במשך לא מעט שנים תכננו להגיע לברלין אולם כל זמן שהילדים היו קטנים חשבנו כי ביקור בברלין עם כל האתרים המנציחים את השואה הוא לא ביקור מתאים לטיול עם ילדים. בינתיים הילדים התבגרו, רועי כבר בן 11 ונעה בת 14 ובמסגרת טיול שתכננו לפראג החלטנו להוסיף גם ביקור בן שישה ימים בברלין. נראה היה לנו כי גם מבחינה נושאית, יש קשר בין שתי הערים: מלחמת העולם השניה, השואה והעבר הקומוניסטי.
לאחר ביקור בן חמישה ימים בפראג נסענו כארבע שעות באוטובוס מפראג לברלין. כשהגענו לאחת מתחנות האוטובוסים המרכזיות של ברלין, רכשנו כרטיס לכל אמצעי התחבורה בברלין וכרטיס הלוך לרכבת לטרופיקל איילנד. כדי שהכרטיסים ייכנסו לתוקף היה עלינו לכרטס אותם במכשיר הכרטוס שנמצא בכל תחנת רכבת או אוטובוס ויצאנו לדרך באוטובוס שהוביל אותנו למלון נובוטל שנמצא ברובע מיטה.
מלון ברובע מיטה
רובע מיטה (Mitte) הוא ליבה ההיסטורי והפועם של ברלין שהיה בעבר במזרח ברלין תחת המשטר הקומוניסטי. רובע זה ממוקם ממש באמצעה של ברלין ומכאן גם שמו, שפירושו בגרמנית "אמצע" והוא משמש כנקודת המעבר המרכזית של כל כלי התחבורה הציבורית של העיר. רובע מיטה הוא אחד הרבעים היוקרתיים של העיר המשמש גם כאזור התיירות המרכזי של ברלין ובו ובסביבתו מצוייים כמעט כל אתרי התיירות המרכזיים של ברלין: אי המוזיאונים, כיכר אלכסנדר, המוזיאון היהודי, שדרות אונטר דר לנדן השדרות המרכזיות של ברלין ועוד… לצד מוסדות השלטון, בנייני הממשלה כולל בניין הרייכסטראג.
המלון בו ישנו בברלין ברובע מיטה היה Hotel Novotel Berlin Mitte, מלון 4 כוכבים בדיגרוג 8.6 של בוקינג. המלון ממוקם במקום מצויין, מאות מטרים מתחנת אוטובוס ומתחנת רכבת תחתית ואף בטווח הליכה של רבע שעה לכיכר אלכסנדר ולאי המוזיאונים. המלון היה נעים מאד לשהיה. החדר היה מעט קטן לארבעה אבל נקי מאד ונעים לשהייה, במיוחד כאשר כל היום היינו בעיר והגענו למלון כל יום רק בשעות הערב. בערבים ניצלנו את חדר הכושר של המלון ובבוקר נהננו מארוחת בוקר עשירה ומפנקת.
תכננו את הביקור בברלין בדרך שתהיה קלה לעיכול עבור הילדים ובנינו אותו כך שבכל יום יהיה אתר מרכזי אחד "כבד" יותר כמו מוזיאון לצד אתר שיהיה מעניין יותר עבור הילדים ובשילוב עם קניות, בתי קפה ומסעדות טובות. ברלין היא לא עיר קלאסית לביקור עם ילדים ומתבגרים, יש בה מספר אטרקציות מוגבל למדי לילדים ולמתבגרים ובסך הכל זו עיר די "כבדה" שכוללת בעיקר אתרי תרבות והיא מאד מנציחה גם את מלחמת העולם השניה השואה וגם את העבר הקומוניסטי של מזרח העיר ואת המלחמה הקרה. מכיוון שברלין היא לא עיר קלאסית לטיול משפחתי, התרשמנו במהלך הביקור בעיר כי רוב הישראלים שמבקרים בעיר הם או קבוצות מאורגנות של מבוגרים ואלו שטיילו באופן עצמאי היו בעיקר זוגות של מבוגרים, שתי חברות או זוגות צעירים. כמו כן ניכר היה שהאטרקציות שהתאימו למתבגרים לא היו עמוסות במיוחד גם בשיא הקיץ.
יום ראשון בברלין – רובע Hackesche ואלכססנדר פלאץ
ביום הראשון שלנו בברלין, לאחר ההגעה מפראג, נסענו בשעות אחר הצהריים באוטובוס לכיכר אלכסנדר, הילדים הבחינו בשלט הגדול של דקטלון לצד מגדל התקשורת והתצפית שניצב בכיכר וכאן התחלנו את הביקור בעיר. מכאן המשכנו בהליכה דרך שוק האוכל הקשה מרקט ולאחר מכן נפגשנו עם חברים מהארץ לארוחת ערב במסעדה וייטנאמית מעולה ברובע הקשה – Hackesche בשם Monsieur Vuong.
אזור הקשה (Hackesche) היה לפני המלחמה אזור יהודי ולכל אורכו מוטבעות אבני מדרך מוזהבות שעליהן כתובים שמות היהודים שגרו בבתים, תאריך לידתם וציון של מה שעלה בגורלם בתקופת השואה. אנדרטה זו הוצבה בשנת 1991 ברחובות העיר, בעיקר ברובע הקשה בו התגוררו יהודים רבים על ידי האמן הגרמני גונטר דמינג שקרא לאנדרטה זו – אנדרטת אבני הנגף. היה זה מפגש ראשון עם ההנצחה המאד נוכחת של השואה שיש בברלין.
באזור זה ביקרנו גם במתחם חצרות הבתים – Hackesche Höfe, שמשמשים כיום כמתחמי אמנות, גלריות ובתי קפה ובאחד מהם גם ציורי קיר גדולים וגרפיטי שאחד מהם היה ציור גדול של אנה פראנק, ליד מוזיאון אנה פרנק . המתחם מורכב משמונה חצרות ברחוב רוזנטלר Rosenthaler Strasse מס' 40 ברובע מיטה. החצרות נבנו בתחילת המאה העשרים ואוכלסו בעיקר ביהודים. בעל המקום היה יהודי בשם מיכאל יעקב. בתקופת גרמניה הנאצית הוא הוכרח למכור את המתחם לארי ורק בשנת 1993 הזכויות על המתחם הושבו ליורשיו. מרבית היהודים שהתגוררו במתחם נשלחו להשמדה ורק אבני הנגף הרבות מעידות על כך. כמו כן בתקופת השואה בסמוך למוזיאון אנה פרנק כיום, היה בית המלאכה לנברשות ומטאטאים לעוורים וחרשים של אוטו וויידט שהציל את חייהם של העובדים היהודים והוכר כחסיד אומות העולם.
היום השני בברלין – יום גדוש במיוחד בליבה של ברלין
היום השני של הביקור שלנו בברלין היה יום ארוך וגדוש מאד. התחלנו את הביקור בסמוך לרציף הסירות מול אוניברסיטת הומבולט בפורום מרקס ואנגלס. זהו פארק קטן שבמרכזו ישנו פסל שנחנך בשנת 1986 עוד לפני נפילת החומה והוא מורכב מדמויותיהם של קארל מרקס ופרידריך אנגלס מייסדי הקומוניזם. מאחורי הפסלים קיר משיש שמציג קבוצת אנשים בסביבה קפיטליסטית ובצד השני תבליטים שמציגים סצינות מהחיים בחברה הקומוניסטית. לאחר איחוד גרמניה התעוררה מחלוקת אם להשאיר את הפסל הקומוניסטי אך לבסוף הוחלט להשאירו כמזכרת הסטורית לעידן שליטת הקומוניזם במזרח גרמניה בחלק זה של ברלין שהיה סמוך לגבול עם מערב ברלין (ראה את מפת ברלין המחולקת).
בסמוך לפורום מרקס ואנגלס עלינו על האניה לשיט חוויתי בן שעה על נהר השפרה שחוצה את ברלין. הזמנו את השיט מראש דרך אתר Tiqets (לחץ כאן להזמנת השיט). השיט מאד מומלץ בתחילת הביקור בעיר כיוון שהוא נתן לנו היכרות עם מבנה העיר ולגבי מיקומם של האתרים המרכזיים וההכרה שחלק גדול מהעיר ניתן לעשות ברגל, גם אם מדובר בלא מעט הליכה, זה בהחלט אפשרי.
השיט אורך כשעה וכולל אודיו עם הסבר מקיף בעברית על האתרים שעוברים בדרך: ביניהם אוניברסיטת הומבולט, הקתדרלה המרהיבה של ברלין – ברלינר דום , מוזיאון ה – DDR, אי המוזיאונים, בית הכנסת החדש עם כיפתו הזהובה, קריית הממשלה הגרמנית ובניין הרייכסטאג שמתנשא למרחוק ועוד לא מעט אתרים ואנקדוטות הקשורות אליהם. במהלך השיט ניתן להבחין השיט בשרידי היריות וההפגזות מימי המלחמה על גשרים ומבנים שלצדם עובר השיט וכן ניכר שרוב מבני העיר ברלין נחרבו במהלך המלחמה ועדות לכך היא שמהלך השיט והביקור בעיר שרובם ניכר שמרבית המבנים בעיר נבנו אחרי המלחמה, חלקם בסגנון הקומוניסטי המגושם וחלקם מבנים חדישים בעלי ארכיטקטורה מודרנית.
לאחר החזרה לרציף האניות, הלכנו מרחק קצר אל מוזיאון ה – DDR, ראשי התיבות של גרמניה המזרחית שנמצא על גדת השיפרה, סמוך לגשר קרל ליבקנכט ומעברו השני של הברלינר דום. זהו מוזיאון אינטראקטיבי במרכז ברלין, באזור בו שכנו בעבר מוסדות הממשלה של גרמניה המזרחית. המוזיאון מציג את חיי היומיום בגרמניה המזרחית בצורה מוחשית באמצעות מוצגים מוחשיים מאותם ימים שבחלקם ניתן לגעת, הביקור במקום איפשר לנו להסביר לילדים בצורה ממוקדת וחוויתית כיצד השלטון הקומוניסטי ומה זה אומר לחיות במדינה לא דמוקרטית. כך למשל המוזיאון כולל שחזור של חדר חקירות של השירות החשאי המזרח גרמני, שחזור של דירה מזרח גרמנית טיפוסית שהזכירה דירה אופיינית משנות השבעים, תצלומים מחיי היום יום שמראים גם רגעי שגרה מאושרים, הקרנה של סרטוני תעמולה מזרח גרמנים, משחקים, רכבים מזרח גרמנים ועוד…. הכל מוצג בדרך חווייתית ומעניינת שעניינה את הילדים.
לאחר הביקור במוזיאון עשינו הפסקת צהריים במסעדה מצויינת בשם Kantine Deluxe – מסעדה טובה מאוד. מראה מודרני, האוכל מוזמן באמצעות טאבלטים, האוכל טעים וזמן ההמתנה קצר.
מבית הכנסת החדש כאן המשכנו בהליכה רגלית מהירה לכיוון בניין הרייכסטאג בכדי להגיע לשעה 15:30, השעה בה הזמנו את הכניסה למתחם.
בדרך לרייכסטאג עברנו ליד תחנת הרכבת בפרידריך-שטראסה אשר ממנה יצאו משלוחי הילדים – הקינדר טרנספורט, ללונדון שהסכימה לקלוט מעט ילדים. ההורים המיוסרים היו צריכים לבחור איזה ילד לשלוח. הילדים שנשלחו לרוב לא הבינו למה מרחיקים אותם מהמשפחה, חשבו שהוריהם לא אוהבים אותם והתייסרו אחר כך רבות. כדאי לקרוא בהקשר לסיפור זה את נערה מברלין, ספר נפלא ומרגש שעוסק בסיפור הקינדר טרנספורט. בסמוך לתחנת פרידריך שטראסה ניצב בולט ברחוב פסל הקינדר טרנספורט של הילדים עם המזוודות מחכים לרכבת שתוביל אותם לחיים. שמנו לב כי הפסל נוכח מאד ומשך את תשומת לבם של העוברים ושבים. הנצחת השואה בולטת כמעט בכל פינה ברחבי העיר.
מרחק לא רב מפרידריך שטראסה הגענו ברגל לבניין הרייכסטאג, המבנה בו שכן הפרלמנט הגרמני מאז איחוד גרמניה והקמת האימפריה הגרמנית של אוטו פון ביסמארק בשנת 1871. בניין הרייכסטאג הוצת שבוע לפני הבחירות בפברואר 1933 על ידי הנאצים אך הקומוניסטים הואשמו בשריפתו ובעקבות האירוע ולאחר עליית הנאצים לשלטון הוציא היטלר שורה של חוקים אנטי דמוקרטיים וביניהם חוק ההסמכה – "החוק לביטול מצוקת העם והמדינה", שהעניק לממשלה הנאצית זכות לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג והוביל הלכה ולמעשה לשלטון היחיד של היטלר. עם כיבוש ברלין וסיום המלחמה תלו הרוסים על הרייכסטאג את דגלה של ברה"מ והרייכסטאג הפך לסמל לניצחון על הנאצים.
לאחר איחוד גרמניה בשנת 1991 והעברת בירת גרמניה מבון לברלין שופץ המבנה ובנבנ מחדש על ידי האדריכל הבריטי נורמן פוסטר. גולת הכותרת בשיפוץ היתה בנייתה של הכיפה השקופה ממנה יכול הקהל המבקר ברייכסטאג לצפות על העיר ברלין מצד אחד ואל תוך אולם המליאה כלפי מטה מהצד השני. הכיפה באה לייצג את שקיפותה של הדמוקרטיה הגרמני.
ניתן לבקר בבניין הרייכסטאג בחינם אך ורק לאחר תיאום ורישום וקבלת תור דרך אתר הריכסטאג לפחות כחודש לפני מועד הביקור. מכיוון שהזמנו את הכניסה מאוחר מדי לא נותרו עבורנו כרטיסי כניסה אבל אז גילינו שדרך Tiqets האתר לרכישת כרטיסים לאטרקציות, ניתן להזמין כרטיס לקפיטריה שבכיפת הרייכסטאג בתשלום של 20 אירו לקפה ועוגה לכל אחד. קצת יקר לקפה ועוגה אבל היה שווה את הביקור החווייתי במתחם, את התצפית המרהיבה על כל העיר וגם העוגות היו מעולות אחת אחת.
לאחר החוויה ברייכסטאג המשכנו בהליכה לעבר שער ברנדנבורגו ובדרך, בפארק שמעבר לכביש עברנו דרך אנדרטת הזיכרון לזכר הצוענים שיצר האמן הישראלי דני קרוואן בשנת 2012. האתר בנוי בפשטות ומורכב ממחיצת זכוכית, מבריכת מים עגולה שבמרכזה אי משולש עליו מונח פרח וממנגינת כינור הבוקעת מרמקולים נסתרים. יחד עם המבקרים במתחם הקפנו את הבריכה ועצרנו לקרוא את אחד הקטעים שנכתבו על קיר הזכוכית. כחלק מהצעדים ליישום תורת הגזע שראתה בצוענים כגזע נחות, שאפו הגרמנים לחסל את כל בני הדומה – הצוענים. לפי ההערכות נרצחו על ידי הנאצים ובני בריתם במהלך מלחמת העולם השנייה בין 220,000 לחצי מיליון צוענים צוענים בכל רחבי אירופה. יום הזיכרון להשמדת הצוענים מצוין בעולם מדי שנה ב- 2 באוגוסט היום שבו בשנת 1944 חוסל מחנה הצוענים באושוויץ וכל יושביו נשלחו לתאי הגזים. מכאן המשכנו לשער ברנדנבורג, אחד מסמליה הבולטים של ברלין. שער זה נבנה בין השנים 1788 – 1891 על ידי הקיסר הגרמני פרידריך וילהלם השני כסמל לשלום בהשראת שער הכניסה לאקרופוליס באתונה. השער המרשים עבר תקופות ואירועים דרמטיים: כיבוש נפוליאון, התקופה הנאצית ובתקופת המלחמה הקרה כשער למערב וחילופי מרגלים עד לנפילת החומה ולאיחוד גרמניה.
כיום משמש השער ככניסה מרשימה לשדרת אונטר דר לינדן (Unter den Linden), השדרה האלגנטית קרוייה על שם עצי הטיליה (Linden) הנטועים בה, ופירוש שמה הוא “תחת עצי התרזה”. זהו הרחוב הראשי בעיר ברלין שמגיע עד לאי המוזיאונים ולאורכו נמצאות חנויות יוקרה, בתי קפה לצד מבנים ומתחמים הסטוריים ולאורכו ביקרנו ביום השלישי. ביום השני המשכנו משער ברנדנבורג לעבר אנדרטת השואה שנמצאת בסמוך. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל פיטר אייזנמן ונחנכה בתאריך ה-10 במאי 2005, והיא ממוקמת בצידה המזרחי של העיר, מעט דרומית לשער ברנדנבורג, מול בניין השגרירות האמריקאית בברלין, במקום שבו שכן בימי הרייך השלישי בניין משרדי הקאנצלר של אדולף היטלר. האנדרטה כוללת וכוללת 2,711 מלבני בטון בגבהים שונים במטרה ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול והאנשים הרבים שעוברים באזור מרכזי זה אינם יכולים להתעלם ממנה. בסמוך לאנדרטה מרכז מידע תת קרקעי על השואה אך אנחנו החלטנו לוותר עליו כיוון שלא רצינו לחשוף את הילדים למראות קשים על השואה שגם כך היתה מאד נוכחת בביקור בעיר.
מאנדרטת השואה המשכנו לכיוון כיכר פוטסדאם כאשר בדרך עברנו ליד אנדרטה לזכר הנופלים שניסו לחצות את חומת ברלין ששרידיה נותרו עד היום גם באזור כיכר פוטסדאם.
לאחר היום העמוס נסענו ברכבת התחתית מכיכר פוטסדאם בחזרה לאזור הקשה, שם אכלנו ארוחת ערב במסעדת דיינר בסגנון שנות השישים בשם The sixties dinner. לאחר הארוחה עוד היה אור והספקנו לבקר ממש מול המסעדה באנדרטת הילדים המגורשים הממוקמת ברחוב Grosse Hamburger Strasse 25-26 מצדו השמאלי של שער הכניסה לבית הקברות היהודי.על פלטה של בטון ניצבות דמויות מברזל של נשים וילדים.
תכננו ללכת לאורכו של רחוב גרוסה המבורגר כדי לראות אנדרטאות נוספות שנמצאות לאורכו ( אנדרטת האדם היושב על הספסל, אנדרטת הבית החסר ובית הספר לילדי היהודים) אבל הילדים כבר היו עייפים מהיום הארוך שהיה עמוס במראות. מכאן המשכנו עוד בהליכה רגלית לסיבוב נוסף באזור החצרות בהקשה בו היינו ביום הראשון וכשחזרנו למלון אחרי היום הארוך במהלכו מדדנו למעלה מעשרה קילומטרים של הליכה, סיימנו עם הילדים שהיה להם עוד מרץ באימון בחדר הכושר במלון.
היום השלישי – רובע המוזיאונים ולאורך שדרת אונטר דר לינדן
את היום השלישי התחלנו בהליכה רגלית מהמלון לאי המוזיאונים (Museumsinsel) הממוקם בלב רובע מיטה אשר בו ממוקמים חמישה מהמוזיאונים החשובים של ברלין, מבנים מרשימים מאד אשר נבנו בסגנון בסגנון ניאו קלאסי: מוזיאון הפרגמון, נוייס מוזיאום (המוזיאון החדש), המוזיאון הישן, מוזיאון ההסטוריה הגרמנית והגלריה הלאומית הישנה.
אנחנו בחרנו לבקר במוזיאון הפרגמון שנחשב לאתר מורשת עולמית בשל ייחודו הארכיטקטוני של המוזיאון שנבנה במהלך שנות העשרים של המאה ועשרים ובעיקר בשל התצוגות הייחודיות של מוצגים ארכיאולוגים מהמזרח הקדום שנאספו על ידי ארכיאולוגים גרמנים מהמאה התשע עשרה ואילך וחלקם שהובאו מסוריה ומעיראק אף ניצלו מחורבן והשמדה על ידי דאעש או בעקבות המלחמות שהתחוללו במדינות אלו בעשור האחרון. יחודיותו של מוזיאון הפרגמון מושכת אליו למעלה ממליון מבקרים בשנה ותור בכניסה ארוך למדי מכיוון שכמויות המבקרים בתוכו בעת ובעונה אחת מווסתים. עמדנו בכניסה למוזיאון לאחר רכישת הכרטיסים למעלה משעה. ניתן לקנות כרטיס עוקף תור למוזיאון הפרגמוןולחסוך את הזמן היקר של ההמתנה.
המוזיאון מרשים מאד ומכיל מספר מבנים עתיקים שהובאו אליו בשלמותם והוקמו בו מחדש, בהם מזבח פרגמון, שער השוק של מילטוס, שער עישתר ורחוב התהלוכות של בבל, חזית ארמון משאטה שהובאו מעיראק וחדר שהובא בשלמותו העיר חלב שבסוריה. לצד אלה שפע של מוצגים מתרבויות בבל, אשור, ראשית האסלאם, ממצרים העתיקה, מהתקופה הרומית וההלניסטית. ביקור מרתק עבורנו כחובבי הסטוריה וארכיאולוגיה.
הילדים לא גילו בו יותר מדי עניין, מדי פעם עצרנו והסברנו באופן כללי מה אנחנו רואים תוך התייחסות למה שראינו במהלך הטיול האחרון שלנו ביוון מחודש אפריל. רועי זכר היטב את ההבדלים בין עמודים יונים, דורים וקורינטיים שעליהם הסברנו לילדים בביקור ביוון וזיהה אותם בתצוגה במוזיאון. עם זאת באופן טבעי הילדים היו בעיקר עסוקים בעצמם. קראו בהקשר זה את הפוסט ביקור במוזיאון עם הילדים – כיצד לעשות זאת. לאחר כשעה וחצי סיימנו את הביקור במוזיאון. אכלנו ארוחת צהריים בסניף של סאבויי, רשת שהילדים מאד אוהבים לשבת בה כשאנחנו מטיילים בחו"ל ולאחר מכן המשכנו בהליכה קצרה לעבר האקווה דום שנמצא בסמוך (שימו לב זה לא האקוואריום של ברלין שנמצא בסמוך לגן החיות בטירגארטן. מתחם זה כולל סדרה של אקוואריומים שונים עם סוגים שונים של דגים ובעלי חיים ימיים. כבר היינו בלא מעט אקוואריומים בעולם וזה לא האקוואריום המרשים מכולם אבל אחת האטרקציות המרכזיות שבו ושאותה יש לרכוש בנפרד היא המעלית הגדולה שממוקמת ממש בתוך האקווריום המרכזי של האקווה דום ובו מינים שונים של כרישים ודגים מסוגים נוספים.
בסמוך לאקווה דום נכסנסו למספר חנויות מזכרות גדולות אבל גולת הכותרת היתה חנות של סוגים שונים שוקולדים ממותגים שונים. התלהבנו מאד מהמחירים הנמוכים ביחס לארץ אשר מצאו אותם עוד יותר נמוכים בסופרים. הצטיידנו כמה חבילות והמשכנו בדרכנו לכיוון אונדר דר לינדן בדרך עברנו פעם נוספת באי המוזיאונים לביקור במתחם נוסף השייך למוזיאון פרגמון – הפנורמה של אסיסי שניתן להוסיף את הכניסה אליה בשילוב עם כרטיס הכניסה לפרגמון. הפנורמה של אסיסי כוללת מיצג וידיאו 360 מעלות בגובה של כמה מטרים המציג את חיי העיירה הרומאית אסיסי מבוקר ועד ערב, כולל כל קולות הרקע ועם כל הפרטים הקטנים של החיים בעיירה, כולל הכלבים הנובחים בבוקר, החקלאים היוצאים לעבודה, קולות של בעלי המלאכה, השטק המקומי, העבודה בממקדש המקומי לאורך שעות היום. מיצג מרשים מאד (שאסור לצילום!). במבואה של המבנה המודרני מוצגים מבחר ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים מהתקופה הרומית.
מהפנורמה של אסיסי המשכנו לעבר שדרת אונטר דר לינדן (בגרמנית – "שדרות עצי התרזה") היא הרחוב המרכזי בברלין ההסטורית שמחברים בין אזור הקשה ואי המוזיאונים עד לשער ברנדנבורג. לאורכה של שדרה זו נבנו מהמאה ה – 18 ועד המאה ה – 20 המוזיאונים, התיאטראות, מבני הממשל והכנסיות החשובים ביותר בעיר ברלין ולצדם התפתחו מתחמי גלריות, חנויות יוקרה ובתי קפה. הלכנו לאורך השדרה לכיוון כיכר בבל (The Bebelplatz). כיכר זו שעד מלחמת העולם השנייה נקראה כיכר האופרה כוללת סביבה בניינים מפורסמים רבים, ממזרח בית האופרה (ומכאן שמה הקודם), ממערב אוניברסיטת הומבולט ומדרום קתדרלת הדוויג הקדושה, הכנסייה הרומית-קתולית העתיקה ביותר בברלין.
בכיכר בבל התרחש אירוע שהיווה ציון דרך מרכזי בימי המשטר הנאצי כאשר בעשרה במאי 1933 בהנחייתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס נשרפו בכיכר למעלה מ – 20 אלף ספרים – "היצירות המנוונות" של סופרים יהודים, קומוניסטים והומוסקסואלים שנחשבו כנחותים, מוקצים וראויים להשמדה על ידי המשטר הנאצי, בהתאם לתורת הגזע, אחד מציוני הדרך בעליית המשטר הנאצי ובמימוש תורת הגזע. בכיכר זו צפינו באנדרטה לזכר ליל שריפת הספרים שיצר האומן הישראלי מיכה אולמן בשנת 1995. האנדרטה נמצאת במרכז הכיכר והיא כוללת כוללת ספריה תת קרקעית שבה מדפי הספרים ריקים. את המיצג רואים דרך רצפה שקופה אשר דרכה ניתן להציץ לספריה מבעד לזכוכית.
מכאן חזרנו ברגל לכיוון אלכסנדר פלאץ לקניות בחנות דקטלון ולאחר מכן סיימנו את היום הארוך במסעדה יפנית מצויינת בשם Shiori ברובע הקשה.
היום הרביעי בברלין – איסט סייד גלרי, צ'ק פוינט צ'רלי, קתדרלת ברלין ורובע קרויצברג
את היום הרביעי התחלנו בביקור באיסט סייד גלרי, גלריה של ציורי קיר שצוירו על גבי חומת ברלין, ברחוב מילנשטראסה שברובע פרידריכסהיין, במרכזה של ברלין. בשנת 1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטאלין את הגבול בין שתי הגרמניות על ידי בניית גדר מבוצרת לאורך 155 קילומטרים. עם זאת הסגירה ההרמטית של הגבול לא היתה יעילה מאחר שהתנועה בתוך ברלין עצמה המשיכה להתנהל באין מפריע, ובריחת תושבים אל המערב, לא רק ממזרח גרמניה אלא גם משכנותיה הקומוניסטיות, נמשכה. על רקע זה בנו השלטונות הקומוניסטים החל משנת 1961 את חומת ברלי כמכשול פיזי שימנע את עריקתם של מזרח גרמנים לברלין המערבית הדמוקרטית. ממליצים לצפות בהקשר זה בסרט "שתיקה רועמת "הסרט עוסק בעמידתם ובשתיקתם האיתנה של קבוצת נערים בכיתה י"ב בתיכון במזרח גרמניה, זמן קצר לפני בניית חומת ברלין. כיום נותר במתחם האיסט סייד גלרי שאליו הגענו בקלות באמצעות הרכבת התחתית הקטע הארוך ביותר של החומה, ג 1.3 קילומטרים. על גבי החומה צויירו מאז נפילת החומה בדצמבר 1989 106 ציורי קיר על ידי אמנים מכל העולם. מתחם זה נחשב לגלריית ציורי הגרפיטי הגדולה בעולם והיא שימשה את הילדים כרקע נהדר לצילומי סלפי לאינסטגרם.
מכאן המשכנו לכיוון תחנת הרכבת כשבדרך עברנו במתחם המכירות הגדול של מרצדס, עצרנו לקניות בקניון East side mall ובאמצעות תחנת הרכבת התחתית הסמוכה המשכנו לכיוון צ'ק פוינט צ'ארלי, אחד מהאתרים המומלצים ביותר לביקור בעיר. מתחם זה הוא השם שהעניקו בעלות הברית למעבר הגבול C בין שני חלקי העיר ברלין משך 28 שנה בתקופה שבה העיר היתה חצויה באמצעות החומה. כיום ממוקם במקום ביתן שמירה משוחזר עם שחקן המחופש לחייל אמריקאי אך עד ל1989 היה זה מעבר גבול שהיה קשור ללא מעט סיפורי ריגול. בסמוך לצ'ק פוינט צ'רלי החלטנו לבקר במוזיאון צ'ק פוינט צ'רלי, מוזיאון עמוס מאד בפריטים ומוצגים מימי העיר המחולקת, כולל כרזות תעמולה קומוניסטים, שלטי אזהרה מקרבה לגבול ומכונית שתא המטען שלה שימש להברחה של אנשים ממזרח גרמניה למערבה, תצוגות של ציורים ממחנות המעצר הצפון קוריאנים ועוד…. הביקןר במוזיאון מעט עמוס אך הוא מאד מעניין וגם הילדים הביעו עניין ושאלו שאלות שונות סביב המשטר הקומוניסטי והחיים במדינה לא דמוקרטית.
לקראת ערב, בסיומו של היום הארוך הגענו לרובע קרויצברג. רובע זה גדול למדי והוא מהווה שכונת מגורים ששליש מתושביה הם מהגרים, בעיקר מהגרים טורקים. הסתובבנו ברחובות השכונה ושמענו את קולות המואזין מהמסגד בעל ארבעה צריחים שנבנה בסגנון הטורקי, ברחובות הראשייים היו שלטים בטורקית, לא מעט מסעדות טורקיות אבל את ארוחת הערב בחרנו דווקא במסעדה איטלקית של מהגרים טורקים. עד לאיחוד גרמניה היתה זו שכונת שוליים שמוקמה בסמוך לחומה אך לאחר האיחוד הפכה השכונה לאטרקטיבית מאד וכיום מתגוררים בה לא מעט צעירים וסטודנטים ויש בה שפע של בתי קפה, חנויות יפות, מבנים ששופצו ולא מעט ציורי גראפיטי. כמו כן ביקרנו בשוק האוכל המקומי שכלל עשרות דוכני מזון ולסיום הביקור קינחנו באחד מבתי הקפה הוותיקים בעיר עם קפה מצויין ועוגת טארט גרמנית מסורתית שנמכרה במקום עוד בסוף המאה התשע עשרה!
היום החמישי בברלין – טיול יום מברלין לפארק המים טרופיקל איילנדס
את היום החמישי של הביקור שלנו בברלין הקדשנו לטיול יום מחוץ לעיר בפארק המים טרופקיל איילנדס, או האיים הטרופיים (Tropical Islands). פארק זה הוא פארק מים מקורה הנמצא כמה עשרות קילומטרים מדרום לברלין. הגענו למקום בנסיעה ישירה ברכבת מתחנת אלכסנדר פלאץ עד לעיירה Brand, מרחק של שעה ורבע, בעלות של 14 אירו לכרטיס לכיוון. בסמוך לתחנת הרכבת הקטנה של העיירה עלינו על השאטל החינמי שמוביל אל הפארק הממוקם בתוך כיפה שקופה גדולה ברוחב של 100 מטרים ובאורך של כ-360 מטרים. בחוץ היה קריר למדי באותו יום אבל מרגע הכניסה למתחם נכנסנו לעולם טרופי ותוך זמן קצר מצאנו את עצמנו בבריכה ובמתקני המים השונים שיש בפארק המתאימים לכל המשפחה: מגוון של מגלשות, בריכות, תעלות מים עם זרם חזק ומעין חוף ים עם בריכת גלים. בנוסף ישנה במקום אפשרות לשחק מיני גולף, לעוף בכדור פורח בתוך המתחם ולבקר ביער הטרופי הכולל ציפורים טרופיות וכן פלמינגו. שהינו בפארק כמה שעות טובות ונהננו מאד מהביקור. הפארק מאד מתוחזק, לא היה צפוף מדי בבריכות, כמעט ולא היה עומס בתור למגלשות. בנוסף יש במקום מספר מסעדות ובאחת מהן אכלנו במחיר סביר מאד את ארוחת הצהריים. בנוסף לכל אלה, קיימת אפשרות ללון במקום במלון Tropical Island Resort הכולל חדרים הבנויים בסגנונות יחודיים בתוך המתחם, סגנון דרום אמריקה, אסיה או הפסיפיק, חלקם ממש על "חוף הים" ואותם ניתן להזמין ישירות דרך בוקינג. במקור תכננו לישון במקום לילה כדי לבלות יום שלם, כולל שעות שהפארק ריק יחסית ממבקרים אבל לא הצלחנו למצוא מקום במועד בו תכננו את הביקור. עם זאת גם ביקור של יום אחד כטיול יום היה חוויה נהדרת לכולנו. בלחיצה כאן תוכלו להזמין את המלון בטרופיקל איילנדס במחיר הכולל גם את הכניסה למתחם.
היום השישי והאחרון בברלין – מוזיאון הריגול, כיכר פוטסדאם ורובע קרויצברג
היום האחרון שלנו בברלין היה יום מלא כיוון שהטיסה שלנו היתה רק בלילה. התחלנו את היום בביקור במוזיאון הריגול (לרכישת כרטיסים למוזיאון לחצו כאן). המוזיאון נמצא בסמוך לכיכר פוטסדאם (בסמוך למוזיאון סלבדור דאלי). זהו מוזיאון מרשים מאד ומתאים לכל המשפחה והוא כולל מבחר נרחב מאד של מוצגים הקשורים לעולם הריגול בעבר ובהווה, כמו אמצעי ציתות והצפנה, כלי נשק המוסווים כחפצים פשוטים וכד'… כולל פעילויות אינטראקטיביות שמתאימות לילדים שאהבו במיוחד את מבוך קרני הלייזר שבמסגרתו היה עליהם לצלוח את הקרניים במהירות ובדיוק כך שלא יפגעו בקרני הלייזר.
לאחר כשעתיים ביקור מהנה במוזיאון הריגול עשינו הפסקה בבית הקפה הסמוך והמשכנו לעבר קניון Mall of Berlin, קניון חדיש ומעוצב שנמצא בכיכר פוטסדאם, שם גם אכלנו צהריים וגם הסתובבנו בין החנויות.
מכאן החלטנו לחזור לרובע קרויצברג בו ביקרנו ביום הקודם כיוון שהרגשנו שיש לא מעט לראות באזור זה וכך הגענו למתחם נוסף באזור זה, סמוך לרחוב ברגמן, אזור שוקק חיים הכולל הרבה מאד מסעדות ובתי קפה ומכולות שכונתיות שבאחת מהן קנינו כמה חבילות של שוקולדים מובחרים כמו לינדט ומרסי במחירים מצויינים של כמה דולרים לחבילה. סיימנו את הביקור ברובע בבית קפה משובח בקרוייצברג, מקום נהדר לסיום הביקור שלנו בברלין.
לאחר התארגנות קצרה בבית המלון ופרידה מהפקידים האדיבים, נסענו ברכבת מאלכסנדר פלאץ לעבר שדה התעופה שונפלד.
אז…. האם ברלין למתבגרים?
לאחר שבוע עמוס חוויות ומראות בברלין ניתן לומר כי ברלין היא יעד מרתק לביקור בעיקר לכל מי שמתעניין בהסטוריה של מלחמת העולם השנייה ושל תקופת המלחמה הקרה וכן לאוהבי תרבות ואוכל טוב ועל כן היא לא בדיוק היעד האולימטיבי למתבגרים. יחד עם זאת אם מתווכים בקצרה למתבגרים את מה שרואים במינון המתאים ומשלבים אטרקציות שיתאימו גם להם, לפחות לפי נעה ורועי, הרי שהם מאד נהנו מהביקור בברלין ואהבו את העיר אפילו יותר מחלקו הראשון של הטיול שלנו – הביקור בפראג.
נשאר טעם לעוד…. – אתרים נוספים ברחבי ברלין
למרות הטיול האינטנסיבי שלנו בברלין נשאר טעם של עוד לביקור נוסף באתרים וברובעים בהם לא ביקרנו הפעם ובראשם: המוזיאון היהודי, מוזיאון הטבע, מרכז המבקרים של סוני בכיכר פוטסדאם, תצפית ממגדל התקשורת בכיכר אלכסנדר, מוזיאון דאלי בכיכר פוטסדאם, רובע פרידריכסהיין, וכן לא צפינו בהופעות של זמרים ואמנים שונים בעיר.
למי שמטייל בברלין עם הילדים ישנן אטרקציות נוספות בהן ניתן לבקר עם ילדים בברלין: פארק הטרמפולינות Jump House Berlin, פארק הטיפוס הגדול ביותר באירופה BergWerk Berlin, שני גני החיות zoo Berlin במערב ברלין ו Tierpark Berlin במזרח העיר. המבוך במוזיאון הילדים – Kindermuseum Labyrinth, מוזיאון משחקי המחשב, מרכז המבקרים של לגו לנד בכיכר פוטסדאם ומוזיאון מדאם טוסו בו כבר ביקרנו כמה פעמים בטיולים אחרים והוא מומלץ מאד לילדים ולמבוגרים.
טיפים חשובים למטייל בברלין
כדי לחסוך זמן על קניית כרטיסים לתחבורה הציבורית ברחבי ברלין במהלך הטיול ואף להוזיל את עלויות התחבורה בעיר, מומלץ מאד לרכוש בתחילת הטיול את הכרטיס השבועי, להחתים אותו כדי שייכנס לתוקף ואז כל אמצעי התחבורה בברלין פתוחים בפניכם, למעט נסיעות מחוץ לעיר.
במידה ומבקרים ביותר משתי אטרקציות בברלין מומלץ לרכוש מראש את כרטיס “Berlin Welcome card”. הכרטיס כולל נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית ואז גם חוסכים את עלות קניית כרטיס התחבורה השבועי בברלין וכן הרבה מאד הנחות לכניסה לאטרקציות המרכזיות בעיר. הכרטיס תקף לפי בחירתכם ליומיים עד חמישה ימים.
בכדי להקל על הניווט ברחבי העיר בתחבורה הציבורית ובעיקר הרבה ברגל, מומלץ מאד לרכוש חבילת גלישה מהארץ או לרכוש כרטיס סים מקומי אותו אפשר לרכוש בשדה התעופה או בעיר בקניון אלכסה שנמצא בקרבת כיכר אלכסנדר.
במידה ותהיו מעוניינים לשריין את זמן הכניסה לאתרים השונים ולחסוך את העמידה בתורים בתקופות העומס, להבטיח את מקומכם בשיט על נהר השיפרה או לרכוש כרטיס עוקף תור לאחד המוזיאונים, מומלץ להזמין מראש כרטיסים דרך אתרים לרכישת כרטיסים ברחבי העולם ובראשם: Viator ו – Tiqets. לרכישת כרטיסים לאטרקציות מרכזיות בעיר תוכלו ללחוץ על הקישור לדף שפתחנו – כרטיסים לאטרקציות בברלין ובסביבתה.
כאן תוכלו לצפות במסלול הטיול המלא שלנו בברלין המופיע באתר turipo.com.