כיצד להגיע ממקום למקום ביפן?

Leave a comment Standard

הנסיעות ביפן היו עבורנו חלק בלתי נפרד מחווית הטיול שלנו ביפן הודות למערכת התחבורה ביפן שהיא מהמתקדמות בעולם. מערכת התחבורה ביפן מאפשרת הגעה ממקום למקום ברחבי יפן בקלות במהירות  באמצעות מערכות כבישים, מנהרות וגשרים מהמפותחים בעולם, מערכת תחבורה ציבורית מהמתקדמות והיעילות ביותר בעולם לצד האפשרות להשכרת רכב בכל מקום.

לאור נסיוננו בשני טיולים שערכנו ביפן, העלינו כמה טיפים מועילים בנוגע לשימוש באמצעי התחבורה השונים לטיול ביפן.

כאשר מדובר בנסיעות בינעירוניות ארוכות, בין הערים המרכזיות של יפן, נוח מאד להגיע ממקום למקום באמצעות רשת הרכבות שתדירותן גבוהה, רמת הדיוק הגבוהה שלהן היא מהידועות בעולם ומהירותן הגבוהה מאפשרת לגמוע מרחקים גדולים בזמן נסיעה סביר. כך למשל זמן הנסיעה ברכבת מטוקיו לקיוטו עומד על 2:51 שעות לעומת 4:51 שעות ברכב  ו – 8:20 שעות באוטובוס. מחיר הנסיעה באמצעי התחבורה השונים עולה בהתאמה למהירות הנסיעה למשל 150 דולר לנסיעה ברכבת, 70 דולר, 80 דולר לנסיעה ברכב ו 70 דולר לנסיעה באוטובוס.

נסיעה ביניעירונית ברכבת היא הדרך המהירה ביותר ובטיול קצר היא חוסכת זמן יקר של הטיול והנסיעה הנוחה מאפשרת להגיע מיעד ליעד רעננים הרבה יותר מאשר לאחר נסיעה ארוכה באוטובוס או לאחר נהיגה מייגעת ברכב שכור והצורך למצוא מקום חנייה יקר בעיר. מחיר היעילות של הרכבות הוא העלות הגבוהה של מחיר נסיעה בודדת שיכול להגיע למאות דולרים למשפחה, לעומת סכום נמוך בהרבה כאשר שוכרים רכב ליום במחיר של כמה עשרות דולרים בלבד למספר נפשות (בהתאם לסוג הרכב כמובן).

כדי להוזיל את מחיר הנסיעה היקר ברכבות מומלץ מאד לבחון את אפשרות הרכישה של JAPAN PASS, כרטיס המאפשר לתייר זר נסיעה חופשית למשך 7, 14 או 21 יום ברשת הרכבות JR, כולל רכבות השינקנסן המהירות ובאמצעי תחבורה נוספים השייכים לרשת JR כמו למשל: קו Yamanote שמקיף את טוקיו, מערכת האוטובוסים בהירושימה והמעבורת מהירושימה למיאג'ימה.

img_2651

עלות הג'פן פס –   271/432/552 דולרים למבוגר בהתאמה למספר הימים בחבילה ובהנחה של 50 אחוז לילד יש לרכוש מראש עוד לפני הנסיעה. לאחר ההזמנה מקבלים שובר שאותו מציגים בתחנת הרכבת ביפן כדי לקבל את הפס עצמו. שימו לב כי הפס מתחיל לפעול מרגע החתמתו בתחנת הרכבת לפי מספר הימים.

על מנת להוזיל את עלויות רכישת הפס מומלץ לרכוש אותו ישירות דרך אתר  JAPAN PASS ולא באמצעות אתרים מתווכים שייגבו מכם עמלה. כדאי לבדוק באתר הJAPAN PASS  אלו קווים ואמצעי תחבורה נכללים ברשת  רכבות JR  והאם הם מתאימים לתכנית הטיול, כך למשל ישנם ביפן קווים פרטיים שאינם כלולים בJR, למשל הנסיעה מטוקיו לניקו המופעלת על ידי רשת הרכבות Odakyu

מומלץ מאד לבדוק אם רכישת הפס משתלמת באמצעות השוואה בין עלויות הנסיעות ביפן בלי פס או עם הפס באמצעות אתר Rome2rio . שימו לב! לא תמיד משתלם לרכוש את JAPAN PASS, שכן עלותן של מספר מצומצם של נסיעות בינעירוניות יכולות להיות זולות יחסית לרכישת הפס.  כמו כן יש לקחת בחשבון שאם נוסעים ביפן עם ילדים עד גיל 6, הילדים פטורים מתשלום נסיעה במערכת הרכבות. כך למשל, בטיול הראשון שלנו ביפן בו התמקדנו בטוקיו, טקיאמה ובקיוטו וטיילנו עם שני ילדים קטנים מתחת לגיל שש, עשינו חישוב כי לא משתלם לנו לקנות את הפס.

אם החלטתם לרכוש את ה JAPAN PASS מומלץ מאד לתכנן את הטיול כך שעלותו תהיה הנמוכה ביותר. כך למשל, בטיול בן 21 יום ביפן ניתן להתחיל או לסיים את הטיול בשהות באחת הערים הגדולות, בהן אין צורך לעשות שימוש ב –  JAPAN PASS וכך ניתן יהיה לרכוש את ה JAPAN PASS  ל 14 יום בלבד ולבלות עוד שבוע בעיר אחת בתחילת הטיול או בסופו למשל בטוקיו או בשתי ערים, למשל 4 ימים ראשונים בטוקיו שלאחריהם נתחיל לנצל את ה –  JAPAN PASS ושלושה ימים אחרונים באוסקה ללא הפס. אם ברצונכם לנסוע באמצעות השינקנסן (Bullet Train), מומלץ להזמין מראש את מקומות הישיבה ברכבות אלו מבעוד מועד באחת מתחנות הרכבת.

נוסף ל – JAPAN PASS ישנן חבילות תחבורה אזוריות נוספות למשל NIKKO PASS הכולל נסיעה הלוך ושוב מתחנת אסקוסה שבטוקיו לניקו, שימוש חופשי למשך יומיים באוטובוסים המקומיים לביקור באתרי התיירות בניקו והנחה עבור מחירי הכניסה באתרים אלו. כרטיס זה שעלותו למבוגר 2600 יין ולילד 1300 יין, יחסוך לכם לא מעט כסף.  חבילה משתלמת נוספת היא  Hakone Free Pass המאפשרת נסיעה הלוך וחזור מ/אל תחנת שינג'וקו שבטוקיו להקונה כולל נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה בהאקונה וכניסה בחינם או בהנחה לאתרים השונים ברחבי האקונה למשך יומיים או שלושה במחיר של 5500/5000 יין למבוגר  ו – 1500/1750 יין לילד ליומיים/שלושה. מומלץ לבדוק חבילות נוספות באתר רשת הרכבות Odakyu או באתר רשת הרכבות JAPAN RAIL.

לצד היתרון  המשמעותי של שימוש ברשת הרכבות היפנית, כשמדובר בנסיעות לאזורים כפריים ולשמורות טבע מרוחקות מריכוזי האוכלוסייה, יש לרכב שכור יתרון על פני תלות ברכבות ובאוטובוסים המקומיים. במקרה שתחליטו לשכור רכב, קחו בחשבון כי הנהיגה ביפן היא בצד שמאל, הנסיעה בכבישי האגרה יקרים יחסית וכי יש הקפדה על חוקי הנהיגה הכוללים מהירות של עד 100 קמ"ש בלבד.  מומלץ לבדוק אם מחיר השכרת הרכב כולל תו של ETC , מנוי לכבישי האגרה שחוסך עמידה בתורים בכניסה וביציאה מכבישי האגרה ובעיקר יחסוך לכם כשלושים אחוזים מעלות אגרת הנסיעה בכבישי האגרה.

כשמדובר בנסיעות עירוניות מומלץ ביותר לעשות שימוש ברשת הרכבות התחתיות בערי יפן המרושתות בתחנות  או באוטובוסים המקומיים שתדירותם גבוהה ורמת הדיוק שלהם עומדת על שניות בודדות מהמועד הנקוב.

כאשר אתם עמוסי תיקים, למשל במעבר מעיר לעיר, המעבר מתחנת הרכבת הבינעירונית לתחנת הרכבת התחתית או לתחנת האוטובוס יכולה להיות כמה מאות מטרים ואף למעלה מכך. במקרה זה מומלץ לוותר על ההליכה ולעשות שימוש במונית. עלות מונית בעיר אינה מאד יקרה ועומדת על כ 15 דולר ל 10 דקות נסיעה, מחיר משתלם במיוחד כשמדובר במספר אנשים או במשפחה החולקת את אותה המונית.

משדה התעופה ואליו ניתן לעשות בכל הערים ביפן שימוש בשאטלים – אוטובוסים היוצאים מנקודות שונות ברחבי העיר או באמצעות קווים מיוחדים של הרכבת.

 

פוסטים נוספים שכתבנו על יפן: 

מחירים ועלויות של הטיול ליפן, קיץ 2016

היכן ומה כדאי לקנות ביפן? 

מקומות לינה מומלצים ביפן

קישורים מומלצים לקראת טיול ביפן

מסלול טיול משפחתי ביפן קיץ 2009

מסלול טיול משפחתי ביפן 2016

מסלול טיול שמונה ימים בטוקיו 2016

מה לעשות מחוץ למסלול המטיילים השחוק ביפן?

 

Japan Rail Passes - Book Online

מודעות פרסומת

טוקיו מ א' – ת': ממשיכים מ – ב' ועד ה'….

Leave a comment Standard

לאחר הפוסט הקודם של טוקיו מא' – ת': מתחילים עם האות א' שכללה לא מעט מילים, אנחנו ממשיכים עם מושגים ומקומות בטוקיו המתחילים באותיות ב' ועד ה'….

בניין סוני ממוקם ברובע גינזה. בבניין זה ביקרנו גם בביקורנו הקודם ביפן, מתוך הנחה שגם הפעם נמצא את מיטב החידושים הטכנולוגים של סוני. בניין סוני נבנה כבר בשנת 1966 כמבנה אדריכלי פוסט מודרני על ידי האדריכל היפני יושינובו אשיארה והוא כולל 6 קומות. עלינו במעלית לקומה השישית והתחלנו את הביקור במיצג מולטימדיה ולאחר מכן ירדנו קומה אחר קומה, צפינו והתנסינו במוצרים החדישים ביותר של סוני, אותם גם ניתן לרכוש במקום: מצלמות, אוזניות, מכשירי שמע, מערכות קול וטלוויזיות, מקרנים ועוד…. ביקור חובה לכל חובבי הגדג'טים.

בירה יפנית טובה ליוותה חלק גדול מהארוחות שלנו ביפן. הבירות זולות יחסית, כשלושה דולרים לבקבוק וטעמן עשיר. ישנם ביפן מספר מותגי בירה ושניים מהן, אסהי וקירין שולטים בשוק. שני המותגים וותיקים מאד ונוסדו עוד בסוף המאה התשע עשרה. בארוחות הערב, ישבנו לעיתים קרובות לצד חבורות של יפנים שסיימו את יום העבודה וסיימו אותו ביחד עם החברים בשתיית בירה ולעיתים קרובות עד לשוכרה.

20160730_181716

בירה ספורו

גינזה היא שכונה ברובע צ'ואו, הנחשבת לאחד האזורים היוקרתיים ביותר בטוקיו עם מבנים אדריכליים פוסט – מודרניים. זכרנו את גינזה מביקורנו הקודם ביפן וגם הפעם החלטנו לבקר ברובע. תחילה בביקור בבניין סוני ולאחר מכן הסתובבנו ברחובות שהיו מלאים במסעדות, בתי קפה, חנויות אלקטרוניקה כולל אולם תצוגה גדול של אפל, מיטב חנויות המעצבים היוקרתיים: כריסטיאן דיור, ורסצ'ה, גוצ'י, שאנל ועוד…. באזור זה מספר בתי כל בו גדולים וותיקים: סייבו (Seibu), וואקו (Wako) ומיצוקושי (Mitsukoshi). נכנסנו למיצוקושי , התהלכנו בין המותגים והתפעלנו הם מהמוצרים והן מהמחירים הגבוהים.

דיסני לנד טוקיו היה אחד משיאי הטיול הנוכחי שלנו ביפן  כמו בטיול הקודם. זהו העתק של הפארק האמריקאי בשילוב עם התרבות היפנית. מעבר לכיף שפארק כמו דיסני לנד טוקיו מאפשר עם כל המתקנים ההופעות המהוקצעות והמצעדים של כוכבי דיסני, התפעלנו יותר מכל מהאופן שבו היפנים מגיעים לבושים לפארק. ניכר שרבים מהם, ילדים ומבוגרים, מתכוננים היטב לקראת הביקור ומגיעים עם תלבושות מושקעות ותואמות אחד לשני, חליפות מלחים, חולצות ואביזרים עם כוכבי דיסני. שהינו בפארק כמעט יום שלם, למרות החום הרב והשמש הקופחת של הקיץ היפני.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הא'ציקו הוא שמו של כלב מסוג אקיטה שהפך לגיבור טוקיו וביפן בכלל כסמל לנאמנות הכלב לבעליו.

היה זה כלבו של פרופסור באוניברסיטת טוקיו אשר נהג ללוותו מדי בוקר אל תחנת הרכבת ברובע שיבויה ולקבל את פניו בשובו. בחודש מאי 1925 מת הפרופסור בעת הרצאה באוניברסיטה אך הכלב שנמסר לאחר מכן למשפחה אחרת המשיך להתייצב מדי יום בתחנת שיבויה וחיכה לשובו של בעליו. לאחר מותו של הכלב הוצב בשנת 1934 פסלו של האצ'יקו בכניסה לתחנת שיבויה. יחד עם יפנים רבים גם אנחנו עמדנו בתור כדי להצטלם עם הפסל המפורסם.

%d7%94%d7%90%d7%a6%d7%99%d7%a7%d7%95

הלו קיטי הוא אחד מהמותגים היפנים. חנויות הלו קיטי פזורות במקומות רבים בטוקיו וביפן  בכלל. פקדנו חנויות רבות היות ונעה נהנתה לבלות בהן וכך גם אנחנו נהננו לראות את שלל המוצרים של מותג זה ואת העיצוב של החנויות.

 

היכנסו לפוסטים נוספים שכתבנו בעקבות הטיול שערכנו ביפן בקיץ 2016. 

קראו גם  – עלות טיול משפחתי ביפן, קיץ 2016.

מחפשים מלון בטוקיו? מלון פוקודיה – מלון מסורתי, מומלץ במיוחד, ממוקם בסמוך לרובע שיבויה.

האקונה: מחפשים את הר פוג'י…

Leave a comment Standard

הגענו להאקונה לאחר נסיעה מייגעת מניקו. נסיעה זו כללה מספר החלפות של רכבות. תחילה הגענו לתחנת אדווארה, שם רכשנו פס ליומיים נסיעה בכל אמצעי התחבורה באזור האקונה והמשכנו בדרכנו לכיוון האקונה. כשסוף סוף הגענו לתחנת גורה, התחנה המרכזית בהאקונה, לקחנו את הפוניקולר (קרון שנגרר באמצעות כבל) שמוביל מתחנת גורה לתחנת סונזן המהווה את השלב הראשון בנסיעה המעגלית באמצעי תחבורה שונים בדרך לתצפית על הר פוג'י. אנחנו עצרנו באחת התחנות באמצע הדרך והגענו למלון שהזמנו מותשים ורעבים. המלון אותו הזמנו דרך הבוקינג היה מלון  Tabibito no Yado e – Rooms אשר התברר כבחירה מעולה. היתה זו דירה קטנה ומתוחזקת היטב שכללה מטבחון, פינת אוכל ושני חדרים.  מלו זה זכה על ידי כולנו בתור המלון הטוב ביותר בו ישנו ברחבי יפן מכל הבחינות: ניקיון, שירות, מיקום ומחיר. כששאלנו היכן ניתן לעשות כביסה הציעו לנו בעלי המלון לתת להם את הכביסה ותוך מספר שעות הכביסה היתה מוכנה ללא כל תשלום.

20160801_174148

הזנת כיתוב

מלון  Tabibito no Yado e – Rooms

אחד הדברים שהפתיעו אותנו הוא שלמרות שהאקונה הוא אזור מתוייר מאד, עשיר בבתי מלון ובתי הארחה, שפע של מוזיאונים ואונסנים וכמובן גולת הכותרת היא התצפית על הר פוג'י, הרי שבמרכז האקונה כמעט ולא ניתן למצוא מסעדות ועוד יותר פחות משעות אחר הצהריים. אחר מספר שיטוטים והרבה הכלה של הילדים שהיו רעבים, עייפים וחסרי סבלנות הצלחנו למצוא בשלב הראשון מול מוזיאון החרקים חנות של רשת 7/11 בה רכשנו כמה מוצרים לארוחת בוקר במלון. מעבר לכך מצאנו ברחוב סמוך המוביל לתחנת גורה מספר בתי קפה ובאחד מהם מצאנו פיצריה מצויינת כולל פנקייק במחיר מעט מופקע אבל לנוכח הרעב היינו מוכנים לשלם הרבה.

לאחר מכן מצאנו לא רחוק מתחנת הרכבת, מסעדה שהיתה ממוקמת באחד מבתי המלון הסמוכים ובה הזמנו מקום לארוחת הערב. היתה זו מסעדה יפנית מצויינת ובמחיר סביר מאד למרות שהיתה ממוקמת בבית מלון. כשהגענו למקום בערב חיכה לנו אחד המלצרים בחוץ וקיבל את פנינו. למחרת רועי הכין לכולנו ארוחת בוקר מצויינת באמצעות המוצרים שקנינו יום קודם.

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו מוקדם יחסית לסיבוב התצפית המפורסם בתקווה לראות את הר פוג'י. תחילה טיפסנו עוד מספר תחנות בפוניקולר שהיה סמוך למלון בו ישנו עד לתחנת סונזן (Sounzan) שממנה יוצא הרכבל לנקודת התצפית מפסגת אווקדאני בגובה של 1100 מטרים בלוע הקדום של הר הגעש Kamiyama.

מכיוון שמזג האוויר בלילה היה גשום חל עיכוב ביציאת הרכבל ולכן הציעו לנו לקחת אוטובוס שאף הוא היה כלול במסגרת הפס של אזור האקונה. האוטובוס הוביל אותנו במקום הרכבל עד לאווקדאני (Owakudani). באווקדאני קיבל את פנינו ריח חזק של גופרית, כתוצאה מהפעילות הגעשית בהר זה ובסביבתו ולכן קודם כל נכנסנו למרכז המבקרים ושם קנינו לנעה מגבת קטנה כדי לכסות את האף מפני הריח החזק. בהזדמנות זו גם קנינו שלוש ביצים שחורות שמהוות את אחד מסמלי המקום. ביצים אלו בושלו בבוץ הוולקני הכהה המבעבע באזור זה. לאחר שאכלנו מהביצים הטעימות המשכנו בביקור באתר. מנקודת התצפית יכולנו להבחין בנקודות רבות מהן נובע העשן הוולקני. מכיוון שהפעילות הוולקנית היתה מוגברת בעת הביקור, מסלול ההליכה הקצר באזור אווקדאני היה חסום למבקרים. לפיכך הסתפקנו בנקודת התצפית לעבר ההרים בסביבה ובעיקר לעבר מוקדי פליטת העשן הוולקני שלרגלי מרכז המבקרים.

לאחר מכן המשכנו בנסיעה של כרבע שעה ברכבל עד לתחנת טוגנדאי שלחוף אגם אשי. במהלך נסיעה זו ניסינו ללא הצלחה למצוא בין העננים שכיסו את השמים סימנים להר פוג'י אך רק יכולנו לדמיין כיצד נראה ההר.

ממרכז המבקרים שלחוף אגם אשי, יצאנו לשיט בן חצי שעה באגם על ספינה דמויית ספינת שודדים. לאורך השיט המשכנו לחפש סימנים להר פוג'י אך ללא הועיל. עם זאת נהננו מאד מהשיט וממראות האגם כשברקע ההרים המיוערים, מספר עיירות וכפרים קטנים וסירות ששייטו על פני האגם.

לאחר שהגענו לקצה האגם חזרנו אל האקונה באוטובוס אל אזור המוזיאון הפתוח של האקונה. לאחר ארוחת צהריים טובה התחלנו בביקור במוזיאון הייחודי. המוזיאון הפתוח הוא גן  פסלים ענק וטופח מאד שנפתח בשנת 1969 ומשתרע על פני שטח גדול מאד בתוך לוע הר געש קדום, מוקף בהרים וגבעות ירוקות. המוזיאון הפתוח כולל פסלים מרשימים של מיטב הפסלים בעולם: הנרי מור, גרקו, מדרדו רוסו ואפילו כולל פסל של יגאל תומרקין. בנוסף, ביקרנו בתוך המתחם בתצוגת הקבע של מבחר מציוריו ופסליו של פיקאסו בו הילדים גילו עניין רב ושאלו שאלות רבות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בנוסף לכך נכנסנו למבוך שגם הצלחנו לצאת ממנו,  מעל לקפיטריה ביקרנו בתצוגה של אמנים יפניים ובמתחם סמוך מעין והילדים טבלו רגליהם באונסן רגליים.

לקראת סיום הביקור, ביקרנו במתחם השעשועים שבמרכזו היה פסל הבנוי מצורות גיאומטריות שקופות שהילדים נהנו לשחק בתוכו.

בסיום הביקור נכנסנו לחנות המוזיאון שכמו המוזיאון כולו, כוללת מזכרות ומוצרים מעוצבים מקוריים ומעוררי השראה ועניין עבור כולנו.  סיימנו את הביקור לאחר כמה שעות ביקור במוזיאון, עם תחושת הנאה רבה מחוויה מיוחדת ובלתי נשכחת עבור כולנו.

האקונה היתה התחנה האחרונה שלנו באזור שקט וטובל בטבע לפני הגעתנו לטוקיו. את הר פוג'י אמנם לא ראינו אך האקונה בהחלט שווה ביקור גם מבלי לראות את ההר, בזכות כל מה שראינו וחווינו.

היכנסו לטיולים נוספים שעשינו ביפן במהלך קיץ 2016.:

ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה, כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

טוקיו מא – ת: חלק א…

ניקו – ביקור במקדשים ובפארק הלאומי

Leave a comment Standard

אחרי נסיעה של כארבע שעות, שכללה מספר החלפות של רכבות, הגענו לעיירה ניקו. כבר עם ההגעה לתחנת הרכבת הקטנה והציורית אפשר היה להתרשם  שהגענו לעיירה קטנה. מכיוון שהמלון שהזמנו היה מרוחק מתחנת הרכבת קבעו עם בעל המלון שיאסוף אותנו מהתחנה. תחנה זו שנבנתה בשנת 1915 היא יצירה ארכיטקטונית של ממש.

20160731_091226

תחנת הJR בניקו

מכיוון שהיה לנו זמן עד לשעה ארבע אחה"צ, המועד שקבענו עם בעל המלון הלכנו מספר מאות מטרים לכיוון תחנת הרכבת המקומית אשר בסביבתה יש מספר מלונות, מסעדות וחנויות. מצאנו מסעדה עם אוכל יפני וסיני נהדר ואפילו פיצה מצויינת, לאחר מכן הילדים אכלו תותים טריים שקנינו באחת החנויות וקינחנו בקונדיטוריה מקסימה ששכנה בצמוד לתחנת הרכבת עם קפה  ועוגות גבינה מעולות.

חזרנו לכיוון תחנת הרכבת של הJR , רכשנו את הפס ליומיים בתחבורה הציבורית ברחבי ניקו והמתנו לבעל המלון. סביב ארבע, הגיע צ'רלס בעל מלון טדי ביר בו שהינו במהלך הביקור בניקו. דבר ראשון הוא פנה אלינו בעברית עם "מה נשמע" ואז סיפר לנו שלמעשה הוא חי באילת בתור ילד. הוא נקלט לישראל כפליט מביאפרה שבניגריה, לאחר המצור וההרעבה שעברו הנוצרים על ידי המוסלמים. לאחר מכן עבר צ'רלס גילגולים רבים, נישא לאשה יפנית ולפני מספר חודשים רכש את המלון בניקו. בימים הבאים בהם התארחנו במלון יצא צ'ארלס מגדרו כדי להנעים את זמננו, הסיע אותנו למרכז העיר והציע לנו טיולים בסביבה וסיפר על האהבה שלו לישראל ושאפילו היה רוצה בעתיד לחזור לגור בישראל ושילדיו ישרתו בצה"ל. בשעות הערב יצאנו לארוחת ערב אך כפי שנאמר לנו מראש על ידי ישראלים שפגשנו במצטומוטו, רוב המסעדות והחנויות בניקו נסגרות סביב השעה חמש. הצלחנו למצוא מסעדה פתוחה שהתבררה כמסעדה יפנית וקוריאנית מצויינת בשם Hino Kuruma, בה אכלנו גם בימים הבאים בשעות הערב.

למחרת יצאנו ליום טיול במתחם המקדשים המהווה אתר מורשת עולמית. נסענו באמצעות הפס הדו יומי באוטובוס המעגלי שעצר בתחנות שונות בעיירה ובמתחם המקדשים. בדרך חלפנו על פני גשר שינקיו (Shinkyo Bridge), גשר עץ אדום ומרשים שעובר מעל נהר דאייה במקום בו לפי האגדה חצה לפני 1200 שנים הנזיר הבודהיסטי שודו שונין את הנהר על גבם של שני נחשים ענקיים והקים את המקדש הראשון בניקו שהפכה למרכז רוחני לבודהיזם ולשינטו.

20160730_131748

גשר שינקיו, ניקו

Shinkyo Bridge

הגשר המקורי נבנה בשנת 1636 לשימושם של השוגון ושליחי הקיסר בלבד אך הוא נהרס בשיטפון והגשר הנוכחי נבנה מחדש בשנת 1909 ומהווה את אחד מסמלי העיירה המפורסמים. בסמוך לגשר שינקיו נמצא מתחם המקדשים בו בחרנו לבקר בשלושה מהם. המקדש הראשון בו ביקרנו היה מקדש רינו ג'י (Rinnoji) –  המקדש הבודהיסטי הראשון שהוקם בניקו בשנת 766 שבמרכזו שלושה פסלים מצופים זהב. חלקים רבים במקדש מרשים זה היו סגורים בשל שיפוץ גדול שעבר המקדש העתיק בזמן שביקרנו אך במסגרת זו ניתן היה לטפס במעלה המקדש עד אל מעל הגג ולצפות בעבודות השימור של המקדש.

מכאן המשכנו למקדש המפורסם של ניקו – מקדש טושו גו (Toshogu Shrine) שנבנה במחצית המאה ה – 17. מתחם המקדש כולל מספר מתחמי מקדשים ומבנים שהוקמו על מנת להכיל את המאוזוליאום של טוקוגאווה איאיאסו, מייסד שוגונות טוקוגאווה.

במתחם זה ראינו  את התבליט המפורסם של שלושת הקופים: זה שאינו רואה, זה שאינו שומע וזה שאינו מדבר.  קופים אלה מסמלים לפי המסורת הסינית את הפתגם שטבע קונפוציוס שמשמעו: אל תדבר רוע, אל תראה רוע ואל תראה רוע.

20160730_102759

כן ראינו במתחם תבליט מפורסם מאד נוסף של "החתול הישן". החתול נחשב ביפן לחיה בעלת מעמד מיוחד. לפי האגדות, אחד מקיסרי יפן או מהסמוראים עבר יום אחד ליד חתול שנראה כאילו הוא מנופף לו. האציל פירש את תנועת החתול כאות, והתקרב אליו. אז הבחין שבמסלול המקורי שבו צעד הייתה מלכודת שהונחה עבורו. מאז נחשבו החתולים לבעלי חיים נבונים ולרוחות מביאות מזל.

20160730_104023

בבתים ובמקדשים יפניים רבים נמצאות דמויות של חתול שכפו מורמת כאילו הוא מנופף. בובות מעין אלו שנקראות בשם "מנקי נקו" בדמות זו נמכרות בכל רחבי יפן. הסתובבנו ברחבי המתחם הענק שהיה היה עמוס במבקרים ובמהלכו גם ראינו טקסי תפילה.

המקדש השלישי בו ביקרנו במתחם המקדשים של ניקו הוא מקדש טאיוניאין ביו (Taiyuinbyo).  במקדש מרשים זה שבנייתו הושלמה בשנת 1753 נמצא המאוזולאום של טוקוגאווה אימיצו, נכדו של אייסו והשוגון השלישי. מקדש זה הממוקם בתוך חורשת ארזים מרשים ביותר ויש בו מספר שערים מעוטרים המובילים אל אולם המזבח.

הביקור בשלושת המקדשים במשך כמה שעות היה מעט עמוס לילדים ומזג האוויר היה חם ולח מאד ולכן לאחר מספר שעות, החלטנו שמיצינו את הביקור ושהגיע הזמן להפסקת צהריים.

20160730_122235

לאחר ארוחה טובה במסעדה היפנית – סינית שליד תחנת הרכבת, נסענו מתחנת האוטובוס המרכזית שליד תחנת הרכבת לכיוון אזור אגם צ'וזנגי ( Lake Chuzenji) שנמצא במרחק של כעשרים קילומטרים מניקו. הנסיעה באוטובוס שארכה כארבעים דקות היתה מרהיבה וכללה דרך מפותלת מאד בשם  "אירוהאזאקה" (Irohazaka) הכוללת 48 פיתולים, חלקם מעט מפחידים, במעלה ההר המיוער עם תצפיות נוף מרהיבות לכל עבר. עצרנו בתחנת האוטובוס שליד מוזיאון הטבע ולאחר הליכה קצרה הגענו לנקודת התצפית היפה על המפל הנופל מגובה של 100 מטרים!

לאחר הפסקת גלידה במתחם דוכני האוכל והמזכרות שליד המפל,עברנו ליד מוזיאון הטבע וירדנו ברגל כמה מאות מטרים לשפת אגם צ'וזנג'י ( Lake Chuzenji) שהיקפו 28 קילומטרים.

20160730_140030

מוזיאון הטבע בניקו

האגם נמצא לרגלי הר געש כבוי, הר ננטאי (Mount Nantai) ונוצר בעקבות התפרצות קדומה של הר זה. במזח שעל שפת האגם שכרנו סירת פדלים בצורת ברבור ושטנו בנחת על פני האגם היפה כשברקע מראה הר הגעש וההרים המיוערים.

20160731_160343

לאחר מכן המשכנו בהליכה לאורך הטיילת היפה שלאורך האגם ובאחד מבתי הקפה שצפה על האגם, חגגנו למעין את יום ההולדת 46 עם קפה ועוגה. בערב, לאחר ששבנו מיום מלא בניקו העליונה, חזרנו לארוחת ערב במסעדה היפנית – קוריאנית והחלטנו שנקדיש את יום המחרת ליום טיול מלא בשמורת הטבע שבסביבת האגם, באזור המעיינות החמים של יומוטו (Yumoto Onsen).

לאחר נסיעה נוספת בדרך המפותלת שעולה לפארק הלאומי ניקו התחלנו את המסלול בהליכה קצרה למפל יודאקי (Yudaki), שם עצרנו לארוחת בוקר קצרה למרגלות המפל היפהפה שגלש לעברנו מהאגם שמעליו.

מרגלי המפל התחלנו בטיפוס חד של כמה מאות מטרים במעלה ההר לצד המפל עד שהגענו לגדות אגם יונוקו (Yunoko). מדובר באגם קטן ויפהפה המוקף ביערות. על האגם שייטו מספר סירות דיג ומעט נופשים. בתחילת מסלול ההליכה שהקיף את האגם הרחנו ריח עז של גופרית שהפריע מאד לנעה. הסברנו לה שמדובר באזור געשי וכי מדובר במעיין חם שנובע לתוך האגם. תוך זמן קצר התחלנו ללכת לאורכו של האגם והריח נעלם. הדרך עברה בשביל נוח בתוך היער שהקיף את האגם, עם שילוט מצויין, אך הפעם ללא אזהרות נגד סכנת דובים בשטח (ראה: עמק קיסו וקמיקוצ'י שליד מצומוטו). מדי פעם פגשנו במעט מטיילים יפנים שכל אחד מהם ברך אותנו בנימוס והשבנו לו שלום – "קוניצ'יווה".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לאחר כשעה הגענו עד לאזור עיירת הספא יומוטו (Yumoto Onsen) השוכנת לגדת האגם. נכנסנו למסעדה מצויינת השוכנת על גדות האדם, אכלנו ארוחה טובה וצפינו בהנאה על סירות הדיג שעגנו ליד המסעדה.

20160731_125204

מכאן המשכנו בנסיעה קצרה באוטובוס למתחם מפלים נוסף – מפלי ריוזו (Ryuzu waterfall). מסלול ההליכה כלל ירידה קצרה לאורך המפלים המרשימים עד למרכז מבקרים שצופה אל המפלים וכולל חנות מזכרות עשירה וכן מספר דוכני אוכל. באחד מהם קנינו משקה אורז חם ומתקתק שהזכיר את טעמו של הסחלב.

ממפלי ריוזו המשכנו ברגל לאורך אגם צוזנג'י ( Lake Chuzenji) , שם עצרנו אוטובוס שהוביל אותנו לנסיעה קצרה לאזור הטיילת של האגם, שם  שטנו פעם נוספת בסירת הפדלים באגם. הפעם תפס אותנו גשם שוטף באמצע החתירה בסירה. חזרנו מהר יחסית אל החוף, עברנו דרך תהלוכת ילדים שיצאה מהמקדש הסמןך מלווה בנזירים ובמוסיקה דתית וקינחנו פעם נוספת בבית הקפה בו ביקרנו ונהנינו יום קודם לכן. מכאן חזרנו אל העיר וסיימנו את היום בביקור שלישי במסעדה היפנית – קוריאנית בה אכלנו ביומיים הקודמים.

20160731_162546

למחרת בבוקר, לאחר שיחה מעניינת נוספת עם צא'רלס שהסיע אותנו לתחנת הרכבת, יצאנו לדרך לכיוון האקונה.

אתם מוזמנים לקרוא על מסלולי טיול נוספים שעשינו ביפן במהלך קיץ 2016:

נחיתה וטיול בן ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה, כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

שלושה ימים בהאקונה

שמונה ימים בטוקיו, כולל טיול יום לקאמקורה

 

מקומות לינה מומלצים ביפן

 

מצומוטו – טיול באלפים היפניים, אוגוסט 2016

Leave a comment Standard

אחרי ארבע שעות נסיעה מאוסקה שכללה החלפת רכבת שינקנסן לרכבת מקומית (מהירה אך פחות) הגענו בשעות הצהריים למצומוטו. ככל שהתקרבנו למצומוטו הדרך הפכה למיוערת והררית יותר, הרגשנו שאנו עולים בגובה וכך גם מזג האוויר הפך לסגרירי יותר ממה שחווינו עד כה ואפילו גשם החל לרדת בדרך.

כשהגענו לתחנה יצאנו מהתחנה האחורית שלה והתחלנו ללכת על פי המפה לכיוון ריוקאן מצוקזה – בית ההארחה המסורתי שהזמנו דרך בוקינג, שהיה אמור להיות בקרבת מקום. התחלנו ללכת לכיוון המלון והאזור נראה לנו חסר חן אך מאד נקי כי בכל זאת אנחנו ביפן עד שהגענו בעזרת הכוונה מקומית למקום. בית ההארחה אליו הגענו היה מקסים. הוא היה עסק משפחתי. החדרים היו נקיים מאד ומרווחים,  עם תרמוס תה, כוסות וסט יוקאטות מקופלות כנהוג בריוקאנים ברחבי יפן.

img_4037

ריוקאן מצוקזה

img_4033

ריוקאן מצוקזה

img_4036

ריוקאן מצוקזה

המקלחות והשירותים היו מבריקים ונעימים מאד וכאן לראשונה אף נתקלנו באסלה שמתרוממת באופן אוטומטי כאשר נכנסים לחדר השירותים. במקום זה היתה גם האמבטיה המסורתית. אל אמבטיה חמה זו נכנסים נקיים לאחר שמתרחצים במקלחת הצמודה. בעלת המקום נתנה לנו לעשות כביסה במקום ללא כל תשלום ופינתה לנו מקום על החבל המשפחתי ובעל המקום הציע להסיע אותנו בנדיבות ברכבו למרכז העיר והעמיד עצמו לרשותנו במשך כל הימים הבאים, למרות שלא  היה לנו נעים לבקש ממנו יותר מדי.

img_4031

אמבטיה יפנית

כשהגענו למרכז העיר קיבלנו רושם אחר לגמרי על העיר, כיוון שאזור זה שנמצא מול הכניסה הראשית של תחנת הרכבת כלל רחובות רחבים, מסעדות ובתי קפה רבים, חנויות וקניון גדול. באזור זה נהנינו להסתובב בימים הבאים בשעות הערב, כאן גם מצאנו שתי מסעדות מצוינות, אחת נפאלית ואחת איטלקית. ניתן למצוא מספר מסעדות נפאליות והודיות ברחבי יפן והרבה מאד מסעדות איטלקיות מצויינות. במהלך הטיול הרבינו לפקוד רשת מסעדות איטלקיות מצויינת בשם פרונטו.

במצומוטו עצמה שהיא עיר לא גדולה במיוחד, לא מצאנו יותר מדי מקומות בעלי עניין תיירותי אך האטרקציה המרכזית בעיר היתה טירת מצומוטו המרשימה שהשתמרה היטב מהמאה השש עשרה. בכניסה לטירה עמדו אנשים מחופשים לסמוראים ולנינג'ות והצטלמו על רקע הטירה עם המבקרים הרבים, רובם המכריע יפנים. בניגוד לטירה באוסקה שמשמשת כמוזיאון, הטירה במצוטומו היא טירה מקורית ולא משוחזרת אך אין בה תצוגה נוספת והיא כוללת בעיקר טיפוס לא קל במדרגות הגבוהות והצרות בין הקומות עד לקומה החמישית. מקומה זו ניתן לערוך דרך החלונות הצרים וחרכי הירי תצפית על כל הסביבה כולל הגנים היפים והחפיר המקיפים את הטירה.

img_4401

img_4399

מעבר לכך, שימשה אותנו מצומוטו בעיקר כבסיס נוח ליציאה לטיולי יום בסביבתה: שמורת קמיקוצ'י, מסלול ההליכה בעמק קיסו ממגומה לצומאגו והעיירה אוטקה בה האטרקציה המרכזית היא חוות הווסאבי.

לשמורת קמיקוצ'י הגענו בגשם סוער אחרי שנסענו ברכבת לנקודה מסויימת שבה מחליפים לאוטובוס שנסע בדרך הררית יפה ומפותלת, בין יערות, אגמים ונהרות עד שהגיע לפתח השמורה.

מזג האוויר היה גשום מאד, בהתאם לתחזית שחזתה גשם לאורך כל היום ולכן דבר ראשון הלכנו למתחם החנויות שבכניסה והצטיידנו בשכמיות ניילון להליכה בגשם.  החלטנו שנלך הלוך וחזור לאורך המסלול עד שנרגיש שלנו או לילדים זה מספיק. המסלול מתחיל בהליכה על הגשר שחוצה את הנהר וברקע ההרים היפים.

בתחילת המסלול יש מקבץ של בתי קפה ומסעדות וכן בתי מלון. נכנסנו לאחד מבתי הקפה כדי לפתוח את הטיול בכוס קפה ובגלידה עבור הילדים.

לאחר המנוחה הטובה התחלנו ללכת  לאורך המסלול שעובר לאורך הנהר. המסלול נוח מאד להליכה והוא מסומן לכל אורכו עם מספר הקילומטרים שעברנו והפנייה נקודות התצפית היפות שלאורכו. נחנו הלכנו כשעה לכל כיוון ואיפשרנו לילדים בנקודות מסויימות לטפול את הרגליים במים. לא הפסקנו להתפעל מהיופי והפראיות של האזור ועם זאת כמו ביפן, הטיול היה מאד נוח, עם כל התשתית הנחוצה. לא רבים הלכו במסלול בו הלכנו לאורך הנהר אבל ניכר שקבוצות רבות של יפנים, חלקם לא מעט מבוגרים, הגיעו לשמורה עם מיטב הביגוד והציוד לטיול ארוך יותר בהרים וניכר שמזג האוויר הגשום לא ממש הרתיע אותם. בכניסה למסלול יש מרכז מידע ובו ניתן לקבל מידע מפורט על אפשרויות הטיול הרבות באזור כולל ציוד מומלץ שיש לקחת ותחזית מזג האוויר. הכניסה לשמורה זו היא בחינם כמו ביתר שמורות הטבע בהן ביקרנו ביפן. לאחר ארוחת צהריים טובה באחת המסעדות בשמורה, חזרנו באותה דרך שבה הגענו למצומאטו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

טיול אחר באזור מצומאטו היה לעמק קיסו, המרוחק כשעת נסיעה ברכבת. מתחנת הרכבת שבכפר נקצוגווה (Nakatsugawa) לקחנו אוטובוס לנסיעה קצרה אל הכפר מגומה שבו מתחיל המסלול בן ה – 8 קילומטרים.

הכפר מגומה הוא כפר מאד ציורי, מאופיין בבתים מסורתיים המכונים מאשייה (Machiya) עם חזיתות מאד מטופחות עשירות בפרחי נוי, תעלות השקייה מסורתיות שמובילות מים לחלקות השדה ותחנות קמח עתיקות שכבר אינן בשימו שכיום. לכל אורך הרחוב הראשי שמטפס במעלה הכפר ישנן חנויות מזכרות, דוכני גלידה ומסעדות.

מסלול ההליכה בו הלכנו שימש במשך מאות שנים קטע מדרך דואר עתיקה שעברה באזור זה והתחילה מאדו (טוקיו), עד לאלפים היפנים ומשם דרומה אורך 500 ק"מ עד קיוטו. בחרנו להתחיל בכפר מגומה , כיוון שממנו מתחילים בהליכה בעלייה שנמשכת כשניים וחצי קילומטרים אך בהמשך רוב הדרך היא במישור או בירידה והכיוון ההפוך הוא קשה יותר להליכה אם כי פגשנו גם כאלו שעשו את הכיוון ההפוך. הדרך יפהפיה ומגוונת ועוברת בתוך כפרים קטנים שטובלים בירק, בתוך יער ובין שדות אורז.

המסלול היה מתוייר אך עם הרבה פחות מטיילים משציפינו והיו קטעים בהם הלכנו לבד לאורך המסלול. על רקע תחושת הבדידות ועל רקע האזהרות שהיו במשרד בתחנת המידע בקמיקוצ'י על קיומם של דובים בתוך היערות, נעה חששה מאד שנפגוש דוב במהלך המסלול. אנחנו אמרנו לה שאם אכן היו דובים בטח היו שמים שלטים לאורך הדרך – זהירות דובים. לא סיימנו לומר את המשפט ונתקלנו בשלט הראשון שמזהיר מדובים עם פעמון לצדו, שנועד להבהיל ולהבריח את הדובים. נעה היה מאד מבוהלת ולא רצתה להמשיך במסלול ואנו ניסינו להסביר לה שהפחד מובן אך אנשים מטיילים במסלול ולא נתקלנו בעת ההכנה של הטיול ובקריאה על המסלול באף אדם שנתקל בדובים במסלול זה. לבסוף נעה התרצתה להמשיך וכשראתה שעוד אנשים הולכים במסלול זה עודד את רוחה וביחד צחקנו עם הילדים שגם אם ניתקל בדוב, צריך לזכור שזה בטח יהיה דוב מאד מנומס כי בכל זאת אנחנו ביפן.

לאורך המסלול יש נקודות מעטות בהן ניתן למצוא שתייה ובאחד הכפרים אף ישבנו בתוך מסעדה מסורתית לשתות והילדים אכלו את גלידת ה"שייבד אייס" שהיתה אהובה עליהם.

סיימנו את המסלול כמעט לא הפסקות בערך בשלוש שעות הליכה ובשעות הצהריים הגענו לכפר טסומאגו. כפר זה שהוקם בתחילת המאה ה – 17 הוא כפר יפהפה עם בתים מסורתיים, רחובות אבן וללא תנועת מכוניות שחונות בחניונים הגדולים שלרגלי הכפר. לאורך רחוב הכפר חנויות מזכרות ואמנות ומעט מסעדות. ניצלנו את הזמן שהיה לנו עד להגעתו של האוטובוס שמוביל לתחנת הרכבת אשר מגיע לכפר אחת לשעה – שעה וחצי , הסתובבנו לאורך הרחוב הראשי של הכפר ולבסוף נכנסנו לאחת המסעדות שם אכלנו לצד מרק מיסו ואודון – אטריות מקמח חיטה, מאכל מקומי משובח – לביבת אורז מטוגנת בתוך חמאת בוטנים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בדרך הנסיעה בחזרה לתחנת הרכבת, כשמעין היה שקוע בשיחה עם שני בחורים קנדים שפגשנו לאורך המסלול אשר חזרו איתנו באותו אוטובוס, האוטובוס עשה תנועה חדה כדי למנוע התנגשות בינו לבין מכונית שהגיעה ממול באחד הפיתולים שלאורך הדרך. למרות שהתאונה היתה מאד קרובה, שני הצדדים נהג באדיבות רבה ובאיפוק ונהג האוטובוס הסביר לנהגת המכונית הפרטית כיצד להיחלץ מהנקודה שאליה הגיעה עם רכבה ואנו המשכנו בנחת בדרכנו עד לתחנת האוטובוס מבלי לעשות עניין מהאירוע. על פי ההתרשמות שלנו  לאורך הטיול שלנו ביפן, ניכר שהיפנים מאד זהירים בנסיעתם, נמנעים מלצפור ומלנסוע מהר וכמו שהם מתנהלים ביום יום באדיבות ובהקפדה על החוקים, כך זה גם בכל הקשור לנסיעה ברכב.

טיול יום אחר שעשינו כלל ביקור בעיירה הוטקה שנמצאת במרחק של כחצי שעת נסיעה ברכבת ממצומוטו. לאחר שרכשנו את כרטיס הפס לאוטובוס המקומי שעבר בין אטרקציות שונות בעיר  התחלנו בביקור בעייר�� היפה הטובלת בתוך שדות אורז.

העניין העיקרי שלנו היה לבקר בחוות הווסאבי ולאונסן רגליים. חוות הוואסאבי משתרעת על פני שטח מאד גדול שבו מגדלים את שורש הווסאבי, תבלין מרכזי באוכל היפני, בעל  טעם חריף וצבע ירוק. הגענו לחווה בשעות הצהריים והיינו די רעבים כך שאכלנו מספר מעדנים שכל אחד מהם כלל וסאבי, כולל לביבות תפוחי אדמה ואפילו גלידה ירוקה בטעם ווסאבי שהיתה טעימה למדי. בחנות הגדולה שבכניסה למתחם שכללה מוצרי ווסאבי שונים לצד מאכלים יפניים בקופסאות ארוזות קנינו תבלין ווסאבי והתחלנו לסייר במתחם החווה.

img_4507

קציצות ווסאבי בפיתה

ראשית עברנו ליד הנהר שזורם בצמוד לחווה ומזין את הערוגות המוצפות במים אשר בתוכן גדלים שורשי הווסאבי. לצד הנהר היתה תחנת קמח עתיקה שהיתה מונעת בגלגלי עץ שהונעו על ידי זרם המים של הנהר. היו גם כאלו ששטו בנהר בקיאקים. בהמשך סיירנו לצד חלקות הווסאבי המוצפות, באחד המתחמים הילדים נהנו לטבול את הרגליים ולאחר שהילדים הצטלמו עם חבורת נערות בית ספר שביקרו במקום סיימנו את הביקור במסעדה טובה שכמובן הגישה את המאכלים עם ווסאבי.

מכאן המשכנו באמצעות האוטובוס המקומי לצדה השני של העיירה לאזור מיוער לרגלי ההרים בו נמצאים מספר אונסנים. אנחנו חיפשנו אונסן רגליים עליו קראנו באחד מעלוני התיירות וחשבנו שזו תהיה דרך טובה כדי לסיים את היום עבור הילדים. לאחר חיפוש קצר הגענו לאונסן שהיה לא יותר מבריכה קטנה ורדודה בגובה כפת הרגליים עם משטחי דריכה של שיאצו בקרקעיתה.

הביקור היה מעט מאכזב וזכה לתואר האתר הכי הזוי אליו הגענו, לאחר נסיעה די ארוכה ברחבי העיירה. לבסוף נכנסנו לסופר קטן, בו קנינו קצת אוכל ומעין קנה כמנהגו זרעים של ירקות ופרחים. כמו כן שמנו לב כי כמו בסופרים נוספים, מכרו במקום בתוך אקוואריומים קטנים חיפושיות קרנף המשמשות ביפן כחיות מחמד פופולריות.

img_4517

חיפושיות קרנף למכירה

בינתיים התחיל גשם והתחושה היתה שאנחנו די לבדנו באזור. לפי לוח הזמנים האוטובוס האחרון היה אמור להגיע לתחנה מרוחקת זו בשעה 5:02. קיווינו כי אכן האוטובוס יגיע ואכן ביפן כמו ביפן, האוטובוס הגיע בדיוק בשעה היעודה. עלינו על האוטובוס, נסענו לתחנת הרכבת וחזרנו למצומוטו. למחרת המשכנו ליעד הבא – ניקו.

 

פוסטים על טיולים נוספים שעשינו ביפן:

נחיתה בפוקואוקה, קיץ 2016

ביקור בהירושימה, קיץ 2016

ביקור באוסקה, קיץ 2016

שני טיולי יום בקיוטו, קיץ 2016

חוויה משפחתית ביפן, קיץ 2009

מסלול טיול משפחתי ביפן, קיץ 2016

Leave a comment Standard

במהלך קיץ 2016, נסענו לטיול השני שלנו ביפן, לאחר טיול קודם ביפן למשך שבועיים וחצי שערכנו לפני שבע שנים ואשר השאיר לנו טעם לביקור נוסף. הפעם החלטנו לנסוע לטיול מקיף במרכז יפן לחודש ימים.

להלן מסלול הטיול המלא ב turipo.com 

להלן מסלול הטיול המפורט לפי ימים:

נחיתה וטיול בן ארבעה ימים בפוקואוקה

ארבעה ימים בהירושימה

חמישה ימים באוסקה, כולל שני טיולי יום בקיוטו

ארבעה ימים במטצומוטו

ארבעה ימים בניקו

שלושה ימים בהאקונה

שמונה ימים בטוקיו,  קראו גם את הפוסטים הבאים: טוקיו מתחילים מא'…, טוקיו מ ב' ועד ה'…. , ממשיכים מז' ועד י' , טוקיו מ כ' ועד ס'…

טיול יום לקאמקורה

חזרה לארץ מטוקיו

קראו גם את הפוסטים הבאים: 

מחירים ועלויות של הטיול ליפן, קיץ 2016

היכן ומה כדאי לקנות ביפן? 

מקומות לינה מומלצים ביפן

קישורים מומלצים לקראת טיול ביפן

מה לעשות מחוץ למסלול המטיילים השחוק ביפן?

כיצד לנסוע ממקום למקום ביפן? 

מעוניינים במסלולי טיול נוספים? מתכננים לצאת בקרוב לטיול בחו"ל ואתם מתקשים למצוא את הזמן לבנות את מסלול הטיול? הייתם רוצים למצוא מאגר מוכן של מסלולי טיול מכל העולם עם פירוט מלא של מה שניתן לעשות בכל יום? בדיוק לשם כך יזמנו את Turipo. 

רוצים לקבל מידע נוסף? צפו  ב סרטון 

‏‏לכידה

Turipo-Explore.Plan,share

ביקור בהירושימה

Leave a comment Standard

לאחר ארבעה ימים בפוקואוקה, המשכנו להירושימה, היעד השני שלנו בטיול . בטיול הקודם שלנו ביפן לפני כשבע שנים  נמנענו מלהגיע להירושימה כי הילדים היו מאד צעירים וחששנו כי הסיפור של העיר יעורר בעיקר אצל נעה חרדה מיותרת. הפעם חשבנו שהם יהיו מסוגלים להתמודד.

את הנסיעה להירושימה עשינו באמצעות רכבת השינקנסן – הרכבת המהירה של יפן. מכיוון שהנסיעות ברכבות ביפן יקרות למדי,במיוחד בשינקנסן, עלות של כ-  100 ₪ לשעת נסיעה למבוגר וחצי מכך לילד, עשינו חישוב מדוייק של כל הנסיעות הצפויות ומצאנו כי כדאי לנו לרכוש את הג'פן פס לנסיעות בלתי מוגבלות ברכבת למשך 21 יום. כשהגענו לתחנת הקאטה שבפוקואוקה לרציף השינקנסן, כולנו התרגשנו ולא הפסקנו להתפעל מהרכבות שהחרטום שלהן בצורת מטוס, מההגעה המהירה של הרכבת אל הרציף ורמת הדיוק הבלתי נתפס שלהן. הרכבת מתייצבת בדיוק בשעה היעודה והקרונות נפתחים מול מספר הקרון המתאים המופיע על הרציף. כך גם התפעלנו מהעמידה השקטה, האדיבה והמופתית של הנוסעים בתור על הרציף. דבר שכל כך מאפיין את היפנים.

אחרי שעה של נסיעה נוחה במיוחד, הגענו להירושימה. אפסנו את החפצים בשמירת החפצים בתחנת הרכבת ויצאנו לרציף האוטובוסים המעגליים שעוברים בין האתרים התיירותיים של העיר.

האתר הראשון אליו בחרנו להגיע היה פארק השלום. כבר מהאוטובוס נשקף המראה הידוע של המבנה היחיד ששרד את פצצת האטום שהוטלה מעל האזור של פארק השלום שהוקם על חורבות האזור שהופצץ. בפארק המטופח שמשתרע לאורך הנהר, פזורות מספר אנדרטאות  לזכר מה שאירע וכן פזורים סיפורים אישיים של אנשים ששרדו את הפצצה אשר שתלויים על מתקנים בשטח הפארק.

אחת האנדרטאות היא נר התמיד שידלוק כל עוד יהיה נשק גרעיני בעולם. אנדרטה מרשימה נוספת היא האנדרטה לזכר הילדים אשר מתוארת בה ילדה קטנה הפורשת את ידיה לפנים מעליה עף עגור המסמל ביפן אריכות ימים ואושר. הפסל מתאר את סיפורה של ילדה אחת מקורבנות הפצצה שהאמינה שיצירת אלף עגורים מנייר תסייע לה להחלים מפצעיה. הילדה מתה אבל בעקבות סיפורה מונחים סביב האנדרטה אלפי עגורים העשויים מאוריגמי שהכינו תלמידים מבתי ספר ברחבי יפן.

בפארק השלום נמצא גם מוזיאון השלום של הירושימה המציג בצורה מפורטת את השפעת הפצצה האטומית על האוכלוסיה והסביבה. לנוכח המראות הקשים שראינו באתר ובעלון המידע של המוזיאון החלטנו לוותר על הביקור כדי לחסוך מהילדים חשיפה לתמונות קשות. נוסף לאנדרטאות שפזורות בפארק השלום ניתן למצוא ברחבי העיר אנדרטאות נוספות המנציחות היבטים שונים של תוצאות הטלת הפצצה האטומית על העיר.

img_2279

מוזיאון הירושימה בפארק השלום

אלפים פוקדים את הפארק מדי יום וההנצחה של הפצצה מאד נוכחת ומיקומו של בניין המסחר ששרד  מאד בולט שכן הוא בקרבת  אחד הכבישים הראשיים בעיר אך עם זאת ההנצחה מאד מאופקת והעיר חיה ותוססת ולמרות הטרגדיה שעברה הביקור בעיר לא מותיר תחושת מחנק.

img_2295

כבר בערב הראשון בילינו באזור הבילויים התוסס נגרקאווה (Nagarekawa) שנמצא ממזרח לפארק השלום, שם בילינו גם בשני הערבים הנוספים. האזור מלא בבתי קפה, מסעדות, חנויות יוקרה, קניונים ומועדוני קריוקי.

מעבר לפארק השלום שמהווה את הסיבה העיקרית להגעה להירושימה יש בעיר אתרים נוספים. אחד האתרים היפים בעיר הוא גן הטיול שוקיין (Shukkien Garden) שנמצא בצמוד למוזיאון לאמנות.  הגענו לגן זה בשעת אחר הצהריים, כאשר החום והלחות היו נסבלים יחסית והלכנו במסלול המעגלי המקיף את האגם המלאכותי שנמצא במרכזו של הגן, מעל גשרים ציוריים, נחלים קטנים, חלקות אורז, יער במבוק, חורשות אורנים ועצים נשירים שרק יכולנו לדמיין כיצד הם נראים בעונת הסתיו. גן זה הוא מהיפים שראינו ביפן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במרחק הליכה מפארק השלום, ביקרנו במוזיאון הילדים של הירושימה, מוזיאון מדע חוויתי שהכניסה אליו היא בחינם ומיועד בעיקר לילדים היפנים. היה מעניין מאד לצפות במשפחות היפניות שרובן הגיעו עם ילד או שניים כמספר הילדים הממוצע ביפן, שנמצאת בשיעור גידול אוכלוסייה שלילי. כמו המבוגרים גם הילדים היו לבושים באופנתיות רבה עם הרבה טאץ'. הילדים נהנו מאד מהביקור שארך כמה שעות טובות. המוזיאון מזכיר במידה רבה את הלונדע בבאר שבע אך מתאים יותר לילדים גדולים יותר, בגיל של נעה ורועי (8, 10).

אחד משיאי הביקור בהירושימה, היה הביקור במפעל מזדה הממוקם בשולי הירושימה. את הביקור תיאמנו כמה חודשים מראש דרך אתר מוזיאון מזדה. הביקור במוזיאון הוא סיור מודרך שעובר בתוך המתחם הענק של מפעל חברת הרכב מזדה, שבשטחו העצום נכלל בית חולים, בית ספר להכשרת עובדים, גשר פרטי שעובר מעל המפרץ ונמל פרטי אשר ממנו מפיצים את הרכבים לכל העולם. במהלך הביקור נכנסנו לרכבים החדישים של מזדה ונעה נהנתה לעשות תמונות סלפי רבות במכוניות השונות. כמו כן ביקרנו במוזיאון הכולל אוסף רכבי מזדה מהדגמים הראשונים שיוצרו עוד בראשית המאה העשרים ועד לרכבי העתיד של מזדה הכוללים רכבים עם מיטב השכלולים. שיא הביקור היה הסיור בפס הייצור של הרכבים שלצד העובדים הנמרצים, לרובוטים יש תפקיד חשוב בהרכבת הרכבים, כולל המנוע, הרכיבים החשמליים העדינים והכיסאות. מדי יום מיוצרים במפעל זה כארבעת אלפים רכבי מזדה מסוגים שונים. כולנו נהנינו מאד מהביקור שארך שעה וחצי ואשר היה אחד משיאי הביקור שלנו ביפן.

את היום האחרון בהירושימה הקדשנו לביקור באי מיאג'ימה. לאחר נסיעה ברכבת הגענו למסוף המעבורת ושטנו אל האי מיאג'ימה שבמרכזו הר מייסן המכוסה ביערות ולחופו נמצא מקדש איצוקשימה שנחשב לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.