כיצד להגיע ממקום למקום ביפן?

Leave a comment Standard

הנסיעות ביפן היו עבורנו חלק בלתי נפרד מחווית הטיול שלנו ביפן הודות למערכת התחבורה ביפן שהיא מהמתקדמות בעולם. מערכת התחבורה ביפן מאפשרת הגעה ממקום למקום ברחבי יפן בקלות במהירות  באמצעות מערכות כבישים, מנהרות וגשרים מהמפותחים בעולם, מערכת תחבורה ציבורית מהמתקדמות והיעילות ביותר בעולם לצד האפשרות להשכרת רכב בכל מקום.

לאור נסיוננו בשני טיולים שערכנו ביפן, העלינו כמה טיפים מועילים בנוגע לשימוש באמצעי התחבורה השונים לטיול ביפן.

כאשר מדובר בנסיעות בינעירוניות ארוכות, בין הערים המרכזיות של יפן, נוח מאד להגיע ממקום למקום באמצעות רשת הרכבות שתדירותן גבוהה, רמת הדיוק הגבוהה שלהן היא מהידועות בעולם ומהירותן הגבוהה מאפשרת לגמוע מרחקים גדולים בזמן נסיעה סביר. כך למשל זמן הנסיעה ברכבת מטוקיו לקיוטו עומד על 2:51 שעות לעומת 4:51 שעות ברכב  ו – 8:20 שעות באוטובוס. מחיר הנסיעה באמצעי התחבורה השונים עולה בהתאמה למהירות הנסיעה למשל 150 דולר לנסיעה ברכבת, 70 דולר, 80 דולר לנסיעה ברכב ו 70 דולר לנסיעה באוטובוס.

נסיעה ביניעירונית ברכבת היא הדרך המהירה ביותר ובטיול קצר היא חוסכת זמן יקר של הטיול והנסיעה הנוחה מאפשרת להגיע מיעד ליעד רעננים הרבה יותר מאשר לאחר נסיעה ארוכה באוטובוס או לאחר נהיגה מייגעת ברכב שכור והצורך למצוא מקום חנייה יקר בעיר. מחיר היעילות של הרכבות הוא העלות הגבוהה של מחיר נסיעה בודדת שיכול להגיע למאות דולרים למשפחה, לעומת סכום נמוך בהרבה כאשר שוכרים רכב ליום במחיר של כמה עשרות דולרים בלבד למספר נפשות (בהתאם לסוג הרכב כמובן).

כדי להוזיל את מחיר הנסיעה היקר ברכבות מומלץ מאד לבחון את אפשרות הרכישה של JAPAN PASS, כרטיס המאפשר לתייר זר נסיעה חופשית למשך 7, 14 או 21 יום ברשת הרכבות JR, כולל רכבות השינקנסן המהירות ובאמצעי תחבורה נוספים השייכים לרשת JR כמו למשל: קו Yamanote שמקיף את טוקיו, מערכת האוטובוסים בהירושימה והמעבורת מהירושימה למיאג'ימה.

img_2651

עלות הג'פן פס –   271/432/552 דולרים למבוגר בהתאמה למספר הימים בחבילה ובהנחה של 50 אחוז לילד יש לרכוש מראש עוד לפני הנסיעה. לאחר ההזמנה מקבלים שובר שאותו מציגים בתחנת הרכבת ביפן כדי לקבל את הפס עצמו. שימו לב כי הפס מתחיל לפעול מרגע החתמתו בתחנת הרכבת לפי מספר הימים.

על מנת להוזיל את עלויות רכישת הפס מומלץ לרכוש אותו ישירות דרך אתר  JAPAN PASS ולא באמצעות אתרים מתווכים שייגבו מכם עמלה. כדאי לבדוק באתר הJAPAN PASS  אלו קווים ואמצעי תחבורה נכללים ברשת  רכבות JR  והאם הם מתאימים לתכנית הטיול, כך למשל ישנם ביפן קווים פרטיים שאינם כלולים בJR, למשל הנסיעה מטוקיו לניקו המופעלת על ידי רשת הרכבות Odakyu

מומלץ מאד לבדוק אם רכישת הפס משתלמת באמצעות השוואה בין עלויות הנסיעות ביפן בלי פס או עם הפס באמצעות אתר Rome2rio . שימו לב! לא תמיד משתלם לרכוש את JAPAN PASS, שכן עלותן של מספר מצומצם של נסיעות בינעירוניות יכולות להיות זולות יחסית לרכישת הפס.  כמו כן יש לקחת בחשבון שאם נוסעים ביפן עם ילדים עד גיל 6, הילדים פטורים מתשלום נסיעה במערכת הרכבות. כך למשל, בטיול הראשון שלנו ביפן בו התמקדנו בטוקיו, טקיאמה ובקיוטו וטיילנו עם שני ילדים קטנים מתחת לגיל שש, עשינו חישוב כי לא משתלם לנו לקנות את הפס.

אם החלטתם לרכוש את ה JAPAN PASS מומלץ מאד לתכנן את הטיול כך שעלותו תהיה הנמוכה ביותר. כך למשל, בטיול בן 21 יום ביפן ניתן להתחיל או לסיים את הטיול בשהות באחת הערים הגדולות, בהן אין צורך לעשות שימוש ב –  JAPAN PASS וכך ניתן יהיה לרכוש את ה JAPAN PASS  ל 14 יום בלבד ולבלות עוד שבוע בעיר אחת בתחילת הטיול או בסופו למשל בטוקיו או בשתי ערים, למשל 4 ימים ראשונים בטוקיו שלאחריהם נתחיל לנצל את ה –  JAPAN PASS ושלושה ימים אחרונים באוסקה ללא הפס. אם ברצונכם לנסוע באמצעות השינקנסן (Bullet Train), מומלץ להזמין מראש את מקומות הישיבה ברכבות אלו מבעוד מועד באחת מתחנות הרכבת.

נוסף ל – JAPAN PASS ישנן חבילות תחבורה אזוריות נוספות למשל NIKKO PASS הכולל נסיעה הלוך ושוב מתחנת אסקוסה שבטוקיו לניקו, שימוש חופשי למשך יומיים באוטובוסים המקומיים לביקור באתרי התיירות בניקו והנחה עבור מחירי הכניסה באתרים אלו. כרטיס זה שעלותו למבוגר 2600 יין ולילד 1300 יין, יחסוך לכם לא מעט כסף.  חבילה משתלמת נוספת היא  Hakone Free Pass המאפשרת נסיעה הלוך וחזור מ/אל תחנת שינג'וקו שבטוקיו להקונה כולל נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה בהאקונה וכניסה בחינם או בהנחה לאתרים השונים ברחבי האקונה למשך יומיים או שלושה במחיר של 5500/5000 יין למבוגר  ו – 1500/1750 יין לילד ליומיים/שלושה. מומלץ לבדוק חבילות נוספות באתר רשת הרכבות Odakyu או באתר רשת הרכבות JAPAN RAIL.

לצד היתרון  המשמעותי של שימוש ברשת הרכבות היפנית, כשמדובר בנסיעות לאזורים כפריים ולשמורות טבע מרוחקות מריכוזי האוכלוסייה, יש לרכב שכור יתרון על פני תלות ברכבות ובאוטובוסים המקומיים. במקרה שתחליטו לשכור רכב, קחו בחשבון כי הנהיגה ביפן היא בצד שמאל, הנסיעה בכבישי האגרה יקרים יחסית וכי יש הקפדה על חוקי הנהיגה הכוללים מהירות של עד 100 קמ"ש בלבד.  מומלץ לבדוק אם מחיר השכרת הרכב כולל תו של ETC , מנוי לכבישי האגרה שחוסך עמידה בתורים בכניסה וביציאה מכבישי האגרה ובעיקר יחסוך לכם כשלושים אחוזים מעלות אגרת הנסיעה בכבישי האגרה.

כשמדובר בנסיעות עירוניות מומלץ ביותר לעשות שימוש ברשת הרכבות התחתיות בערי יפן המרושתות בתחנות  או באוטובוסים המקומיים שתדירותם גבוהה ורמת הדיוק שלהם עומדת על שניות בודדות מהמועד הנקוב.

כאשר אתם עמוסי תיקים, למשל במעבר מעיר לעיר, המעבר מתחנת הרכבת הבינעירונית לתחנת הרכבת התחתית או לתחנת האוטובוס יכולה להיות כמה מאות מטרים ואף למעלה מכך. במקרה זה מומלץ לוותר על ההליכה ולעשות שימוש במונית. עלות מונית בעיר אינה מאד יקרה ועומדת על כ 15 דולר ל 10 דקות נסיעה, מחיר משתלם במיוחד כשמדובר במספר אנשים או במשפחה החולקת את אותה המונית.

משדה התעופה ואליו ניתן לעשות בכל הערים ביפן שימוש בשאטלים – אוטובוסים היוצאים מנקודות שונות ברחבי העיר או באמצעות קווים מיוחדים של הרכבת.

 

פוסטים נוספים שכתבנו על יפן: 

מחירים ועלויות של הטיול ליפן, קיץ 2016

היכן ומה כדאי לקנות ביפן? 

מקומות לינה מומלצים ביפן

קישורים מומלצים לקראת טיול ביפן

מסלול טיול משפחתי ביפן קיץ 2009

מסלול טיול משפחתי ביפן 2016

מסלול טיול שמונה ימים בטוקיו 2016

מה לעשות מחוץ למסלול המטיילים השחוק ביפן?

הכל על כרטיס הרכבות היפני JR PASS

 

Japan Rail Passes - Book Online

מודעות פרסומת

טוקיו מ א' – ת': ממשיכים מ – ז' ועד י'….

Leave a comment Standard

בעקבות הפוסט הקודם שלנו טוקיו מ א' – ת': ממשיכים מ – ב' ועד ה'…. אנחנו ממשיכים עם עוד מקומות ותופעות בהם נתקלנו בעת הביקור שלנו בטוקיו במשך עשרה ימים מתוך טיול בן חודש ביפן.

זיכרונות מהטיול הראשון שלנו ביפן  גרמו לנו לצאת בפעם השנייה ליפן, ליוו אותנו במהלך הטיול במיוחד כשנתקלנו בתופעות בהן נתקלנו בפעם הקודמת והגענו למקומות מוכרים והזיכרונות מהטיול האחרון כבר מובילים אותנו למחשבה על הטיול הבא שלנו ביפן.

חום יולי אוגוסט אז היה כבר מאד…  אמנם מאד נהנינו מהטיול ביפן במהלך הקיץ אך היו לא מעט פעמים כשנטפנו מזיעה תחת השמש היוקדת ביום קיץ יפני טיפוסי חם ומהביל כשכל מה נשאר לנו זה לדמיין את טוקיו בתקופת השלכת המרהיבה או את פריחת הדובדבן הלבנה והקרירות שמלווה את הטיול. הבטחנו לעצמנו שאת הטיול הבא שלנו נעשה באחת מעונות אלו.

20160805_082027

חנויות נוחות נמצאות בכל מקום ברחבי יפן וברחבי טוקיו: 7/11 , Family Mart, Lawson  ועוד… חנויות אלה הפתוחות לרוב 24 שעות היו מקום מצויין לקנות בבקרים את המים ואת הבננות למשך היום, לקנות מטענים במקום אלו שהלכו לאיבוד, להסתייע במוכרים כשאנחנו הלכנו מעט לאיבוד להנות ממשב של מיזוג אוויר טוב בקיץ החם ומרשת ה – Wifi בחינם.

חנויות בעלי חיים נפוצות מאד ביפן ובטוקיו ולכמה מהן הזדמן לנו גם להיכנס. החנויות מכילות את מיטב הביגוד לכלבים, עגלות לטיולים, תחפושות ומאכלי גורמה. הכלבים זוכים  ליחס כמו לילדים. באחת החנויות כאשר נעה ורועי רצו להחזיק חתול וכלב, המוכרת מיד חיטאה את ידיהם כדי שיוכלו להחזיק את החיות וגם זה תחת שמירתה ההדוקה. ניתן לרכוש את החתולים והכלבים שרובם בגודל קומפקטי במחירים מרקיעי שחקים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.

טויוטה ווב הוא מתחם עתידני של חברת הרכב טויוטה הממוקם באי אודאיבה, בסמוך לקניון ונוס. במתחם זה אליו נכנסנו כדי להציץ אך נשארנו למעלה משלוש שעות מציגה טויוטה את מיטב החידושים הטכנולוגים: רכבים חדישים של טויוטה כולל רכבים שעוד נמצאים בפיתוח, אפשרות להיכנס לסימולטורים  שמאפשרים למבקרים להתנסות בנסיעה עם משקפי תלת מימד, נסיעה בשטח בתנאי עבירות קשים, באתגרים שונים הקשורים לבטיחות בדרכים, להתחרות במכוניות מרוץ ונעה אף זכתה לקבל שיעור נהיגה מותאם לילדים ולקבל רישיון נהיגה מקומי. הכניסה למתחם בחינם למעט שיעור הנהיגה שדורש הרשמה מוקדמת וכולל עלות סמלית.

יויוגי פארק  הוא יער יפה שנמצא במרכז העיר בין תחנת יויוגי להראג'וקו ובתוכו גם נמצא מקדש מיג'יי היפהפה בו ביקרנו בטיול הקודם שלנו ביפן. בכניסה לפארק מתקבצת בימי ראשון חבורת האלוויסים, חברה מבוגרים עם תסרוקת ולבוש בסגנון אלוויס שנראה כי יצאו מהסרט גריז, רוקדים לצלילי מוסיקה יפנית בסגנון רוק אנד רול תוך כדי שהם מתמסרים ביניהם בבקבוקי בירה ושופכים על עצמם בירות. בסמוך לפארק נמצא האצטדיון האולימפי שנבנה באולמפיאדת טוקיו האחרונה שהתקיימה בשנת 1964 ושלטי ענק הפזורים בפארק מבשרים על אולימפיאדת טוקיו הבאה שתתקיים בשנת 2020.

ימנוטה (Yamanote Line)  הוא קו הרכבת המעגלי המקיף את מרכז טוקיו וכולל תחנות הסמוכות לאטרקציות רבות בעיר. מכיוון שהפס שרכשנו לטיול עד לטוקיו עוד לא נגמר, עשינו בקו זה שימוש במשך מספר ימים.

ישראלים ביפן  לא ראינו יותר מדי במהלך הטיול שערכנו בקיץ, ליתר דיוק ארבע פעמים במשך חודש אבל על פי הנתונים, יש זינוק במספר המטיילים הישראלים ביפן (כ 22 אלף ישראלים בשנת 2015 לעומת 6931 ישראלים בשנת 2011) ואלה מגיעים בעיקר בתקופות הסתיו והאביב. למרות המיתוס הישראלי שהיה כנראה נכון בשנות השמונים והתשעים הרי שכיום עם התחזקות השקל והמשבר המתמשך בכלכלה היפנית, זול יותר לטייל ביפן מאשר באירופה וזול משמעותית מישראל כשמדובר במחירי מלונות ומסעדות. מחיר הטיסה ירד ביחס לעבר והוא עומד כיום על 1000 – 1200 דולר לכרטיס ואמנם אין עדיים טיסה ישירה מישראל ליפן אך יש כמה אפשרויות נוחות כמו הטיסה שאנחנו טסנו מישראל ליפן דרך סיאול באמצעות קוריאן איירליינס המצויינת. יותר ממחצית המבקרים הישראלים בשנת  2016 שהו ביפן בין 11 – 20 יום וכמעט שליש מהם שהו ביפן למעלה מ – 20 יום (הארץ, 30.10.16).

היכנסו לפוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הטיול שערכנו ביפן בקיץ 2016. 

קראו גם  – עלות טיול משפחתי ביפן, קיץ 2016.

מחפשים מלון בטוקיו? מלון פוקודיה – מלון מסורתי, מומלץ במיוחד, ממוקם בסמוך לרובע שיבויה.

נחיתה בפוקואוקה, יפן

Leave a comment Standard

שבע שנים לאחר ביקורנו הקודם ביפן, חזרנו אליה לביקור שני, עם שני הילדים.

לאחר טיסה קצרה מסיאול בירת דרום קוריאה, נחתנו בשעות הערב בעיר פוקואוקה, עיר נמל בת כמיליון וחצי תושבים הנמצאת בצפון האי קיושו,אחד מארבעת האיים הגדולים ביפן.

לאחר נסיעה קצרה במונית משדה התעופה הגענו לראיוקןבית הארחה יפני מסורתי בשם Kashima Honkan. נעה הפגינה חוסר שביעות רצון מהעובדה שהשירותים והמקלחות משותפות ומכך שהיה מדובר במבנה קצת מיושן. רועי לעומת זאת התלהב מאד מחדר הרחצה היפני המסורתי שהזכיר לו את הדרך שבה  נוריקו סאן מתקלחת, קודם כל רוחצים היטב את הגוף במקלחת ובאמצעות דלי ולאחר מכן נכנסים נקיים לתוך אמבטיה גדולה ומרגיעה של מים לוהטים שמעלים אדים. רועי ומעין הקפידו לחזור על חוויה זו בכל הזדמנות שהיתה במהלך הטיול.

החדר בו ישנו היה חדר מסורתי, שרצפתו מכוסה בטאטאמי  והלינה היא על פוטונים. החדר עצמו ריק מחפצים, מלבד שולחן נמוך שעליו מונח מגש שעליו יוקאטות – חלוקים שמיועדים למקלחת שהיו מקופלים באסתטיקה רבה המאפיינת כל דבר ביפן.

בבתי המלון המסורתיים כמו בבתים ביפן, כחלק מכללי ההגיינה נהוג להסיר את הנעליים המלוכלכות בכניסה ולנעול נעלי בית שמסודרות בכניסה לבית ההארחה. כאשר נכנסים לשירותים, מורידים את נעלי הבית ונועלים נעלי בית שמיועדות לשירותים.

לאחר התאקלמות ראשונית בחדר יצאנו לחפש מקום לאכול. המקום בו שהינו היה ממוקם בלב העיר העתיקה ולא רחוק ממנו היה קניון גדול בשם קנאל סיטי (Canal city) על שם תעלת המים שחוצה אותו, שקומת הקרקע שלו היתה קומת מסעדות, דבר המאפיין מאד קניונים רבים אחרים ביפן שמייעדים את קמת הקרקע או את הקומות העליונות למתחמי מסעדות, שכן האכילה בחוץ היא מאד נפוצה ביפן. כל אחת מהמסעדות מציגה בחלון הראווה שלה דגמי פלסטיק המתארים את המנות הנמכרות במסעדה, כך ניתן לדעת מבלי לקרוא בתפריט מה ניתן לאכול במסעדה. היות ושלושה מאיתנו צמחונים נתקלנו לראשונה באתגר של הזמנת מנות שלא כוללות בשר, כולל כאלו שלא בושלו במרק חזיר שנפוץ מאד בתבשילי הראמן.

את אותו קניון פקדנו בערבים הנוספים בהם בילינו בעיר, באחד הערבים נכנסנו לסושיה, בה בחרנו מתוך המתוך הסרט הנע את הסושים שהתאימו לנו. להבדיל מהמקובל בארץ, ביפן ניתן לאכול סושי בסושיות ולא במסעדות שמוכרות תבשילים מסוגים שונים ומגוונים, המבוססים בעיקר על בשר  ומאכלי ים ומוגשים באסתטיקה רבה תוך מחשבה על הדרך שבה עורכים את המגש ואת הצלחת.

בנוסף נהנו הילדים מביקור באחד ממועדוני המשחקים שנפוצים מאד ברחבי יפן, אליהם מגיעים נערים ונערות ואף אנשים מבוגרים לשחק במשחקי מחשב או לנסות "לדוג" פרסים מאחת המכונות הרבות. באחת המכונות זכה בחור מבוגר בחמישה מטענים לנייד ובנדיבות רבה המאפיינת את היפנים נתן אחד מהם לרועי.

בקניון זה ראינו לראשונה את החנויות לממכר ציוד לכלבים שגדלים ביפן כמו ילדים, לובשים בגדים בגדים, מוסעים בעגלות ונהנים מתספורות ומסלוני יופי.

בילינו שלושה ימים בעיר פוקואוקה בהם התרשמנו מעיר שאמנם מונה כמליון וחצי תושבים ועוד מליון אם נחשיב את כלל המטרופולין אך העיר מאד נינוחה ונעימה לטיול וכוללת בתוכה מספר מתחמי ביקור ובילוי.

צמוד למלון בו ישנו ביקרנו במוזיאון פולקלור קטן בשם האקאטה מאצ'יה (Hakata machiya) המציג מלאכות מקומיות בתחום האריגה, הציור והקדרות ואת הפסטיבלים הנערכים בעיר. העיר פוקואוקה נחשבת לפעילה ביותר ביפן בתחום התרבות ואף זכתה בפרס אסיה על שמירת המסורת והרחבת התרבות האסיאתית בעולם.

בסמוך למוזיאון נמצא מקדש  קושידה (Kushida shrine), מקדש שינטו  מהמאה השמינית. השינטו היא הדת היפנית הקדומה שבמרכזה הסגידה לחיים פשוטים ולהרמוניה עם הטבע. בפתח המקדש נמצא שער הטורי היפני המפורסם שנועד לחצוץ בין עולם האנשים לבין עולם האלים – הקאמי. האלים מונים כשמונה מיליון וביניהם אלת השמש היא הנערצת ביותר. בדומה לאלפי מקדשי שינטו אחרים שראינו, המבקרים נוטלים ידיהם לפני ההגעה למקדש, שם הם מוחאים כף, מצלצלים בפעמון וזורקים מטבעות כתרומה. בנוסף לכך, רבים מהמבקרים  נוהגים לרכוש לוח עץ קטן המכונה "אמה" או פתקאות ארוכות, כותבים עליהן בקשה ותולים אותן על מתקן מיוחד במקדש.

במקדש גם מוצגת אחת הבמות הגדולות של פסטיבל גיון ימסקה (Hakata Gion Yamakasa) שמתקיים בעיר מדי שנה ב 15 ביולי.  במהלך תכנון הטיול התברר לנו כי אנו אמורים להגיע לפוקואוקה בדיוק במועד הפסטיבל וכך ביום השני של הטיול, קמנו בארבע וחצי לפנות בוקר והתמקמנו בקרבת המלון בו ישנו יחד עם רבים מבני העיר, לצפות באירוע השיא של הפסטיבל אשר במהלכו קבוצות שנות התחרו זו בזו במרוץ של 5 קילומטר שיצא ממקדש קושידה כשהמשתתפים לבושים בחולצה לבנה עם הדפס ומעין תחתון חוטיני עשוי מחבל ומעין מגף וסרט על המצח. התחרות כללה את כל הגילאים, מילדים קטנים ועד קשישים שרצו ונשאו במות כבדות שעליהם דמויות ומתופפים שישבו על הבמה. רועי התלהב מאד מקריאות ההויסה הויסה שהמשתתפים קראו זה לזה לשם העידוד, מהלבוש ומהתזת המים על הכביש ועל המשתתפים כדי לקרר אותם במהלך הריצה. רועי כינה את הפסטיבל כ"פסטיבל ההויסה הויסה" ולא הפסיק לדבר עליו כל הטיול. גם עבורנו היתה  זו חוויה מרשימה מאד ששיקפה בעינינו את יפן כמדינה סופר מודרנית המשמרת בה בעת את מסורתה העשירה.

IMG_1592

כרזה של פסטיבל גיון ימאסאקה

בסמוך למקדש קושידה נמצא רחוב קוובאטה (Kawabatadori) שוק מקורה וארוך,  נקי מאד ומסודר שבו ניתן היה לראות חנויות ירקות שמסודרים באסתטיקה רבה , מזכרות, גלריות, חנות של רשת הכל ב 300 ין (כ – 3 דולר) הנפוצה ביפן וכן המוכרות קימונו ובמהלך הביקור ביפן יכולנו לראות לא מעט נשים לובשות את הקימונו לצד גברים ביוקאטה, לבוש צבעוני מרשים ומחמיא מאד.

מקדש נוסף בו ביקרנו שנמצא באזור העיר העתיקה הוא מקדש טושו ג'י (Tocho ji), מקדש זה הוא מקדש בודהיסטי. הבודהיזם הגיע ליפן מהודו דרך סין כבר במאה החמישית  וממנו התפתחו זרמים שונים ושפע של מקדשים, ארכיטקטורה ואמנות בודהיסטית. אחד המבנים הבולטים במקדש היתה הפגודה האדומה העתיקה בת החמש קומות. הסתובבנו בחצר המקדש, בין העצים כשברקע הצרצור הקולני הבלתי פוסק של הציקאדות המאפיין את יפן בעונת הקיץ. בקומה השנייה של המקדש צפינו בפסל ענק ומרשים מאד של בודהא יושב המגולף מעץ, הפסל הגדול מסוגו בכל יפן.

מתחם אחר בו ביקרנו הוא אזור מגדל פוקואוקה שנמצא בחלק המודרני של העיר ומדגים היטב את השילוב בין מסורת ומודרנה ביפן. רגע אחד נמצאים במקדשים וברגע אחר בבניין שמסמל את שיא המודרניזציה. התחלנו את הביקור בסמוך למגדל, בקניון קטן בו אחת הקומות שמכונה רובוסקוור מציגה מבחר סוגים של רובוטים לשימושים שונים, חלקם גם למכירה. הילדים היו נלהבים מאד לקראת הביקור במתחם הרובוטים ונהנו לשחק ואף לדבר עם חלקם.

לאחר מכן עלינו למגדל פוקואוקה, אחד ממגדלי התקשורת הגבוהים ביפן לתצפית יפה על כל חלקי העיר, כולל חוף הים והאוקיאנוס מגובה 234 מטרים.

את רוב הנסיעות בעיר עשינו באמצעות הרכבת התחתית היעילה שמרשתת את העיר הגדולה וכמו בכל ערי יפן בהן ביקרנו, היא מאפשרת הגעה מהירה ויעילה כמעט לכל פינה בעיר, עם זמן המתנה של בין 5 – 10 דקות לכל רכבת.

תחנות הרכבת התחתית הן מתחמים ענקיים, ולעיתים נדרשת הליכה של כמה מאות מטרים בתוך מבוך המעברים והמדרגות הנעות עד שמגיעים לרציף המתאים. עם זאת, למרות התנועה הרבה של האנשים, הכל מבריק מניקיון ומתוחזק היטב. כך גם השירותים הציבוריים החכמים שפזורים גם בתחנות הרכבת, הכוללים בידה לנשים ולגברים, אסלה מחוממת ולעיתים אף ניתן להפעיל מוסיקה שתחפה על הקולות שמשמיעים בשירותים.

לאחר הביקור במגדל שהיה מרוחק כרבע שעה מתחנת התחתית החלטנו לחסוך את ההליכה בשמש הקופחת של הקיץ ונסענו באוטובוס, דבר שאיפשר לנו לראות עוד חלקים של העיר במהלך הנסיעה באוטובוס. ירדנו מהאוטובוס ברובע טנג'ין  המהווה מרכז עסקים של העיר, שם ביקרנו בקניון התת קרקעי טנג'ין, קניון ענק שמתחבר לתחנת התחתית טנג'ין.

אזור נוסף בו ביקרנו בעיר הוא פארק אוהורי. פארק זה נמצא אף הוא באזור החדש של העיר והוא כולל שורה של מתחמים המקיפים אגם גדול. התחלנו את הביקור בארוחה טובה במסעדה שהיתה על שפת האגם. האוכל במסעדה היה מערבי וכלל פיצות, תפוחי אדמה אפויים בתנור, סלטים ועוד… במהלך הטיול ,ניסינו לאזן בין אוכל יפני לאוכל יפני לבין אוכל מערבי, מכיוון שלנעה היה קשה להסתדר עם המורכבות והטעמים של האוכל היפני וכך כמעט מדי יום אכלנו לפחות פעם אחת במסעדה מערבית, בעיקר במסעדות איטלקיות שנמצאות בשפע.

לאחר מכן, מעין והילדים שטו באגם בסירת ברבור עם פדלים, הקפנו את האגם בהליכה נעימה בין העצים ובדרך נכנסנו לביקור בגן היפני היפה שנמצא בסמוך למוזיאון האמנות. הילדים התלהבו מאד מהיופי ובעיקר מהאפשרות להאכיל את דגי הקוי באוכל שקיבלו בכניסה לגן. לאחר מכן סיימנו את הביקור בפארק בגן שעשועים. די נדיר היה למצוא ביפן גני שעשועים נוספים לאורך הטיול.

ביום האחרון בפוקואוקה נסענו ברכבת כשעה לעיירת התעלות ינגאווה שבעבר שימשה כעיר סוחרים.

עבור הילדים הנסיעה ברכבת היתה חוויה בפני עצמה, כמי שלא רגילים לנסוע בארץ ברכבת ובוודאי שלא ברכבת מהירה ויעילה כמו ביפן. תחנת הרכבת עצמה, תחנת טנג'ין, בדומה לתחנות הרכבת ברחבי יפן, נראתה כמו טרמינל בשדה התעופה. למרות הנוסעים הרבים בתחנה, השתרר בתחנה סדר  מופתי ושקט ועל הרציף עמדו בנחת הנוסעים בתור מבלי לדחוף, כל אחד ליד שלט שמולו נעצר מספר הקרון שהזמין בדיוק בשעה היעודה. הרכבות ביפן מגיעות בדיוק רב וממוצע האיחורים הוא 8 שניות מהזמן הנקוב!. הנסיעה הנוחה ברכבת לוותה בנופים יפים של עיירות, כפרים והרבה שדות אורז. מעין הלך יחד עם הילדים לקרון הקדמי כדי לצפות בנהג הרכבת ולראות את הדרך דרך החלון הקדמי.

עם הגיענו לתחנת הרכבת בינגאווה, חיכה לנו שם שאטל חינם לרציף הסירות שממנו יצאנו לשיט בין התעלות. שטנו עם קבוצה גדולה של יפנים, שהיו הרוב המוחלט של המבקרים בעיירה. השיט כלל לא מעט מראות יפים ופינות חמד ונמשך כשעה שבמהלכה המשיט הסביר על נקודות שונות לאורך הדרך ואפילו שר. מכאן ביקרנו בבית אוהנה, ביתם המפואר של משפחת סוחרים שכולל גן יפני יפה עליו ניתן להשקיף מתוך הבית.

לאחר מכן חזרנו לרכבת ונסענו לדזאיפו, עיירה עתיקה, בה התחלנו את הביקור מורעבים מיום שלם של טיול בשמש הקופחת, במסעדה מקומית של כל מיני מאכלי אודון. לאחר מכן ביקרנו במדרחוב היפה של העיירה בחנויות יפות, כולל חנות של "הלו קיטי" שנעה מאד התלהבה ממנה. בתי העיירה העתיקה דומים למדי לבתים שראינו בביקור קודם בדרום קוריאה שקרובה יחסית לאזור זה ביפן וההשפעה התרבותית ניכרת.

המשכנו במעלה המדרחוב והגענו למתחם הגדול של מקדש השינטו טנמן גו (Tenman-gū) , מקדש מרשים מאד שנבנה לראשונה בשנת 905 לספירה לזכרו של תלמיד חכם ועל כן עד היום נוהגים להגיע למקדש תלמידים וסטודנטים כדי לזכות בברכה להצלחתם בלימודים. אנחנו זכינו לראות טקס זה שנערך במקדש המרכזי. בתקופת האביב ידועה העיירה כאחד מהמוקדים היפים של פריחת הדובדבן ושל עצים נשירים נוספים, בעיקר אלפי עצי שזיף שגדלים ברחבי העיירה. אנחנו הסתפקנו לפי שעה בציורי הפריחה על הרכבת המקומית שהובילה אל העיירה ויכולנו רק לדמיין את העיירה טובלת בתוך הפריחה הלבנה.

העיר פוקואוקה היתה עבורנו הפתעה, כנקודת הפתיחה של הטיול, כעיר נעימה ומעניינת וכדברי הפרופסור האוסטרלי שמעין ורועי פגשו באונסן, זו אחת הערים הכי מעניינות ביפן, למרות שלא שמענו על קיומה עד לטיול.

 

אתרים נוספים בהם ביקרנו ביפן בקיץ 2016:

ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

קראו גם: 

האם כדאי לקנות את כרטיס הרכבות היפני?