עלויות טיול באיטליה ומחירים לדוגמא

תגובה 1 Standard

לאחר סדרת הפוסטים שכתבנו בעקבות טיול משפחתי בן שלושה שבועות באיטליה, אנו מעלים  פוסט הכולל את עלויות הטיול באיטליה ומחירים לדוגמא.

תחשיב עלויות הטיול שלנו באיטליה כולל טיסה למשפחה בת ארבע נפשות, שני הורים ושני ילדים בני 8 ו – 11, מכונית שכורה ל – 17 יום, הוצאות דלק, מלונות, ארוחות (נוסף לארוחת בוקר שהיתה כחלק מהתשלום למלון) צהריים וערב וכן בתי קפה במשך היום וקניות שכללו תקציב בן 30 אירו לכל ילד לשלושה שבועות אותו ניהלו הילדים ואתו ערכו את הקניות לפי בחירתם וכן מעט מזכרות ומתנות. כמו כן חלק נכבד מההוצאות היומיות היה על כניסה לאתרים שחלקם היו יקרים למדי ושבחלק מהמקרים כללו תשלום עמלה על הזמנה מראש.

הוצאות הלינה באיטליה

בסט ווסטרן גלובוס הוטל ברומא – 137 אירו

וילה דה וינצ'י בטוסקנה – 102 אירו

מלון אל ג'יארדינו בטרביזו (בקרבת וונציה) –  114 אירו.

מלון קולומביה בקורטינה ד'אמפאצו בהרי הדולומיטים – 170 אירו

מלון גרני אריץ בקמפיטלו די פאסה בהרי הדולומיטים – 153 אירו

מלון קמפג'יו דה ג'יובאני בפסקיארה דל גארדה – 122 אירו

בד אנד בריקפסט קזה סירוטי בעיירה וילה גארדיה (ליד אגם קומו): 160 אירו

20170722_081833

עלויות כניסה לאתרים ברחבי איטליה (2 מבוגרים + 2 ילדים):

כניסה משולבת לקולוסיאום ולפורום ברומא (בהזמנה מראש): 56 אירו.

מוזיאון וילה בורגזה ברומא (בהזמנה מראש): 25 אירו

גן חיות בורגזה ברומא – 61 אירו

המוזיאון היהודי ברומא (כולל סיור בבית הכנסת הגדול): 29 אירו

מוזיאון הוותיקן (בהזמנה מראש): 64 אירו

מגדל פיזה (בהזמנה מראש) – 78 אירו

גלרייה אופיצי בפירנצה (בהזמנה מראש): 81 אירו

אקוואריום בליבורנו – 44 אירו

עליה למגדל בסן ג'ימיניאנו – 32 אירו

מיני גולף הלבטיה בקורטינה דאמפאצו (לארבעה) – 27 אירו.

כניסה למבצר בסירמיומה – 5 אירו

כניסה למבצר בלימונה על חוף אגם גארדה – 5 אירו.

10 דקות בסימולטור מכונית מרוץ של פרארי במילאנו – 20 אירו

20170725_142709

הארנה בוורונה

עלויות תחבורה ברחבי איטליה

נסיעה ממוצעת במונית ברחבי רומא (כעשר דקות) – 8 אירו.

כרטיס נסיעה בודדת במטרו ברומא – 1.5 אירו.

ליטר דלק  – 1.45 אירו

רכבת הלוך וחזור מטרביזו לוונציה ובחזרה – 21 אירו

כרטיס ל- 24 שעות שיט במעבורת בוונציה (לאדם) – 20 אירו

שיט בגונדולה (30 דקות)  – 80 אירו.

רכבל לסינקטורה (הלוך וחזור)  – 38 אירו (לארבעה).

פס לשלושה ימים לרכבלים באזור קנאציי בדולומיטים (למשפחה) – 120 אירו

סירת פדלים באגם מיזורינה ל 30 דקות – 10 אירו

עלויות אוכל באיטליה

ארוחת צהריים ממוצעת (לארבעה) – 45 אירו

ארוחת ערב ממוצעת (לארבעה) – 50 אירו

הפסקת קפה ועוגה – 11 אירו

בקבוק מים –  1-2  אירו

כוס קפה הפוך – 2.5 או 3 אירו

אספרסו – 1 אירו

גביע גלידה (כדור אחד) – 3 אירו

1/3 ליטר בירה – 4 אירו

כוס יין – 3 אירו

חטיף – 1 אירו

עלות קניות באיטליה

כובע בכיכר נבונה – 15 אירו

ארנק עור בשוק בפירנצה – 15 אירו

מסיכה (גודל בינוני) בוונציה – 12 אירו

שקית קילו פסטה – 4 אירו

שקית קילו פטריות פורצ'יני – 6 אירו.

סך כל העלות הממוצעת למסלול טיול בן 21 יום באיטליה עמדה על 375 אירו ליום (ללא עלויות טיסה והשכרת רכב) למשפחה בת ארבע נפשות.

נהניתם לקרוא את הפוסט, מוזמנים להצטרף אלינו לפוסטים נוספים שכתבנו על איטליה: רומא עם ילדים,  טוסקנה עם ילדים?  יומיים בוונציה, מסלולי הליכה בדולומיטים, מסביב לאגם גארדה , עלות הטיול באיטליה ומחירים לדוגמא ועוד…

Find the best hotel deals in Italy

מודעות פרסומת

מסלולי טיול לכל המשפחה בהרי הדולומיטים

Comments 5 Standard

לאזור הרי הדולומיטים הגענו כחלק מטיול בן שלושה שבועות באיטליה ולאחר יומיים בוונציה. לאזור זה הקצנו חמישה ימי טיול שהתחלקו בין שני מוקדים,  הראשון היה אזור קורטינה דאמפאצו והאזור השני היה בסביבת עיירות הנופש קנאציי וקמפיטלו דה פאסה. היה מאד לא פשוט לתכנן את הטיול בדולומיטים, לנוכח שפע אפשרויות הטיול באזור זה אך היעדר ידיעה ברורה מה יוכל להתאים לכל המשפחה מבלי להפוך למסע הישרדות בהרים. כמו כן מדובר באזור הררי מאד גדול והנסיעה בחלקים רבים מאד אטית בשל הדרכים הצרות המפותלות שדורשות תשומת לב מירבית והדבר מצריך חשיבה רבה היכן להתמקם ובאלו מסלולי טיול לבקר. לאחר חיפושים רבים של רעיונות למסלולי טיול באתרי אינטרנט שונים הצלחנו למצוא את הצירוף שהתאים לנו, אשר שילב בין מסלולי הליכה בטבע, אגמים ואטרקציות לילדים.

התחלנו את הטיול בדולומיטים בנסיעה בדרך יפהפיה מטרביזו ועד לעיירת הסקי קורטינה דאמפאצו שמתפקדת בקיץ כמוקד לטיולים. התמקמנו במלון קולומביה (Hotel Columbia), מלון נהדר שצפה על כל העיירה וברקע ההרים עם השיניים המחודדות המאפיינות את הרי הדולומיטים.

לאחר שהתמקמנו במלון ולאחר ארוחה טובה במסעדה, יצאנו לנסיעה קצרה לשמורת הסינקה טורי (Torri 5) אליה הגענו בנסיעה קצרה ברכבל. מכיוון שהגענו לקראת השעה ארבע אחר הצהריים לא יכולנו לעשות מסלול ארוך, שמקיף את הסינקה טורה במשך כמה שעות והסתפקנו בהליכה בת שעה באחד הנופים המרהיבים שראינו בכל הטיולים שלנו עד היום ולא הפסקנו להתלהב ממראה "חמשת המגדלים" שהזדקרו לנגד עינינו על רקע כל ההרים שמסביב. הלכנו במסלול מעגלי קצר לרגלי "המגדלים", בין שפע של פריחה של צומח אלפיני. כמו כן טיילנו בתעלות ובבונקרים ששימשו את האיטלקים במלחמת העולם הראשונה. מוזיאונים פתוחים דומים ניתן למצוא גם בפסגות נוספות באזור זה שהיה בקו החזית במלחמת העולם הראשונה.

לאחר ההליכה המהנה ולקראת הירידה ברכבל עצרנו בבקתה (Rifugio 5 Torri) לקפה ושטרודל אוסטרי המהווה חלק מהתרבות המקומית, שכן אזור זה היה עד למלחמת העולם הראשונה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית.

בתום הביקור, נסענו כחצי שעה לאגם מיזורינה (Lake Misurina), אגם קטן וציורי הממוקם בגובה 1774 מטרים על רקע הרים ויערות. רועי מאד התאכזב שלא ניתן היה להתרחץ באגם  בניגוד לציפיותיו. באופן כללי שמנו לב, שבניגוד למשל לטיול באוסטריה השכנה בה יש שפע של אגמים ומתקני מים ואפשרויות רחצה, הרי שבאזור הדולומיטים הרחצה באגמים פחות מקובלת וכמעט ולא מצאנו חופי רחצה אלא אפשרויות שיט. שכרנו סירת פדלים וחצינו את האגם מצד לצד.

לסיום הביקור עצרנו באחת המסעדות שלחוף אגם מיזורינה, מסעדת Edelweiss. השעה היתה כמעט שבע בערב ולמזלנו המסעדה בדיוק נפתחה לארוחת ערב. באזור זה כמו במקומות רבים באיטליה, לא ניתן להגיע למסעדה בכל שעות היום, לאחר השעה שלוש כמעט ולא ניתן למצוא מסעדות פתוחות באיטליה ואלו נפתחות פעם נוספת רק סביב השעה שבע בערב. בכל אופן, נכנסנו למסעדה שצפתה על האגם ונהנינו מהאוכל האיטלקי המשובח אותו הגישו לנו מלצריות בלבוש אוסטרי מסורתי.

למחרת בחרנו במסלול בן 11 קילומטרים בשמורת הטרה צ'ימה (Tre Cime di Lavaredo), מסלול שהקיף את "שלוש השיניים" (Cime=שיניים באיטלקית). בחרנו במסלול זה מכיוון שהיה בעל נופים דרמטיים, רובו במישור שהתאים לכל המשפחה אך עם מספר קטעים מעט מאתגרים של עליות וירידות.  התפעלנו מכמויות המטיילים באזור, מרביתם אירופאים וביניהם אנשים מאד מבוגרים וילדים מאד צעירים, וניכר היה שתרבות ההליכה מאד מפותחת באזור זה. במהלך הדרך היפה, עצרנו במספר בקתות (refugio בשפה האיטלקית) בהן ניתן היה לקנות קפה, עוגה וארוחת צהריים ומי שמטייל כמה ימי הליכה רצופים יכול להזמין מראש לינה בבקתות אלה שפזורות לאורך כל הרי הדולומיטים. לילדים היו רגעים בהם ההליכה הספיקה אך היו כמה שיאים כמו העמק המדהים לרגלי "השיניים" בו הלכנו בין עשרות פרות שהפעמונים שהיו תלויים על צווארן צלצלו ונשמעו מכל עבר. אחת החוויות המרשימות היו כשעצרנו להתרעננות קלה לארוחת צהריים ברפיוג'יו כשתוך זמן קצר השמים התקדרו, גשם כבד התחיל לרדת ונעה אמרה תראו שעוד מעט גם ירד כן ברד שאכן החל לרדת ולזמן קצר כל האזור כוסה בלבן. בניגוד למטיילים האירופאיים שהיו מצויידים מכף רגל ועד ראש אנחנו הגענו כהרגלינו עם בגדי קיץ קצרים ולא היינו ערוכים  לטיול בגשם ולקור שהגיע לעשר מעלות. בסופו של דבר מזג האוויר נרגע ואנחנו סיימנו את המסלול המעגלי לאחר כחמש שעות של חוויה.

 

למחרת החלטנו שאחרי יום הטיול האינטנסיבי בטרה צ'ימה נעשה יום טיול קליל. באותו יום עזבנו את המלון כיוון שתכננו לנסוע לאזור קנאציי וקמפיטלו דה פאסה אבל לפני הנסיעה, בילינו כמה שעות טובות במתחם המיני גולף הלבטיה (Minigolf Helvetia) שבקורטינה שנמצא לא רחוק ממתחם ששימש את אולימפיאדת החורף וכולל בתוכו גם משטח החלקה על הקרח.  מזג האוויר היה נפלא כמו כל הימים בדולומיטים שהיוו אתנחתא קרירה בשיא הקיץ, עם טמפרטורות שלא עלו על 20 מעלות.

לאחר ארוחת מצויינת במסעדת 5Torri בקורטינה, נסענו לכיוון קמפיטלו דה פאסה. בדרך עצרנו במעבר ההרים פורדוי (Pordoi), שם צפינו בנוף המרהיב שנשקף מהפס וקנינו מעט מזכרות במרכז המבקרים שלרגלי הרכבל שעלה לפסגת הסאס פורדוי (Sass Pordoi) לגובה 2950 מטרים.

מכאן נסענו מרחק קצר יחסית בירידה בדרך מפותלת מאד בתוך היער, עברנו בעיירת הנופש קנאציי (Canazei) והגענו לעיירת הנופש קמפיטלו דה פאסה (Campitello di Fassa) ששוכנת לצדה. התמקמנו במלון נהדר בשם גרני אריץ (Garni Aritz). התפעלנו מהחדר המרווח, מהנוף ההררי היפה שנשקף מכל עבר, ממתקני הכושר של המלון ורועי התפעל במיוחד מגלוריה, פקידת הקבלה החביבה והאדיבה שקיבלה אותנו במלון. בערב הסתובבנו בעיירה הנעימה, נהנינו ממזג האוויר הקריר ששרר והערכנו כל רגע. באותו ערב אכלנו באחת המסעדות הטובות ביותר בהן אכלנו בכל הטיול, מסעדה בשם טוביה (Ristorante Tobia).  

למחרת, עלינו ברכבל שנמצא בסמוך למלון לעבר פסגת הקול רודלה (Col Rodella). ברכס הקולרודלה בחרנו לעשות מסלול בן שעתיים הלוך וחזור לבקתת פרטיני. המסלול היה מסלול קליל ופופולרי ולצדנו הלכו לא מעט מטיילים. בבקתת פרטיני (Rifugio Sandro Pertini) השוכנת בגובה של 2300 מטרים עצרנו כהרגלנו לקפה ועוגה טובה ובסמוך היתה אומגה על רקע הנוף המרהיב של ההרים ולילדים היה קשה להיפרד ממנה.  חזרנו מהבקתה לאורך המסלול המישורי ברובו שבסופו עליה תלולה שלקחה כרבע שעה.

פני העליה שסיימהאת מסלול ההליכה בקול רודלה עצרנו לארוחה מצויינת במסעדה שבבקתת Rifugio Friedrich August הסמוכה שכללה כופתאות בצבעים שונים, אחת על בסיס תרד, אחת עם פטריות ואחת על בסיס בטטה ועוד מיני מטעמים שהוגשו בצורה מאד אסתטית.

כשירדנו מפסגת הקול רודלה, המשכנו לפארק חבלים שנמצא ממש בסמוך לרכבל, לצד מתקן של קיר טיפוס. הפארק כלל מספר מסלולים מאתגרים בגבהים שונים עם משימות שונות ומה שמאד מצא חן בעינינו שהמסלולים היו קצרים יחסית ואיפשרו לילדים להתמודד עם המשימות אבל לא המאיסו עליהם את הפעילות. הילדים מאד נהנו וזו היתה חוויה מעצימה עבור שניהם.

בעוד שאנחנו רצנו אחרי הילדים ועקבנו אחריהם בדאגה, הרי שההורים האירופאים נתנו לילדיהם לטפס בחופשיות על המתקנים, כולל ילדים קטנים בני 4 – 5 שטיפסו לגבהים וההורים האירופאים ממש לא נראו מודאגים וניתן היה להתרשם שזו מנטליות אחרת מהמנטליות המגוננת שלנו.

למחרת תכננו לעלות לפסגת הסאס פורדוי אך כשהגענו לפס פורדוי, לפני העליה לרכבל, לפסגה השמים החלו להתקדר וגשם חזק החל לרדת והחלטנו לוותר על הביקור במקום ולבקר באזור אחר. כשירדנו מהפס החלטנו לפנות לכיוון השלט שכיוון לפס סלה (passo Sella) ולהפתעתנו מזג האוויר באזור זה השתפר פלאים ואיפשר טיול באזור זה. עצרנו בסמוך לפס סלה ויצאנו להליכה קצרה מפס סלה לאחת הבקתות על רקע הנוף הדרמטי של הר סאסולונגו (Sasolungo). כשהגענו לבקתה עצרנו להפסקת קפה ועוגה, מרכיב חיוני בתרבות הטיול שלנו וכשסיימנו גילינו שבחצר האחורית של הבקתה היו טרמפולינות על רקע הנוף המרהיב וכמובן שאיפשרנו לילדים להנות מהחוויה.

מכאן הגענו למרכז המבקרים של פס סלה ומשם עלינו לרכבל שהוביל לפסגת הסאסולונגו.  העליה לרכבל היתה בקפיצה בזוגות כשהורה קופץ ראשון ומושך את הילד אחריו ומכאן במשך רבע שעה עמדנו בקרון הצר שהתנדנד ברוח החזקה שנשבה בגובה רב. היתה זו חוויה מפחידה למדי ותוך כדי עליה ברכבל החלטנו שאת הדרך חזרה נעשה בירידה ברגל. לאחר שהגענו לפסגת הסאסולונגו הלכנו מרחק קצר מנקודת התצפית המרהיבה ומהביקתה והגענו לקרחון. השתעשענו קצת בשלג וצפינו בנוף המרהיב וכיוון שהיה קר ומזג האוויר החל להתקדר החלטנו לחזור למטה כפי שהחלטנו ברגל. מהרכבל נדמה היה לנו שהירידה תהיה קלה אבל החלק הראשון שלה היה קשה למדי, היתה זו ירידה מפותלת ותלולה עם לא מעט דרדרות ובאמצע גם החל לרדת עלינו גשם. כבר לא ידענו אם לא היה עדיף לרדת ברכבל. בכל אופן, המשכנו לרדת בדרך המפותלת במשך שעה, עד אשר השביל הפך לנוח בחצי השעה האחרונה של המסלול.

למרות הקושי, התפעלנו מאד מהילדים שלמרות שהיה להם מאד קשה והיו קטעים מפחידים עבור כולנו הם התמודדו מאד יפה, שמרו על קור רוח ורועי אף ניסה להסיח את דעתו בעזרת הומור. שמחנו מאד להגיע למטה ובסיום המסלול נשמנו לרווחה ובדיעבד למרות המסלול מאד יפה היינו מוותרים על החוויה המפחידה.  באותו ערב חזרנו למסעדת טוביה המצויינת לארוחת יום שישי.

למחרת נפרדנו מהמלון ויצאנו לכיוון אגם גארדה. בדרך עצרנו באגם קרצה ( Lake Carezza), אגם טורקיז קטן ומרהיב שנמצא בלב היער. הקפנו את האגם בהליכה קצרה ומהנה והמשכנו בדרך יפהפיה שעברה בין היתר בעיירה היפה נובה לבנטה (Nova Levante). תוך כדי נסיעה במגמת ירידה בגובה הרגשנו איך הטמפרטורה הקרירה אליה התרגלנו בימים האחרונים הפכה לחמימה יותר ויותר עד שהגענו לעיר בולצנו (Bolzano). עשינו סיבוב קצר באזור העתיק של העיר, הסתובבנו בין החנויות היפות שבמדרחוב והמשכנו בדרכנו לריבה דל גרדה שבצפון אגם גרדה.

נהניתם לקרוא את הפוסט? מוזמנים לשתף ולהצטרף אלינו לפוסטים נוספים שכתבנו על איטליה: רומא עם ילדים,  טוסקנה עם ילדים?  יומיים בוונציה, מסלולי הליכה בדולומיטים, מסביב לאגם גארדה , עלות הטיול באיטליה ומחירים לדוגמא ועל יעדים נוספים בהם ביקרנו…

 

 

 

טוסקנה עם ילדים?

Comments 2 Standard

טיילנו בטוסקנה במשך ארבעה ימים עם שני ילדינו, נעה ורועי ,כחלק מטיול בן שלושה שבועות באיטליה. טוסקנה היתה היעד השני שלנו אחרי ביקור בן מספר ימים ברומא. השתקענו בווילה בטוסקנה (Villa Da Vinci ) שנראית כמו שהיא נשמעת: מכל עבר נשקפו אלינו גבעות ועמקים מנוקדים בעצי זית ובשדרות ברושים, כרמים ושדות חמניות כשביניהם פזורות וילות נוספות. מעבר לנוף המקסים היתה בווילה בריכת שחייה מקסימה ששימשה אותנו ובעיקר את הילדים בסיומו של כל יום.  כמו כן התארחו במקום בדיוק באותו הזמן עוד שלוש משפחות ביניהן שתי משפחות של קנדים ושוודים שהיה מאד נעים לשוחח אתם  ובדרך מקרה שתיהן סיפרו לנו בין היתר על השורשים היהודים שלהם. גם קרלו, בעל המקום, שפע חמימות והיה נכון לסייע לנו בכל עת. עם כל היתרונות של המקום ההגעה אליו ביום הראשון היתה מאד לא פשוטה, בדרך מפותלת, צרה מאד ולעיתים על סף תהום, עד שלמדנו דרך חלופית נוחה יותר דרך העיירה אמפולי, שם גם מצאנו סופר ענק בו ערכנו קניות לארוחת ערב ובוקר מפנקת שהכנו כולל גבינות משובחות מקומיות ופירות יער. אמנם הווילה היתה ממוקמת בכפר וינצ'י (מקום הולדתו של ליאונרדו דה וינצ'י) אבל בתי הכפר מפוזרים על פני שטח נרחב עם מרווחים גדולים ביניהם. מצד אחד זה יצר תחושת פרטיות וחוויה של אזור כפרי עם זאת עבור נעה זה יצר בלילה הראשון תחושה של בדידות עד שהסתגלה למקום.

20170711_21050720170712_07331520170712_213054_Burst0320170713_204226_HDR20170713_204451_Burst01-ANIMATION20170713_204557_Burst0120170713_21364720170714_07584320170714_104808_Burst0120170714_10493420170714_105003

 

20170715_09041720170715_090858_HDR

מעבר לחווייה של הווילה, לנו המבוגרים ולמורת רוחם של נעה ורועי קשה היה לשהות רוב היום במקום אחד וכהרגלנו רוב הימים בטוסקנה עברו עלינו בטיולים מהבוקר ועד הערב. טיול בטוסקנה בדומה לטיול ברומא עליו כתבנו בפוסט קודם מאתגר לטיול עם ילדים: הנסיעות ממקום למקום יחסית ארוכות, הנופים היפים שעוברים בדרך לא בדיוק ריגשו את הילדים שרגילים לגור בנוף כפרי בישראל (בעמק החולה), עיירות ימי ביניים עם קתדרלות ומוזיאונים שלא עניינו במיוחד את הילדים ומעט מאד אטרקציות מתאימות לילדים. מעבר לכך מכיוון שטיילנו בחודש יולי היה מאד חם ולח לאורך כל שעות היום, דבר שהוסיף לקושי.

אז מה בכל זאת הפך את הטיול בטוסקנה לחוויה משפחתית מוצלחת?

כדי שתישאר לילדים חוויה חיובית וגם אנחנו נצליח להנות, בחרנו מראש לבקר בכל מקום בטוסקנה בנקודות העניין המרכזיות והשתדלנו מאד לא להעמיס אתרים רבים בכל יום. כך למשל בפירנצה בחרנו ללכת לגלריה אופיצי (Uffizi). אמנם הילדים ממש לא היו בעניין של תרבות הרנסנס אבל אנחנו בכל זאת רצנו לבקר במוזיאון זה. על מנת לצלוח את הביקור בשלום, בדומה לאתרים עמוסים אחרים ברומא ובטוסקנה, גם כאן רכשנו מראש את הכרטיסים (באחד האתרים לרכישת כרטיסים לאטרקציות באיטליה) וכך חסכנו זמן עמידה ממושך בתור. בתוך המוזיאון בחרנו להתמקד במספר חדרים שעניינו אותנו, כמו למשל החדר שהציג את הולדת ונוס של בוטיצ'לי. בנוסף לכך, כמנהגנו במוזיאונים, אפשרנו לילדים לשבת בצד בכל מקום שהתאפשר. כדי לעניין יותר את הילדים, הצענו לילדים לצלם תמונות שעניינו אותם בטלפונים הסלולריים. מעבר לכך בהמשך היום, בילינו בשיטוט בסמטאות, צפייה במראות הנוף של העיר ובכניסה לחנויות רבות שעניינו את הילדים וגם אותנו: חנויות משחקים, בגדים, איפור, כלי כתיבה וגדג'טים שונים.

פיזה (pissa) היתה אטרקציה שמשכה מאד את נעה ורועי. מרגע שראינו את המגדל הנטוי  בפיזה החלה נעה בניסיונות למצוא את הזווית המתאימה לצילום המושלם בסלולרי שבו היא דוחפת או מחזיקה את המגדל על כף ידה. הטיפוס לראש המגדל היה חוויה לכולנו למרות החששות של רועי מפחד הגבהים בתצפית המרהיבה על העיר. הביקור בקתדרלה היפה של פיזה ממש לא עניין את רועי אך נעה התעניינה בשרידי הקדוש הנוצרי שהיו מונחים בתוך תיבת זכוכית. בסוף הביקור נעה קלטה סניף subway, רשת בינלאומית של סנדוויצ'ים בהרכבה עצמית, שהיא ממש אוהבת לאכול בה ולמרות חיבתנו לאוכל האיטלקי המעולה, החלטנו שאם זה מסוג הדברים שמשמחים אותה אז נזרום אתה.

עיירות ימי ביינימיות נוספות בהן ביקרנו היו אורבייטו (Orvieto) בה ביקרנו בדרך מרומא לטוסקנה, לוקה (Lucca) וסן ג'ימיניאנו (San Gimignano). שלוש העיירות יפהפיות וכוללות סמטאות להולכי רגל בלבד כך שהיה מאד נוח ללכת עם הילדים שמצאו עניין גם בחנויות הרבות ומהעיצוב שלהן, בגלידות המשובחות, הקונדיטוריות בהן עצרנו ובאטרקציות כמו המגדל הגבוה בסן ג'ימיניאנו עליו טיפסנו אשר ממנו נשקף נוף מרהיב של העיירה וסביבתה.

כדי לשבור את רצף העיירות הימי ביניימיות נסענו לאקוואריום בעיר ליבורנו (Acquario di livorno) האקוואריום נחמד ולא יותר מכך, קטן יחסית, התצוגה לא מאד עשירה אך הביקור עניין את הילדים והוסיף לגיוון אתרי הביקור. את הביקור בליבורנו סיימנו במסעדה אסיאתית מצויינת בשם Nishiki, ששברה את רצף האוכל האיטלקי המצויין והיתה טעימה מאד גם לילדים.

20170714_123423_Burst01

האקוואריום בליבורנו

20170714_125946

האקוואריום בליבורנו

20170714_130127

האקוואריום בליבורנו

20170714_130137

האקוואריום בליבורנו

20170714_130457

האקוואריום בליבורנו

20170714_132915

הטיילת בליבורנו

20170714_140203_Burst01

מסעדה אסיאתית נישיקי בליבורנו

מאותה סיבה, לאחר הביקור בפיזה ולפני הביקור בלוקה חשבנו לקטוע את רצף העיירות וללכת עם הילדים לים. בחרנו בעיירת הנופש פורטה דה מרמי (Forte dei Marmi), עיירת נופש שהזכירה לנו את הרצליה פיתוח, הרבה ווילות ומלונות בוטיק וחוף ים אינסופי המהווה חלק מהריווירה האיטלקית. עברנו בכמה חופים אבל בניגוד לציפיות למצוא חוף יפה והניח עליו מגבות, לא ראינו בחופים שעברנו אף אחד שפרש לו מגבת על החוף אלא כולם ישבו על ציוד שהשכירו שעלה הרבה מאד כסף למשפחה – 80 אירו! סכום גבוה מבחינתנו לזמן המוגבל שעמד לרשותנו, אבל בהחלט יכול להתאים למשפחה שרוצה לבלות כמה שעות טובות על חופי הריביירה האיטלקית. במקום רחצה בים מצאנו באחד החופים "שייקרייה" עשירה במיני שייקים של פירות, מלאה בערסלים צבעוניים ושם סיימנו את הביקור במקום.

כאמור, טוסקנה היא לא היעד האולטימטיבי עם ילדים בעינינו,עם זאת מכיוון שטוסקנה היתה חלק מטיול ארוך באיטליה אנחנו חושבים שמצאנו את האיזון המתאים שהפך את הביקור באזור זה לחוויה טובה עבור כולנו.

נהניתם לקרוא את הפוסט? מוזמנים לשתף ולהצטרף אלינו לפוסטים נוספים שכתבנו על איטליה: רומא עם ילדים,  טוסקנה עם ילדים?  יומיים בוונציה, מסלולי הליכה בדולומיטים, מסביב לאגם גארדה , עלות הטיול באיטליה ומחירים לדוגמא ועל יעדים נוספים בהם ביקרנו…

מוזמנים לקרוא פוסט נוסף על פירנצה שכתבה אורה גזית בבלוג הטיולים שלה, "חלומות שמורים": פירנצה, יום אחד, נער אחד, ספר אחד.

הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק: מטיילים חסרי מנוח