החוצה. עדיף מלון ביתי מקומי או לינה בבתי מקומיים חמים ומכניסי אורחים על  פני רשת בינלאומית, עדיפה מסעדה מקומית על רשת מזון מהירה וגלובלית . כך גם בקניית מזכרות תוצרת מקומית, נוסף לתרומה לכלכלה המקומית, נתרום גם לשימור המלאכות המסורתיות המקומית.

בנוסף מומלץ מאד לבקר במופעי פולקלור ובמוזיאוני מורשת מקומיים במדינות השונות המסייעים בשימור התרבות  והמורשת המקומית, למשל: מוזיאון נה בולום בחבל הצי'אפס במכסיקו. מוזיאון זה היה בית קולוניאלי שנרכש בשנות החמישים על ידי זוג חוקרים טרודי ופרנץ, אנתרופולוגית וצלמת שוויצרית ובעלה הארכיאולוג אשר הקדישו חייהם לחקר אזור הצ'יאפס  במכסיקו ובעיקר את שבט הלנקנדון שחי במעבה הג'ונגל במרחק נסיעה של כמה שעות מסן קריסטובל. הביקור במוזיאון הוא באמצעות סיור מודרך בבית ובחצר שמהווים מוזיאון מאד עשיר הכולל פריטים רבים של בני הלנקנדון שמונים כיום סך הכל כמה מאות אנשים. אותנו הדריך מדריך אינדיאני צאצא של בני המאיה שהדריך אותנו בעניין רב באנגלית עשירה. מלבד מוזיאון משמש כיום המקום כמרכז מחקר של אזור הצ'יאפס וכולל ספריה עצומה עם כ – 9000 ספרים.

אם נרצה לתרום תרומה לאוכלוסייה המקומית, רצוי לעשות זאת דרך אגודת צדקה מקומית מוכרת, בית יתומים וכד'… ולא באמצעות תרומה מזדמנת או מתנה חסרת ערך כמו עט או חטיף לקבצנים במקום שילכו לעבוד ולילדים מקבצי נדבות שעומדים בצדי הדרכים במקום ללכת לבית הספר.
התיירות האקולוגית היא חלק ממגמה כוללת של רגישות חברתית וסביבתית ושמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת האנושית גם כשאנו יוצאים לטייל ברחבי העולם.

 

מעבר לחוויית הערים ושמורות הטבע רצינו לחוות גם את החופים היפים של תאילנד והיתה לנו התלבטות לאן לנסוע. מניסיון הטיול הקודם שלנו בתאילנד קופיפי היה היעד המושלם לביקור. עם זאת מדובר היה בשתי טיסות פנים נוספות הלוך וחזור, עם תזמון בעייתי בין שעת הנחיתה של המטוס בסורטאני לבין שעת המעבורת וכך היינו מפסידים  כמעט יומיים שלמים על נסיעות ומעברים ולכן חיפשנו מקום שהנסיעה אליו אינה ארוכה ושהוא משלב בין חופים לטיולים בסביבה. לאחר חיפושים באתרים שונים הגענו להואה הין. עיירה זו שוכנת כשלוש שעות נסיעה ברכבת מדרום לבנגקוק על חוף מפרץ תאילנד. הואה הין היא עיירת נופש ששוכן בה אחד מארמונות המלך ובשל קירבתה היחסית לבנגקוק היא מהווה אתר נופש עבור התאילנדים המבוססים וכן יש בה הרבה תיירים סינים, אירופאים, אמריקאים ויחסית מעט מאד ישראלים, בעיקר משפחות.

לאחר נסיעה נוחה מאד של שלוש וחצי שעות ברכבת מבנגקוק הגענו לתחנת הרכבת היפה של הואה הין. תחנה זו יפה במיוחד, בנויה מעץ צבוע בגווני צהוב ואדום ומהווה אטרקציה בפני עצמה לביקור בעיר.

לאחר נסיעה קצרה בסונגטאו מתחנת הרכבת מדרום לעיירה הגענו אל מלון Banyan. מדובר במתחם גדול מאד שכולל וילות מטופחות שמערכת של בריכות שחיה מקיפות אותן. התנועה במתחם שצמוד לאתר גולף מהטובים באסיה היא באמצעות הסעות של רכבי גולף הנהוגות בידי צוות המלון הזמינים לאורך כל שעות היום. לאחר נסיעה קצרה מהלובי הגענו לוילה רחבת ידיים עם מרפסת רחבה שנושקת לבריכה והיתה לכולנו תחושה שלפנינו שבוע מאד מפנק.

לאחר התארגנות ראשונית נסענו באמצעות שירותי ההסעה של המלון (שיוצאים בשעות קבועות במשך היום לשתי תחנות במרכז העיר ולחוף הים) לעבר קניון מרקט וילג'. קניון זה חדיש למדי כולל בתוכו מספר קומות עם חנויות מותגים, בתי קפה ומסעדות ובקומה התחתונה יש שוק אוכל וכן מבחר גדול של חנויות ודוכנים זולים למדי. מתחם האוכל גדול מאד ולאחר שרוכשים כרטיס נטען עוברים בין הדוכנים השונים ומרכיבים את מנות האוכל.

שוק נוסף בהואה הין הוא שוק הלילה שפעיל מדי יום. מכיכר השעון ישנה הכוונה לכיוון שוק הלילה ובדרך זו עוברים במספר סמטאות קטנות ובהם דוכנים וחנויות מאד יפות של בגדים ותכשיטים מעוצבים. בהמשך מגיעים לשוק הלילה עצמו שכולל דוכנים רבים מאד של אוכל מקומי, מזכרות, בגדים, דיסקים צרובים ועוד.., בדומה לשווקים אחרים בתאילנד.

שוק נוסף, הוא שוק הציקאדות שמתקיים בערבי סוף השבוע מיום שישי עד ראשון. שוק זה מתקיים במתחם מיוחד שנקרא הציקאדות ונמצא ליד חוף קאו טקיאב. המתחם הינו מתחם גדול, מאד נעים ואסתטי וכולל דוכנים של מוצרים מעוצבים בתחום הביגוד, אביזרי נוי ותכשיטים. ברקע נשמעת מוסיקה של הופעות חיות שמתקיימות במקום וכן ישנו שוק אוכל גדול מאד וכן בר משקאות. בקופה נפרדת משלמים סכום כולל ומקבלים תלושים ואז עוברים בין דוכן לדוכן ומרכיבים את הארוחה ויושבים על שולחנות יחד עם המוני הסועדים האחרים. ניתן לבלות בשוק זה לפחות שעתיים – שלוש.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אי אפשר כמובן להגיע להואה הין מבלי לבלות בחוף הים. החוף היפה ביותר בעיר הוא חוף טאו טקיאב ששוכן צפונית לגבעה סלעית מרשימה בשם זה שמשמעותו מקלות אכילה. באמצעות הסעה מסודרת מהמלון הגענו לחוף שנמצא דרומית לגבעה כהמשך לחוף טאו טקיאב. הגענו לחוף בשעות הבוקר המאוחרות והמראה שנשקף לנגד עינינו היה מרהיב: חוף חולי רחב ולבן ונקי, עצי קוקוס, הרים מיוערים ומספר איים ברקע והרבה שלווה ורוגע. לאורך החוף פזורים מספר מתחמים שבהם ניתן לשכור כיסאות ושולחנות ולהזמין אוכל ושתייה. הים היה בשפל ועל החוף התרוצצו עשרות סרטנים קטנים שיצאו ונכנסו לחוריהם ופה ושם היו על החוף גם מדוזות. יחד עם הילדים אספנו צדפים וקונכיות מסוגים שונים וכמובן שגם נכנסנו לים וגם נילי שבדרך כלל נמנעת מללכת לים נהנתה מכל רגע.

תכננו להגיע לחוף עוד מספר פעמים במהלך השהות שלנו בהואה הין אך באותו ערב קיבלנו הודעה בוואטצאפ מגליה, אמא של מעין שבחוף קופנגן שנמצא כמה עשרות קילומטרים דרומית מאיתנו מתה אשה כתוצאה ממגע עם ארס של מדוזה. על פי דיווחי האינטרנט גילינו כי מדוזה קובייתית שמקורה באוסטרליה פוקדת את חופי תאילנד ממערב וממזרח בעונת המונסון ממאי ועד אוקטובר ומדי שנה ישנם קורבנות בנפש, ביניהם גם ילדים קטנים כתוצאה ממגע עם המדוזה שנמנית עם בעלי החיים הארסיים בעולם. שמה נובע ממבנה הכיפה הקובייתי שלה. כמובן ששינינו את התכניות ושמחנו על כל רגע בו היינו בים מבלי לדעת על הסכנה הגדולה שעמדה לפנינו. שינינו את התכניות וכך בבקרים עשינו מספר טיולי יום בעיר בעיקר בסביבתה ואחר הצהריים בילינו כל יום בבריכת המלון.

אחת האטרקציות בהואה הין הוא פארק המים VANA NAVA החדיש שנפתח לפני כשנה אשר ממוקם בדרום העיר קרוב מאד למלון בו שהינו. הפארק גדול מאד וכולל מתחמים רבים: מעין חוף ים עם בריכת גלים, מתחמים לילדים צעירים עם מגלשות ומתקני מים שלא משאירים אותך יבש מהרגע הראשון, מסלול אבובים, מגלשות רבות שמותאמות לכל הגילאים ולדרגות האומץ השונות וכן סימולטור לגלישת גלים. הכניסה לפארק יקרה אך הביקור הוא יום בילוי חווייתי מאד שכלל גם אפשרות לאכול במקום, לשכור לוקר בו אפסנו את כל החפצים והרגשנו חופשיים לגלוש עם הילדים ממש כמו בילדות. מגוון רחב של מתקנים ושטח גדול של המתחם מנעו מצב של תורים ממושכים המוכרים לנו כל כך בארץ וכך יכולנו לעלות על המתקנים שוב ושוב כמעט ללא המתנה. רמת הגימור והתחזוקה במקום גבוהה מאד, אנשי צוות ומצילים עומדים בכל פינה ויש גם הקפדה על כניסה למתקנים בהתאם לגילאי הילדים.

לצד ביקור באתרים בהואה הין יצאנו למספר אתרים בסביבת העיר.

בנגקוק

משדה התעופה של בנגקוק לקחנו מונית לעבר המלון שלנו סנטרה ווטרגייט פביליון ששכן במרכז בנגקוק בסמוך לשוק פרטונאם ובמרחק הליכה של רבע שעה מאזור הקניונים הגדולים: סנטרל וורלד וסיאם פראגון.

לקחנו חדר משפחתי מפנק ששכן בקומה ה – 19 עם נוף של כל העיר במלון במרכז העיר. מיד עם הגיענו אל בנגקוק התוודענו לבעיית הבעיות של העיר – הפקקים האינסופיים בכל חלקי העיר ולאורך כל שעות היום. מרחק של  רבע שעת הליכה למרכז סיאם יכול היה להגיע לחצי שעת נסיעה במונית או בטוק טוק ומהר מאד בחרנו ללכת ברגל מהמלון לכיוון כיכר סיאם.

ביום הראשון חשבנו שיהיה זה נכון לשלב אטרקציה מרכזית כדי שהחוויה מהיום לא תהיה רק חוויה של טיסה ונסיעה בפקקים וכך בחרנו באקווריום של בנגקוק שממוקם בקניון סיאם פראגון. כבר עם הגיענו לקניון זה, עינינו נפקחו לרווחה מהתפעלות. זהו קניון ענק שכל כולו חנויות של מותגי יוקרה: פראדה, לואי ויטון, קרטייה, ג'יבנשי ועוד…. והכל בגדול וכל כך נקי ומבריק.

צמוד לקניון נמצאת תחנת הסקאי טריין של כיכר סיאם ובכלל האזור כולו הוא אזור של קניונים מרכזיים כמו ה – MBK והסנטרל וורלד.

האקוואריום נמצא בקומת הקרקע של הקניון. הגענו בשעות אחר הצהריים ולכן גם לא עמדנו בתור ארוך בכניסה. תלמידי בית ספר מילאו את רחבת הכניסה, תופעה שראינו בהרבה אטרקציות ברחבי בנגקוק. הכניסה לאתר יקרה למדי אך משתלמת ביותר. האקווריום מעוצב בצורה מרשימה ביותר וכולל סוגי דגים שונים , מדוזות, סוסוני ים, מתחם של פינגווינים, מתחם של דגי נהרות ואגמים טרופיים, אקוואריום ענק של דגי ים וגולת הכותרת היתה אקוואריום ענק ובתוכו פסל של בודהה ובתוכו כרישים רבים. בשלב מסויים נכנסו לאקווריום זה גם צוללנים. כנראה בשל השעה המאוחרת ומכיוון שזו לא חופשת הקיץ בתאילנד המקום לא היה עמוס. חופשת הקיץ בתאילנד היא בחודשים אפריל מאי כאשר מזג האוויר חם מאד ויבש יחסית. לאחר הביקור המהנה באקוואריום הילדים שיחקו במשחקי וידאו ולאחר מכן הלכנו לצפות בסרט בארבעה ממדים. לא פחות מרשים מהסרט היו הצחקוקים וצעקות האימה של התאילנדים במהלך הסרט. לאחר מכן, המשכנו לארוחת ערב במתחם האוכל של הקניון. מדובר במתחם עצום, שכולל שפע עצום של דוכנים,מסעדות, בתי קפה ומאפיות. מרוב שפע היה קשה לבחור היכן לשבת. בקניון זה בילינו לא מעט בימים הבאים שכן הוא מרכז בתוכו מספר אטרקציות.

במהלך שהותנו בבנגקוק ביקרנו גם בקניונים אחרים שנמצאים בסביבת כיכר סיאם. להבדיל מסיאם פראגון ה – MBK הוא קניון בן שבע קומות שנראה למעשה כמעין שוק בתוך מבנה ובו ניתן למצוא לצד מותגים גם מוצרים במחירים זולים כמו בגדים, נעלים, מזכרות וכן שפע של מצלמות ומכשירים סלולריים במחירים אטרקטיביים, גם אם לא בהפרש גדול מאד מהמחירים בישראל או באינטרנט. קניון זה היה עמוס מאד במבקרים, הרבה יותר מאשר בסיאם פראגון.

קניון נוסף בו הרבנו לבלות בערבים היה הסנטרל וורלד  שהיה קרוב יחסית למלון בו ישנו. קניון זה נחרב לפני מספר שנים במהומות שפרצו כנגד המשטר, נבנה מחדש והוא כיום קניון מותגים, גדול ומרשים מאד, בו בעיקר אכלנו בערבים.

הקניונים הענקיים מהווים אתנחתא מרעננת לעומת מזג האוויר המהביל והרחובות ההומים של העיר, מעבר לאפשרויות הרבות של הקנייה והאוכל שיש בהם.

את יום הביקור השני בבנגקוק הקדשנו לשני האתרים המרכזיים בעיר: הואט פו – הבודהה השוכב וארמון המלך. הדרך לאתרים אלו היתה חוויה בפני עצמה. ראשית נסענו באוטובוס מקומי לכיוון כיכר סיאם, שם עלינו על הסקאי טריין לתחנת ספאן טקסים שעל גדות נהר הצו'ק פראיה שחוצה את העיר. משם עלינו על מעבורת תיירים שכללה הסברים על מה שאנו רואים בדרך וירדנו בתחנה של הואט פו. בדרך ראינו מבנים הסטורים מראשית ימיה של העיר כמו בית הדואר הראשון, מקדש האט הרון שהיה בשיפוצים וכן מבנים מודרניים, מגדלי מגורים ומלונות בוטיק מפוארים לצד בתי כלונסאות מטים לנפול. השילוב והפער בין מבנים מודרניים מאד לבין מבנים ישנים ובין עושר לעוני בולטים מאד בכל רחבי העיר, בדומה למדינות מתפתחות אחרות.

תחת שמש קופחת ואחוזי לחות גבוהים מאד וקיטורים רבים של הילדים שעוד לא הסתגלו להמולת העיר הגדולה ומעט שבעו ממקדשים הלכנו לכיוון הואט פו לראות את פסל הבודהה המוזהב השוכב הגדול ביותר בתאילנד. תנוחה זו מסמלת את הגעתו של בודהה לנירוואנה. על פי התפיסה הבודהיסטית, כפי שנמסרה על ידי גאוטמה בודהה עצמו, האדם שרוי כל הזמן במצב של השתוקקות הגורם לסבל. על מנת להפסיק את הסבל, יש לצאת מתוך האגו, מתוך כבלי הגשמיות, ולהגיע לאושר. לפי תפיסה זו, מי שעוקב אחרי ההנחיות  שהתווה בודהה ומצליח לצאת רוחנית ממצב התשוקה לחפצים גשמים ונפטר מהשנאה והבורות יגיע לנירוונה שהיא התחנה בה האדם חונה לאחר שהוא חווה הכל, ושם הוא נח ממעגל הגלגולים. (שישים שניות על בודהיזם….) המקום המה מתיירים ומעולי רגל מקומיים שנדחסו למתחם בו שכן הפסל הענק ויחד אתם הקפנו אותו ואפילו הילדים הודו שהמקום מאד מרשים. לאחר מכן סיירנו באזורים אחרים של המתחם שכולל למעלה מאלף פסלי בודהה שהובאו מהריסות מקדשי ערי הבירה הקודמות של תאילנד. מתחם וואט פו ידוע גם כאוניברסיטה הראשונה של תאילנד וכבית הספר הראשון לעיסוי תאילנדי ומשמש כך גם כיום.

תחת שמש קופחת המשכנו לכיוון מתחם הארמון שנמצא במרחק של כעשרים וחמש דקות הליכה מוואט פו. בדרך עשינו עצירות לחטיפי פירות טרופיים חתוכים, קרים ומרעננים באחד מדוכני הרחוב, ארוחה טובה במסעדה וגלידה במסעדת נשות חיילי הצי שנמצאת בסמוך למזח.

 עם הכניסה לארמון, מעין היה צריך לעמוד בתור בכדי לקבל בהשאלה מכנס ארוך שכן הביקור במתחם הארמון כמו במקדשים רבים מחייב מכנסיים ארוכים.

ארמון מלך תאילנד הוא קומפלקס ענק של מבנים מלכותיים ומקדשים מרשימים ביותר בעיצוב, ביופי, בעושר ובצבעוניות אשר שימש כארמון הרשמי של מלך סיאם (מאוחר יותר תאילנד) מאז 1782.

המלכים וממשלתם השתכנו בארמון זה עד ל-1925, אז עבר הממשל לארמון צ'יטרלדה, אך כיום הארמון עדיין משמש לטקסים רשמיים. בארמון נמצא המקדש החשוב ביותר בתאילנד: ואט פרה קאו: מקדשו של בודהה האזמרגד. בודהה האיזמרגד קטן מאד וקשה מאד להבחין בו בשל עומס פסלי הבוהה האחרים ועומס האנשים המבקרים באתר. כל עונה הנסיך מחליף לבודהה האיזמרגד את הבגד, אירוע שהתרחש מספר ימים לאחר ביקורנו בארמון. ��של גודלו של מתחם הארמון ניתן לבקר בו במספר מסלולים מומלצים באורכים שונים. אנחנו ביקרנו במסלול האדום הקצר שעובר בנקודות המרכזיות של הארמון. היתה זו אחת מגולות הכותרת של הביקור בבנגקוק. גם הילדים התרשמו מהארמון אם כי היה להם יום עמוס למדי עם השילוב של הארמון ביחד עם הבודהה השוכב.

מכאן המשכנו באמצעות מעבורת מהרציף הסמוך לארמון המלך לאזור הקוואסאן שנמצא מרחק לא רב ממתחם הארמון. מבחינתנו זה היה מעניין לחזור לקוואסאן בו התגוררנו בביקור הקודם שלנו בתאילנד לפני כאחת עשרה שנים. היה נחמד מאד לזהות נקודות ציון מוכרות ברחוב המשמש כמרכז תיירותי עבור התרמילאים. מצד שני ניכר שהרחוב השתנה לא מעט במהלך השנים, הוא נראה לנו מסודר יותר. בכל אופן אזור זה נותר אזור הומה בתרמילאים, דוכני מזכרות, מסעדות, שירותי כביסה, וכן סוכנויות נסיעות רבות., ביניהן גם של של ישראלים כדוגמת הדקה ה – 99, "המרכז למטייל" שנמצא ליד בית חב"ד.

אחרי היום העמוס במרכז בנגקוק, החלטנו לעשות לילדים יום קליל יותר שמותאם לצרכים שלהם ובחרנו לנסוע ללונה פארק דרים לנד שנמצא לא רחוק משדה התעופה אך בשל בשל הפקקים ותאונה שהיתה בדרך הגענו למקום לאחר כשעה. בשל התאונה נהג המונית סטה מהכביש המהיר לדרכים צדדיות במרחב הכפרי, כך יכולנו להתרשם מקרוב ממראה הכפרים, מהעוני ששורר בהם. אחד הדברים ששמנו לב הוא לתעלות שעוברות לצד הכפרים, מצד אחד ראינו צינורות ששואבים מים להשקיית השדות ומצד שני ראינו צינורות ביוב שנשפכים ישירות לתוך התעלות ולצדן פרוסות רשתות דייגים מסורתיות. על רקע זה בין היתר נמנענו מלאכול במהלך הטיול לא רק בשר אלא גם דגים.

הכניסה ללונה פארק היתה יקרה יחסית, 1000 באט לאדם כולל ילדים. המתחם עצמו לא מאד גדול, מזכיר את גודלו של הסופרלנד בראשון לציון. עם זאת המתחם מטופח מאד, עשיר בפרחים ובשיחים מעוצבים, נקי מאד ומתוחזק מאד ויש בו מגוון מתקנים שמתאימים לגילאים שונים והיו בו יחסית מעט מבקרים כך שלא היינו צריכים לבזבז זמן רב בהמתנה לתורים ויכולנו ליהנות ממגוון המתקנים במקום: הרכבל, מסלול אבובים רטוב במיוחד, מכוניות מתנגשות, קולנוע של ארבעה ממדים, בית הענקים, גן אשליות ועוד…. במקום יש גם מקומות לאכול ארוחת צהריים ולקינוחים וכך בילינו במקום במשך שעות ארוכות כמעט עד לשעת הסגירה אחר הצהריים.

בימים הבאים בילינו באטרקציות נוספות שמציעה בנגקוק לילדים: מוזיאון מדאם טוסו, קידזניה וכן הלכנו פעמיים לשחק באולינג בקניון סיאם פראגון.

 מוזיאון מדאם טוסו ממוקם בקניון סיאם סנטר שצמוד לקניון סיאם פראגון. גם הכניסה למוזיאון זה יקרה יחסית אך ניתן להזמין כרטיסים דרך אתר האינטרנט של המוזיאון ולקבל 20 אחוז הנחה או לקבל עד 50 אחוז הנחה אם מתחייבים להגיע למוזיאון עד השעה 12 בצהריים. המוזיאון בנוי במתכונת דומה למוזיאון בלונדון. הוא מציג דמויות מוכרות מהעולם ודמויות פחות מוכרות עבורנו מתאילנד ומאסיה. ביחד עם הילדים עברנו בין הדמויות השונות ועם חלקן הצטלמנו: על שולחן העבודה של הזוג אובמה, אלברט אינשטיין, הדלאי למה, ולדימיר פוטין, הו ז'ינגטאו, מדונה, ביונסה, ג'סטין טימברלייק, ניקול קידמן, ג'ורג' קאלוני, ג'וליה רוברטס ועוד… חלק מהדמויות דומות מאד למקור וחלקן קצת פחות. הביקור במוזיאון היה מהנה מאד עבור כולנו. עם זאת יש לומר כי אם זמן הביקור בעיר קצר זהו לא אתר חובה שאסור להחמיצו.

הקידזניה היא עיר ילדים שנמצאת בקניון סיאם פראגון. מדובר במתחם גדול מאד של מעין עיר שכוללת מבחר נרחב של מקצועות וסוגי עבודות בהם מתנסים הילדים ואף מרוויחים מחלקן כסף מקומי  – בו ניתן להשתמש לרכישת מזכרות מהחנות המקומית. למקומות העבודה השונים הילדים יכולים להיכנס אך ורק לבד וההורים ממתינים בחוץ. עניין זה מעט הרתיע אותנו ואת ילדינו לפני הביקור שכן עלה החשש מבעיית השפה. עם זאת, לאחר שנכנסנו למתחם הענק והסתנוורנו כולנו מהיצע האפשרויות הנרחב, בחרו הילדים להתנסות בלימודי תיאטרון ולמרות קשיי השפה חוו חוויה מאד טובה והמשיכו להתנסות במקומות עבודה רבים נוספים: בית אריזה למוצרי תה ירוק שבסופו קיבלו שתי חבילות משקה תה ירוק, בית אריזה לבוטנים וגם משם יצאו עם חבילת חטיפי בוטנים, עבדו כמוכרים ב7/11, כדיילים במטוס, כרופאים בבית החולים המקומי, נעה עבדה ככבאית ויצאה למשימת כיבוי של בית בוער ורועי עבד כמתדלק. נהנינו לראות את הילדים נהנים ומתנסים בעבודות השונות במשך כחמש שעות ועם טעם לעוד… במקום יש גם אפשרות לעשות הפסקת צהריים ולהמשיך בבילוי. כדאי לבקר במקום באמצע השבוע ולא בסוף השבוע כאשר המוני ילדים צובאים על המקום וישנם תורים ארוכים במקומות העבודה השונים. בדומה לאתרים אחרים בהם היינו בכל רחבי תאילנד, גם כאן רמת הגימור, הניקיון והאסתטיקה גבוהה מאד. גם מחיר הכניסה לקידזניה יקר למדי אך על מנת לקבל הנחה לאטרקציות נוספות בסיאם פראגון כמו האקוואריום ולחנויות שונות, ניתן ללכת למודיעין שבקומה הראשונה, להציג דרכון ולקבל תעודת תייר. עם הצגת תעודה זו ניתן לקבל את  ההנחה שהופכת לחסכון נכבד עבור משפחה. מי שהחמיץ את הקידזניה בבנגקוק יוכל לבקר במתחמי קידזניה שפזורים במקומות שונים בעולם בלונדון, במנילה, בטוקיו, בג'קרטה ובעוד מספר ערים גדולות בעולם.

אטרקציה נוספת לכל המשפחה היא מופע סיאם נירמיט. המתחם ממוקם לא רחוק ממרכז העיר וכולל ביקור בדגם של כפר תאילנדי שהציג את החיים בתאילנד המסורתית: בתי כלונסאות לצד שדה אורז, תיאטרון צלליות, נגינה על כלים מסורתיים, צפייה  בהופעות ריקוד מסורתי שלאחד מהם הזמינו את הקהל ורועי שכל כך אוהב לרקוד השתלב היטב בריקוד בלווי אחת הרקדניות.

ישנה אפשרות לרכוש כרטיס למופע בלבד או להוסיף גם ארוחת ערב. אנחנו בחרנו באפשרות המורחבת. ארוחת הערב כוללת בופה עשיר ומגוון הכולל מנות עיקריות בשריות וצמחוניות כמיטב המטבח התאילנדי: מוקפצים למיניהם, אגרולים דקים חתוכים לרצועות דקות, אוכל הודי. כן היו קינוחים מסורתיים כמו גלידת קוקוס, מעדן פירות עם טפיוקה וכן שעועית שחורה ומתוקה שמשמשת כממתק פופולרי ברחבי תאילנד. לאחר הארוחה הטובה נכנסנו לאולם הענק, שם צפינו במופע מרהיב שהציג במשך למעלה משעה בעזרת כמאה וחמישים רקדנים ותפאורה מרהיבה, סצינות שונות מהחיים בתאילנד המסורתית ובממלכות הקדומות והמיתולוגיות.  המופע מתחיל בשירת ההמנון וכל הקהל עמד על רגליו כאשר על המסך הוקרנו קטעי סרטי ארכיון של מלך תאילנד הנערץ על עמו.  המופע היה מרהיב והערב כולו מאד חוויתי ומומלץ ביותר. עם זאת יש לקחת בחשבון שהמופע מתחיל בשעה שמונה בערב, שעה מאוחרת יחסית לילדים קטנים שעשויים להירדם ולהחמיץ את המופע, כמו רועי.

אזור מעניין נוסף בבנגקוק הוא הרובע הסיני – צ'יינה טאון. גם לאזור זה ניתן להגיע ולחזור דרך המעבורת מהרציף שצמוד לאזור זה וכך ניתן לחסוך נסיעה מיותרת בפקקים.

אזור זה הוא שוק אחד גדול עמוס מאד בחנויות ודוכנים משני צדי רחוב Yaowarat ובסמטאות הסמוכות לו. ניתן למצוא בו שפע של מזכרות תאילנדיות וסיניות, חנויות אוכל סיני, דוכני אוכל רחוב, כולל מאכלי ים רבים, נעליים, בגדים, משקפיים, משחקים, מוצרים לבית, כלי איפור וכמעט כל דבר שעולה על הדעת במחירים מאד זולים. השוק פעיל מדי יום מהבוקר ועד לשעות אחר הצהריים. בדומה לצ'יינה טאון בצ'יאנג מאי גם במתחם זה ישנם חנויות תכשיטים רבות.

מעבר לאתרים בהם ביקרנו בתוך בנגקוק יצאנו מבנגקוק לשני סיורי יום: לשוק הצף דמנואן סדואק ולאיותיאה.

לשני הסיורים יצאנו עם חברת Welcome Travel שממוקמת בקוואסאן. אמנם ישנו במלון במרכז העיר שבצמוד אליו היתה סוכנות להזמנת סיורים בעיר ומחוצה לה אך הרגשנו נוח יותר לטייל במחיצת תרמילאים. מניסיון העבר, בחרנו להיכנס לסוכנות שנראתה בה תנועה ערה של מטיילים וניכר כי הסוכנות פעילה מאד.  הפקידה בסוכנות היתה מאד עניינית ומבלי לדבר יותר מדי הציגה לנו את עלוני המידע עם כל המידע הדרוש לגבי הסיורים שהם מציעים, שדומים במידה רבה לסיורים המוצעים גם בסוכנויות אחרות. האיסוף לסיור באיותיאה היה מהמלון בשעת בוקר מוקדמת, בסמוך למועד שנקבע והחזרה היתה לסוכנות בקוואסן לפי לוח הזמנים שעליהם התחייבו. הסיור לאיותיה היה סיור של יום מלא עם הדרכה צמודה של מדריך מאד מיומן ותוך תזמון מצויין של זמני ההגעה לאתרים השונים.

איותייאה היא עיר המונה כמיליון תושבים וממוקמת כשמונים קילומטר מצפון לבנגקוק. עיר זו היתה בירתה של תאילנד במאות 14 – 18. במהלך תקופה זו נכבשה על ידי הבורמזים ונחרבה ולקראת סוף המאה ה- 18 הפכה בנגקוק לעיר הבירה החדשה. כיום איותיה מוכרזת כאתר מורשת עולמי בשל הריכוז הגדול של המקדשים הבודהיסטים ופסלי בודהה הפזורים בעיר ובסביבתה. הביקור מרהיב ובגדר חובה לחובבי היסטוריה וארכאולוגיה אם כי לילדים זה היה מעט משעמם אך כמו שיש ימים שהקדשנו לטובת הילדים כך גם היו אתרים שהלכנו אליהם מתוך העניין האישי שלנו.

ביום אחר נסענו לעבר השוק הצף דמנואן סדואק. ישנם מספר שווקים צפים באזור בנגקוק שמרושתת בתעלות ויובלים שיוצאים מהצ'וק פראיה, חלק מהשווקים ידועים יותר וחלקם פחות. אנחנו בחרנו להגיע בדרך הכי פשוטה ויעילה דרך סוכנות הנסיעות מהקוואסן לשוק התיירותי שנמצא מדרום מערב לעיר. הנסיעה לשוק ארכה כשעה וחצי, תחילה דרך פרברי העיר ובהמשך דרך כפרים עד שהגענו לאזור השוק שכבר היה מלא בתיירים. הסיור בשוק נחלק לשניים. בחלק הראשון שטנו בסירה ממונעת קטנה שהצליחה לתמרן בתוך הצפיפות הרבה של הסירות בתעלה הצרה. משני צדי התעלה בה שטנו וכן על סירות קטנות שחלפו לידינו, היו דוכנים רבים של מזכרות ודברי מזון: בננות, פלחי אננס, קוקוס וכד'…. מדי פעם עצרה הסירה ליד אחד הדוכנים שהציעו לנו את מרכולתם. כאשר הרוכלים והרוכלות מזהים עיניים מתעניינות הם מושכים את הסירה לכיוון שלהם וכשהם רואות שאין לקונה עניין הן משחררות את הסירה ומפנות מקום ללקוח מהסירה הבאה. למרות ששוק זה מאד תיירותי ועמוס הוא מאד ציורי וצבעוני ומלא חיים והביקור בו היה ללא ספק אחת מגולות הכותרת של הטיול בתאילנד עבור כולנו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בחלק השני של הסיור עלינו על סירת לונגטייל שהקיפה את מתחם השוק ויצאה לאזור הכפרי ששוכן לגדות התעלות. סיור זה היה מרתק לא פחות ואיפשר לראות את אורח החיים של התאילנדים באזורים הכפריים שלאורך התעלות והנהרות בבתי הכלונסאות. מכאן חזרנו לעיר.

לחץ כאן להזמנת מלון בבנגקוק

 

קראו פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הביקור שלנו בתאילנד: 

מסלול טיול משפחתי בתאילנד

חופשה משפחתית בצ'יאנג מאי

חופשה משפחתית בצ'יאנג ראי

חופשה משפחתית בהואה הין

כיצד בילינו עם הילדים בבנגקוק והסביבה

כמה עולה טיול משפחתי בתאילנד

מקומות הלינה המומלצים שלנו בתאילנד

לאחר טיסה של כשעה וחצי מבנגקוק, נחתנו בשדה התעופה הקטן של צ'אנג ראי והתקבלנו במטחים אדירים של גשמי המונסון המאפיינים את תאילנד בעונה זו. נהג המונית בשם מר מאו אתו נסענו מרחק של רבע שעה למרכז העיר הציע לנו את שירותיו לסיורים בעיר ובסביבותיה, עיסוק מרבית נהגי המוניות ברחבי תאילנד.

הגענו למלון מקסים בשם נק נקרה שפירושו שני ראשי הנחש ומיד התרשמנו מבריכת השחיה המפנקת שתשמש אותנו בימים הקרובים, הגינון המקסים, החדר הנקי והמרווח והצוות סבר הפנים.

הגשם המשיך לרדת ועם מטריות גדולות שקיבלנו במלון יצאנו לחפש מסעדה. הרושם הראשוני שקיבלנו משיטוט במרכז העיר הוא של מקום מאד מנומנם, חסר חן שמזכיר במידה רבה את אזור שוק לווינסקי בדרום תל אביב אך עם זאת מאד נקי. בהמשך יסתבר כי התרשמות זו היתה תקפה למרבית הערים בתאילנד, הנוף מקסים אך הערים עצמן חסרות חן שבתוכן משובצות פינות חן. המסעדה אליה הגענו היתה מסעדה מקומית שישבו בה רק תאילנדים ובה אוכל אופייני לתאילנד: אטריות, אורז, ירקות מוקפצים ונתחי בשר. על ירקות טריים בחרנו עם כל הקושי לוותר לאורך כל הטיול מחשש שנשטפו במים מזוהמים שמאפיינים את המדינה.

ביומיים הבאים בהם בילינו בצ'אנג ראי, יצאנו בכל יום לטיול למספר אתרים עם נהגי מוניות שהמלון עובד אתם. אמנם העיר עצמה, כפי שכבר ציינו אינה אטרקטיבית במיוחד אך סביבתה מרתקת. כחצי שעת נסיעה מדרום לעיר, בין שדות אורז מוצפים במי המונסון ביקרנו במקדש הלבן. המקדש הלבן נבנה על ידי האמן התאילנדי צ'אלרמצ'י קוסיפיפיפאט הוא מבנה חדש יחסית שבנייתו החלה בשנת 1996 והוא עתיד להסתיים רק בשנת 2070. בעת הביקור שלנו במקדש הוא היה סגור בשל המשך הבנייה וניתן היה לבקר רק באזור שמסביבו. הדבר הבולט במקדש הלבן הוא שבניגוד למקדשים האחרים בתאילנד הוא נבנה בצבע לבן בוהק שמסמל את הטוהר של בודהה בעוד שהמקדשים האופייניים לתאילנד צבועים לרוב בצבע זהב. בשלב זה של תחילת הטיול הילדים היו סבלניים לביקור במקדש, דבר שהלך והצטמצם ככל שהקדמנו בטיול וביקרנו במקדשים נוספים. אחד הדברים המעניינים שראינו במקדש הוא התכנסות של נזירים רבים במקדש אשר בלטו עם הגלימות הכתומות על רקע הלבן הבוהק.

מכאן המשכנו למבנה מרשים אחר, הפעם היה זה הבית השחור. מבנה זה הוא למעשה מתחם הכולל מספר מבנים תאילנדים מסורתיים שבהם  אוסף אמנות של האמן התאילנדי טאוואן דוצ'אני. המאפיין הבולט והייחודי של האוסף הוא השימוש בעצמות ובאינספור קרניים של פרות במגוון נרחב של יצירות. עניין זה דחה במידה רבה את נעה שביקשה לקצר את הביקור במקום.

סיימנו את הביקור בטעם טוב בבית הקפה שצמוד לאתר. לאורך כל הטיול ביקרנו בלא מעט בתי קפה שמגישים קפה משובח ועוגות טובות, בעיקר עוגות הגבינה היו מוצלחות במיוחד.

מהבית השחור נסענו צפונה לעבר משולש הזהב. הנסיעה בת כשעה וחצי עברה בנוף הררי מרהיב של יערות טרופים, מטעי תה ואננס והרבה בננות הצומחות בר בצדי הדרך המפותלת. עצרנו להפסקת צהריים בכפר מה סה לונג או סנקטירי בפי בני המיעוט הסיני המאכלסים את הכפר. כמה מנשות הכפר לבושות בתלבושת מסורתית צבעונית עטה עלינו עם מחרוזות צבעוניות אותן רכשנו מהן.

אכלנו במסעדה סינית מקומית ולאחר מכן המשכנו מרחק קצר למטעי התה. אזור זה עתיר גשמים וחם לאורך כל השנה ועל כן הוא אידיאלי לגידולי התה שגדלים בטראסות מרהיבות בכל האזור. עוד ראינו בדרך לא מעט שדות אורז ולצדם מבני עץ קטנים עומדים על עמודים שנועדו לאכסן באופן זמני את התבואה שנקצרה ולמנוע גישה ממכרסמים.

את ביקורנו ביום זה חתמנו בנסיעה למפגש שלושת הגבולות: לאוס, בורמה ותאילנד עליו השקפנו מגבעה שצפתה על המפגש בין נהרות הרואק והמקונג. לאחר מכן ביקרנו בטיילת שעוברת ליד הנהר, שם בולט פסל מוזהב ענק של בודהה בתנוחת הלוטוס. באזור זה היתה נוכחות משטרתית גדולה לאורך הדרכים כיוון שפליטים בורמזים רבים חוצים את הגבול במטרה למצוא פרנסה טובה יותר בתאילנד.

אמנם תאילנדים רבים מהגרים מתאילנד כדי לעבוד במדינות המערב כמו ישראל אבל גם תאילנד היא באופן יחסי לבורמה מדינה עשירה יותר ועם אפשרויות פרנסה רבות יותר. על פי ההערכות כשני מיליון בורמזים עובדים בתאילנד, חלקם עובדים חוקיים וחלקם חצו את הגבול באופן בלתי חוקי בכדי לברוח מהעוני הקיצוני השורר בבורמה. רבים מהמהגרים עובדים בבנייה, רבים מהם מנוצלים ונאלצים לעבוד למעלה מעשר שעות ביום, שבעה ימים בשבוע.

למחרת חיכה לנו בבוקר נהג מקסים בשם צ'אי שקיבל את פנינו עם אשכול בננות ובקבוק מים לנסיעה. נסענו לדוי (הר בתאית)  טונג לוילה המלכותית ולגני המלכה מיי פה לואנג. הנוף, בדרך היה מקסים ועצים טרופיים ליוו אותנו לאורך כל הדרך. באחת מנקודות התצפית בדרך ראינו כיצד גדלים מטעי הקפה מתחת לעצים הטרופיים שכן הם זקוקים למשקעים רבים וגם לצל. הארמון בו ביקרנו שונה מארמונות אירופאיים שאנו מכירים, הוא למעשה וילת עץ מפוארת שמשמשת בעיקר את המלכה לצרכי נופש באזור ההר, בעיקר בעונה החמה.

לצד הוילה שוכנים גני המלכה המרהיבים ביופיים ובעושרם. הגן מציע מגוון נרחב של סוגי פרחים טופים שונים, במרכזו אגם קטן, יער טרופי, חממת סחלבים, גן סלעים וכו' ובתוכו גם בית קפה.

לאחר הביקור המשכנו בנסיעתנו לכיוון מקדש הקופים. המקדש עצמו נמצא במעלה גבעה אליה יש לטפס כמאתיים מדרגות תלולות ומעט חלקות ובכניסה למתחם שוכן אגם שלצדו מתרוצצים קופים רבים שאינם חוששים מקרבת המבקרים ולעיתים אף חושפים את שיניהם, דבר שהצריך אותנו לגלות ערנות. המקדש עצמו מיוחד שכן הוא שוכן בתוך מערה קארסטית פעילה אשר בחלקה העליון חודרות קרני השמש ומאירות את פסלו של בודהה. כמו כן לצד המערה, בסמוך למדרגות ישנה נקודת תצפית מרהיבה על כל האזור וממנה נשקפים שדות אורז וביניהם הרים משוננים.

בשלב זה סיפר לנו צ'אי שליווה אותנו לאורך כל היום כי הוא בעצמו היה נזיר במשך שש שנים היות ומשפחתו היה מאד עניה. הוא סיפר כי הילדים שנשלחים למקדשים זוכים לחינוך דתי וכללי שמכשיר אותם לחיים. כמו כן סיפר כי כל בחור תאילנדי בגיל שמונה עשרה צריך להקדיש שלושה חודשים בחייו לשהות במנזר ולאחר מכן לשירות צבאי של שנתיים וכך גם סיפר לנו לאורך הנסיעה על החיים בתאילנד.

מכאן המשכנו לעבר עיירת הגבול שבין תאילנד לבורמה – מה סאי. עיירה זו משמשת כשוק אחד גדול בו ניתן למצוא מכל וכלל: שפע של מזכרות, בגדים , משחקים ומוצרי אלקטרוניקה של מותגים מזוייפים במחירי מציאה וכן דוכני מזון רבים. בשוק ישנה נוכחות של בורמזים רבים שחוצים באופן יומיומי את הגבול לתאילנד למכור או לרכוש באופן סיטונאי מוצרים שחסרים בבורמה ולסחור בהם. הביקור בשוק לווה בחלקו תחת מטח גשם כבד שאופייני לעונת המונסון בה ביקרנו, בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב אך חלק גדול מהשוק מקורה.

בשעות הערב הלכנו לשוק הלילה שמתקיים מדי יום שבת בשעות הערב לאורך תאנון (תאנון=רחוב בתאילנדית) תנלאי. בשוק זה המזכיר במידה רבה את המדרחוב בנחת בנימין הילדים נהנו מאד. בשוק זה היו דוכנים של אמנים מקומיים וגם מרבית המבקרים היו מקומיים ולצדם גם מעט תיירים. לצערנו הגשם הכבד שירד לפתע איפשר לנו לשהות זמן קצר בשוק שרובו נסגר בעקבות הגשם.

אתר נוסף שנמצא בקרבת העיר ופופולרי מאד בקרב התיירים הוא הכפר של בנות הקארן ארוכות הצוואר אך מראש החלטנו להימנע מביקור בכפר התיירותי שנועד למשוך תיירים שבאים לצפות בנשות השבט שמתחילות לענוד חישוקי צוואר לעתים אפילו בגיל חמש, אז הן עונדות עד עשר טבעות. הבנות ממשיכות להוסיף חישוק מדי שנה פחות או יותר עד שהן הופכות לבוגרות. בפועל הטבעות מפעילות לחץ, לעתים גם כואב, על כתפיהן ועל עצם הבריח שלהן ודוחסות אותן. אישה בוגרת יכולה לענוד עד 25 טבעות צוואר, שמשקלן מגיע לחמישה קילוגרמים. לפי האגדה, הנשים החלו לענוד את הטבעות כדי להגן על עצמן מפני התקפות של נמרים שחיו פעם בהמוניהם באזור, אולם עם השנים רוב הנשים החלו להימנע מטבעות וגם הגברים חדלו מלהשתמש במסכות הגנה שאפיינו אותם, מה שמעיד על כך שכעת מדובר בניצול של ממש שגורם בסופו של דבר נגרם לנשים אלה עיוות בלתי הפיך בצווארן והכל בכדי למשוך תיירים.

למחרת נסענו באוטובוס מקומי מרחק של כשלוש שעות נסיעה לצ'יאנג מאי. האוטובוס היה מעט מיושן אך סך הכל היה מרווח וממוזג ונסיעה עברה היטב כשבדרך עברנו בעיקר באזורים כפריים ובין יערות טרופיים.

קראו פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הביקור שלנו בתאילנד: 

מסלול טיול משפחתי בתאילנד

חופשה משפחתית בצ'יאנג מאי

חופשה משפחתית בהואה הין

כיצד בילינו עם הילדים בבנגקוק והסביבה

כמה עולה טיול משפחתי בתאילנד

מקומות הלינה המומלצים שלנו בתאילנד

הנסיעה לתאילנד

במחצית יולי, יצאנו בני המשפחה, זוג הורים מעין בן 45 , נילי בת 41, נעה בת עשר ורועי בן השבע לטיול בן חודש ימים לתאילנד.

התלבטנו רבות לאן ניסע השנה והעלינו אופציות שונות. לבסוף החלטנו לבחור בתאילנד, בה ביקרנו לפני אחד עשרה שנים כחלק מטיול ארוך שעשינו כזוג במזרח ובניו זילנד  ואשר נראתה לנו כעת כיעד מצוין לטיול משפחתי.

חודש טיול נראה לנו זמן טוב על מנת להכיר מספר אזורים ופנים שונים של תאילנד וכך החלטנו לתכנן טיול סביב ארבעה מוקדים שמהם נצא לטיול יום: צ'אנג ראי וצ'יאנג מאי שבצפון, בנגקוק ועיירת הנופש הואה הין שבמרכז.

ב –  15 ביולי המראנו עם מטוס אל על לבנגקוק ובאותו יום, לאחר עשר וחצי שעות טיסה מתל אביב נחתנו בשדה התעופה החדיש של בנגקוק. כבר בשדה התעופה ניתן היה להתרשם ממספר מאפיינים בולטים של תאילנד. ראשית, ההערצה למלך שהתמונות שלו ושל בני משפחתו ניבטות מכל עבר, מקדשים רבים שגם הם נמצאים בכל פינה, כולל בשדה התעופה, הנעימות והאדיבות של בני העם התאילנדי שבלטו מאד כבר במפגש הראשוני עם נותני השירות בשדה התעופה והאבטלה הסמויה שבאה לידי ביטוי בעובדים רבים ועוזריהם בשדה התעופה.  לאחר ההתרשמות הראשונית טסנו כשעה וחצי לצ'יאנג ראי כאשר בדרך ניתן היה להבחין בשדות האורז האינסופיים המשובצים על פני הקרקע.

כעשר שנים לאחר טיול קודם שערכנו בתאילנד כתרמילאים, בתחילתו של טיול ארוך במזרח הרחוק ובניו זילנד , חזרנו לתאילנד במהלך קיץ 2015 לטיול משפחתי בן ארבעה שבועות עם שני ילדינו.

תכננו את הטיול כך שיהיה מבוסס על ימי טיול מלאים ויכלול אטרקציות שיתאימו לכל המשפחה: מקדשים, ארמונות, מוזיאונים, טיולים בשמורות טבע, פארקי שעשועים, חופי ים,  מופעי פולקלור, שווקים ומרכזי קניות ומסעדות לכולנו.

מראש פסלנו אטרקציות שהיוו מבחינתנו בעייה בשל פגיעה בבני אדם או בבעלי חיים (ראה פוסט שכתבנו על כיצד תהפכו את הטיול שלכם בתאילנד לטיול אקולוגי) . כך ויתרנו על ביקור בשבט ארוכות הצוואר ליד צ'יאנג ראי, ועל אטרקציות באזור צ'יאנג מאי שכללו רכיבה על פילים, מופעי קופים או ליטוף נמרים בקנצ'נבורי ובדיעבד היינו מוותרים גם על הביקור שערכנו בחוות תנינים ליד צ'יאנג מאי.

בנינו את הטיול בתאילנד כך שיתבסס על מספר מוקדים מרכזיים מצפון לדרום אשר מהם יצאנו לטיולי יום, תוך שימוש במוניות או בסיורים מאורגנים.

בין המקומות נסענו באמצעי תחבורה שונים בהתאם למרחקים: טיסת פנים מבנגקוק לצ'יאנג ראי, אוטובוס מקומי בין צ'יאנג ראי לצ'יאנג מאי, טיסת פנים מצ'יאנג מאי לבנגקוק, רכבת להואה הין ואוטובוס בחזרה מהואה הין לבנגקוק. את טיסות הפנים הזמנו מראש ואת הנסיעות המקומיות הזמנו יום – יומיים מראש במקום.

בשל אורך הטיול וריבוי האטרקציות, נראה היה לנו בשלב התכנון שלוח הזמנים לא יאפשר לנו להגיע לאחד האיים ולכן החלטנו לבחור בעיירת הקיט הואה הין שמדרום לבנגקוק שההגעה אליה נוחה יחסית אולם בדיעבד, בעקבות לקחי הטיול היינו מורידים מספר ימים מצ'יאנג מאי  ומוסיפים שלושה – ארבעה ימים בריילי ביץ' או בקופיפי שהיו בתכנון המקורי כדי להשלים את החוויה. הואה הין וסביבתה אמנם יעד מקסים עם הרבה מה לראות לעשות כולל חוף ים יפה, אבל לא כמו חופי הטורקיז הזכורים לנו מהטיול הקודם שלנו בתאילנד שכלל גם את קופיפי.

את המלונות הזמנו מראש דרך אתר Booking.com, כך שיכולנו לשנות את ההזמנה כמעט עד הרגע האחרון ולשדרג אותה במידת הצורך עד הרגע האחרון ללא דמי ביטול. בדרך זו הצלחנו למצוא מלונות מצויינים במקומות בהם ישנו וכשהמלון שהזמנו בצ'יאנג מאי לא מצא חן בעינינו החלפנו למחרת למלון אחר מוצלח בהרבה.

לאחר חודשים של תכנון והתארגנות לקראת הטיול יצאנו לדרך. לאחר טיסה ארוכה ונחיתה בבנגקוק, המשכנו בטיסת פנים לצי'אנג ראי, שם התחלנו את הטיול שלנו בתאילנד על פי המסלול הבא (שמפורט על פי אזורים בפוסטים נפרדים):

שלושה ימי טיול באזור צ'יאנג ראי ומשולש הזהב: המקדש הלבן, הבית השחור, משולש הזהב, שוק הלילה ועוד….

מקום הלינה: Nak Nekara Hotel

תשעה ימים בצ'יאנג מאי והסביבה: שוק הלילה, שוק יום ראשון, מוזיאון התלת מימד, כפרי האמנים, מופע קינג קוברה, מוזיאון החרקים, גן החיות, וואט פרטט דוי סוטפ, וואט צ'אדי לואנג,וואט פרה סינג ועוד… כאמור, בדיעבד ניתן היה לצמצם ביומיים – שלושה את הימים בצ'יאנג מאי לטובת ביקור ביעד נוסף.

מקום הלינה:  Mona Chiang Mai Boutique Hotel

שמונה ימים בבנגקוק והסביבה: ארמון המלך, וואט פו – הבודהה השוכב, הרובע הסיני, קוואסאן, שייט על הצ'או פראיה, הקניונים בכיכר סיאם: MBK, סיאם פראגון, וורלד סנטרל ועוד…, האקוואריום, מוזיאון מדאם טוסו, קידזניה,  מופע סיאם נירמיט, יום טיול לאיותיאה, השוק הצף, פארק השעשועים דרים לנד ועוד…

מקום הלינה: Centara Watergate Pavilion

שבוע ימים בעיירת הנופש הואה הין ובסביבתה: תחנת הרכבת, חוף קאו טקיאב,שוק הלילה,שוק הציקאדות, קניון וילאג' מארקט, פארק המים החדיש Vana Nava, שמורת הטבע פרנבורי,עיר המקדשים פצ'בורי, מפלי פלאו יו ועוד…

מקום הלינה: Banyan the resort Hua Hin

יומיים אחרונים בבנגקוק: קניות וקידזניה

מקום הלינה מומלץ: Centara Watergate Pavilion

 

לחצו כאן לצפייה במסלול הטיול שלנו ב Turipo.com

 

קראו פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הטיול בתאילנד: 

כיצד להיערך לקראת טיול בן חודש עם ילדים?

מהם המחירים והעלויות של טיול בתאילנד?

היכן ומה כדאי לקנות בתאילנד? 

מקומות לינה מומלצים בתאילנד

טיול משפחתי בצ'יאנג ראי ובסביבתה

טיול משפחתי בצ'יאנג מאי ובסביבתה

טיול משפחתי בבנגקוק ובסביבתה

טיול משפחתי בהואה הין

טיולי יום באזור הואה הין

קישורים מומלצים בדרך לתאילנד

כיצד תהפכו את הטיול שלכם בתאילנד לטיול אקולוגי