יום 1: מוולוס לכפר צאגאראדה במזרח חצי האי פיליון
לחצי האי פיליון (Pelion) הגענו לאחר ביקור באזור מטאורה, במהלך טיול בן 11 יום שערכנו במהלך חופשת הפסח מסלוניקי לאתונה. התחנה הראשונה שלנו בחצי האי פיליון היתה עיר הנמל וולוס (Volos), עיר בת 144 אלף תושבים השוכנת לחוף הים האיגאי. התחנה הראשונה שלנו בעיר, שלידה גם החנינו את הרכב היה בית הכנסת של וולוס. בהזדמנות זו החלטנו לקרוא קצת על קהילת יהודי וולוס ולמדנו כי בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בוולוס 882 יהודים. בניגוד לגורלם של יהודי סלוניקי ששמונים אחוזים מהם נשלחו להשמדה באושוויץ, עם כניסת הגרמנים לוולוס החל הרב המקומי , הרב פסח, למלט את בני הקהילה ליישובים המבודדים ברחבי חצי האי פיליון. 746 מתוך 882 יהודי העיר ניצלו בדרך זו והוסתרו על ידי האוכלוסייה המקומית. שאר 136 תושבי העיר נתפסו ונשלחו יחד עם יהודי העיר לאריסה אל מותם במחנות טרבלינקה ואושוויץ. האנדרטה לזכרם של יהודי וולוס ויהדות יוון עם כיתוב בעברית ניצבת בכניסה אל העיר. גורלם של יהודי וולוס היה שונה מגורלם של מרבית יהודי יוון שרובם נרצחו בשואה. כיום מתגוררים בוולוס סך הכל 150 יהודים. הגענו לבית הכנסת המשמש את הקהילה היהודית אך לצערנו שער הברזל היה סגור אך היה מרגש להגיע אל בית הכנסת ולהצטלם לצדו.
מכאן הלכנו לעבר המדרחוב התוסס של וולוס שהיה הומה בעיקר במקומיים לרגל חג הפסחא שנחוג באותו יום. חג זה מציין את תחייתו של ישו לפי האמונה הנוצרית ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. האווירה היתה חגיגית, החנויות היו מקושטות לכבוד החג בביצי הפסחא ובפסלי ארנבות ובקונדיטוריות המקומיות נמכרו ארנבות וביצי פסחא משוקולד ועוגיות מיוחדות לחג.
הסתובבנו לאורך המדרחוב בין החנויות, עשינו מעט קניות, עברנו ליד הבזיליקה המרשימה של וולוס ובהמשך הלכנו לאורך הטיילת היפה עד לבניין המרשים של אוניברסיטת תסליה ובדרך עצרנו לארוחת צהריים באחת המסעדות הרבות שלאורך טיילת חוף הים של וולוס.
לאחר ארוחת הצהריים במסעדה בוולוס נסענו כשעה וחצי לכיוון הכפר צאגאראדה ( Tsagkarada) . תחילה נסענו לאורך חוף הים, דרך כפרים ועיירות קטנות ובהמשך החלה הדרך לטפס בהרים המיוערים והכביש הפך למפותל וצר והנסיעה הפכה לקשה ואיטית יחסית עד שהגענו לכפר שנמצא בחלקו המזרחי של חצי האי פיליון. התמקמנו במלון קטן בכפר הציורי אותו הזמנו דרך בוקינג – Guesthouse Iris, דירוג 9.2 בבוקינג! מהמלון המטופח נשקף הנוף מרהיב של הכפר, ההרים והים. החדר נקי, מרווח ומעוצב בקפידה ובעלי הבית קוסטה ואשתו נחמדים מאד.
ישנו במלון בפיליון סך הכל שני לילות. ביום הראשון, לאחר יום נסיעה ארוך מממטאורה ולאחר הביקור בוולוס, נשאר לנו מעט זמן והחלטנו לנצל אותו לביקור בחוף מילופוטאמוס שנמצא בקרבת המלון. דרך צרה ומפותלת מאד הובילה אותנו מהמלון אל אחד מעשרת החופים המרהיבים ביוון. חוף מיוחד במינו המשלב בתוכו יובל של נחל שיורד מההר שנשפך אל החוף הסלעי והמפורץ הכולל סלעים בתצורות מיוחדות.
מכיוון שהיינו במקום בחודש אפריל הים היה קר למדי וטבילה קצרה במים היתה חוויה קרה למדי כך שבעיקר נהנינו מהישיבה על החוף היפהפה שהיה ריק כמעט לגמרי ממבקרים. הילדים שיחקו זה עם זה, הצטלמו ולנו היה זמן לשבת יחד בשלווה אחרי היום הארוך. בערב אכלנו בעצתו של קוסטה באחת המסעדות הטובות של הכפר בשם Alekas שגם היתה המסעדה הכמעט יחידה שהיתה פתוחה באותו ערב. מסעדה זו היתה מעט יקרה מהרגיל אבל התפריט היה מאד מגוון וכלל מנות מאד טעימות מהמטבח היווני כולל קינוחים מצויינים. ישנן עוד מסעדות בכפר אך רובן היו סגורות בזמן הביקור שלנו כיוון שעונת התיירות רק החלה.
בחורף כאשר שלג יורד בכפר, רוב התושבים המקומיים עוזבים את המקום וכך גם רוב המלונות והמסעדות סגורים. באביב מתחילים המקומות להיפתח ולהיערך לקראת הקיץ המהווה את עונת השיא בפיליון. היתרון הגדול באביב הוא שמזג האוויר היה נעים במיוחד והאזור לא היה עמוס במטיילים.
יום 2: טיול יום בסביבת הכפר צאגאראדה
למחרת קמנו לקראת יום טיול מלא בסביבת הכפר אותו התחלנו עם מראה הזריחה שנשקף מהחלון והיה מרהיב במיוחד.
בארוחת הבוקר במלון התכבדנו במאפי הבית אך מכיוון ששמרנו על פסח כשר נאלצנו לעמוד בפיתוי ולוותר על התענוג. בהמשך רועי שיחק כדורגל בחצר הבית עם בנו של קוסטה ואנחנו דיברנו אתו ועם בתו, אשר סיפרו לנו בין היתר כי בכפר ישנו בית ספר משותף של כמה כפרים, המונה סך הכל כמה עשרות תלמידים מכל הגילאים עדות לתופעה הקיימת באזורים רבים ביוון ההררית והכפרית כאשר מרבית הצעירים מהגרים לערים הגדולות, בכפרים נותרים בעיקר מבוגרים ורבים מהבתים הופכים לבתי נופש. בחורף כאשר אזורים רבים בפיליון מושלגים המגורים במקום והנסיעה בדרכים המפותלות והמושלגות כמעט בלתי אפשריים.
לאחר מכן יצאנו לסיור בסביבת הכפר. ראשית עצרנו בחנות של קוסטה, בעל המלון הממוקמת במרכז המסחרי הקטן של הכפר, שם ניתן למצוא שפע של מזכרות יפות, קרמיקה, יינות, ריבות, תבלינים מקומיים ועוד… בסמוך לחנות נמצא גם ATM וכן בית קפה וגלידריה מצויינת ממנה נהנינו בסוף היום. במרחק הליכה קצר משם ביקרנו בעץ הדולב הענק. במרכזם של כפרים ועיירות רבות ביוון ניתן למצוא עצי דולב גדולים בכיכר המרכזית אבל בצאגאראדה (Tsagkarada) עץ הדולב גדול ומרשים במיוחד. זהו עץ ענק בן 1000 שנים שנמצא בכיכר של כנסיית "אָגיַה פָּארָאסְקֶוִוִי".
בהמשך יום הטיול שלנו מצאגאראדה (Tsagkarada) נסענו לכיוון הכפר הציורי קיסוס (kissos). בדרך, בסמוך לצאגאראדה עצרנו ליד קבוצת מפלים יפה בלב היער.
הכפר קיסוס הוא כפר קטן ויפהפה שהשתמרו בו המבנים העתיקים, רחובות מרוצפים באבן, כיכר ציורית שבמרכזה עץ דולב ענק וכנסייה עתיקה. בכר מספר מסעדות וחנויות אך מכיוון שפסח הוא רק תחילת עונת התיירות, רק מסעדה אחת היתה פתוחה ושם ישבנו עם הילדים, לארוחת בוקר בסגנון יווני.
כמו ברוב המסעדות הוגשו לנו בסיום הארוחה דברי מאפה מסורתיים אך נמנענו מהם בשל השמירה על החמץ. מכאן המשכנו לכיוון חוף פלאקה (Plaka). המרחק לחוף לא היה גדול אך הדרך מאד תלולה ומפותלת ונדרשת זהירות רבה שכן הכבישים צרים מאד, מפותלים, לרוב ללא גדר הפרדה מהתהומות שנמצאים בשפע ועל כן נהגנו באיטיות רבה, סביב ה 30 קמ"ש ובריכוז מאד גבוה.
לאחר נסיעה זהירה בדרך היפהפיה מההר אל החוף, הגענו לחוף פלאקה (Plaka)– מפרץ קטן של חוף טורקיז שלא נופל מחופי האיים בתאילנד ולצידו שורה של מעדות וחנויות מזכרות. מכיוון שהים היה קר והיתה זו רק תחילת עונת התיירות, היו על החוף לא יותר משתי משפחות, שתיהן ישראליות. למרות הקור הילדים טבלו מעט במים, נהנו מאד לשחק אחד עם השני וכמובן להצטלם. לקחנו את הזמן ונתנו להם להנות מהים וגם אנחנו נהננו מהחוף היפה, השק והשמש האביבית החמימה.
לאחר החווייה הטובה על חוף הים, נכנסנו לאחת המסעדות שהיתה ריקה למדי ובה זכינו לאוכל יווני נהדר. מכאן המשכנו לכיוון חוף דמוחארי בו צולמו סצנות מהסרט מאמה מיה אולם הדרך היתה מאד קשה לנהיגה, צרה ותלולה מאד והשמש שהחלה לשקוע היתה בעיניים ועל כן החלטנו לוותר ולחזור לצאגאראדה ( Tsagkarada). בערב חזרנו למסעדת אלקס Alekas) לעוד ארוחה מצויינת על טהרת המטבח היווני.
יום 3: הכפרים הציוריים במערב חצי האי פיליון
לאחר יומיים במזרח פיליון, יצאנו לנסיעה ארוכה בת ארבע וחצי שעות בדרך לאתונה. לא רצינו לחזור על אותה דרך שבה הגענו אלא בחרנו לנסוע בדרך היפה לכיוון מערב פיליון שעלתה במעלה ההר עד לאזור אתר הסקי של פיליון שעוד נותרו בו שרידי שלוגיות וכן לאורך הדרך נותרו שטחים נרחבים של יער שרוף עדות לשריפה הגדולה שעבר האזור בקיץ 2018.
לאחר שעברנו את הפס (מעבר ההרים) הדרך החלה לרדת לעבר שני כפריים ציוריים שצפו על העיר וולוס. ראשית נסענו לאורך רחובותיו המתפתלים הכפר פורטריה (Portaria) כפר שבתיו בנויים בנייה מסורתית מאבן וביניהם חנויות מזכרות רבות. כמה דקות נסיעה מהכפר, סטינו מהדרך הראשית לעבר הכפר מקריניצה (Makrinitsa).
הכפר מקריניצה ממוקם במערב חצי האי פיליון נחשב לאחד הכפרים היפים והמתויירים ביותר בפיליון וביוון כולה הודות לבתיו הלבנים היפהפיים שהשתמרו מאז נוסד הכפר במאה השלוש עשרה. החננו את הרכב בחניון שבכניסה לכפר ומשם הלכנו לאורך הרחוב הראשי שמשני צידיו חנויות מזכרות רבות בהן ניתן לקנות בין היתר כלי קרמיקה מסורתיים, עשבי מרפא, תבלינים וריבות תוצרת בית. לאורך הרחוב נשקפים הבתים המסורתיים שיורדים בתלילות בהפרש חד של 500 מטרים לכיוון העמק והנוף הנהדר של מפרץ פנסיטיקוס והעיר וולוס.
בהמשך הרחוב הראשי שאסור לכניסת רכבים, ישבנו באחד מבתי הקפה ולאחר מכן הגענו לכיכר עץ הדולב האופייני לכפרים היונים שסביבה בתי קפה ומסעדות. מהרחוב הראשי התפצלו סמטאות אבן שטיפסו במעלה הכפר וביניהן עשרות מזרקות וגשרונים. סמוך לכיכר הכפר ניתן לבקר בבית אחוזה מסורתי ובו אוסף של בגדים, כלים וחפצי נוי מסורתיים.
הביקור שלנו בחצי האי פיליון כלל שלושה ימים אשר במהלכם יכולנו להתרשם מהכפרים הציוריים, הנופים הדרמטיים של הרים מיוערים שיורדים בתלילות אל הים, חופי טורקיז מבודדים ומסעדות מצויינות. בקיץ יכול לשמש חצי האי פיליון כבסיס מצויין לחופשה ארוכה יותר, כולל אטרקציות כמו שיט, צלילה, דיג ומסלולי הליכה בטבע.
מקום הלינה המומלץ שלנו באי פיליון: Guesthouse Iris, דירוג 9.2 בבוקינג!
לחצו כאן להזמנת מקומות לינה נוספים בחצי האי פיליון דרך בוקינג
מידע נוסף לגבי חופשה בחצי האי פיליון ניתן למצוא בקישורים הבאים:
חצי האי פיליון – יוון והאיים היווניים
מוזמנים לקרוא פוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הטיול ביוון:
מסלול טיול משפחתי מסלוניקי לאתונה
כיצד טיילנו כל המשפחה בסלוניקי
"חוויה" בהר האולימפוס או כשהאלים זועמים
