שביל הגולן ביער אודם

Leave a comment Standard

בשבת התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר במתחם האוכל של שישי – שבת מול חורשת טל. מתחם זה כולל מספר דוכנים ניידים למכירת ג'חנון, מלבי, שקשוקה, פיתה דרוזית ועוד…  מכאן עלינו לרמת הגולן כדי לבדוק אם עונת קטיף הדובדבנים החלה. נסענו לבוקעתא, מקום אליו אנחנו  נוהגים להגיע מדי שנה לקטיף עצמי של דובדבנים. כאשר הגענו למקום הסתבר כי אין מספיק דובדבנים לקטיף והסתפקנו בקנייה של שתי חבילות דובדבנים טריים שרק נקטפו מהעץ. מכיוון שהשעה היתה יחסית מוקדמת החלטנו למצוא פעילות אחרת לשבת. בדרך לבוקעתא עברנו ביער אודם ושמנו לב שמסלול שביל הגולן עובר שם וכך באופן ספונטני , נסענו כמה דקות צפונה ליער אודם, שמורת היער הגדולה ברמת הגולן והתחלנו במסלול ההליכה, קטע מספר 3 של שביל הגולן, תל קצעה – פלס"ר חטיבה 7.

20180428_115250

זהו מסלול מקסים של הליכה בין עצי יער האלונים שהשתמרו במידה רבה בשל העובדה שיער זה שימש את בסיסי הצבא הסורי שהוסוו באמצעות העצים שבחלקים שונים של היער הם צפופים.

מסלול ההליכה היפהפה בין עצי היער כלל פריחה אביבית צבעונית יפה שהשתמרה בשל גובהו היחסי של האזור, כמה מאות מטרים מעל גובה פני הים.

חלק מהמסלול עבר ליד מטעי הדובדבנים של החקלאים הדרוזיים. מזג האוויר היה נעים מאד ואפילו מעט קריר באזור זה, אידיאלי לטיול. פה ושם פגשנו מספר מטיילים נוספים אך לרוב הלכנו לבד. אחת ההפתעות היפות באמצע הטיול היתה ארנבת בר שלפתע ראינו מקפצת בין העצים.

20180428_125512

שביל הגולן ביער אודם

20180428_125533

שביל הגולן ביער אודם

לאחר הליכה מהנה של שלושה וחצי קילומטרים הלוך וחזור, נסענו כמה קילומטרים צפונה לעבר הכפר הדרוזי לארוחת צהריים במסעדת אל סולטאן,. מסעדת אל סולטאן היא מסעדה דרוזית מצויינת, עם שירות אדיב ומהיר, בה אנחנו מרבים לאכול כשאנחנו מבקרים בגולן ולא מוותרים על מרק השעועית המצויין, הלבנה עם המרקם המיוחד שאופייני לרמת הגולן וכדורי הפלאפל הגדולים המצופים בשומשום.

פוסטים נוספים שכתבנו על טיולים ברמת הגולן:

החלה עונת הדובדבנים ברמת הגולן

סוף עונה בחרמון ופריחת הדובדבן

מעיינות וארמון קדום במעיינות הבניאס

טיול סוכות בשביל התלוי בדרך אל מפל הבניאס

טיול בין מפלי הגולן עיט וסער לאחר הסערה הגדולה

טיול אביבי ברמת הגולן בין מפלי נחל סער

טיול חול המועד סוכות במרכז הגולן

בעקבות פריחת הסתווניות ברכס בשנית ברמת הגולן

טיול שבת לרמת הגולן – הר בנטל והג'ובה הגדולה

טיול שבת בנחל אל על ומצפור אל חמה

מודעות פרסומת

טיול פסח בגן לאומי קיסריה

Leave a comment Standard

ביום ראשון של חול המועד פסח, החלטנו לבקר בגן הלאומי קיסריה. למרות העומס הצפוי החלטנו שמכיוון שמדובר במתחם גדול, זה לא יפריע לנו בביקור.

התחלנו את הביקור בתיאטרון הרומי שבטעות מכנים אותו אמפיתיאטרון אלא שאמפיתיאטרון הוא מבנה עגול כמו הקולוסיאום ברומא בעוד שהתיאטרון צורתו חצי עיגול (ראו: טיול ברומא עם הילדים). ישבנו על מושבי התיאטרון שנבנה על ידי הורדוס בעשור האחרון לפני הספירה, כעיר נמל גדולה שנקראה על שם יוליוס קיסר שתחת חסותו שלט הורדוס. התיאטרון אמנם אינו גדול כמו הקולוסיאום וכולל רק 6000 מקומות ישיבה אבל הוא השתמר היטב ועובר תחזוקה שוטפת בשל היותו אחד ממתחמי ההופעות החיות היוקרתיים ביותר בישראל.

מכאן המשכנו לעבר שרידי הארמון המפואר של הורדוס שנבנה על גבי שונית הבולטת פנימה אל תוך הים. לאחר מותו בשנת 4 לפנה"ס  שימש הארמון  את מושלי העיר. באתר זה נשתמרו היטב שרידי רצפת הפסיפס בדגמים גיאומטריים.

לאחר ירידה לחוף הים של קיסריה יחד עם נעה ורועי שחיפשו ומצאו צדפים יפים המשכנו בהליכה לאורך הטיילת, כשמצד אחד גלי הים הכו בעוצמה והתיזו מים קרירים ומהצד השני ההיפודרום אשר שימש כזירת מרוצי סוסים ומרכבות, כזירה לתחרויות אתלטיקה וכן זירת מאבק בין עבדים לחיות טרף לכל תשואות הקהל, כנהוג בתרבות הרומאית. ביום הביקור, כמדי פסח, התקיימו במקום מרוצי סוסים ומרכבות כשחזור של התקופה הרומאית כשמאות הצופים ישבו על מושבי האבן מהתקופה הרומאית.

20180401_134848

ההיפודרום בקיסריה

למרות השמש הקופחת החלטנו שלא לוותר גם על ביקור בשרידי מקדש אוגוסטוס המפואר שנבנה לכבודו של הקיסר אוגוסטוס משיש לבן. בסמוך למקדש שרידים נוספים מהתקופה הביזנטית, ביניהם שרידי בית המרחץ. לפני הכניסה לבית המרחץ נכנסו הרוחצים לפלאסטרה בה היו מתעמלים כחלק מפולחן הגוף שאפיין את התרבות ההלניסטית ולאחר הרחצה חזרו אליה שנית כדי לקבל גם עיסוי.

מכאן המשכנו אל המתחם הצפוני של קיסריה, אזור שכולל מספר חנויות מזכרות, גלריות, דוכני מזון ובית קפה אותו ניצלנו להפסקת קפה קר, גלידה ופרלינים טובים. לאחר הפסקה מרעננת צפינו על הנמל העתיק שבנה הורדוס, אחד ממפעלי הבנייה הגדולים של העת העתיקה. בהיעדר מפרץ טבעי בנה הורדוס שובר גלים מלאכותי ענק שיאפשר את עגינת הספינות בעיר הנמל המשגשגת שבנה. שובר הגלים נבנה מתיבות עץ ענקיות שהושטו לתוך הים ולתוכן יצקו אפר וולקני שבמגע עם המים התקשה לרמה של בטון מזויין.  התיבות שקעו עם האפר שהתקשה ויצרו בסיס יציב וחזק לבניית הנמל בתוך המים. במשך השנים נהרס הנמל ברעידות אדמה שפקדו את הארץ וכיום ניתן לבקר בשרידיו באמצעות צלילה בפארק הארכיאולוגי הימי של קיסריה. בסמוך לנמל ניתן למצוא את שרידי מבני הכפר והמסגד שהקימו העת'מאנים עבור פליטים בוסנים מוסלמים שקלטה האימפריה העות'מאנית בסוף המאה התשע עשרה ויישבה בקיסריה שהיתה מרכז מנהלי של העות'מאנים במישור החוף שהיה באותה עת אחד האזורים המוזנחים ביותר בארץ ישראל.

מכאן המשכנו אל המיצג האורקולי שמציג את סיפורה של קיסריה לאורך הדורות, כולל היותה מרכז יהודי חשוב בתקופה הרומית ועד להרס השיטתי עד היסוד שעברה קיסריה על ידי הממלוכים שכבשו את ארץ ישראל מידי הצלבנים. השרידים הבולטים של קיסריה הצלבנית הם שער הכניסה הצפוני של קיסריה, שנותר כמעט בשלמותו מהתקופה הצלבנית ושרידי החפיר המרשים שהקיף את המתחם הצפוני של קיסריה הצלבנית.

לאחר סיום הביקור בקיסריה, עצרנו ליד האקוודוקט, מוביל המים המרשים שבנה הורדוס כדי להעביר מים ממעיינות נחל תנינים לקיסריה. לאחר מכן נסענו לבקשתה של נעה ברחבי היישוב היוקרתי והמשכנו בדרכנו צפונה.

29684028_10156271594668482_4833570421554140309_n

האקוודוקט בקיסריה

 

פוסטים נוספים שכתבנו על טיולים באזור קיסריה:

טיול ראש השנה בזכרון יעקב

טיול חנוכה בנחל התנינים ובמערות האדם הקדמון בכרמל

שמורת הבונים – חוף יפהפה, מפרץ צדפים ומערה כחולה 

חוויה משפחתית במחנה המעפילים בעתלית

טיול פסח ביער עמינדב ובאבו גוש

Leave a comment Standard

ביום שלאחר חג הפסח יצאנו עם אחותו של מעין ומשפחתה לטיול ביער עמינדב שבהרי ירושלים. אזור זה כולל שפע של מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים. מראש בחרנו במסלול קצר וקל בחיק הטבע שיתאים לילדים קטנים, מחירבת סעדים לאורך שביל המעיינות ובחזרה, כשני קילומטרים לכל כיוון. מזג באותו יום היה מושלם, קריר ונעים.

לאחר נסיעה מאזור המרכז לכיוון ירושלים דרך כביש מספר אחד, מפגש משפחתי והפסקה קלה בתחנת הדלק בשורש, פנינו ימינה במחלף הראל לנסיעה בדרך המפותלת היפה בין יערות הרי ירושלים, עברנו בתוך שני מושבי העולים אורה ועמינדב עד שהגענו לחניון חרבת סעדים של קק"ל.

לאחר שהחנינו את הרכבים התחלנו בביקור באזור חרבת סעדים. חרבת סעדים היא שריד לחווה מהתקופה הביזנטית הכוללת  בית בד ומסגד קדום שהוקם על הריסות המבנים הביזנטיים. בין שרידים אלו צמח חורש ים תיכוני, עצי אלון מצוי וחרוב עתיקים ופריחה מרהיבה בשל צבעי האביב שליוותה אתנו לאורך כל המסלול: מקבצים של פרגים אדומים, קחוונים לבנים, בן חצב יקינטוני בגוון הלילך, מרגנית השדה, פשטה ורודה, קידה שעירה בצבעי צהוב בוהק ושיחי לוטם מרווני שבולט בפרחיו הלבנים הבוהקים והלוטם השעיר בצבע ורוד. כמה עשרות מרים מחרבת סעדים ערכנו תצפית מרהיבה על הרי ירושלים שנפרשו לרגלינו.

20180331_133824

מכאן, לאחר ארוחת בוקר והתברברות קלה בשל סימון השבילים שלא היה מספיק ברור, המשכנו לשביל המעיינות המסומן בסימון ירוק ובצבעי שביל ישראל שעובר לאורכו. בדרך עברנו ליד שיירה מרשימה במיוחד של תוואי התהלוכה, זחלים אפורים ושעירים שניזונים מעצי האלה. גופם של הזחלים שצמודים זה לזה ארסי ועלול לגרום לצריבות ולנפיחות אך בעזרת מקל קטן ניסו הילדים לבדוק מה קורה אם מזיזים את אחד הזחלים ממקומו בשיירה וכיצד הוא משתלב בחזרה.

לאחר התצפית היפה על הזחלים המשכנו במסלול, במגמת ירידה, לכיוון מעין עין חנדק. לאורך הדרך שורה של מעיינות נקבה, שבשל הגשמים המעטים היו כמעט חרבים לגמרי. המסלול עובר לאורך עינות עמינדב, עין תמר  עד לעין חנדק.

אנחנו הגענו עד לעין תמר, שם ישנה בריכת אגירה עתיקה, פינה נוחה לישיבה והאטרקציה היתה נקבה קצרה שהגיעה לאזור בו נבע המעין שהיה חרב. ההליכה פעמיים בתוך הנקבה והטיפוס ממנה למעלה היו אטרקציה עבור הילדים.

לאחר מנוחה קלה, חזרנו לנקודת ההתחלה חניון עמינדב. בנקודת המפגש עם השביל ישנה חלקה קטנה של עצי ארז שנטעה הקק"ל.

בשעת צהריים מאוחרת יחסית, נסענו לאכול צהריים במסעדת נאג'י שבאבו גוש. בסוכות האחרון כשביקרנו באבו גוש המסעדה היתה עמוסה אך הפעם הצלחנו להיכנס ונהנינו מכל רגע. שירות אדיב ומהיר אוכל מצוין: חומוס מעולה, שישליק, ממולאים, סלטים טריים וקינוחים משובחים: מלבי, כנאפה, בקלוות וקרם בוואריה.

אטרקציות באבו גוש

מעבר לאוכל המצויין שניתן למצוא במסעדות באבו גוש לפני או אחרי ביקור בירושלים או טיול בסביבה, ניתן למצוא עניין רב גם באבו גוש עצמה באתרים השונים שרובם נמצאים במרכז הכפר: שיטוט בין הסמטאות הציוריות, ביקור במסגד הגדול עם שני הצריחים הגבוהים בסגנון הצ'רקסי של מייסדי הכפר שהגיעו למקום במאה ה – 16 בעקבות סכסוך דמים וכרתו לאורך השנים ברית עם היהודים בתקופת המאבק להקמת המדינה ועם מדינת ישראל. עוד במרכז הכפר ניתן לבקר במנזר הבנדיקטני של אבו גוש, הכולל את הכנסייה העתיקה "כנסיית מריה הקדושה של התחייה" מהתקופה הצלבנית  ובו ציורי קיר מרשימים מלפני כ 900 שנים! מעל אבו גוש מתנשאת כנסיית "גבירתנו של ארון הברית" ובה מתנוסס פסל גדול של מרים אוחזת בישו. כנסייה זו ממוקמת במקום שזוהה על ידי מקימיה כגבעת יערים, מקום משכנו של ארון הברית לפני בניית המקדש. מומלץ מאד לבקר בחצר הכנסייה המטופח ולערוך תצפית מרשימה על אבו גוש וסביבותיו. בסוכות, מומלץ במיוחד לבקר בכנסיית כבירתנו בסוכות ובשבועות כאשר נערך פסטיבל  אבו גוש למוסיקה ווקאלית אשר מנצל את האקוסטיקה הנפלאה של הכנסיות ושל מתחמים נוספים בכפר להופעות שמושכות אליהן אלפי מבקרים מדי שנה.

פוסט נוסף שכתבנו על טיול באזור אבו גוש:

ביקור במוזיאון ישראל ובאבו גוש

 

 

 

לטייל עם נילי ומעין – חוויות והמלצות לטיולים בישראל ובעולם

Leave a comment Standard

ברוכים הבאים לבלוג שלנו , בו תוכלו למצוא שפע של חוויות והמלצות מטיולים שערכנו במשך שנים בישראל וברחבי העולם.

טיולי חו"ל המופיעים באתר כוללים את הטיולים שעשינו כזוג תרמילאים (סין, מקסיקו, דרום קוריאה, וייטנאם, קמבודיה ועוד… ) לפני שהפכנו להורים ואת מרבית הטיולים בהם טיילנו כמשפחה הכוללים (יפן, איטליה, שוויץ, אוסטריה, תאילנד ועוד…) הכוללים מסלולי הליכה בטבע, מסלולים עירוניים, אתרי מורשת ומוזיאונים המבוססים על החוויות שרכשנו.

כל פוסט שכתבנו מכיל יום של חוויה שלמה מהיציאה מהבית ועד החזרה אליו וכוללת מקבץ של אתרים בעלי עניין לאורך מסלול הטיול והמלצה על מסעדה טובה או מקום נחמד לפיקניק בסוף היום.

כמו כן תוכלו להיעזר בכלים וקישורים מועילים לתכנון טיול בחו"ל , שם תוכלו למצוא מאגר של אתרים ואפליקציות שימושיות בתהליך תכנון הטיול ולמהלך הטיול.

קראו את תקנון האתר לפני השימוש בבלוג. המשך השימוש בבלוג משמעו שהסכמתם  הסכמה מלאה עם תקנון האתר.

אם אהבתם את האתר שתפו את חבריכם ואל תשכחו לתת לנו לייק ולהעיר את הערותיכם בפוסטים השונים.

טיול שבת בשמורת החולה

Leave a comment Standard

בשבת האחרונה, בין ימי הגשם שסוף סוף החל לרדת, מזג האוויר היה נפלא. מכיוון שהיה בוץ במרבית מסלולי הטיול חשבנו על מסלול קרוב וקצר שלא יהיה בוצי ויתאים לטיול משפחתי יפה וכך בחרנו בשמורת החולה בה לא ביקרנו מספר שנים.

סמוך לשער הכניסה לשמורת החולה שמנו לב למספר כלי רכב שעושים סיבוב פרסה ולא נכנסים לשמורה. לאחר שהשומר בכניסה הבהיר לנו "פה זה לא האגמון" הבנו כי הרכבים ש"עשו פרסה" החליטו כנראה כמו רבים מהמבקרים בצפון להגיע לאגמון החולה שנמצא כמה קילומטרים מצפון וכך שמורת החולה, שמורת הטבע הראשונה בישראל, נותרה דלילה מאד במטיילים ומגרש החנייה היה ריק למדי.

התחלנו את הביקור בשמורה במרכז המבקרים של שמורת החולה – עופוריה.  מתחם זה כולל מספר חדרים המציגים את דרך היווצרות ביצות החולה, בעקבות השבר הסורי אפריקאי בתהליך שהחל לפני 20 מליון שנים ובעקבות פקק הבזלת שנוצר עקב קילוח בזלת שפרץ מאחד מהרי הגעש ברמת הגולן לפני כמיליון שנים אשר סתם את מוצא הירדן והביא להיווצרות  ביצת החולה שהשתרעה מהשטח בו ממוקמת כיום שמורת החולה ועד לקיבוץ נאות מרדכי מצפון. ביצה גדולה זו שימשה כבית גידול לחי ולצומח עשיר. מראשית שנות החמישים החל פרויקט ייבוש החולה כפרויקט דגל של מדינת ישראל הצעירה, במטרה להרחיב את שטחי החקלאות ולהקים עליהם יישובים חדשים. הייבוש הסתיים בשנת 1957 והביא לחיסול ימת החולה אשר שימשה כבית גידול לעולם החי והצומח העשיר ואף הביא להיעלמותם של בעלי חיים שחיו אך ורק בימת החולה: העיטם לבן הזנב, דגים כמו לבנון החולה, נון הגליל ועוד… כך גם פגע הייבוש אנושות בענף הדיג עליו התבסס קיבוץ חולתה, בו סבי שהיה ממייסדי הקיבוץ, עבד בענף הדייג בראשית שנות החמישים. אחד החדרים במרכז המבקרים הציג את עולם הטבע העשיר של השמורה באמצעות מיצג אורקולי ופוחלצים של מבחר בעלי החיים וצומח אופייני. בסיום הביקור צפינו בסרט תלת מימד רב חושי שהציג בצורה מוחשית את תופעת נדידת הציפורים בעולם ובכלל זאת את עמק החולה שנמצא על נתיב נדידתם העונתית של 500 מיליון ציפורים בשנה (!), בדרכם מאירופה לאפריקה בעונת הסתיו ובחזרה מאפריקה לאירופה בעונת האביב. מתחם זה מוגדר באתר רשות שמורות הטבע כ"חדשני וייחודי בארץ ובעולם" אך כשסיימנו את הביקור יצאנו בתחושה ששיני הזמן עשו את שלהן, תופעה שלצערנו רווחת במרבית האטרקציות בארץ. המקום כבר נראה דהוי ומיושן, מתחם החידות הוירטואליות שפעל בעבר כבר לא היה פעל וכשהחל המיצג בחדר השני  "הזהיר" אותנו המדריך כי ייתכן והמיצג לא יהיה תקין.

20180120_110714

ממרכז המבקרים התחלנו במסלול ההליכה המעגלי של שמורת החולה. שמורה זו היתה שמורת הטבע הראשונה שהוקמה בישראל בשנת 1964. כשבע שנים לאחר ייבוש החולה, בלחץ החברה להגנת הטבע שנוסדה בשנת 1953 על ידי קבוצת חובבי טבע שיצאו כנגד פרויקט הייבוש, הוצף מחדש חלק קטן מהאזור שיובש והפך לשמורת החולה, במטרה להשיב את החיים שנכחדו בעקבות ייבוש החולה לפחות לחלק קטן מהאזור שיובש. כמה עשרות שנים אחר כך, הוצף מצפון לשמורת החולה שטח גדול יותר – אגמון החולה, עליו כתבנו בפוסט נפרד.

התחלנו את מסלול ההליכה במצפור שצפה על האגם כשברקע החרמון המושלג מצפון, רמת הגולן במזרח והרי נפתלי ממערב. מכאן המשכנו לאורך השביל, הלכנו על גבי השביל הצף, כשבדרך, בין סבך צמחי הגומא, הבחנו בשפמנונים, דגי הקרפיון הכתומים הענקיים ויחד עם הילדים חיפשנו לשווא את הצבים הרבים שראינו בביקורים הקודמים.

לאורך השביל הבחנו בציפורים הרבות שנפוצות בשמורה, רובן קבועות וחלקן נודדות ובעיקר בלטו האנפות האפורות שהתמקמו על העצים או על שפת האגם, האגמיות השחורות עם הפס הלבן על מצחן והברכיות עם ראשן הירקרק ששחו במי האגם. בנוסף הצלחנו להבחין בשני ג'מוסים (תאואים), חלק מהעדר שהובא לשמורת החולה מאזור בקעת בית צידא שבצפון הכנרת. בסיום השביל הצף טיפסנו על מגדל התצפית שממנו נשקף הנוף היפה של כל השמורה.

 

כהרגלנו , לאחר הביקור המהנה עבור כולנו, סיימנו את הביקור בארוחת צהרים עם כל המשפחה באחת המסעדות בצומת הגומא.

 

מוזמנים לקרוא פוסטים נוספים שכתבנו על טיולים באזור עמק החולה:

בין מפלי נחל עיון

שביל החורף בנחל שניר

הביקור התקופתי באגמון החולה

צבעי שלכת לאורך הבניאס התחתון

בעקבות פריחת השקדיות בנחל ראש פינה

טיול בין הבריכות הקסומות של נחל עמוד עליון

Leave a comment Standard

בשבת האחרונה החלטנו שמזג האוויר מאפשר חזרה לשגרת טיולים בשבת. עם זאת חשבנו שמתאים יהיה לטייל במקום שרובו מוצל ושאפשר להיכנס בו למים, גם כי עדיין חם ובעיקר כי טיול שמשכשכים בו במים משמח את נעה ורועי. יעד הטיול נקבע לנחל עמוד עליון, שהרבה שנים לא טיילנו בו. החנינו את האוטו בחניה המסודרת שבכניסה לשמורה (הכניסה לשמורה הינה בתשלום) וירדנו בשביל שמוביל לנחל. בכניסה לשביל ניצבת תחנת משטרת עין תינה, המבנה שכיום הוא נטוש, מחורר כולו מקליעים ובעבר שמש כתחנת משטרה שנבנתה בימי המרד הערבי (1936-1939).

הירידה ארכה בערך 20 דקות (הירידה ברובה בשמש – מומלץ להצטייד בכובע ובקרם הגנה) ובסיומה הגענו לבריכה הראשונה, עין יקים. המים היו צלולים, אך כיון שיחסית הבריכה היתה קטנה והמים רדודים, נעה ורועי ממש לא התלהבו מהרעיון לרחוץ בה, ולכן המשכנו בטיול לאורך הגדה הימנית שעוברת לצדה אמת מים.

img_4569

השביל כולו מוצל ובאחת הפינות היפות עצרנו לארוחת בוקר קלה. לאחר עוד מספר דקות הליכה פנינו שמאלה לעבר הגדה השמאלית והגענו לבריכה נוספת, שהפעם מצאה מאד חן בעיני נעה ורועי: הבריכה רחבה ומלאה במים צלולים ותוך מספר שניות מעין והילדים קפצו למים הקרים.

מהבריכה המשכנו ללכת לאורך הנחל שיוצר בריכות נוספות וקסומות שניתן לרחוץ בהן או לשבת לצדן וליהנות מכל היופי שמסביב. הילדים בחרו להיכנס לאחת מהן והפעם נהנו מעבר לקרירות , לצלילות ולהנאה הכללית מהמים גם מהדגים הקטנים הרבים שהסתובבו בין הרגליים ונשכו קלות את האצבעות, ממש כמו ספא הדגים בתאילנד.

המשכנו ללכת עוד מספר דקות, אך לנעה ורועי היה קר (השארנו את המגבות והבגדים להחלפה במכונית) ולמרות שהמסלול לא הסתיים, החלטנו להסתובב ולחזור בחזרה.

הפעם את הירידה שהובילה למסלול היה עלינו לטפס. לאורך המסלול הלכו זוגות צעירים ומבוגרים וכן משפחות עם ילדים וניכר היה שכל אחד מוצא לו את הפינה הנעימה שלו.

img_4643

חזרנו למכונית בשעות הצהריים ונסענו לכפר ג'יש שם אכלנו במסעדה א(ל)ליאלי אותה אנו מרבים לפקוד, כאשר אנחנו מטיילים באזור (ראה פוסטים אחרים).

עכו העתיקה: שווקים, טעמים וגם קצת הסטוריה…

Leave a comment Standard

ביום שבת האחרון נפגשנו עם הוריה של נילי ליום טיול בעכו העתיקה. מקום המפגש נקבע בכניסה למרכז המבקרים, מקום מצוין להתחיל בו את הסיור. במקום ישנם עצי פיקוס מרשימים, שירותים נוחים מאד (למעשה זוהי חנות שירותים. השימוש בשירותים הוא בעלות של 3 ₪, ניתן לקנות גם מספר מוצרים במקום ובסך הכל המקום מתוחזק היטב) וכן שם שוכנת קופת הכרטיסים למי שמעוניין לבקר במספר אתרים בעיר שהכניסה אליהם היא בתשלום כמו אולמות האבירים.

 התחלנו את הביקור בשוק הלבן, ששופץ בשנים האחרונות. השוק נמצא בסמוך למסגד אלג'זאר  ומהווה כיום מתחם ששוכנות בו מסעדות. בסיום נזכיר שוב את השוק היות ושם קינחנו בחומוס טעים.

IMG_0754

השוק הלבן בעכו העתיקה

מהשוק הלבן הלכנו לעבר רחוב השוק, שמהווה את הציר המרכזי בעיר העתיקה. בדרך עצרנו בכיכר מרשימה, חאן אל שווארדה שגם היא שופצה לאחרונה והתמלאה בבתי קפה נעימים ומזמינים.

החאן בנוי כחלק מחומות עכו הפונות למפרץ עכו נבנה כנראה בימי דאהר אל עומר. במאה ה-19 נבנה החאן סביב חצר מרכזית אשר במרכזה סביל (רהט) וברכה להשקיית בהמות. בפינתו הדרומית מזרחית משלב החאן מגדל קדום שנבנה בתקופה הצלבנית כיום המגדל נקרא בורג' אל סולטאן.

השעה היתה כזו שהמבוגרים שבחבורה חשו צורך לשתות קפה ונעה ורועי נצלו את ההזדמנות לשתות מיץ תפוזים טרי ולאכול טוסט.

אחרי שהתמלאנו באנרגיה פנינו לעבר הבזאר התורכי. הבזאר נבנה כשוק עירוני במהלך המאה ה-18. בשנים האחרונות בדומה למתחמים אחרים בעכו העתיקה שופץ וכיום יש בו מסעדות וחנויות למזכרות. רחוב הבזאר התורכי מרשים ביופיו, אך יחסית תנועת האנשים בו דלילה. במתחם זה ישנו דוכן- מסעדה בשם קוקשקה (אכלנו במקום בביקור אחר) שמציענ נקניקיות מלאכת יד, צ'יפס ובירה מעולה.

מהשוק התורכי המשכנו לעבר רחוב השוק שם הסתובבנו בין הדוכנים העמוסים בכל טוב: דגים ופרות ים, שנעה ורועי גילו בהם ענין רב, פרות וירקות, דוכן למכירת מיץ מקני סוכר ועוד ועוד.

הצטיידנו בדובדבנים, קפה וכנאפה והלכנו לכיוון מנהרת הטמפלרים שנמצאת בסמוך לחאן אל עומדאן, היפהפה שבימים אלה עומד בשיממונו מעבר לדלתות ברזל.

עכוצר

הטמפלרים השתייכו למסדר צבאי – נזירי וטפלו בחולים בשם האפיפיור. במהלך המאה ה-12 הם בנו בעכו מבצר, והמנהרה היוותה מעבר אסטרטגי, שקשר בין המבצר לנמל. מבנה המנהרה התגלה בשנת 1994, שופץ וכיום הוא פתוח לקהל(הכניסה כרוכה בתשלום 15 ₪ למבוגר ו12 ₪ לילד). לרב כשאנחנו מטיילים בעכו העתיקה עם הילדים אנחנו מבקרים במנהרה היות והיא אטרקטיבית עבור הילדים – הם תמיד מתרשמים ממנה ונהנים ללכת בה. נכנסנו למנהרה ויצאנו בקרבת הנמל.

התכנון המקורי היה לעשות שיט, אך הים היה סוער ונעה ורועי מעט חששו. התיישבנו כבר בסירה, אך הם הרגישו שלא נעים להם והחלטנו לוותר על השיט. הלכנו לאורך החומה נהנים ממראות הים היפים.

השעה היתה כבר שעת צהריים והתחלנו לחזור לכיוון השוק הלבן במטרה לאכול במסעדת סוהילה, אך התור היה כל כך ארוך שמהר מאד ויתרנו על הרעיון ובחרנו לאכול במסעדה סמוכה  "כף הזהב". החומוס במקום היה טעים מאד והסלט טרי. אנחנו מרבים לבקר בעכו העתיקה וגם בפעם זו כמו בכל הפעמים האחרות נהננו מהמראות היפים והססגוניות שהעיר העתיקה מציעה.

בין עיר קברים עתיקה לשומר על הסוס וישוב טמפלרי

Leave a comment Standard

ביום חמישי האחרון יצאנו הפעם רק המבוגרים שבמשפחה, כלומר מעין ונילי לטיול בבית שערים ובפסלו של אלכסנדר זייד הסמוך לאתר בית שערים ולאחר מכן המשכנו למושב אלוני אבא שהתחיל כישוב טמפלרי בשם "ולדהיים". הרעיון לטיול היה בעקבות טיול שנתי של נעה עם הכתה שבמהלכו הם טיילו בין היתר בבית שערים ובפסל של אלכסנדר זייד. נילי הצטרפה לטיול של נעה, התרשמה מאד מבית שערים וכך נולד הרעיון לטיול זה. בית שערים ממוקמת בסמוך לקרית טבעון ובשנת 1915 הוכרזה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.

בית שערים הגיעה לשיא פריחתה בתקופת המשנה והתלמוד והיוותה מרכז יהודי חשוב היות ושימשה מקום משכנו של הסנהדרין ושל נשיאה, רבי יהודה הנשיא.

רבי יהודה הנשיא בחר להיקבר בבית שערים ובעקבות זאת יהודים רבים כולל יהודים שחיו בלבנון, סוריה ותימן בחרו להיקבר בסמוך לקברו ובית שערים היוותה למעשה את אחד בתי הקברות היהודים הגדולים ששרדו מתקופה קדומה. האתר כולל מערכת של מערות קבורה שלחלקן ניתן להיכנס. המערות עצמן מכילות ארונות קבורה שחלקם מפוארים ומעוטרים במגוון עיטורים: אריות, פרחים, ראש פר ועוד. מעבר לעיטורים נתגלו במקום גם כתובות רבות החקוקות באבן ומהן ניתן ללמוד על חיי היהודים באותה תקופה.

הסתובבנו בין ובתוך חללי מערות הקבורה ולא הפסקנו להתפעל מעושר הממצאים. חלק מהממצאים המרהיבים שנחשפו במתחם אחר של בית שערים בשם מתחם המנורה מוצגים במוזיאון הקטן של בית שערים שממוקם בתוך אחת המערות ובו גם הסברים על סוגי הממצאים ועל הקבורה במערות.

בנוסף, התרשמנו מאד גם מיופיו של הגן ומהצמחייה בה הוא טובל, כולל מרבדי רקפות וורודות וכליל החורש שהיה בשיא תפרחתו הסגולה.

לאחר שסיימנו את הביקור בבית שערים הלכנו ברגל לפסלו של אלכסנד זייד, שממוקם על גבעת שייח' אבריק, הסמוכה לבית שערים (בערך 500 מטר). מזג האויר היה נעים מאד וההליכה היתה גם היא נעימה.

אלכסנדר זייד היה מראשוני השומרים וממקימי ארגוני "בר גיורא" ו"השומר". הוא התגורר ושמר באזור גבעת קבר שייח' אבריק. באחת הפעמים, כשהסתובב באזור, גילה פרצה באחת המערות בבית שערים ובעקבות כך החלה החפירה במקום והתגלו מערות הקבורה. זייד נרצח בשנת 1938. הפסל מהווה אנדרטה להנצחת מורשתו ומציג אותו בדמות "השומר", כשהוא רכוב על סוסתו, לבוש בבגדי עבודה ועל ברכיו נמצא הנשק שלו. הקפנו את הפסל המרשים, המשכנו ללכת לקברו של שייח' אבריק הסמוך והשקפנו לעבר עמק יזרעאל שנפרש למרגלות הגבעה.

עם סיום הביקור נסענו למושב אלוני אבא. ראשוני המתיישבים במקום היו טמפלרים שהקימו מושבה חקלאית קטנה בשם ולדהיים.

החנינו את המכונית במרכז הישוב בסמוך לבניין טמפלרי ששימש בעבר ככנסיה והסתובבנו ברחובות הסמוכים נהנים מהמבנים הטמפלרים המרשימים, שחלקם שופצו ומהגינות היפות שמקיפות אותם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כמו כן במקום יש שני מבנים ששמשו במהלך מלחמת העולם השניה את החיילים הבריטים שהתגוררו במקום ושמרו על הטמפלרים שנחשבו כנתיני מדינת אויב (גרמניה הנאצית) לפני שגרשו אותם מהארץ. השעה היתה כבר שעת צהריים כשסיימנו לשוטט בין הבתים היפים ונסענו לטבעון לאכול ארוחת צהרייים במסעדה איטלקית בשם "טאנטי באצ'י". האווירה במסעדה היתה נעימה מאד, השירות מהיר והאוכל מצוין.

תערוכת הסלפי במוזיאון תל אביב והמטבחון בכרם התימנים

Leave a comment Standard

בסוף השבוע האחרון ביקרנו את המשפחה בתל אביב ואת יום שבת הקדשנו לביקור במוזיאון תל אביב. אנחנו (המבוגרים שבינינו) מאד אוהבים לבקר במוזיאונים והתייחסנו לכך בפוסטים אחרים שכתבנו, ומדי פעם, כשאנחנו נמצאים בתל אביב, אנחנו שמחים לבקר במוזיאון תל אביב.

Tel Aviv Museum

ביקור בתערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב

הפעם היתה סיבה נוספת לבקר במוזיאון היות שבאגף הנוער מוצגת תערוכה שהנושא שלה הוא אני והסלפי שלי, ונעה רצתה מאד לבקר בתערוכה זו. התערוכה עוסקת במושג הסלפי ומציגה היבטים שונים שלו בצורה אינטראקטיבית.

הילדים יכולים לצלם את עצמם, לצייר את עצמם ולהשתמש בטכנולוגיות שונות שבאמצעותן הם עוסקים בסלפי. לצד העיסוק שתיארתי התערוכה עוסקת בשאלות מאד משמעותיות שהעיסוק בסלפי מעלה אותן כמו: האם חשוב מה חושבים על הסלפי שלי, ואם לא יעשו לי LIKE ? האם יש קשר בין סלפי למראה? מה ההבדל בין דיוקן עצמי וסלפי? נעה ורועי היו עסוקים בעיקר בלעבור בין העמדות השונות ולא ממש התעניינו בשאלות השונות שמוצגות בתערוכה. לנו, ההורים היה חשוב שמעבר לחוויה של כיף הם, ליתר דיוק בעיקר נעה, שעסוקה יותר בנושא זה ביומיום, תתבונן גם בשאלות. בקשנו ממנה שתעבור בחלל התערוכה, תקרא את השאלות ותבחר את השאלה שהיא הכי מתחברת אליה ותנסה לענות לעצמה עליה.

אחרי ביקור בתערוכה עשינו הפסקה קצרה בקפיטריה והמשכנו לבקר בתערוכה שעניינה את מעין ונילי (מראש קבענו את סדר הביקור במוזיאון וכי בזמן שאנחנו מבקרים בתערוכה שמעניינת אותנו נעה ורועי יכולים לשבת על אחד הספסלים). בחרנו ללכת לאוסף של בני הזוג רוזנברג, שנולדו באירופה ועברו לארצות הברית. בני הזוג אספו יצירות אמנות של ציירים בני התקופה המודרנית: אירופאים ואמריקאים. האוסף קטן, אך מאד מעניין.

לאחר מכן עברנו לאחד האולמות, שמציג אוסף קבוע של אמנות מודרנית עשינו סיבוב קצר והצלחנו להתרשם ממספר יצירות. לנעה קנינו ליום ההולדת מצלמה והיא לוקחת אותה איתה לטיולי וביקורי יום שבת. הצענו לה לצלם כמה יצירות שממש מוצאות חן בעיניה וכאלה שממש לא. המשימה של לצלם תמונות שהיא לא אוהבת מאד מצאה חן בעיניה וגרם לה להסתובב בין התמונות.

אחרי הביקור במוזיאון נסענו לאכול במסעדת המטבחון שנמצאת בסמיכות לשוק הכרמל ולכרם התימנים. החנינו את הרכב בחניה הגדולה של שוק הכרמל שנמצאת מדרום לכרם התימנים והלכנו לכיוון המסעדה דרך סמטאות השכונה הוותיקה שנוסדה בתחילת המאה העשרים על ידי עולי תימן מעליית "אעלה בתמר". הלכנו בין בתי הכנסת  והבתים שחלקם ישנים וחלקם משופצים, חלקם צבועים בציורי קיר וכמה מהם אף שובצו בצדפים.

בשכונה זו צמחו להקות כמו "צלילי הכרם", "השבלים", "הפרברים" וכן זמרים כמו סולימאן הגדול, דקלון, חופני כהן, אהובה עוזרי, בעז שרעבי ועוד. כמו כן בשכונה הוקמו מסעדות מתמחות במאכלים יהודיים תימניים אשר היו סגורות בשבת. לצד אלה ישנן מסעדות נוספות באזור, אחת מהן היא מסעדת המטבחון שנמצאת בצפון השכונה ברחוב רבי עקיבא, ממש בסמוך לשוק הכרמל. המסעדה מצויינת :הישיבה מאד נעימה (אפשר לשבת בפנים או בחוץ),האוכל טעים ומגוון והמחירים מאד סבירים.

אחרי הארוחה שוב הסתובבנו ברחובות כרם התימנים במזג האוויר המקסים  ששרר בחוץ והמשכנו להתפעל מהבתים והחצרות עד שחזרנו לרכבנו.

נחל אביב: עלמות ושקדיות

Leave a comment Standard

ביום שבת שמשי סביב ט"ו בשבט יצאנו לטייל בנחל אביב. פעמים רבות עברנו בכביש ליד הנחל ובכל פעם אמרנו שבאחת השבתות כדאי שנטייל בו. באותה שבת  עליה אנו כותבים רצינו ללכת ברגל, העלינו מספר אפשרויות ונזכרנו בנחל אביב שעדיין לא טיילנו בו, וכך נפלה ההחלטה למה עושים באותה שבת. הנחל עובר בלב הגליל העליון המזרחי, מעט דרומית לגבול לבנון. נקודת ההתחלה היא במקום המפגש בין הכביש לנחל אביב בעיקול מצפון ליראון. השביל בו יש ללכת מסומן בכחול לבן. החנינו את הרכב בכניסה לשביל מול הכניסה לנחל וחצינו את הכביש (יש לחצות בזהירות רבה).

התחלנו ללכת בערוץ הנחל, שברובו היה נוח להליכה, ולא עבר זמן רב מתחילת ההליכה עד שהבחנו בעמודי אבן גבוהים וזקופים שדומים לעלמות חן המביטות על המטיילים. העלמות הן חלק מהתופעות הקארסטית שמאפיינות את נחל אביב (קארסט הוא כינוי לתהליך שבו מי הגשמים "אוכלים" באבן הגיר ויוצרים בה צורות שונות).

מתחילת המסלול, וכך אנו נוהגים בדרך כלל, החלטנו שנלך עד שנחליט שמספיק (בעיקר עד שלילדים ימאס). לכל אורך המסלול ניצבו השקדיות שהיו בתקופה זו של השנה, סביב ט"ו בשבט,  במלוא פריחתן והוסיפו למראה היפה של הנחל. בנקודה מסוימת השביל התפצל וניתן היה לעלות כמה מאות מטרים לעבר המערה. לכל אורך המסלול ישנן מערות שגם הן מהוות תופעה קארסטית.

מעין ורועי בחרו לטפס למערה, נהנו מהטיפוס ומהנוף שנשקף מפתחה ונעה ונילי בחרו שלא לטפס ולהמתין על השביל עצמו.

בשלב מסוים כשנעה ורועי הרגישו שמספיק להם הסתובבנו וחזרנו את הדרך בחזרה לאוטו.  השעה היתה כבר שעת צהריים ונסענו לכפר ג'יש לאכול במסעדת "א(ל)ליאלי" (על מסעדה זו פרטנו בפוסט אחר שכתבנו על ברעם ובירעם) בה אנו אוכלים מדי פעם כשאנחנו מטיילים באיזור.