בעקבות שני טיולים מקיפים שערכנו ביפן, מצורפים מספר קישורים שימושיים לקראת טיול ביפן:

Hotels booking in Japan: הזמנת מלונות ביפן דרך אתר בוקינג, להזמנת מלונות מראש עם אפשרויות ביטול עד הרגע האחרון.

Japan Pass – כרטיס מיוחד שמאפשר שימוש בלתי מוגבל בכל המתקנים שלה (כולל מעבורות, אוטובוסים, קו רכבת עילי בטוקיו וכמובן כל רכבות השינקנסן והבין עירוניות). את הכרטיס ניתן לקנות אך ורק מחוץ ליפן, ולהפעיל אותו בתוך יפן בהצגת דרכון זר למשך 7/14/21 יום. פרטים נוספים בפוסט – הכל על כרטיס הרכבות היפני.

Turipo – אתר חדש לבנייה ושיתוף של מסלולי טיולים של מטיילים עצמאים מכל העולם הכולל מבחר מסלולים ביפן. נוח מאד לשימוש, שפע של מידע מפורט לבניית המסלול ולארגון הטיול, כולל הזמנת בתי מלון ואטרקציות.

Klook -אתר מצויין לרכישת כרטיסים לאטרקציות ולסיורים ביפן

Viator – אתר להזמנת סיורים ואטרקציות בכל רחבי העולם כולל יפן.

Japan Guide.com מדריך מקיף למיטב האטרקציות של יפן ולאתרים מחוץ למסלול השחוק.

japan-talk אתר מקיף העוסק בהיבטים שונים של טיול ביפן: פסטיבלים ביפן, טיול בעונות שונות ביפן, תרבות ביפן, אוכל יפני, קניות ביפן ועוד….

Kyuhoshi – מדריך ליפן הכולל מבחר של תכניות טיול מלאות, עצות מועילות וכד'…

יפנית – המדריך השלם של עירית ליפן: שפע של מידע עדכני ומועיל בנוגע לטיול ביפן.

רשומות מהפוטון – הבלוג של דנה פאר על חוויותיה כמורה לאנגלית ביפן ועוד…

Shinkansen – בלוג ישראלי, מדריך מקיף לטיול ביפן.

Metropolisjapan – מגזין באנגלית עמוס במידע על יפן (בעיקר בטוקיו) מסעדות, תערוכות, הופעות , מוזיאונים ועוד ועוד … מומלץ מאוד!

Top Tour – אתר בריטי דרכו ניתן לרכוש את הג'פן פס במחיר זול יחסית. הכרטיס אמור להגיע לארץ תוך שבוע.

Hyperdia – אתר יפני המאפשר לתכנן בקלות נסיעה ממקום למקום, כולל את לוחות הזמנים של כל אמצעי התחבורה ביפן.

Odigo – אתר עם שפע של מידע על יפן וכלי מצויין לתכנון טיול ביפן.

Tokyo handy guide – המדריך הרשמי של טוקיו של לשכת התיירות, מדריך מקיף שניתן להורידו כקובץ PDF לסמארטפון.

WillerExpress – טייל ביפן בזול באמצעות חברת האוטובוסים הפופולרית.

Tokyo Metro – אתר המטרו בטוקיו עם מידע באנגלית לתייר בנוגע לכרטיסים היומיים, השבועיים, מחירים לילד ולמבוגר וכד'…

PASMO – כרטיס נטען לתשלום באמצעי התחבורה יפן.

Suica – כרטיס נטען לתשלום במערכת התחבורה ובחנויות נוחות ברחבי יפן.

Japan Travel.com – מדריך יפן הכולל מבחר סיורים בתשלום ברחבי יפן.

Voyagin – אתר להזמנת אטרקציות ומופעים ברחבי אסיה, כולל ביפן.

okyo free guide– שירות הדרכה בחינם לתיירים בטוקיו.

B. Mobile visitor sim – כרטיס סים ל 14 יום למטיילים ביפן.

שיחון עברי יפני – שיחון עברי יפני למטיילים, כולל תיעתוק לאותיות אנגליות ותרגום ליפנית. מבית ויקי מסע.

Yamato Transport – שירות המשלוחים של המזוודות והתיקים ממלון למלון. כל הפרטים באתר. ניתן להיעזר בפקידי המלונות ביפן כדי לקבל את השירות הנוח.

Kosher Japan – היכן ניתן למצוא מזון כשר ביפן, מתוך אתר בית חב"ד – יפן.

מקומות לינה מומלצים ביפן: מקומות לינה מומלצים בטוקיו, האקונה, ניקו, אוסקה, קיוטו, פוקואוקה, הירושימה, מצומוטו, טקיאמה.

עלויות טיול ביפן

לחצו כאן להזמנת כרטיס הרכבות היפני או בקיצור – הג'פן פס

אוק 28

האקונה: מחפשים את הר פוג'י…

Leave a comment

הגענו להאקונה לאחר נסיעה מייגעת מניקו. נסיעה זו כללה מספר החלפות של רכבות. תחילה הגענו לתחנת אדווארה, שם רכשנו פס ליומיים נסיעה בכל אמצעי התחבורה באזור האקונה והמשכנו בדרכנו לכיוון האקונה. כשסוף סוף הגענו לתחנת גורה, התחנה המרכזית בהאקונה, לקחנו את הפוניקולר (קרון שנגרר באמצעות כבל) שמוביל מתחנת גורה לתחנת סונזן המהווה את השלב הראשון בנסיעה המעגלית באמצעי תחבורה שונים בדרך לתצפית על הר פוג'י. אנחנו עצרנו באחת התחנות באמצע הדרך והגענו למלון שהזמנו מותשים ורעבים. המלון אותו הזמנו דרך הבוקינג היה מלון Tabibito no Yado e – Rooms אשר התברר כבחירה מעולה. היתה זו דירה קטנה ומתוחזקת היטב שכללה מטבחון, פינת אוכל ושני חדרים. מלו זה זכה על ידי כולנו בתור המלון הטוב ביותר בו ישנו ברחבי יפן מכל הבחינות: ניקיון, שירות, מיקום ומחיר. כששאלנו היכן ניתן לעשות כביסה הציעו לנו בעלי המלון לתת להם את הכביסה ותוך מספר שעות הכביסה היתה מוכנה ללא כל תשלום.

הזנת כיתוב

מלון Tabibito no Yado e – Rooms

אחד הדברים שהפתיעו אותנו הוא שלמרות שהאקונה הוא אזור מתוייר מאד, עשיר בבתי מלון ובתי הארחה, שפע של מוזיאונים ואונסנים וכמובן גולת הכותרת היא התצפית על הר פוג'י, הרי שבמרכז האקונה כמעט ולא ניתן למצוא מסעדות ועוד יותר פחות משעות אחר הצהריים. אחר מספר שיטוטים והרבה הכלה של הילדים שהיו רעבים, עייפים וחסרי סבלנות הצלחנו למצוא בשלב הראשון מול מוזיאון החרקים חנות של רשת 7/11 בה רכשנו כמה מוצרים לארוחת בוקר במלון. מעבר לכך מצאנו ברחוב סמוך המוביל לתחנת גורה מספר בתי קפה ובאחד מהם מצאנו פיצריה מצויינת כולל פנקייק במחיר מעט מופקע אבל לנוכח הרעב היינו מוכנים לשלם הרבה.

האקונה

לאחר מכן מצאנו לא רחוק מתחנת הרכבת, מסעדה שהיתה ממוקמת באחד מבתי המלון הסמוכים ובה הזמנו מקום לארוחת הערב. היתה זו מסעדה יפנית מצויינת ובמחיר סביר מאד למרות שהיתה ממוקמת בבית מלון. כשהגענו למקום בערב חיכה לנו אחד המלצרים בחוץ וקיבל את פנינו. למחרת רועי הכין לכולנו ארוחת בוקר מצויינת באמצעות המוצרים שקנינו יום קודם.

האקונה

ארוחת בוקר בהאקונה

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו מוקדם יחסית לסיבוב התצפית המפורסם בתקווה לראות את הר פוג'י. תחילה טיפסנו עוד מספר תחנות בפוניקולר שהיה סמוך למלון בו ישנו עד לתחנת סונזן (Sounzan) שממנה יוצא הרכבל לנקודת התצפית מפסגת אווקדאני בגובה של 1100 מטרים בלוע הקדום של הר הגעש Kamiyama.

בדרך לתחנת סונזן בהאקונה

מכיוון שמזג האוויר בלילה היה גשום חל עיכוב ביציאת הרכבל ולכן הציעו לנו לקחת אוטובוס שאף הוא היה כלול במסגרת הפס של אזור האקונה. האוטובוס הוביל אותנו במקום הרכבל עד לאווקדאני (Owakudani). באווקדאני קיבל את פנינו ריח חזק של גופרית, כתוצאה מהפעילות הגעשית בהר זה ובסביבתו ולכן קודם כל נכנסנו למרכז המבקרים ושם קנינו לנעה מגבת קטנה כדי לכסות את האף מפני הריח החזק. בהזדמנות זו גם קנינו שלוש ביצים שחורות שמהוות את אחד מסמלי המקום. ביצים אלו בושלו בבוץ הוולקני הכהה המבעבע באזור זה. לאחר שאכלנו מהביצים הטעימות המשכנו בביקור באתר. מנקודת התצפית יכולנו להבחין בנקודות רבות מהן נובע העשן הוולקני. מכיוון שהפעילות הוולקנית היתה מוגברת בעת הביקור, מסלול ההליכה הקצר באזור אווקדאני היה חסום למבקרים. לפיכך הסתפקנו בנקודת התצפית לעבר ההרים בסביבה ובעיקר לעבר מוקדי פליטת העשן הוולקני שלרגלי מרכז המבקרים.

אווקדאני

עננים וולקנים באווקדאני

ביצה שחורה באווקדאני

עננים וולקנים באווקדאני

לאחר מכן המשכנו בנסיעה של כרבע שעה ברכבל עד לתחנת טוגנדאי שלחוף אגם אשי. במהלך נסיעה זו ניסינו ללא הצלחה למצוא בין העננים שכיסו את השמים סימנים להר פוג'י אך רק יכולנו לדמיין כיצד נראה ההר.

ברכבל בדרך לאגם אשי

אגם אשי

ברכבל בדרך לאגם אשי

ממרכז המבקרים שלחוף אגם אשי, יצאנו לשיט בן חצי שעה באגם על ספינה דמויית ספינת שודדים. לאורך השיט המשכנו לחפש סימנים להר פוג'י אך ללא הועיל. עם זאת נהננו מאד מהשיט וממראות האגם כשברקע ההרים המיוערים, מספר עיירות וכפרים קטנים וסירות ששייטו על פני האגם.

שיט באגם אשי בהאקונה

לאחר שהגענו לקצה האגם חזרנו אל האקונה באוטובוס אל אזור המוזיאון הפתוח של האקונה. לאחר ארוחת צהריים טובה התחלנו בביקור במוזיאון הייחודי. המוזיאון הפתוח הוא גן פסלים ענק וטופח מאד שנפתח בשנת 1969 ומשתרע על פני שטח גדול מאד בתוך לוע הר געש קדום, מוקף בהרים וגבעות ירוקות. המוזיאון הפתוח כולל פסלים מרשימים של מיטב הפסלים בעולם: הנרי מור, גרקו, מדרדו רוסו ואפילו כולל פסל של יגאל תומרקין. בנוסף, ביקרנו בתוך המתחם בתצוגת הקבע של מבחר מציוריו ופסליו של פיקאסו בו הילדים גילו עניין רב ושאלו שאלות רבות.

המוזיאון הפתוח בהאקונה

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מתחם פיקאסו במוזיאון הפתוח בהאקונה

בנוסף לכך נכנסנו למבוך שגם הצלחנו לצאת ממנו, מעל לקפיטריה ביקרנו בתצוגה של אמנים יפניים ובמתחם סמוך מעין והילדים טבלו רגליהם באונסן רגליים.

אונסן רגליים במוזיאון הפתוח בהאקונה

במוזיאון הפתוח בהאקונה

לקראת סיום הביקור, ביקרנו במתחם השעשועים שבמרכזו היה פסל הבנוי מצורות גיאומטריות שקופות שהילדים נהנו לשחק בתוכו.

המוזיאון הפתוח בהאקונה

בסיום הביקור נכנסנו לחנות המוזיאון שכמו המוזיאון כולו, כוללת מזכרות ומוצרים מעוצבים מקוריים ומעוררי השראה ועניין עבור כולנו. סיימנו את הביקור לאחר כמה שעות ביקור במוזיאון, עם תחושת הנאה רבה מחוויה מיוחדת ובלתי נשכחת עבור כולנו.

האקונה היתה התחנה האחרונה שלנו באזור שקט וטובל בטבע לפני הגעתנו לטוקיו. את הר פוג'י אמנם לא ראינו אך האקונה בהחלט שווה ביקור גם מבלי לראות את ההר, בזכות כל מה שראינו וחווינו.

היכנסו לטיולים נוספים שעשינו ביפן במהלך קיץ 2016.:

ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה, כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

טוקיו מא – ת: חלק א…

קראו גם:

האם משתלם לרכוש את כרטיס הרכבות היפני?

ספט 30

מצומוטו – טיול באלפים היפניים, אוגוסט 2016

Leave a comment

אחרי ארבע שעות נסיעה מאוסקה שכללה החלפת רכבת שינקנסן לרכבת מקומית (מהירה אך פחות) הגענו בשעות הצהריים למצומוטו. ככל שהתקרבנו למצומוטו הדרך הפכה למיוערת והררית יותר, הרגשנו שאנו עולים בגובה וכך גם מזג האוויר הפך לסגרירי יותר ממה שחווינו עד כה ואפילו גשם החל לרדת בדרך.

כשהגענו לתחנה יצאנו מהתחנה האחורית שלה והתחלנו ללכת על פי המפה לכיוון ריוקאן מצוקזה – בית ההארחה המסורתי שהזמנו דרך בוקינג, שהיה אמור להיות בקרבת מקום. התחלנו ללכת לכיוון המלון והאזור נראה לנו חסר חן אך מאד נקי כי בכל זאת אנחנו ביפן עד שהגענו בעזרת הכוונה מקומית למקום. בית ההארחה אליו הגענו היה מקסים. הוא היה עסק משפחתי. החדרים היו נקיים מאד ומרווחים, עם תרמוס תה, כוסות וסט יוקאטות מקופלות כנהוג בריוקאנים ברחבי יפן.

ריוקאן מצוקזה

ריוקאן מצוקזה

ריוקאן מצוקזה

המקלחות והשירותים היו מבריקים ונעימים מאד וכאן לראשונה אף נתקלנו באסלה שמתרוממת באופן אוטומטי כאשר נכנסים לחדר השירותים. במקום זה היתה גם האמבטיה המסורתית. אל אמבטיה חמה זו נכנסים נקיים לאחר שמתרחצים במקלחת הצמודה. בעלת המקום נתנה לנו לעשות כביסה במקום ללא כל תשלום ופינתה לנו מקום על החבל המשפחתי ובעל המקום הציע להסיע אותנו בנדיבות ברכבו למרכז העיר והעמיד עצמו לרשותנו במשך כל הימים הבאים, למרות שלא היה לנו נעים לבקש ממנו יותר מדי.

אמבטיה יפנית

כשהגענו למרכז העיר קיבלנו רושם אחר לגמרי על העיר, כיוון שאזור זה שנמצא מול הכניסה הראשית של תחנת הרכבת כלל רחובות רחבים, מסעדות ובתי קפה רבים, חנויות וקניון גדול. באזור זה נהנינו להסתובב בימים הבאים בשעות הערב, כאן גם מצאנו שתי מסעדות מצוינות, אחת נפאלית ואחת איטלקית. ניתן למצוא מספר מסעדות נפאליות והודיות ברחבי יפן והרבה מאד מסעדות איטלקיות מצויינות. במהלך הטיול הרבינו לפקוד רשת מסעדות איטלקיות מצויינת בשם פרונטו.

מטצומוטו, יפן

מצומוטו

במצומוטו עצמה שהיא עיר לא גדולה במיוחד, לא מצאנו יותר מדי מקומות בעלי עניין תיירותי אך האטרקציה המרכזית בעיר היתה טירת מצומוטו המרשימה שהשתמרה היטב מהמאה השש עשרה. בכניסה לטירה עמדו אנשים מחופשים לסמוראים ולנינג'ות והצטלמו על רקע הטירה עם המבקרים הרבים, רובם המכריע יפנים. בניגוד לטירה באוסקה שמשמשת כמוזיאון, הטירה במצוטומו היא טירה מקורית ולא משוחזרת אך אין בה תצוגה נוספת והיא כוללת בעיקר טיפוס לא קל במדרגות הגבוהות והצרות בין הקומות עד לקומה החמישית. מקומה זו ניתן לערוך דרך החלונות הצרים וחרכי הירי תצפית על כל הסביבה כולל הגנים היפים והחפיר המקיפים את הטירה.

טירת מצומוטו

מעבר לכך, שימשה אותנו מצומוטו בעיקר כבסיס נוח ליציאה לטיולי יום בסביבתה: שמורת קמיקוצ'י, מסלול ההליכה בעמק קיסו ממגומה לצומאגו והעיירה אוטקה בה האטרקציה המרכזית היא חוות הווסאבי.

לשמורת קמיקוצ'י הגענו בגשם סוער אחרי שנסענו ברכבת לנקודה מסויימת שבה מחליפים לאוטובוס שנסע בדרך הררית יפה ומפותלת, בין יערות, אגמים ונהרות עד שהגיע לפתח השמורה.

בדרך לשמורת קמיקוצ'י

מזג האוויר היה גשום מאד, בהתאם לתחזית שחזתה גשם לאורך כל היום ולכן דבר ראשון הלכנו למתחם החנויות שבכניסה והצטיידנו בשכמיות ניילון להליכה בגשם. החלטנו שנלך הלוך וחזור לאורך המסלול עד שנרגיש שלנו או לילדים זה מספיק. המסלול מתחיל בהליכה על הגשר שחוצה את הנהר וברקע ההרים היפים.

שמורת קמיקוצ'י

בתחילת המסלול יש מקבץ של בתי קפה ומסעדות וכן בתי מלון. נכנסנו לאחד מבתי הקפה כדי לפתוח את הטיול בכוס קפה ובגלידה עבור הילדים.

שמורת קמיקוצ'י

לאחר המנוחה הטובה התחלנו ללכת לאורך המסלול שעובר לאורך הנהר. המסלול נוח מאד להליכה והוא מסומן לכל אורכו עם מספר הקילומטרים שעברנו והפנייה נקודות התצפית היפות שלאורכו. נחנו הלכנו כשעה לכל כיוון ואיפשרנו לילדים בנקודות מסויימות לטפול את הרגליים במים. לא הפסקנו להתפעל מהיופי והפראיות של האזור ועם זאת כמו ביפן, הטיול היה מאד נוח, עם כל התשתית הנחוצה. לא רבים הלכו במסלול בו הלכנו לאורך הנהר אבל ניכר שקבוצות רבות של יפנים, חלקם לא מעט מבוגרים, הגיעו לשמורה עם מיטב הביגוד והציוד לטיול ארוך יותר בהרים וניכר שמזג האוויר הגשום לא ממש הרתיע אותם. בכניסה למסלול יש מרכז מידע ובו ניתן לקבל מידע מפורט על אפשרויות הטיול הרבות באזור כולל ציוד מומלץ שיש לקחת ותחזית מזג האוויר. הכניסה לשמורה זו היא בחינם כמו ביתר שמורות הטבע בהן ביקרנו ביפן. לאחר ארוחת צהריים טובה באחת המסעדות בשמורה, חזרנו באותה דרך שבה הגענו למצומאטו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

טיול אחר באזור מצומאטו היה לעמק קיסו, המרוחק כשעת נסיעה ברכבת. מתחנת הרכבת שבכפר נקצוגווה (Nakatsugawa) לקחנו אוטובוס לנסיעה קצרה אל הכפר מגומה שבו מתחיל המסלול בן ה – 8 קילומטרים.

הכפר מגומה הוא כפר מאד ציורי, מאופיין בבתים מסורתיים המכונים מאשייה (Machiya) עם חזיתות מאד מטופחות עשירות בפרחי נוי, תעלות השקייה מסורתיות שמובילות מים לחלקות השדה ותחנות קמח עתיקות שכבר אינן בשימו שכיום. לכל אורך הרחוב הראשי שמטפס במעלה הכפר ישנן חנויות מזכרות, דוכני גלידה ומסעדות.

הכפר מגומה בעמק קיסו

מסלול ההליכה בו הלכנו שימש במשך מאות שנים קטע מדרך דואר עתיקה שעברה באזור זה והתחילה מאדו (טוקיו), עד לאלפים היפנים ומשם דרומה אורך 500 ק"מ עד קיוטו. בחרנו להתחיל בכפר מגומה , כיוון שממנו מתחילים בהליכה בעלייה שנמשכת כשניים וחצי קילומטרים אך בהמשך רוב הדרך היא במישור או בירידה והכיוון ההפוך הוא קשה יותר להליכה אם כי פגשנו גם כאלו שעשו את הכיוון ההפוך. הדרך יפהפיה ומגוונת ועוברת בתוך כפרים קטנים שטובלים בירק, בתוך יער ובין שדות אורז.

בעמק קיסו ממגומה לצומאגו

המסלול היה מתוייר אך עם הרבה פחות מטיילים משציפינו והיו קטעים בהם הלכנו לבד לאורך המסלול. על רקע תחושת הבדידות ועל רקע האזהרות שהיו במשרד בתחנת המידע בקמיקוצ'י על קיומם של דובים בתוך היערות, נעה חששה מאד שנפגוש דוב במהלך המסלול. אנחנו אמרנו לה שאם אכן היו דובים בטח היו שמים שלטים לאורך הדרך – זהירות דובים. לא סיימנו לומר את המשפט ונתקלנו בשלט הראשון שמזהיר מדובים עם פעמון לצדו, שנועד להבהיל ולהבריח את הדובים. נעה היה מאד מבוהלת ולא רצתה להמשיך במסלול ואנו ניסינו להסביר לה שהפחד מובן אך אנשים מטיילים במסלול ולא נתקלנו בעת ההכנה של הטיול ובקריאה על המסלול באף אדם שנתקל בדובים במסלול זה. לבסוף נעה התרצתה להמשיך וכשראתה שעוד אנשים הולכים במסלול זה עודד את רוחה וביחד צחקנו עם הילדים שגם אם ניתקל בדוב, צריך לזכור שזה בטח יהיה דוב מאד מנומס כי בכל זאת אנחנו ביפן.

זהירות דובים בעמק קיסו

לאורך המסלול יש נקודות מעטות בהן ניתן למצוא שתייה ובאחד הכפרים אף ישבנו בתוך מסעדה מסורתית לשתות והילדים אכלו את גלידת ה"שייבד אייס" שהיתה אהובה עליהם.

בעמק קיסו בין מגומה לצומאגו

זהירות דובים בעמבעמק קיסו בעמק קיסו בין מגומה לצומאגו

בעמק קיסו בין מגומה לצומאגו

סיימנו את המסלול כמעט לא הפסקות בערך בשלוש שעות הליכה ובשעות הצהריים הגענו לכפר טסומאגו. כפר זה שהוקם בתחילת המאה ה – 17 הוא כפר יפהפה עם בתים מסורתיים, רחובות אבן וללא תנועת מכוניות שחונות בחניונים הגדולים שלרגלי הכפר. לאורך רחוב הכפר חנויות מזכרות ואמנות ומעט מסעדות. ניצלנו את הזמן שהיה לנו עד להגעתו של האוטובוס שמוביל לתחנת הרכבת אשר מגיע לכפר אחת לשעה – שעה וחצי , הסתובבנו לאורך הרחוב הראשי של הכפר ולבסוף נכנסנו לאחת המסעדות שם אכלנו לצד מרק מיסו ואודון – אטריות מקמח חיטה, מאכל מקומי משובח – לביבת אורז מטוגנת בתוך חמאת בוטנים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בדרך הנסיעה בחזרה לתחנת הרכבת, כשמעין היה שקוע בשיחה עם שני בחורים קנדים שפגשנו לאורך המסלול אשר חזרו איתנו באותו אוטובוס, האוטובוס עשה תנועה חדה כדי למנוע התנגשות בינו לבין מכונית שהגיעה ממול באחד הפיתולים שלאורך הדרך. למרות שהתאונה היתה מאד קרובה, שני הצדדים נהג באדיבות רבה ובאיפוק ונהג האוטובוס הסביר לנהגת המכונית הפרטית כיצד להיחלץ מהנקודה שאליה הגיעה עם רכבה ואנו המשכנו בנחת בדרכנו עד לתחנת האוטובוס מבלי לעשות עניין מהאירוע. על פי ההתרשמות שלנו לאורך הטיול שלנו ביפן, ניכר שהיפנים מאד זהירים בנסיעתם, נמנעים מלצפור ומלנסוע מהר וכמו שהם מתנהלים ביום יום באדיבות ובהקפדה על החוקים, כך זה גם בכל הקשור לנסיעה ברכב.

טיול יום אחר שעשינו כלל ביקור בעיירה הוטקה שנמצאת במרחק של כחצי שעת נסיעה ברכבת ממצומוטו. לאחר שרכשנו את כרטיס הפס לאוטובוס המקומי שעבר בין אטרקציות שונות בעיר התחלנו בביקור בעייר�� היפה הטובלת בתוך שדות אורז.

העיירה הוטקה, יפן

העניין העיקרי שלנו היה לבקר בחוות הווסאבי ולאונסן רגליים. חוות הוואסאבי משתרעת על פני שטח מאד גדול שבו מגדלים את שורש הווסאבי, תבלין מרכזי באוכל היפני, בעל טעם חריף וצבע ירוק. הגענו לחווה בשעות הצהריים והיינו די רעבים כך שאכלנו מספר מעדנים שכל אחד מהם כלל וסאבי, כולל לביבות תפוחי אדמה ואפילו גלידה ירוקה בטעם ווסאבי שהיתה טעימה למדי. בחנות הגדולה שבכניסה למתחם שכללה מוצרי ווסאבי שונים לצד מאכלים יפניים בקופסאות ארוזות קנינו תבלין ווסאבי והתחלנו לסייר במתחם החווה.

חוות הווסאבי בהוטקה, יפן

חוות הווסאבי

קציצות ווסאבי בפיתה

ראשית עברנו ליד הנהר שזורם בצמוד לחווה ומזין את הערוגות המוצפות במים אשר בתוכן גדלים שורשי הווסאבי. לצד הנהר היתה תחנת קמח עתיקה שהיתה מונעת בגלגלי עץ שהונעו על ידי זרם המים של הנהר. היו גם כאלו ששטו בנהר בקיאקים. בהמשך סיירנו לצד חלקות הווסאבי המוצפות, באחד המתחמים הילדים נהנו לטבול את הרגליים ולאחר שהילדים הצטלמו עם חבורת נערות בית ספר שביקרו במקום סיימנו את הביקור במסעדה טובה שכמובן הגישה את המאכלים עם ווסאבי.

חוות הווסאבי

מכאן המשכנו באמצעות האוטובוס המקומי לצדה השני של העיירה לאזור מיוער לרגלי ההרים בו נמצאים מספר אונסנים. אנחנו חיפשנו אונסן רגליים עליו קראנו באחד מעלוני התיירות וחשבנו שזו תהיה דרך טובה כדי לסיים את היום עבור הילדים. לאחר חיפוש קצר הגענו לאונסן שהיה לא יותר מבריכה קטנה ורדודה בגובה כפת הרגליים עם משטחי דריכה של שיאצו בקרקעיתה.

אונסן רגליים בהוטקה

הביקור היה מעט מאכזב וזכה לתואר האתר הכי הזוי אליו הגענו, לאחר נסיעה די ארוכה ברחבי העיירה. לבסוף נכנסנו לסופר קטן, בו קנינו קצת אוכל ומעין קנה כמנהגו זרעים של ירקות ופרחים. כמו כן שמנו לב כי כמו בסופרים נוספים, מכרו במקום בתוך אקוואריומים קטנים חיפושיות קרנף המשמשות ביפן כחיות מחמד פופולריות (צפו בפרק מתוך גלילאו על חיפושיות המחמד)

חיפושיות קרנף למכירה

בינתיים התחיל גשם והתחושה היתה שאנחנו די לבדנו באזור. לפי לוח הזמנים האוטובוס האחרון היה אמור להגיע לתחנה מרוחקת זו בשעה 5:02. קיווינו כי אכן האוטובוס יגיע ואכן ביפן כמו ביפן, האוטובוס הגיע בדיוק בשעה היעודה. עלינו על האוטובוס, נסענו לתחנת הרכבת וחזרנו למצומוטו. למחרת המשכנו ליעד הבא – ניקו.