טיול פסח ביער עמינדב ובאבו גוש

Leave a comment Standard

ביום שלאחר חג הפסח יצאנו עם אחותו של מעין ומשפחתה לטיול ביער עמינדב שבהרי ירושלים. אזור זה כולל שפע של מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים. מראש בחרנו במסלול קצר וקל בחיק הטבע שיתאים לילדים קטנים, מחירבת סעדים לאורך שביל המעיינות ובחזרה, כשני קילומטרים לכל כיוון. מזג באותו יום היה מושלם, קריר ונעים.

לאחר נסיעה מאזור המרכז לכיוון ירושלים דרך כביש מספר אחד, מפגש משפחתי והפסקה קלה בתחנת הדלק בשורש, פנינו ימינה במחלף הראל לנסיעה בדרך המפותלת היפה בין יערות הרי ירושלים, עברנו בתוך שני מושבי העולים אורה ועמינדב עד שהגענו לחניון חרבת סעדים של קק"ל.

לאחר שהחנינו את הרכבים התחלנו בביקור באזור חרבת סעדים. חרבת סעדים היא שריד לחווה מהתקופה הביזנטית הכוללת  בית בד ומסגד קדום שהוקם על הריסות המבנים הביזנטיים. בין שרידים אלו צמח חורש ים תיכוני, עצי אלון מצוי וחרוב עתיקים ופריחה מרהיבה בשל צבעי האביב שליוותה אתנו לאורך כל המסלול: מקבצים של פרגים אדומים, קחוונים לבנים, בן חצב יקינטוני בגוון הלילך, מרגנית השדה, פשטה ורודה, קידה שעירה בצבעי צהוב בוהק ושיחי לוטם מרווני שבולט בפרחיו הלבנים הבוהקים והלוטם השעיר בצבע ורוד. כמה עשרות מרים מחרבת סעדים ערכנו תצפית מרהיבה על הרי ירושלים שנפרשו לרגלינו.

20180331_133824

מכאן, לאחר ארוחת בוקר והתברברות קלה בשל סימון השבילים שלא היה מספיק ברור, המשכנו לשביל המעיינות המסומן בסימון ירוק ובצבעי שביל ישראל שעובר לאורכו. בדרך עברנו ליד שיירה מרשימה במיוחד של תוואי התהלוכה, זחלים אפורים ושעירים שניזונים מעצי האלה. גופם של הזחלים שצמודים זה לזה ארסי ועלול לגרום לצריבות ולנפיחות אך בעזרת מקל קטן ניסו הילדים לבדוק מה קורה אם מזיזים את אחד הזחלים ממקומו בשיירה וכיצד הוא משתלב בחזרה.

לאחר התצפית היפה על הזחלים המשכנו במסלול, במגמת ירידה, לכיוון מעין עין חנדק. לאורך הדרך שורה של מעיינות נקבה, שבשל הגשמים המעטים היו כמעט חרבים לגמרי. המסלול עובר לאורך עינות עמינדב, עין תמר  עד לעין חנדק.

אנחנו הגענו עד לעין תמר, שם ישנה בריכת אגירה עתיקה, פינה נוחה לישיבה והאטרקציה היתה נקבה קצרה שהגיעה לאזור בו נבע המעין שהיה חרב. ההליכה פעמיים בתוך הנקבה והטיפוס ממנה למעלה היו אטרקציה עבור הילדים.

לאחר מנוחה קלה, חזרנו לנקודת ההתחלה חניון עמינדב. בנקודת המפגש עם השביל ישנה חלקה קטנה של עצי ארז שנטעה הקק"ל.

בשעת צהריים מאוחרת יחסית, נסענו לאכול צהריים במסעדת נאג'י שבאבו גוש. בסוכות האחרון כשביקרנו באבו גוש המסעדה היתה עמוסה אך הפעם הצלחנו להיכנס ונהנינו מכל רגע. שירות אדיב ומהיר אוכל מצוין: חומוס מעולה, שישליק, ממולאים, סלטים טריים וקינוחים משובחים: מלבי, כנאפה, בקלוות וקרם בוואריה.

אטרקציות באבו גוש

מעבר לאוכל המצויין שניתן למצוא במסעדות באבו גוש לפני או אחרי ביקור בירושלים או טיול בסביבה, ניתן למצוא עניין רב גם באבו גוש עצמה באתרים השונים שרובם נמצאים במרכז הכפר: שיטוט בין הסמטאות הציוריות, ביקור במסגד הגדול עם שני הצריחים הגבוהים בסגנון הצ'רקסי של מייסדי הכפר שהגיעו למקום במאה ה – 16 בעקבות סכסוך דמים וכרתו לאורך השנים ברית עם היהודים בתקופת המאבק להקמת המדינה ועם מדינת ישראל. עוד במרכז הכפר ניתן לבקר במנזר הבנדיקטני של אבו גוש, הכולל את הכנסייה העתיקה "כנסיית מריה הקדושה של התחייה" מהתקופה הצלבנית  ובו ציורי קיר מרשימים מלפני כ 900 שנים! מעל אבו גוש מתנשאת כנסיית "גבירתנו של ארון הברית" ובה מתנוסס פסל גדול של מרים אוחזת בישו. כנסייה זו ממוקמת במקום שזוהה על ידי מקימיה כגבעת יערים, מקום משכנו של ארון הברית לפני בניית המקדש. מומלץ מאד לבקר בחצר הכנסייה המטופח ולערוך תצפית מרשימה על אבו גוש וסביבותיו. בסוכות, מומלץ במיוחד לבקר בכנסיית כבירתנו בסוכות ובשבועות כאשר נערך פסטיבל  אבו גוש למוסיקה ווקאלית אשר מנצל את האקוסטיקה הנפלאה של הכנסיות ושל מתחמים נוספים בכפר להופעות שמושכות אליהן אלפי מבקרים מדי שנה.

פוסט נוסף שכתבנו על טיול באזור אבו גוש:

ביקור במוזיאון ישראל ובאבו גוש

 

 

 

מודעות פרסומת

לטייל עם נילי ומעין – חוויות והמלצות לטיולים בישראל ובעולם

Leave a comment Standard

ברוכים הבאים לבלוג שלנו , בו תוכלו למצוא שפע של חוויות והמלצות מטיולים שערכנו במשך שנים בישראל וברחבי העולם.

טיולי חו"ל המופיעים באתר כוללים את הטיולים שעשינו כזוג תרמילאים (סין, מקסיקו, דרום קוריאה, וייטנאם, קמבודיה ועוד… ) לפני שהפכנו להורים ואת מרבית הטיולים בהם טיילנו כמשפחה הכוללים (יפן, איטליה, שוויץ, אוסטריה, תאילנד ועוד…) הכוללים מסלולי הליכה בטבע, מסלולים עירוניים, אתרי מורשת ומוזיאונים המבוססים על החוויות שרכשנו.

כל פוסט שכתבנו מכיל יום של חוויה שלמה מהיציאה מהבית ועד החזרה אליו וכוללת מקבץ של אתרים בעלי עניין לאורך מסלול הטיול והמלצה על מסעדה טובה או מקום נחמד לפיקניק בסוף היום.

כמו כן תוכלו להיעזר בכלים וקישורים מועילים לתכנון טיול בחו"ל , שם תוכלו למצוא מאגר של אתרים ואפליקציות שימושיות בתהליך תכנון הטיול ולמהלך הטיול.

קראו את תקנון האתר לפני השימוש בבלוג. המשך השימוש בבלוג משמעו שהסכמתם  הסכמה מלאה עם תקנון האתר.

אם אהבתם את האתר שתפו את חבריכם ואל תשכחו לתת לנו לייק ולהעיר את הערותיכם בפוסטים השונים.

יום טיול בפארק החבלים "אתגר בהר"

Leave a comment Standard

באחד מימי סוף הקיץ חיפשנו מקום לבילוי משפחתי שלא יהיה עמוס מדי או חם מדי וכך הגענו לפארק החבלים אתגר בהר בקיבוץ סאסא שבגליל העליון. הפארק נמצא בתוך שטח הקיבוץ בלב חורשת עצי אורן וממוקם בחלקו העליון של הקיבוץ, ממנו ניתן לצפות לעומק לבנון ולהשקיף על הגליל. הפארק הוא יוזמה של שני צעירים מבני הקיבוץ. בכניסה למתחם נאמר לנו כי התשלום ייגבה בסוף הביקור לאחר שכל אחד מאיתנו יחליט על איזה מתקן הוא עולה. האטרקציה המרכזית של הפארק הוא מסלול חבלים חוויתי ואתגרי שעובר בין צמרות העצים. בתחילת המסלול קיבלו הילדים קסדות ונקשרו לרתמה אליה היו מחוברים בחבל לאורך כל המסלול האתגרי. בשל העומס לקח להשלים את המסלול כשעה וחצי.  בשטח הסתובבו מדריכים מקומיים, כולל אחד משני היזמים אשר העניקו עזרה במקרה הצורך. לצד מסלולי החבלים הגבוהים ישנם במקום מסלולי חבלים נמוכים לילדים צעירים וכן קיר טיפוס מאתגר ואומגה חווייתית. הילדים נהנו מאד מהחוויה המעצימה שעברו בפארק ואנחנו שליווינו אותם מלמטה והתפעלנו מנחישותם לסיים את המסלול נהנינו מהאוויר הנעים ומצל העצים.

לאחר שהילדים סיימו את המסלול המאתגר, קינחנו בארוחת צהריים בסמבוסק הארזים, בית המאפה הוותיק של עאמר חסן בכפר הדרוזי חורפייש שנמצא במרחק של עשר דקות נסיעה מסאסא. לאורך שנים ארוכות אנחנו מבקרים בסמבוסק הארזים, מקום נעים מאד לישיבה ובמחירים זולים מאד שמציע סמבוסק במילויים שונים: לבנה עם זעתר, פלפל, גבינה מלוחה, בשר כבש וכן פיצות אישיות.

בדרך חזרה לביתנו עצרנו פעם נוספת בסאסא והפעם במרכז המבקרים של גלידריית בוזה ("גלידה" בערבית), יוזמה מקומית נוספת של בן הקיבוץ אשר בשיתוף עם בחור מתרשיחא הקימו בקיבוץ מפעל קטן של גלידה משובחת במיוחד עם טעמים מעניינים שמות מעוררי תיאבון:  ערק אשכוליות, מסקרפונה ותאנים, קרם בוזה, סורבה וסאבי, קסיופיאה ואפילו גלידה מלוחה וטעימה מאד.  נוסף לגלידות הטובות  ניתן לערוך במקום גם סדנאות וסיורים.

"המחלק" – פינת חמד קסומה ביובלי הדן

תגובה 1 Standard

ביום שבת החלטנו לצאת לטיול קצר עם חברים מהקיבוץ לאחת מפינות החמד היפות בגליל –  "המחלק" של אחד מיובליו הראשיים של הדן. אתר זה ממוקם בלב מטעי האבוקדו שמצפון לקיבוץ דפנה, מקום קסום בו ניתן ליהנות מהמים הקפואים של הדן ביום קיץ חם.

"המחלק" הוא מתקן בטון אשר מחלק את מימי הדן, אחד ממקורות הירדן העיקריים  שנובע מספר קילומטרים מזרחה בסמוך לקיבוץ דן, לשני יובלים, האחד ממשיך מערבה ונשפך לנחל שניר (החצבאני) והשני מוסט דרומה ועובר ממש בתוך קיבוץ דפנה, אטרקציה בפני עצמה.

לאחר הליכה קצרה על מתקן הבטון של "המחלק" כשמתחתינו הזרימה הגועשת של הדן נכנסנו לחלקת האבוקדו ושם מצאנו נקודה יפה ורגועה יחסית ממנה ניתן להיכנס למים הקפואים. נעה ורועי וחבריהם מהקיבוץ לא נרתעו מהקור ומעין שלא הסכים שישחו לבדם התגבר על הקור ויחד אתם קפץ למים. מכאן החלו בגלישה במגלשת בטון קצרה שנתנה תנופה הישר לתוך המים העמוקים.

השחייה הקצרה לאורך כמה עשרות מטרים עם הזרם החזק במים הקפואים בין הסבך של שיחי הקנה והפטל מסתיימת בסכר הבטון ושממנו מתפצל הדן.

מכאן עולים בחזרה למטע וחוזר חלילה, כך במשך שמונה פעמים של כיף  ביום קיץ חם. לאחר שמיצינו את הרחצה ב"מחלק" הלכנו כחצי קילומטר דרומה בתוך המטעים לעבר מקום שנראה עוד יותר קשה להגעה ו"סודי" עוד יותר אך ידוע מאד בקרב צעירי הגליל – "הלגונה", עוד פינת קסומה במיוחד של הדן. כאן זרימת המים חזקה למדי ולא מומלצת לרחצה אך תחת העצים שבשוליה ניתן לטבול רגליים וליהנות מכל רגע.

לסיום הביקור קינחנו במסעדת הבית שלנו בדפנה – "קוקיה", מסעדה חלבית ופיצריה מהמשובחות שיש.

ביקור בשמורת אירוס הארגמן בנתניה

Leave a comment Standard

לאחר ביקור משפחתי שערכנו בשבת בבוקר אצל דודים של מעין בנתניה החלטנו להמשיך לביקור קצר בשמורת אירוס הארגמן של נתניה הממוקמת בסמוך לחוף הים ליד שכונת עיר ימים בנתניה.  כבר ביקרנו בעבר בשמורת האירוסים בנתניה בחופשת חול המועד פסח ולא זכינו לראות את האירוסים שפריחתם מגיעה לשיאה בחודש פברואר ובמהלך חודש מרץ כל זמן שמזג האוויר עדיין קריר יחסית ועדיין לא הגיעו השרבים החמים של עונת האביב. הפעם הגענו לשמורה בשיא העונה כשהיא עמוסה ברכבים ובמבקרים רבים אשר לא הפריעו לנו להנות מהמרבדים המרשימים של אירוס הארגמן שפורח בגוונים של ארגמן עד כמעט שחור, אחד מפרחי הבר היפים והמרשימים אשר צומחים אך ורק בישראל.

ניתן למצוא את אירוס הארגמן במספר מוקדים לאורך מישור החוף באזורי החולות ורכסי הכורכר שהולכים ומתמעטים עקב הפיתוח העירוני המואץ מאשדוד ועד בנימינה. במשך כשעה הלכנו בשביל המעגלי של השמורה שעבר ליד מקבצים רבים של אירוס הארגמן פרחו בשמורה ובין מרבדים של סביונים צהובים, פרחי מרסיה יפהפיה בגווני סגול, ציפורני חתול וכלניות אדומות ושיחי רותם לבנים.

 

פוסטים על טיולים נוספים בסביבה:

טיול אביבי בשמורת נחל פולג

פריחה מרהיבה בדרך נוף בית קשת

Leave a comment Standard

לנוכח מזג האוויר היפה שהיה צפוי בשבת החלטנו לצאת לטיול ברכב בעקבות הפריחה בדרך נוף בית קשת. דרך זו שאורכה כ 18 קילומטרים מתחילה ליד צומת גולני ומסתיימת ביער צ'רצ'יל שבמבואות נצרת עילית ולאורכה מספר נקודות יפות לעצירה ולהליכה רגלית קצרה.

לאחר נסיעה קצרה, עצרנו במצפה טורעאן – נקודת תצפית יפהפיה על טורען, כפר מוסלמי – נוצרי ועל רכס טורעאן שמעליו כשברקע מרבדים של סביונים צהובים, וכרמליות ורודות שהדיפו ריח עדין וביניהם פרחו עיריות, גיאופיט (צמח בעל בצל) רב שנתי שצומחות בשפע בכל רחבי החורש הודות לרעילותן עבור הבהמות.

בנקודה הבאה, באזור החשוף לשמש היה שדה כלניות אדומות ובאזור מוצל בסמוך מרבדים של  רקפות. נעה נהנתה לצלם את עצמה לסרטונים קצרים על רקע הפריחה היפה.

המשכנו בנסיעה בתוך יער האורנים שנטעה קרן קיימת בשילוב עם עצי החורש של אלון התבור המאפיין את הגליל התחתון אשר כיסה בעבר אזורים נרחבים בצפון הארץ.

הנקודה הבאה בה עצרנו  היתה בית היערן, בית שנבנה על ידי קרן קיימת עוד לפני קום המדינה בשנות הארבעים, כאשר שימשה כמחסן לכלי עבודה, לשתילים ולמנוחת אנשי קק"ל שהחלו בעבודת הנטיעות הראשונות באזור הגליל התחתון. החנינו את הרכב בסמוך לבית היערן והלכנו לאורך שביל סלול בן 700 מטרים שעבר בתוך החורש בין מרבדים של רקפות ועיריות עד למצפור בית היערן שממנו נשקף הנוף המרהיב של הגליל התחתון כולל קיבוץ בית קשת שעל שמו נקראת דרך הנוף והר התבור המרשים שנשקף כמעט מכל נקודה מדרך הנוף.

לאחר שחזרנו לרכב, המשכנו בנסיעה לעבר מצפור בית קשת שבקרבתו עצרנו לצד מרבדי כלניות אדומות ולצדם תצפית יפהפיה על יער פארק של אלוני התבור כשברקע הר תבור. לכל אורך הדרך היו לא מעט נופשים, כאלו שנסעו ברכב, משפחות שערכו פיקניק וכאלו שניצלו את השבת היפה לצורך הליכה או רכיבה על אופניים באין ספור השבילים המרשתים את האזור כולו.

חלק מהדרך עליה נסענו סלולה באספלט וחלקה דרך עפר כבושה אך נוחה לנסיעה. באחד העיקולים של הדרך, כמה מאות מטרים ממצפור בית קשת הגענו לעיקול השבעה על שם שבעת חברי קיבוץ בית קשת שנפלו במקום זה בימי מלחמת העצמאות במארב שטמנו בני השבט הבדווי ערב א-זביח שחיו באזור זה.

התחנה הבאה בה עצרנו היתה "האלון הקשיש", עץ אלון עתיק ומרשים שממנו יצאנו לשביל הטרשונים – מסלול הליכה קצר בן כמה מאות מטרים העובר בתוך קבוצת סלעים בולטים הבנויים סלעי דולומיט ומדגימים היטב את תהליך הקארסט , תהליך ההמסה הסלעים שמתרחש כאשר מי הגשם מחלחלים בקרקע, סופחים פחמן דו-חמצני ויוצרים חומצה פחמתית. החומצה ממיסה לאט-לאט את הסלעים ויוצרת את נוף הטרשים. רועי נהנה מאד לטפס על גבי הסלעים שביניהם פרחו מרבדים של רקפות.

המשכנו בדרך היפה כשאנו עוברים בדרך העולה דרומה לפסגת הר דבורה. שם ההר ושמו של נחל ברק המנקז אותו מנציחים את דבורה הנביאה ואת ברק בן אבינעם, שפעלו באזור התבור כנגד סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. בשלב מסויים נשקפו בין העצים בתי הכפר עין מאהל ששוכן בקרבת נצרת עילית. נסענו עוד מספר דקות בדרך מפותלת כשלשמאלנו הנוף המרהיב של הר תבור ושל עמק יזרעאל עם מטעי השקדיות הפורחות ושל הכפר איכסאל עד שהגענו ליער צ'רציל ומכאן נכנסנו לנצרת עילית.

לסיום היום, נסענו לארוחת צהריים בנצרת, במסעדת תשרין האהובה עלינו, מסעדה ערבית מצויינת ,נעימה וטעימה מאד ממוקמת בקרבת מעין הבשורה. צריך להזמין מראש מקום למסעדה זו המבוקשת מאד על ידי מקומיים, תיירים ישראלים  וזרים.

20170218_143410

מוהג'נאת – ממולאים במסעדת תישרין בנצרת

 

טיולים נוספים בסביבה: 

הר תבור ומוזיאון המרציפן

טיול חג המולד בנצרת העתיקה

טיול חנוכה במחלבת שטראוס ובנצרת

טיול בין הבריכות הקסומות של נחל עמוד עליון

Leave a comment Standard

בשבת האחרונה החלטנו שמזג האוויר מאפשר חזרה לשגרת טיולים בשבת. עם זאת חשבנו שמתאים יהיה לטייל במקום שרובו מוצל ושאפשר להיכנס בו למים, גם כי עדיין חם ובעיקר כי טיול שמשכשכים בו במים משמח את נעה ורועי. יעד הטיול נקבע לנחל עמוד עליון, שהרבה שנים לא טיילנו בו. החנינו את האוטו בחניה המסודרת שבכניסה לשמורה (הכניסה לשמורה הינה בתשלום) וירדנו בשביל שמוביל לנחל. בכניסה לשביל ניצבת תחנת משטרת עין תינה, המבנה שכיום הוא נטוש, מחורר כולו מקליעים ובעבר שמש כתחנת משטרה שנבנתה בימי המרד הערבי (1936-1939).

הירידה ארכה בערך 20 דקות (הירידה ברובה בשמש – מומלץ להצטייד בכובע ובקרם הגנה) ובסיומה הגענו לבריכה הראשונה, עין יקים. המים היו צלולים, אך כיון שיחסית הבריכה היתה קטנה והמים רדודים, נעה ורועי ממש לא התלהבו מהרעיון לרחוץ בה, ולכן המשכנו בטיול לאורך הגדה הימנית שעוברת לצדה אמת מים.

img_4569

השביל כולו מוצל ובאחת הפינות היפות עצרנו לארוחת בוקר קלה. לאחר עוד מספר דקות הליכה פנינו שמאלה לעבר הגדה השמאלית והגענו לבריכה נוספת, שהפעם מצאה מאד חן בעיני נעה ורועי: הבריכה רחבה ומלאה במים צלולים ותוך מספר שניות מעין והילדים קפצו למים הקרים.

מהבריכה המשכנו ללכת לאורך הנחל שיוצר בריכות נוספות וקסומות שניתן לרחוץ בהן או לשבת לצדן וליהנות מכל היופי שמסביב. הילדים בחרו להיכנס לאחת מהן והפעם נהנו מעבר לקרירות , לצלילות ולהנאה הכללית מהמים גם מהדגים הקטנים הרבים שהסתובבו בין הרגליים ונשכו קלות את האצבעות, ממש כמו ספא הדגים בתאילנד.

המשכנו ללכת עוד מספר דקות, אך לנעה ורועי היה קר (השארנו את המגבות והבגדים להחלפה במכונית) ולמרות שהמסלול לא הסתיים, החלטנו להסתובב ולחזור בחזרה.

הפעם את הירידה שהובילה למסלול היה עלינו לטפס. לאורך המסלול הלכו זוגות צעירים ומבוגרים וכן משפחות עם ילדים וניכר היה שכל אחד מוצא לו את הפינה הנעימה שלו.

img_4643

חזרנו למכונית בשעות הצהריים ונסענו לכפר ג'יש שם אכלנו במסעדה א(ל)ליאלי אותה אנו מרבים לפקוד, כאשר אנחנו מטיילים באזור (ראה פוסטים אחרים).

טיול בשבת קיצית בשמורת תל דן

Leave a comment Standard

בשבת של תחילת חופשת הקיץ יצאנו עם חברינו מחיפה ועם ילדיהם לטיול בשמורת תל דן. שמורה יפהפיה זו קרובה מאד לביתנו ועל כן טיילנו בה פעמים רבות, בעונות שונות של השנה: בשלכת הסתווית המרהיבה, בחורף הקר כשהשמש אינה קופחת ביקרנו בתל דן, שרידיה של עיר קדומה בת 5000 שנה שהגיעה לשיאה בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית, באביב הפריחה מרהיבה ושפיעת המים של הדן בשיאה ובקיץ השמורה היא מקום מצויין לביקור צונן ונעים גם ביום חם.

IMG_6285

התחלנו את הביקור בשמורה מוקדם יחסית בבוקר, כאשר המטיילים היו מעטים יחסית לשבת קיצית. כבר בתחילת המסלול נכנסנו עם הילדים לחנות השמורה והתחלנו את הביקור בהפסקת ארטיקים וקפה של בוקר. מכאן התחלנו במסלול ההליכה שמתחיל בחציית הגשר שמעל האפיק המרשים של הדן השוצף בעוצמה.

בחרנו ללכת במסלול הארוך שהוא לא יותר משעה וחצי הליכה נינוחה עם הילדים במסלול מוצל ונעים. לאחר הליכה לצד הדן הגענו למעיין הדן , המעיין הקארסטי הגדול במזרח התיכון שמקור מימיו בשלגים הנמסים ומחלחלים לתוך הר חרמון ונובעים למרגלותיו בספיקה שנתית קבועה יחסית של מים קרים בהיקף של 250 מיליון מ"ק בשנה, המהווים מרכיב מרכזי ממימי מקורות הירדן המגיעים אל הכנרת. הלכנו לאורך האזור המכונה "מעיינות גן עדן" שלאורכם צמחיית נחלים צפופה, מינים שונים של עצים ומטפסים שונים ובמעיינות שנביעתם קבועה לאורך כל השנה ניתן למצוא גם סלמנדרות וחסרי חוליות נדירים אחרים.

אחת האטרקציות עבור הילדים הוא עץ פו הדוב, שרידיו של עץ מילה סורית גדול ועתיק שניתן למצוא באזורים מעטים בצפון הארץ שניתן להיכנס לתוך גזעו החלול. מעין והילדים נכנסו לתוך העץ והגיחו מתוכו מלמעלה ולמטה.

בהמשך עברנו ליד תחנת הקמח העתיקה שפעלה במקום לפני קום המדינה ונשתמרה כמעט בשלמותה. ביקשנו מהילדים לאתר בקרבתה את שרידי אבני הריחיים שפזורים לאורך השביל שבקרבת התחנה.

מכאן המשכנו כמה דקות ספורות לאחת מגולות הכותרת של הביקור בשמורה ביום קיץ חם – בריכת השכשוך. בריכה זו היא המקום היחיד בו ניתן להיכנס למים בתוך השמורה והרחצה במים הקרים – קפואים בקיץ החם בצל העצים היא חוויה מומלצת ביותר. לאחר הרחצה המרעננת, הלכנו עוד כרבע שעה, סיימנו את המסלול המעגלי של השמורה וחזרנו לשער  הכניסה.

סיימנו את הביקור בארוחה טובה במסעדת קוקיה המצויינת שבקיבוץ דפנה הכוללת אוכל צמחוני –  חלבי, קונדיטוריה ופיצריה, בה אנחנו מרבים לאכול.

קראו פוסטים שכתבנו על טיולים נוספים באזור:

השביל התלוי בשמורת הבניאס

ארמון רומאי ומעיינות צוננים בשמורת הבניאס

שביל החורף שמורת החצבאני

טיול אביבי בנחל עיון

הביקור התקופתי באגמון החולה

עכו העתיקה: שווקים, טעמים וגם קצת הסטוריה…

Leave a comment Standard

ביום שבת האחרון נפגשנו עם הוריה של נילי ליום טיול בעכו העתיקה. מקום המפגש נקבע בכניסה למרכז המבקרים, מקום מצוין להתחיל בו את הסיור. במקום ישנם עצי פיקוס מרשימים, שירותים נוחים מאד (למעשה זוהי חנות שירותים. השימוש בשירותים הוא בעלות של 3 ₪, ניתן לקנות גם מספר מוצרים במקום ובסך הכל המקום מתוחזק היטב) וכן שם שוכנת קופת הכרטיסים למי שמעוניין לבקר במספר אתרים בעיר שהכניסה אליהם היא בתשלום כמו אולמות האבירים.

 התחלנו את הביקור בשוק הלבן, ששופץ בשנים האחרונות. השוק נמצא בסמוך למסגד אלג'זאר  ומהווה כיום מתחם ששוכנות בו מסעדות. בסיום נזכיר שוב את השוק היות ושם קינחנו בחומוס טעים.

IMG_0754

השוק הלבן בעכו העתיקה

מהשוק הלבן הלכנו לעבר רחוב השוק, שמהווה את הציר המרכזי בעיר העתיקה. בדרך עצרנו בכיכר מרשימה, חאן אל שווארדה שגם היא שופצה לאחרונה והתמלאה בבתי קפה נעימים ומזמינים.

החאן בנוי כחלק מחומות עכו הפונות למפרץ עכו נבנה כנראה בימי דאהר אל עומר. במאה ה-19 נבנה החאן סביב חצר מרכזית אשר במרכזה סביל (רהט) וברכה להשקיית בהמות. בפינתו הדרומית מזרחית משלב החאן מגדל קדום שנבנה בתקופה הצלבנית כיום המגדל נקרא בורג' אל סולטאן.

השעה היתה כזו שהמבוגרים שבחבורה חשו צורך לשתות קפה ונעה ורועי נצלו את ההזדמנות לשתות מיץ תפוזים טרי ולאכול טוסט.

אחרי שהתמלאנו באנרגיה פנינו לעבר הבזאר התורכי. הבזאר נבנה כשוק עירוני במהלך המאה ה-18. בשנים האחרונות בדומה למתחמים אחרים בעכו העתיקה שופץ וכיום יש בו מסעדות וחנויות למזכרות. רחוב הבזאר התורכי מרשים ביופיו, אך יחסית תנועת האנשים בו דלילה. במתחם זה ישנו דוכן- מסעדה בשם קוקשקה (אכלנו במקום בביקור אחר) שמציענ נקניקיות מלאכת יד, צ'יפס ובירה מעולה.

מהשוק התורכי המשכנו לעבר רחוב השוק שם הסתובבנו בין הדוכנים העמוסים בכל טוב: דגים ופרות ים, שנעה ורועי גילו בהם ענין רב, פרות וירקות, דוכן למכירת מיץ מקני סוכר ועוד ועוד.

הצטיידנו בדובדבנים, קפה וכנאפה והלכנו לכיוון מנהרת הטמפלרים שנמצאת בסמוך לחאן אל עומדאן, היפהפה שבימים אלה עומד בשיממונו מעבר לדלתות ברזל.

עכוצר

הטמפלרים השתייכו למסדר צבאי – נזירי וטפלו בחולים בשם האפיפיור. במהלך המאה ה-12 הם בנו בעכו מבצר, והמנהרה היוותה מעבר אסטרטגי, שקשר בין המבצר לנמל. מבנה המנהרה התגלה בשנת 1994, שופץ וכיום הוא פתוח לקהל(הכניסה כרוכה בתשלום 15 ₪ למבוגר ו12 ₪ לילד). לרב כשאנחנו מטיילים בעכו העתיקה עם הילדים אנחנו מבקרים במנהרה היות והיא אטרקטיבית עבור הילדים – הם תמיד מתרשמים ממנה ונהנים ללכת בה. נכנסנו למנהרה ויצאנו בקרבת הנמל.

התכנון המקורי היה לעשות שיט, אך הים היה סוער ונעה ורועי מעט חששו. התיישבנו כבר בסירה, אך הם הרגישו שלא נעים להם והחלטנו לוותר על השיט. הלכנו לאורך החומה נהנים ממראות הים היפים.

השעה היתה כבר שעת צהריים והתחלנו לחזור לכיוון השוק הלבן במטרה לאכול במסעדת סוהילה, אך התור היה כל כך ארוך שמהר מאד ויתרנו על הרעיון ובחרנו לאכול במסעדה סמוכה  "כף הזהב". החומוס במקום היה טעים מאד והסלט טרי. אנחנו מרבים לבקר בעכו העתיקה וגם בפעם זו כמו בכל הפעמים האחרות נהננו מהמראות היפים והססגוניות שהעיר העתיקה מציעה.

טיול אביבי בהר הכרמל

Leave a comment Standard

ביום חמישי האחרון, יצאנו רק שנינו, לטיול באזור חיפה הכרמל. התחלנו את הטיול בביקור בשעות הבוקר במתחם "סדנאות  האמנים" בקיבוץ עין כרמל שבחוף הכרמל. מתחם זה כולל בתוכו שורה של אמנים שפועלים במשך השבוע ורבים מהם אף מציגים ביריד אמנים שמתקיים מדי שבת בתחילת כל חודש. במתחם גלריה של פסל ממוצא יפני שיוצר פסלי מתכנת שונים שמוצגים במרכז המתחם,  אמן שיוצר סוגים שונים של מנורות ואמצעי תאורה שונים, ביקרנו בבית מלאכה של בונה כינורות ובגלריה בה מתקיימות סדנאות הדפס.

במתחם סמוך בשם "בזלתון" ביקרנו במוזאון פתוח בו מוצגים פסלי בזלת גדולים ומרשימים, על ידי האמן דגן שקלובסקי שפועל במקום כבר למעלה מעשר שנים. כמו כן פועל במקום בית קפה נחמד.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

התחנה הבאה שלנו היתה חוות משמר הכרמל, אליה הגענו לאחר נסיעה בכביש 721, הדרך העולה לכיוון בית אורן, אחת הדרכים היפות בארץ, המתחילה מול שמורת רכס אצבע ועולה בכביש המתפתל במעלה הכרמל, בין שרידי החורש שנשרף בשריפה הגדולה בדצמבר 2010. המפנה הדרומי שהיה מכוסה בעיקר בעצי אורן נשרף כמעט לחלוטין בשל השרף והמחטים הדליקים. לעומת זאת המפנה הצפוני שהיה מכוסה בעיקר בסבך של עצי אלון ואלה ירוקים נפגעו פחות. לאחר הפניה לחניון האגם, הגענו לחניון נחל קדומים ומשם טיפסנו במעלה הגבעה עד לחניון חוות משמר הכרמל. החניון נקרא על שם יישוב שהוקם בשנות השלושים על ידי עולים מגרמניה, בני העלייה החמישית אשר ביקשו להקים במקום עיר קיט בלב יערות הכרמל. בעקבות מאורעות 1936 – 1939 ננטש המקום ושוקם לפני מספר שנים על ידי רשות שמורות הטבע וכיום הוא משמש כחניון ללינת לילה, כולל שירותים, מטבח ואף שני חדרי אירוח שלינה בהם דורשת תיאום מראש. החורשה שבחניון משמר הכרמל כמעט ולא נפגעה בשריפה וממנה צפינו מהמצפור על כל הסביבה שנפגעה קשות בשריפה: קיבוץ בית אורן מצפון, נחל אורן ממערב וגבעת וולפסון, ניסיון התיישבות נוסף בכרמל משנות השלושים על ידי יהודים יוצאי גרמניה שכיום נותרו ממנו שישה בתים פרטיים בלב שמורת הכרמל, אשר נפגעו קשות בשריפה הגדולה.

לאחר התצפית היפה ממצפור חוות משמר הכרמל, יצאנו למסלול הליכה קצר על שם אסף רמון ז"ל וחלוצי הכרמל שמקיף את החווה ואשר נחנך לאחרונה.

השביל עובר בתוך האזור שנפגע אך כמעט חמש שנים אחרי השריפה התרגשנו לראות כיצד ההר שנשרף הפך לירוק, כיצד השריפה עודדה את נביטתם של זרעי האורנים שצמחו מסביב לאורנים שנשרפו כליל וכיצד מתוך הגזעים השרופים של עצי האלון והאלה שנותרו בשטח צמחו עלים וענפים צעירים. כמו כן בשטח ניתן למצוא שפע של צמחיה אופיינית לחורש הים תיכוני: קידה שעירה עם פרחיה הפרפרניים הצהובים שבעונה זו נמצאת בשיא פריחתה, במיוחד באזורים שמתאוששים משריפות שמעודדות את נביטת זרעיה. בולטת מאד בשטח המרווה המשולשת שפרחה בצבעי סגול שעליה המרירים יכולים לשמש כחליטת תה מרפא לכאבי בטן , הפיגם הריחני,  עכנאי יהודה עם פרחיו המיוחדים דמויי ראש נחש העכן בצבעי ורוד –  סגול., מרבדים של חרציות צהובות לאורך השביל ולצדן החוטמית הזיפנית עם פרחיה הוורודים הגדולים אשר מבשרת את  סוף הפריחה האביבית ואת ימי הקיץ החמים המתקרבים.

בסיום המסלול החצי מעגלי שאורכו פחות מקילומטר, הגענו לחורבת שלאלה (מפל בערבית), שריד להתיישבות הביזנטית המשגשגת בארץ ישראל ובמקום זה במאות 3 – 7 לספירה. החורבה נקראת בערבית על שם המפלונים של נחל אורן שלרגלי הגבעה.

מכאן נסענו בהמשך הדרך שעולה לרכס הכרמל, דרך שרידי מחצבות קדומים אף הם מהתקופה הביזנטית,  ראינו את האנדרטה המרשימה שנבנתה לזכרם של 44 הנספים באסון הכרמל, שגם סביבה הפך ההר השחור לירוק ובהמשך עברנו את כלא דמון שאת אסיריו ניסו הסוהרים לחלץ.

IMG_0157

אנדרטת אסון השריפה בכרמל

מרחק נסיעה קצר משם הגענו לכפר הדרוזי עיספיה, עברנו את מקום התלקחות השריפה בנחל חיק,  את השכונה הבדואית, בכפר הדרוזי בו מתגוררות בדו קיום גם משפחות נוצריות , משפחות יהודית וסטודנטים מאוניברסיטת חיפה. כמו כן ראינו את בית הקברות המקומי, בו על פי המסורת הדרוזית שמאמינה בגלגול נשמות, נזרקים גופות הנפטרים לקברי אחים גדולים. לצדו של בית הקברות נמצא בית הקברות הצבאי, בו נקברו החללים הדרוזים בקברים רגילים.  בשלב מסויים עברנו את נקודת השיא של הר כרמל – "רום הכרמל"  בגובה 546 מ' מעל פני הים ומכאן המשכנו בנסיעה דרך הרחוב הראשי הארוך שלאורכו חנויות רבות, מסעדות וקונדיטוריות עד שהגענו לכפר השכן דליית אל כרמל. בדליית אל כרמל הלכנו תחילה לאזור גלעין הכפר, בו יכולנו להבחין בבתי הכפר הראשונים, חלקם חרבים אך מרביתם בתים חדישים ומטופחים, עם פרחי גרניום וסוכות גפנים על הגג.

IMG_0202

בסופו של הרחוב הארוך הגענו לאחר כחצי קילומטר של הליכה לבית אוליפנט. בבית זה התגורר בסוף המאה התשע עשרה לורנס אוליפנט הסופר, העיתונאי ואיש הפרלמנט הבריטי אוהד הציונות שקשר קשר חם עם הדרוזים ופעל לסייע להתיישבות היהודית. ביחד עם אוליפנט גרה גם אשתו אליס שהסיפורים על חייהם האישיים מעוררים עניין רב עד היום. לסיפור היחסים ביניהם קשור גם המשורר נפתלי הרץ אימבר ששימש כעוזרו האישי אשר גר בקומה השנייה של המבנה ועל פי עדויות שונות אף כתב במקום זה את "התקווה". בכניסה לבית אוליפנט ניצב עמוד שבור עם כתובת לזכרה של אליס אוליפנט מקדחת בשנת 1886. כיום משמש  בית אוליפנט  כבית יד לבנים לחללים הדרוזים. ביקרנו בחדר ההנצחה, בו תמונותיהם ושמותיהם של החללים הדרוזים הרבים שנפלו משנות השלושים ולאחר הקמת המדינה בעקבות ברית הדמים שקשר עם היישוב היהודי עוד בתקופת המנדט. בסמוך לבית יד לבנים ראינו מתחם חדש יחסית המשמש כיום כמכינה קדם צבאית עבור הצעירים הדרוזים, לפני גיוסם לצבא.

IMG_0181

דליית אל כרמל

המשכנו בהליכה במתחם העתיק של דליית אל כרמל והגענו למתחם המפואר של קבר אבו אברהים, אחד השליחים הראשונים שנשלחו על ידי החליף המצרי הפאטימי אל חאכם בשנת 996 בכדי להפיץ את הדת הדרוזית. עמדנו לצד המתחם והבחנו בבני המקום עוצרים את רכבם ליד המבנה, יורדים ומנשקים ארוכות את משקופי המבנה וממשיכים בדרכם.

בהמשך הגענו אל השוק המרכזי של דליית אל כרמל  שברחוב הראשי, בו שפע של גלריות, חנויות לממכר בגדים ומזכרות שונות וכן מסעדות וקונדיטוריות. אכלנו באחת המסעדות הוותיקות ברחוב השוק – מסעדת אנדרין, הנקראת על שמו של כפר דרוזי בסוריה, בה נהנינו מהאוכל הדרוזי הטעים המוגש במקום: פלאפל, חומוס  וסלטים ירוקים טריים. בהמשך קנינו באחת החנויות מתנה קטנה לנעה ולרועי וקינחנו במתוקים מקומיים שקנינו באחת הקונדיטוריות הטובות של הכפר: כנאפה, בקלאוות ושאר ממתקים משובחים.

בשעות אחר הצהריים המוקדמות נסענו כרבע שעה דרך עיספיה לכיוון אוניברסיטת חיפה. ממש לפני האוניברסיטה פנינו ימינה ל"חורשת הארבעים". תחילה עברנו לאורך "דרך הדורות" בה הוקמו מחדש מבנים ארכיאולוגים שונים שעמדו בפני סכנת הרס והועתקו ממקומות שונים בארץ. בהמשך יצאנו למסלול הליכה קצר שעובר בתוך החורשה אשר בה עשרות אלונים עתיקים וגדולים במיוחד. אלונים אלו שרדו את הכריתה המאסיבית של עצי האלון עד להכרזה על הכרמל כשמורת טבע, הודות לכך שהדרוזים בכרמל מייחסים את העצים לארבעים אבות העולם הבא ומכאן שמה של החורשה.

בהמשך מוביל השביל הכחול לשביל שעובר לאורך המצוק שמשקיף על כל מפרץ חיפה ומסתיים באוניברסיטת חיפה. לאורך המסלול היתה פריחה מרהיבה בה בלטו במיוחד בן חצב יקינטוני, דם המכבים ומרבדים של שיחי הלוטם המרווני בצבע לבן והלוטם השעיר בצבע ורוד המכסים בעונה זו אזורים רבים בכרמל כשלרגליהם מצאנו צמח זעיר וצבע אדום בוהק בשם – רימונית הלוטם –  צמח נדיר דמוי רימון קטן שחי כטפיל על שורשי הלוטם.

בחורשת הארבעים סיימנו את הטיול המקסים שהיה לנו היום בכרמל וחזרנו הביתה.