תגית: טיול משפחתי בשבת

ברוכים הבאים לבלוג שלנו , בו תוכלו למצוא שפע של חוויות והמלצות מטיולים שערכנו במשך שנים בישראל וברחבי העולם.

טיולי חו"ל המופיעים באתר כוללים את הטיולים שעשינו כזוג תרמילאים (סין, מקסיקו, דרום קוריאה, וייטנאם, קמבודיה ועוד… ) לפני שהפכנו להורים ואת מרבית הטיולים בהם טיילנו כמשפחה הכוללים (יפן, איטליה, שוויץ, אוסטריה, תאילנד , ארה"ב, יוון ועוד…) הכוללים מסלולי הליכה בטבע, מסלולים עירוניים, אתרי מורשת ומוזיאונים המבוססים על החוויות שרכשנו.

כל פוסט שכתבנו מכיל יום של חוויה שלמה מהיציאה מהבית ועד החזרה אליו וכוללת מקבץ של אתרים בעלי עניין לאורך מסלול הטיול והמלצה על מסעדה טובה או מקום נחמד לפיקניק בסוף היום.

כמו כן תוכלו להיעזר בכלים וקישורים מועילים לתכנון טיול בחו"ל , שם תוכלו למצוא מאגר של אתרים ואפליקציות שימושיות בתהליך תכנון הטיול ולמהלך הטיול.

בנוסף אתם מוזמנים להשתמש בתכניות השותפים שלנו שבחרנו בקפידה בכדי להזמין טיסות, רכב, מלונות, כרטיסים לאטרקציות, סיורים מודרכים והסעות. הרווח שלכם הוא הזמנה מראש של הכרטיסים לרוב עם אפשרות ביטול או שינוי  והרווח שלנו הוא קבלת עמלת תיווך מהחברות השונות עבור כל עסקה.

אנא קראו את את הצהרת הפרטיות ותקנון המשתמש  לפני השימוש בבלוג. המשך השימוש בבלוג משמעו שהסכמתם  הסכמה מלאה עם תקנון האתר.

אם אהבתם את האתר שתפו את חבריכם ואל תשכחו לתת לנו לייק ולהעיר את הערותיכם בפוסטים השונים.

קרחון פורקה, שוויץ

מקדש קאו דאי בוייטנאם

טיפוס לפסגת הר הגעש בג'ג'ו – הלה סאן.

מפלי הריין

במנהרות קו צ'י בויטנאם

אנגקור ואט

תחנת הרכבת באזור המפורז בין דרום קוריאה לצפון קוריאה

בבית הכנסת העתיק בפקיעין

בשבת שאחרי חול המועד סוכות יצאנו ביחד עם חברים לכיוון ראש הנקרה. בדרך החלטנו לעצור לארוחת בוקר באחד מחניוני הקק"ל בדרך. עצרנו תחילה ביער ברעם אך הפסולת הרבה שהותירו המטיילים במהלך חול המועד סוכות משכו דבורים רבים והישיבה בחניון היתה לא נעימה ועל כן המשכנו בדרכנו מערבה בדרך היפה לאורך כביש הצפון. קצת לפני קיבוץ איילון פנינו לכיוון פארק גורן. כבר בכניסה מצאנו פינת חמד נעימה שבה ישבנו לארוחת בוקר.

מכאן המשכנו עד לראש הנקרה. למרות שעת הבוקר המוקדמת יחסית חניון  ראש הנקרה היה עמוס למדי.  לאחר רכישת הכרטיסים במרכז המבקרים שעבר לאחרונה חידוש  הלכנו למרפסת התצפית  שממנה נשקף נוף מרהיב של החוף המפורץ עד להרי הכרמל, כולל שלושת האיים הקטנים המשמשים כשמורת טבע ייחודית: שחף, תכלת ונחליאלי. למרות שביקרנו באתר פעמים רבות, עם הילדים בכל פעם אנחנו מתפעלים מחדש מהמראה.

ראש הנקרה

ראש הנקרה

ראש הנקרה

ראש הנקרה

מכאן המשכנו בהליכה על השביל שלאורך המצוק והגענו לתור שהוביל לרכבל. לאחר דקות ארוכות של המתנה ירדנו באמצעות הרכבל אל האתר.

הרכבל בראש הנקרה

הרכבל בראש הנקרה

הרכבל בראש הנקרה

הרכבל בראש הנקרה

תחילה ביקרנו במיצג האורקולי המספר את סיפורו של האתר, תוך התייחסות לדרך ההיווצרות של הנקרות ולסיפור ההסטורי של המקום.  הנקרות נוצרו בעקבות גלי הים שחתרו והיכו ועודם מכים בסלע הקרטון הרך יחסית שממנו בנוי מצוק ראש הנקרה. כתוצאה מכך נוצרו בתוך המצוק מנהרות טבעיות במפלסים שונים, בהתאם לשינויים בגובה פני הים לאורך הזמן. המצוק הלבן שנשקף מהר הכרמל, היווה לאורך השנים מחסום טבעי לתנועה לאורך חוף הים במעבר מארץ ישראל ללבנון ועל כן כבר בשנת 323 לפני הספירה חצבו חייליו של אלכסנדר מוקדון נקבה ב"רכס הסולם" כפי שמכונה הרכס, למעבר החיילים שהטילו מצור על העיר צור שבלבנון. באוגוסט 1942, בימי מלחמת העולם השנייה חנכו הבריטים שתי מנהרות שחצבו ברכס במטרה לאפשר תנועת רכבות רציפה ממצרים ועד אירופה, דרך לבנון. מסילת הברזל פעלה עד לפיצוץ הגשר שחיבר בין שתי המנהרות בידי חיילי חטיבת כרמלי במהלך מלחמת העצמאות, במרץ 1948, במטרה למנוע חדירתם של חיילים מלבנון. חדר המיצג האורקולי החדיש שמציג את סיפורו של המקום ממוקם בתוך המנהרה הצפונית ומסילת הברזל שהונחה במרכז המנהרה עדיין קיימת.

לאחר סיום הצפייה במיצג האורקולי קינחנו בממולאים ובפיתה דרוזית, בדוכן שמפעילה במקום משפחה דרוזית מהגליל.

לאחר ההפסקה הטעימה המשכנו בביקור בתוך הנקרות. ההליכה בתוך הנקרות קצרה יחסית אבל מרשימה מאד. מתוך המנהרה החצובה בתוך ההר יש מספר נקודות תצפית יפות על הנקרות, על מי הטורקיז שחודרים לתוך ההר, על גלי הים שמכים בהר וחודרים בעוצמה לתוך הנקרות ועל המראה  המרשים של "רגל הפיל" אותו חצבו גלי הים לאורך השנים.

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

הנקרות בראש הנקרה

רגל הפיל בראש הנקרה

בראש הנקרה

בראש הנקרה

לאחר שעלינו עם הרכבל למפלס העליון של האתר, הלכנו לעבר שער הגבול עם לבנון הממוקם בראש הנקרה, דבר שעניין את הילדים.

מעבר הגבול בראש הנקרה

מעבר הגבול בראש הנקרה

מעבר הגבול בראש הנקרה

מעבר הגבול בראש הנקרה

לאחר סיום הביקור, נסענו דרומה במטרה לבקר במתחם הגנים הבהאים בעכו. לאחר תדרוך קצר שעברנו על ידי השומר בכניסה, בו נאמר לנו שאסור לאכול או להרעיש בתחומי המתחם התחלנו את הביקור במקום המכונה "בהג'י"  הכולל בית אחוזה מפואר שהיה מקום מגוריו של בהא אללה מייסד הדת הבהאית במשך 12 השנים האחרונות לחייו וגם מקום קברו שהפך למתחם המקודש ביותר לבהאים אשר שואפים לעלות לרגל לאתר לפחות פעם אחת בחייהם.

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

הלכנו בתוך המתחם הענק המתוחזק על ידי הבהאים, בדומה לגנים הבהאים שבחיפה,  דרך הגנים המעוצבים בקפידה המובילים למקום קברו של הבהא אללה המשמש כמקדש למאמינים. בשעה בה הגענו למקום המקדש עצמו היה סגור ורק ניתן היה להשקיף עליו במרחק של כמה עשרות מטרים.

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

אחוזת הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

מתחם הבהג'י בעכו

שער הכניסה לקבר הבהג'י בעכו

לאחר סיום הביקור המשכנו לכיוון עכו העתיקה כדי לקנח במסעדה אבל לנוכח העומס הרב בחניונים שהקיפו את העיר העתיקה החלטנו לוותר ובחרנו לנסוע לכפר הדרוזי חורפיש למסעדה דרוזית מצויינת בשם "פנינת ההר" הממוקמת ברחוב הראשי של חורפייש בה כבר אכלנו בעבר וגם הפעם נהננו מארוחה מצויינת של מטעמי המטבח הדרוזי: סלטים, ממולאים, לבנה מצויינת ופלאפל.

בילינו שבת כיפית והתמלאנו בכוח לקראת השבוע החדש.

ביום שבת האחרון נפגשנו עם הוריה של נילי ליום טיול בעכו העתיקה. מקום המפגש נקבע בכניסה למרכז המבקרים, מקום מצוין להתחיל בו את הסיור. במקום ישנם עצי פיקוס מרשימים, שירותים נוחים מאד (למעשה זוהי חנות שירותים. השימוש בשירותים הוא בעלות של 3 ₪, ניתן לקנות גם מספר מוצרים במקום ובסך הכל המקום מתוחזק היטב) וכן שם שוכנת קופת הכרטיסים למי שמעוניין לבקר במספר אתרים בעיר שהכניסה אליהם היא בתשלום כמו אולמות האבירים.

עצי פיקוס עתיקים במרכז המבקרים של עכו העתיקה

עצי פיקוס עתיקים במרכז המבקרים של עכו העתיקה

 התחלנו את הביקור בשוק הלבן, ששופץ בשנים האחרונות. השוק נמצא בסמוך למסגד אלג'זאר  ומהווה כיום מתחם ששוכנות בו מסעדות. בסיום נזכיר שוב את השוק היות ושם קינחנו בחומוס טעים.

מהשוק הלבן הלכנו לעבר רחוב השוק, שמהווה את הציר המרכזי בעיר העתיקה. בדרך עצרנו בכיכר מרשימה, חאן אל שווארדה שגם היא שופצה לאחרונה והתמלאה בבתי קפה נעימים ומזמינים.

החאן בנוי כחלק מחומות עכו הפונות למפרץ עכו נבנה כנראה בימי דאהר אל עומר. במאה ה-19 נבנה החאן סביב חצר מרכזית אשר במרכזה סביל (רהט) וברכה להשקיית בהמות. בפינתו הדרומית מזרחית משלב החאן מגדל קדום שנבנה בתקופה הצלבנית כיום המגדל נקרא בורג' אל סולטאן.

השעה היתה כזו שהמבוגרים שבחבורה חשו צורך לשתות קפה ונעה ורועי נצלו את ההזדמנות לשתות מיץ תפוזים טרי ולאכול טוסט.

חאן אל שווארדה בעכו העתיקה

חאן אל שווארדה בעכו העתיקה

חאן אל שווארדה בעכו העתיקה

חאן אל שווארדה בעכו העתיקה

חאן אל שווארדה בעכו העתיקה

אחרי שהתמלאנו באנרגיה פנינו לעבר הבזאר התורכי. הבזאר נבנה כשוק עירוני במהלך המאה ה-18. בשנים האחרונות בדומה למתחמים אחרים בעכו העתיקה שופץ וכיום יש בו מסעדות וחנויות למזכרות. רחוב הבזאר התורכי מרשים ביופיו, אך יחסית תנועת האנשים בו דלילה. במתחם זה ישנו דוכן- מסעדה בשם קוקשקה (אכלנו במקום בביקור אחר) שמציענ נקניקיות מלאכת יד, צ'יפס ובירה מעולה.

השוק הטורקי בעכו העתיקה

השוק הטורקי בעכו העתיקה

השוק הטורקי בעכו העתיקה

השוק הטורקי בעכו העתיקה

מהשוק התורכי המשכנו לעבר רחוב השוק שם הסתובבנו בין הדוכנים העמוסים בכל טוב: דגים ופרות ים, שנעה ורועי גילו בהם ענין רב, פרות וירקות, דוכן למכירת מיץ מקני סוכר ועוד ועוד.

הצטיידנו בדובדבנים, קפה וכנאפה והלכנו לכיוון מנהרת הטמפלרים שנמצאת בסמוך לחאן אל עומדאן, היפהפה שבימים אלה עומד בשיממונו מעבר לדלתות ברזל.

הטמפלרים השתייכו למסדר צבאי – נזירי וטפלו בחולים בשם האפיפיור. במהלך המאה ה-12 הם בנו בעכו מבצר, והמנהרה היוותה מעבר אסטרטגי, שקשר בין המבצר לנמל. מבנה המנהרה התגלה בשנת 1994, שופץ וכיום הוא פתוח לקהל(הכניסה כרוכה בתשלום 15 ₪ למבוגר ו12 ₪ לילד). לרב כשאנחנו מטיילים בעכו העתיקה עם הילדים אנחנו מבקרים במנהרה היות והיא אטרקטיבית עבור הילדים – הם תמיד מתרשמים ממנה ונהנים ללכת בה. נכנסנו למנהרה ויצאנו בקרבת הנמל.

בכניסה למנהרת הטמפלרים

מנהרת הטמפלרים בעכו העתיקה

מנהרת הטמפלרים בעכו העתיקה

התכנון המקורי היה לעשות שיט, אך הים היה סוער ונעה ורועי מעט חששו. התיישבנו כבר בסירה, אך הם הרגישו שלא נעים להם והחלטנו לוותר על השיט. הלכנו לאורך החומה נהנים ממראות הים היפים.

מרמלדה מעכו העתיקה

חומות עכו העתיקה

חומות עכו העתיקה

חומות עכו העתיקה

חומות עכו העתיקהחומות עכו העתיקה

על חומות עכו העתיקה

עכו העתיקה

הנמל הפיזנטי בעכו העתיקה

מגדל השעון עם חותם הסולטאן העות'מאני

נמל עכו העתיקה

נמל עכו העתיקה

נמל עכו העתיקה

תורמוס חם בעכו העתיקה

תורמוס חם בעכו העתיקה

השעה היתה כבר שעת צהריים והתחלנו לחזור לכיוון השוק הלבן במטרה לאכול במסעדת סוהילה, אך התור היה כל כך ארוך שמהר מאד ויתרנו על הרעיון ובחרנו לאכול במסעדה סמוכה  "כף הזהב". החומוס במקום היה טעים מאד והסלט טרי. אנחנו מרבים לבקר בעכו העתיקה וגם בפעם זו כמו בכל הפעמים האחרות נהננו מהמראות היפים והססגוניות שהעיר העתיקה מציעה.

ביום חמישי האחרון יצאנו הפעם רק המבוגרים שבמשפחה, כלומר מעין ונילי לטיול בבית שערים ובפסלו של אלכסנדר זייד הסמוך לאתר בית שערים ולאחר מכן המשכנו למושב אלוני אבא שהתחיל כישוב טמפלרי בשם "ולדהיים". הרעיון לטיול היה בעקבות טיול שנתי של נעה עם הכתה שבמהלכו הם טיילו בין היתר בבית שערים ובפסל של אלכסנדר זייד. נילי הצטרפה לטיול של נעה, התרשמה מאד מבית שערים וכך נולד הרעיון לטיול זה. בית שערים ממוקמת בסמוך לקרית טבעון ובשנת 1915 הוכרזה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.

אתר מורשת עולמית בית שערים

אתר מורשת עולמית בית שערים

אתר מורשת עולמית בית שערים

אתר מורשת עולמית בית שערים

בית שערים הגיעה לשיא פריחתה בתקופת המשנה והתלמוד והיוותה מרכז יהודי חשוב היות ושימשה מקום משכנו של הסנהדרין ושל נשיאה, רבי יהודה הנשיא.

קברו של יהודה הנשיא בבית שערים

קברו של יהודה הנשיא בבית שערים

רבי יהודה הנשיא בחר להיקבר בבית שערים ובעקבות זאת יהודים רבים כולל יהודים שחיו בלבנון, סוריה ותימן בחרו להיקבר בסמוך לקברו ובית שערים היוותה למעשה את אחד בתי הקברות היהודים הגדולים ששרדו מתקופה קדומה. האתר כולל מערכת של מערות קבורה שלחלקן ניתן להיכנס. המערות עצמן מכילות ארונות קבורה שחלקם מפוארים ומעוטרים במגוון עיטורים: אריות, פרחים, ראש פר ועוד. מעבר לעיטורים נתגלו במקום גם כתובות רבות החקוקות באבן ומהן ניתן ללמוד על חיי היהודים באותה תקופה.

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

מערות הקבורה בבית שערים

הסתובבנו בין ובתוך חללי מערות הקבורה ולא הפסקנו להתפעל מעושר הממצאים. חלק מהממצאים המרהיבים שנחשפו במתחם אחר של בית שערים בשם מתחם המנורה מוצגים במוזיאון הקטן של בית שערים שממוקם בתוך אחת המערות ובו גם הסברים על סוגי הממצאים ועל הקבורה במערות.

מוזיאון בית שערים

מוזיאון בית שערים

מוזיאון בית שערים

מוזיאון בית שערים

מוזיאון בית שערים

מוזיאון בית שערים

מוזיאון בית שערים

בנוסף, התרשמנו מאד גם מיופיו של הגן ומהצמחייה בה הוא טובל, כולל מרבדי רקפות וורודות וכליל החורש שהיה בשיא תפרחתו הסגולה.

אתר מורשת עולמית בית שערים

פריחה בבית שערים

פריחה בבית שערים

פריחה בבית שערים

לאחר שסיימנו את הביקור בבית שערים הלכנו ברגל לפסלו של אלכסנד זייד, שממוקם על גבעת שייח' אבריק, הסמוכה לבית שערים (בערך 500 מטר). מזג האויר היה נעים מאד וההליכה היתה גם היא נעימה.

קבר שייח' אבריק

תצפית מקבר שייח' אבריק

תצפית מקבר שייח' אבריק

אלכסנדר זייד היה מראשוני השומרים וממקימי ארגוני "בר גיורא" ו"השומר". הוא התגורר ושמר באזור גבעת קבר שייח' אבריק. באחת הפעמים, כשהסתובב באזור, גילה פרצה באחת המערות בבית שערים ובעקבות כך החלה החפירה במקום והתגלו מערות הקבורה. זייד נרצח בשנת 1938. הפסל מהווה אנדרטה להנצחת מורשתו ומציג אותו בדמות "השומר", כשהוא רכוב על סוסתו, לבוש בבגדי עבודה ועל ברכיו נמצא הנשק שלו. הקפנו את הפסל המרשים, המשכנו ללכת לקברו של שייח' אבריק הסמוך והשקפנו לעבר עמק יזרעאל שנפרש למרגלות הגבעה.

האנדרטה של איש השומר אלכסנדר זייד בגבעת שייח' אבריק

עם סיום הביקור נסענו למושב אלוני אבא. ראשוני המתיישבים במקום היו טמפלרים שהקימו מושבה חקלאית קטנה בשם ולדהיים.

החנינו את המכונית במרכז הישוב בסמוך לבניין טמפלרי ששימש בעבר ככנסיה והסתובבנו ברחובות הסמוכים נהנים מהמבנים הטמפלרים המרשימים, שחלקם שופצו ומהגינות היפות שמקיפות אותם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כמו כן במקום יש שני מבנים ששמשו במהלך מלחמת העולם השניה את החיילים הבריטים שהתגוררו במקום ושמרו על הטמפלרים שנחשבו כנתיני מדינת אויב (גרמניה הנאצית) לפני שגרשו אותם מהארץ. השעה היתה כבר שעת צהריים כשסיימנו לשוטט בין הבתים היפים ונסענו לטבעון לאכול ארוחת צהרייים במסעדה איטלקית בשם "טאנטי באצ'י". האווירה במסעדה היתה נעימה מאד, השירות מהיר והאוכל מצוין.

בשבת האחרונה, טיילנו עם בני משפחתה של נילי בשמורת נחל חרמון (הבניאס). השמורה נמצאת קרוב לביתנו ואנחנו מגיעים לשמורה זו לפחות פעם אחת בשנה בעונות שונות של השנה, פעם בעונת הסתיו, בשיא צבעי השלכת האדומה של עצי הדולב המזרחי, פעם בעונת החורף הקרה כשהרקפות פורחות והפעם טיילנו ביום שבת אביבי, כשהפריחה הצבעונית מרהיבה  וזרימת המים במעיינות הבניאס בשיאה בשל הפשרת השלגים. בשמורת הבניאס ישנם מספר מסלולים אפשריים, אנחנו בחרנו במסלול מעגלי קצר יחסית בן שעה וחצי של הליכה נעימה שיתאים להליכה עם בנה הקטן של אחותה של נילי.

התחלנו את המסלול ליד מעיינות הבניאס שנובעים בסמוך למקדש האל פאן שנבנה ככל הנראה על ידי הורדוס. מכאן שם העיר הקדומה שהיתה במקום – "פניאס" אשר אותה ביטאו הערבים כ"בניאס". בכניסה לשמורה ראינו את שרידי הכתובות והעמודים המעוטרים שרדו מהמקדש ומהמבנים שהיו בסביבתו.

מעיינות נחל חרמון (הבניאס)

מעיינות נחל חרמון (הבניאס)

מאזור המעיינות הלכנו לאורך הנחל שזרם בעוצמה מרשימה  בתוך יער של צומח נחלים אופייני לאזור: הדולב המזרחי שמתנשא לגובה רב, ערבה מחודדת, שיחי פטל לצד עצי צפצפה ובוסטאן של עצי פרי: הדרים, תאנה, אגוז מלך, תמר ותות עץ  שנטעו הערבים שהתגוררו בכפר הקטן אשר היה במקום עד למלחמת ששת הימים. לצד הדרך, באזורים שהיו חשופים לאור השמש התפעלנו מהפריחה המרהיבה שכללה מעט רקפות ששרדו מהחורף ומרבדים של כרמליות ורודות.

נחל חרמון

נחל חרמוןנחל חרמון

נחל חרמון

נחל חרמון

במהלך הדרך עברנו את הגשר הרומי, והצטלמנו ליד הזרימה החזקה של נחל חרמון המהווה רבע ממימי הירדן.

נחל חרמון (הבניאס)

נחל חרמון (הבניאס)

הגשר הרומי בשמורת נחל חרמון

עברנו את התחנה ההידרואלקטרית שסיפקה חשמל לכפר הסורי בניאס ולא רחוק משם עצרנו להפסקת אוכל בסמוך לטחנת הקמח מטרוף, שם קנינו פיתות דרוזיות עם לבנה או עם שוקולד לנו ולילדים ושתינו קפה שחור עם הל כמסורת הדרוזים. הישיבה ליד תחנת הקמח נעימה מאד, לצד מפל קטן ויובל של הבניאס שהוסט לצורך הפעלת התחנה. כמו כן נכנסנו עם הילדים לתוך טחנת הקמח שהיתה פעילה עד לאמצע שנות השמונים ואשר שוקמה בשנים האחרונות, בה  הסברנו לילדים כיצד פעלה הטחנה בכוח המים שסובבו את הטורבינות אשר הניעו את אבני הריחיים שטחנו את הקמח.

טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון

טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון

טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון

טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון

טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון

טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון

טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון

טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון

מכאן המשכנו בהליכה לאורך המסלול, לאורך הנחל, בדרך לבריכת הקצינים הסורים.

בשמורת נחל חרמון

בשמורת נחל חרמון

ישבנו לצד בריכת הבטון שבנו החיילים הסורים להנאתם מעל למעיין החמים עין חילו. כיום לא ניתן להיכנס למים שכן הם משמשים כבית גידול ייחודי לדגים וחסרי חוליות שונים.

בריכת הקצינים הסורים ליד עין ח'ילו

בריכת הקצינים הסורים ליד עין ח'ילו

בריכת הקצינים הסורים ליד עין ח'ילו

בריכת הקצינים הסורים ליד עין ח'ילו

הדרך מהמעין ממשיכה לכיוון מפל הבניאס והשביל התלוי, מסלול מרהיב בפני עצמו. לאחר הפסקה נעימה לצד המעיין, חזרנו כמה מאות מטרים לאחור לעבר ארמון אגריפס השני, נינו של הורדוס אשר שלט בצפון הארץ מטעם הרומאים ובמהלך תקופה זו הרחיב ופאר את העיר פניאס ובנה את ארמונו המפואר, מהגדולים ומהמפוארים בארץ ישראל. עברנו בין שרידיו המפוארים של הארמון כשרועי מתפעל מתרשימי מבנה הארמון המפואר בשלמותו אשר ניצבו מול שריד הארמון הקדום.

ארמון המלך אגריפס השני בבניאס

ארמון המלך אגריפס השני בבניאס

ארמון המלך אגריפס השני בבניאס

ארמון המלך אגריפס השני בבניאס

ארמון המלך אגריפס השני בבניאס

ארמון המלך אגריפס השני בבניאס

ארמון המלך אגריפס השני בבניאס

לאחר מכן המשכנו בדרכנו לעבר היציאה ובדרך עברנו ליד שרידים עתיקים נוספים, כולל בית כנסת מהמאה האחת עשרה, שרידי הקארדו – רחוב השוק הראשי  מהתקופה הרומאית ומבנה קדום נוסף, שהיה מורכב ממבנים מתקופות שונות, בסיסו מהתקופה הצלבנית וקומתו העליונה נבנתה על ידי הסורים.

בית הכנסת בבניאס

שמורת נחל חרמון

מבנה קדום בן כמה שכבות בשמורת נחל חרמון

מכאן יצאנו מהשמורה ונסענו לארוחת צהריים, במסעדת בנג'ולינה הטובה שבסמוך לקריית שמונה, בה אנו מרבים לאכול.

הטיול עובר בין שני אתרים: מוזיאון בר דוד בברעם ובית הכנסת העתיק שבגן הלאומי ברעם שבסמוך לו נמצאת הכנסייה שהשתמרה על הריסות הכפר בירעם.

יצאנו לבקר בשני האתרים בשבת שחלה אחרי ראש השנה ולפני יום הכיפורים וסוכות. מזג האוויר באותו יום היה מאד חם, כך שטיול רגלי לא בא בחשבון וכן היינו לאחר טיולי ראש השנה ולפני טיולי סוכות, כך שחיפשנו משהו שלא כולל נסיעה ארוכה ושמשך זמן הסיור יחסית קצר, על מנת לאפשר לילדים זמן למשחקים בבית כפי שהם אוהבים.

 הגענו תחילה למוזיאון "בר דוד" הקרוי על שמם של התורמים משה וטובה בר דוד ומוקדש לקהילת יהודי בז'ז'ני שנספו בשואה. המוזיאון ממוקם בקיבוץ ברעם שבגליל העליון והינו מוזיאון לאמנות וליודיאקה. בקומת הכניסה של המוזיאון ישנם שני אולמות המוקדשים להצגת אוספי היודיאקה: חנוכיות, ספרי תורה, רימונים שמעטרים את התורה, פמוטים וכו'. אוסף קבוע נוסף מוצג בחדר קטן בקומה העליונה שמכיל פריטים ארכיאולוגיים מהאזור: כלי חרס וזכוכית, תכשיטים ופסלונים. בנוסף לאוספים הקבועים שציינתי ישנן תערוכות מתחלפות שמוצגות בקומת הכניסה ובאולם גדול בקומה העליונה. ביום שאנחנו ביקרנו הציגה התערוכה "כאן ועכשיו" של הצלם עדי נס בה הוצגו צילומים מסדרת אישים מהתנ"ך ומסדרת החיילים שלו. לצד הצילומים הוצגו יצירות נבחרות מאוסף בר דוד שהתכתבו עם הצילומים – תערוכה מרתקת. תערוכה נוספת שהוצגה היא תערוכה של הצייר שמואל טפלר. היינו עם הילדים והסבלנות שלהם להסתובב במוזיאון לא היתה רבה, ולכן בחרנו להתמקד במה שעשוי היה לעניין גם אותם: פריט היודיאקה והתערוכה של עדי נס בה יכלו לזהות בעזרת התיווך שלנו אירועים שלמדו עליהם בשיעורי תורה. במוזיאון ישנה גם קומה תחתונה הכוללת אגף לנוער וסדנאות ובחצר המוזיאון מוצגים פסלי ענק של יגאל תומרקין.

מוזיאון בר דוד

מוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם

מוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם

מוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם

מוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם

מוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם

מהמוזיאון המשכנו לביקור בבית הכנסת העתיק בברעם שממוקם במרחק של 2 ק"מ מהקיבוץ. בית הכנסת שוכן בגן לאומי המשתרע על ראש גבעה שגובהה 755 מטר ומשקיפה על פני הסביבה. בית הכנסת הינו מבנה מפואר עשוי אבני גזית גדולות. הוא נבנה בתקופת התלמוד, המאות ה-4 וה-5 לספירה, ומהווה עדות לקהילה היהודית שחיתה ושגשגה באזור. חזית בית הכנסת נשתמרה כמעט במלואה והיא כוללת שלושה פתחים כשהמרכזי ביניהם גדול ומפואר. השערים פונים לירושלים ומעוטרים בפיתוחי אבן מרשימים. בכפר היה גם בית כנסת קטן שממנו לא נותר כמעט שריד. המשקוף של בית הכנסת הקטן מוצג במוזיאון הלובר בפריז.

בית כנסת העתיק ברעם

בית כנסת העתיק ברעם

בית כנסת העתיק ברעם

בית כנסת העתיק ברעם

בית כנסת העתיק ברעם

בית כנסת העתיק ברעם

בשטח הגן הלאומי לא רחוק מבית הכנסת ממוקמת כנסיה ושרידים של הכפר הנוצרי מארוני בירעם. ראשיתו של הכפר במהלך המאה ה-16 כשלמקום הגיעה משפחתו של דאוד רישא, נוצרי מארוני, מלבנון ולאחר מכן הגיעו משפחות נוספות. במהלך מלחמת העצמאות בנובמבר 1948 נצטוו תושבי הכפר לעזוב את כפרם לתקופה של שבועיים עד סיום הקרבות. התושבים עברו ברובם לכפר ג'יש שממוקם במרחק של 4 ק"מ מבירעם בתקווה לשוב לבתיהם, אך הדבר לא קרה, למרות ששנתיים לאחר הפינוי בג"ץ הורה להחזיר את המפונים לבתיהם. הכנסייה נותרה שלמה והיא פעילה גם כיום. בזמן ביקורינו בקרה במקום משפחה נוצרית. אחת הנשים ניגשה אלינו בזמן שסיירנו בכנסיה וסיפרה לנו את סיפור משפחתה שנעקרה מהמקום וכן הוסיפה שבכל שבוע מתכנסים בני המשפחה שגרים בג'יש, חיפה ונצרת עילית במקום.

הכנסיה המרונית בברעם

הכנסיה המרונית בברעם

שרידי הכפר בירעם

הביקור בגן הלאומי ברעם מדגים את מורכבות החיים במדינת ישראל –שרידים של בית כנסת תלמודי שוכנים לצד שרידי כפר נוצרי ומבקרים יהודים ונוצרים שבים ומחפשים את עברם.

את הטיול סיימנו כהרגלנו במסעדת אל ליאלי שבכפר ג'יש, מסעדה מצויינת בה אנו מרבים לאכול כאשר אנחנו מטיילים באזור.

ארוחה טובה במסעדת ליאלי בג'יש

הכפר ג'יש (גוש חלב)

בראש השנה האחרון שחל בראשית ספטמבר 2015 קבענו לארוחת צהריים עם סבא וסבתא במדרחוב בזיכרון יעקב. כיון שמקום המפגש היה זיכרון חשבנו שנקדיש את הבוקר לטיול במקום. התכנית המקורית היתה לבקר במוזיאון העליה הראשונה ולאחר מכן להיפגש לארוחת צהריים. הגענו מכיוון רמת השרון ולשמחתנו הגדולה הדרך היתה פנויה, כנראה שבעקבות מזג האויר שהיה חם מאד ואחרי ימי האובך עם  ישראל החליט להישאר בבתים. מצאנו חניה סמוך למדרחוב והלכנו לכיוון המוזיאון, אלא שלהפתעתנו המוזיאון היה סגור. לא בדקנו את הענין מראש, היינו בטוחים  משום מה שהמקום יהיה פתוח, אך כאמור המוזיאון היה סגור.

היו לנו בערך שעתיים וחצי עד לארוחת הצהריים, התכנית שהכנו לא יכלה לצאת אל הפועל, ולכן היינו צריכים לקבל החלטה כיצד ממלאים את הזמן שהתפנה לנו. בסמוך למוזיאון נמצא בית הכנסת "אוהל יעקב" שנבנה בשנת 1886 על ידי אדמונד דה רוטשילד לזכר אביו יעקב רוטישלד. בית הכנסת בזיכרון היה בית הכנסת המפואר ביותר מכל בתי הכנסת במושבות הברון האחרות. אנחנו – מעין ונילי – עשינו רוטציה בכניסה לבית הכנסת היות והילדים פחות רצו להיכנס. כל אחד מאיתנו זכה להתפעל מיופיו של בית הכנסת, לחוות במעט את התפילה שהתקיימה, לשמוע את הזמירות ששרו החזן כשלצידו ילד צעיר ואף להאזין לתקיעת השופר. הרגשנו שאנו מוכנים להמשיך ולשהות בבית הכנסת, אך כאמור הילדים היו פחות בענין ועל כן הלכנו ל"גן טיול" שממוקם מול בית הכנסת.

"גן טיול" ניטע על ידי פרנסיס דיגור, אחד מפקידי הברון, בין השנים 1886-1888 וכלל צמחים שונים ועצי נוי. בשנים האחרונות הגן שופץ ונוספו לו מגרש משחקים הכולל מגוון מתקנים, בריכת נוי וספסלי ישיבה. מבחינת הצמחיה השתמרו בגן עצי הפיקוס וכן עץ הזית שנטע הברון רוטשילד בשנת 1913 בעת ביקורו במקום.

גן טיול בזכרון יעקב

גן טיול בזכרון יעקב

הילדים נהנו מאד מהמתקנים בגן ונתנו להם מספר ארכות של 5 דקות עד שהמשכנו לתחנה הבאה – גני הנדיב שממוקמים דרומית לזיכרון יעקב. ההגעה לגני רמת הנדיב כרוכה בנסיעה קצרה של בערך 10 דקות. בכניסה לגנים ישנה חניה גדולה ומסודרת. הגנים משתרעים על פני שטח רחב מאד וכוללים מספר מתחמים: גן הורדים שבו ישנו גם פסל בדמות אשה החובקת שעון שמש, גן המפלים, גן הריחות ועוד. במרכז הגן ממוקמת אחוזת הקבר בה נקברו הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו בתיה שהובאו בשנת 1954 לקבורה מחודשת בישראל. מהגן ישנה תצפית מאד יפה לעבר הים.

גני הנדיב בזיכרון יעקב

גני הנדיב בזיכרון יעקב

גני הנדיב בזיכרון יעקב

גני הנדיב בזיכרון יעקב

גני הנדיב בזיכרון יעקב

גני הנדיב בזיכרון יעקב

בכניסה לגני הנדיב נמצא מרכז מבקרים הכולל חנות בה ניתן לרכוש מוצרים שונים, חוברת פעילות לילדים עם משימות הקשורות למקום וכן ניתן לקבל בה מידע על אפשרויות הטיול באזור. בסמוך לחנות ישנו אולם שבו מוקרן כל חצי שעה סרט באורך של רבע שעה המספר על משפחת רוטשילד והנעשה ברמת הנדיב. כמו כן ישנו במקום מזנון ושירותים מרווחים ונקיים. מול מרכז המבקרים וגני הנדיב משתרע פארק רמת הנדיב הכולל בתוכו מספר מסלולי הליכה, כשכל אחד מהמסלולים מסומן בצבע אחר. בביקור אחר במקום בפסח 2015 בחרנו את אחד המסלולים ונהנו מהליכה בחורש הכולל פריחה אביבית מרהיבה ותצפיות מקסימות לכיוון הים. בסיום אותו ביקור הלכנו לגן משחקים הצמוד לפארק וכולל מתקני עץ.

מסלול הליכה בפארק הנדיב

מסלול הליכה בפארק הנדיב

מסלול הליכה בפארק הנדיב

מסלול הליכה בפארק הנדיב

מסלול הליכה בפארק הנדיב

בסיום הביקור בגני הנדיב ולאחר שצפינו בסרט על הברון רוטשילד הגיעה השעה בה קבענו להיפגש לארוחת צהריים. אכלנו במסעדה הסינית צ'אנג מאי, שנמצאת במדרחוב. המסעדה טעימה מאד והמחירים סבירים. בסיום הארוחה הסתובבנו מעט במדרחוב היפה של זיכרון יעקב וקינחנו בגלידה.

זיכרון יעקב

זיכרון יעקב

טיולים נוספים בסביבה: 

טיול בנחל התנינים ובשמורת נחל המערות

טיול בשמורת הבונים – חוף יפהפה, מפרץ צדפים ומערה כחולה

ביקור במחנה המעפילים בעתלית

ביקור בשמורת חי בר כרמל

טיול אביבי בכרמל

באחת השבתות שבתחילת חודש ספטמבר קבענו עם חברים להיפגש ברמת הגולן. ידענו שאנו רוצים לטייל, אך היו שתי מגבלות: ראשית מזג האוויר בתקופה זו עדיין חם וכן לחברים יש תאומים כמעט בני שלוש, כך שהליכה רגלית ארוכה לא מתאימה בשלב זה. החלטנו לטייל בשני אתרים שיש בהם ענין מחד היות ויש גם ילדים גדולים יותר , שאינם דורשים הליכה רבה בשל המגבלות שתיארתי מאידך וכן ושהנסיעה ביניהם אינה ארוכה וכך בקרנו תחילה בהר בנטל ולאחר מכן בג'ובה הגדולה.

הר בנטל –  ההר הוא חלק מהר געש כבוי בצפון מזרח רמת הגולן. פסגתו מתנשאת לגובה 1171 מ' והוא שוכן ממערב לעיר הסורית קוניטרה. למרגלותיו שוכן קיבוץ מרום גולן. בפסגת ההר מצוי מרכז מבקרים של המועצה האזורית גולן הכולל מוצב צה"לי שאינו בשימוש כיום ועמדת הסברה אוטומטית. המוצב הצה"לי מכיל תעלות קשר ובונקר חפור באדמה. בעבר ניתן היה להיכנס לבונקר כיום הוא סגור. מהפסגה יש תצפית מרהיבה לעבר סוריה, מורדות החרמון ורמת הגולן.

בזמן הביקור שמענו היטב את היריות מסוגי נשק שונים מכיוון סוריה בשל מלחמת האזרחים המתחוללת בה. כמו כן פגשנו שני חיילים אוסטרים שמסופחים לאו"ם והם שוהים כעת ברמת הגולן, אך חלק מחבריהם משרתים בסוריה. עם אחד מהשניים דברנו והוא ספר לנו שהוא משרת באזור כבר תקופה ארוכה. בעבר הוא שרת בסוריה כשהמצב שם היה רגוע יותר, אך כעת הוא שמח שהוא מוצב בצד השני של הגבול – בישראל. לאחר הביקור הילדים היו רעבים ואנו הרגשנו שזה זמן מתאים לשתות קפה ולאכול דבר מה בבית הקפה "קופי ענן" שממוקם בצמוד למוצב. בדרך מהחניה לפסגה עוברים לאורך פסלי הפלדה של הפסל יופ דה יונג, חבר קיבוץ מרום גולן.

בסמוך לחניה ניצב דוכן של דרוזי המתגורר בכפר מסעדה. המוכר סיפר כי עבד בעבר כמורה וכמדריך מורים וכיום הוא מכין מטעמים שונים ומוכר אותם. אנו קנינו דבש דובדבנים עם טחינה, כדורי לאבנה ותפוחים ובמשך מספר ימים התענגנו בבית על הטעמים.

מהר בנטל נסענו צפונה כ-15 דקות לכיוון הג'ובה הגדולה שממוקמת ביער אודם. יער אודם הוא יער אלונים טבעי שבתוכו התגלתה תופעה געשית המכונה "ג'ובה". המלה "ג'ובה" לקוחה מערבית ופירושה הוא בור. המסלול לג'ובה הוא מסלול מעגלי קצר היוצא ממגרש חניה מסודר. הג'ובה עצמה היא מעין מכתש קטן. קוטרה של ג'ובה זו הוא 250 מ' ועומקה כ-60 מ'. בתוך הג'ובה עצמה גדלה צמחיה עבותה.

ישנן שתי תיאוריות רווחות לגבי הדרך בה נוצרו הג'ובות וביניהן הג'ובה הגדולה. על פי התיאוריה הראשונה גז וולקני נפלט מהעומק וגרם להתפוצצות ללא לבה. התיאוריה השניה גורסת כי מים חלחלו בשכבה התת קרקעית ויצרו חללים בסלע. במשך הזמן התקרה שנוצרה מעל חללים אלו קרסה ונוצר שקע. המסלול מוביל את המטיילים לשפתה של הג'ובה. המסלול מסודר והיות והוא מיוער ישנו צל שמאפשר מספר רגעים של מנוחה. אנחנו ניצלנו את מזג האוויר הנעים ופטפטנו בעוד שהילדים התרוצצו להם. לאחר מכן נסענו לכפר מסעדה הסמוך וקינחנו בארוחת צהריים טובה במסעדת השלום.

ברחוב הראשי בכפר ניתן למצוא עוד מסעדות רבות המגישות פלאפל, סלטים, חומוס, לאבנה ובשרים למי שמעוניין.  כמו כן ברחוב הראשי ישנן קונדיטוריות בהן ניתן לקנות הביתה בקלוואות וכנאפה. נילי קנתה באחת מהן שתי חבילות מלאות במיטב מטעמי החנות כדי לכבד את חברינו שהגיעו אלינו לביתנו לאחר הטיול. בהמשך השבוע נשאר לנו עוד הרבה טעם טוב ומתוק מהטיול.