פריחה מרהיבה בדרך נוף בית קשת

Leave a comment Standard

לנוכח מזג האוויר היפה שהיה צפוי בשבת החלטנו לצאת לטיול ברכב בעקבות הפריחה בדרך נוף בית קשת. דרך זו שאורכה כ 18 קילומטרים מתחילה ליד צומת גולני ומסתיימת ביער צ'רצ'יל שבמבואות נצרת עילית ולאורכה מספר נקודות יפות לעצירה ולהליכה רגלית קצרה.

לאחר נסיעה קצרה, עצרנו במצפה טורעאן – נקודת תצפית יפהפיה על טורען, כפר מוסלמי – נוצרי ועל רכס טורעאן שמעליו כשברקע מרבדים של סביונים צהובים, וכרמליות ורודות שהדיפו ריח עדין וביניהם פרחו עיריות, גיאופיט (צמח בעל בצל) רב שנתי שצומחות בשפע בכל רחבי החורש הודות לרעילותן עבור הבהמות.

בנקודה הבאה, באזור החשוף לשמש היה שדה כלניות אדומות ובאזור מוצל בסמוך מרבדים של  רקפות. נעה נהנתה לצלם את עצמה לסרטונים קצרים על רקע הפריחה היפה.

המשכנו בנסיעה בתוך יער האורנים שנטעה קרן קיימת בשילוב עם עצי החורש של אלון התבור המאפיין את הגליל התחתון אשר כיסה בעבר אזורים נרחבים בצפון הארץ.

הנקודה הבאה בה עצרנו  היתה בית היערן, בית שנבנה על ידי קרן קיימת עוד לפני קום המדינה בשנות הארבעים, כאשר שימשה כמחסן לכלי עבודה, לשתילים ולמנוחת אנשי קק"ל שהחלו בעבודת הנטיעות הראשונות באזור הגליל התחתון. החנינו את הרכב בסמוך לבית היערן והלכנו לאורך שביל סלול בן 700 מטרים שעבר בתוך החורש בין מרבדים של רקפות ועיריות עד למצפור בית היערן שממנו נשקף הנוף המרהיב של הגליל התחתון כולל קיבוץ בית קשת שעל שמו נקראת דרך הנוף והר התבור המרשים שנשקף כמעט מכל נקודה מדרך הנוף.

לאחר שחזרנו לרכב, המשכנו בנסיעה לעבר מצפור בית קשת שבקרבתו עצרנו לצד מרבדי כלניות אדומות ולצדם תצפית יפהפיה על יער פארק של אלוני התבור כשברקע הר תבור. לכל אורך הדרך היו לא מעט נופשים, כאלו שנסעו ברכב, משפחות שערכו פיקניק וכאלו שניצלו את השבת היפה לצורך הליכה או רכיבה על אופניים באין ספור השבילים המרשתים את האזור כולו.

חלק מהדרך עליה נסענו סלולה באספלט וחלקה דרך עפר כבושה אך נוחה לנסיעה. באחד העיקולים של הדרך, כמה מאות מטרים ממצפור בית קשת הגענו לעיקול השבעה על שם שבעת חברי קיבוץ בית קשת שנפלו במקום זה בימי מלחמת העצמאות במארב שטמנו בני השבט הבדווי ערב א-זביח שחיו באזור זה.

התחנה הבאה בה עצרנו היתה "האלון הקשיש", עץ אלון עתיק ומרשים שממנו יצאנו לשביל הטרשונים – מסלול הליכה קצר בן כמה מאות מטרים העובר בתוך קבוצת סלעים בולטים הבנויים סלעי דולומיט ומדגימים היטב את תהליך הקארסט , תהליך ההמסה הסלעים שמתרחש כאשר מי הגשם מחלחלים בקרקע, סופחים פחמן דו-חמצני ויוצרים חומצה פחמתית. החומצה ממיסה לאט-לאט את הסלעים ויוצרת את נוף הטרשים. רועי נהנה מאד לטפס על גבי הסלעים שביניהם פרחו מרבדים של רקפות.

המשכנו בדרך היפה כשאנו עוברים בדרך העולה דרומה לפסגת הר דבורה. שם ההר ושמו של נחל ברק המנקז אותו מנציחים את דבורה הנביאה ואת ברק בן אבינעם, שפעלו באזור התבור כנגד סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. בשלב מסויים נשקפו בין העצים בתי הכפר עין מאהל ששוכן בקרבת נצרת עילית. נסענו עוד מספר דקות בדרך מפותלת כשלשמאלנו הנוף המרהיב של הר תבור ושל עמק יזרעאל עם מטעי השקדיות הפורחות ושל הכפר איכסאל עד שהגענו ליער צ'רציל ומכאן נכנסנו לנצרת עילית.

לסיום היום, נסענו לארוחת צהריים בנצרת, במסעדת תשרין האהובה עלינו, מסעדה ערבית מצויינת ,נעימה וטעימה מאד ממוקמת בקרבת מעין הבשורה. צריך להזמין מראש מקום למסעדה זו המבוקשת מאד על ידי מקומיים, תיירים ישראלים  וזרים.

20170218_143410

מוהג'נאת – ממולאים במסעדת תישרין בנצרת

 

טיולים נוספים בסביבה: 

הר תבור ומוזיאון המרציפן

טיול חג המולד בנצרת העתיקה

טיול חנוכה במחלבת שטראוס ובנצרת

מודעות פרסומת

חוויה משפחתית במחנה המעפילים בעתלית

Leave a comment Standard

באחד מימי החנוכה, נפגשנו עם בני משפחה נוספים במחנה המעפילים בעתלית, לסיור של "עמותת מורשת הבריחה" ביחד עם כמה עשרות מעפילים ובני משפחתם. מורשת זו היא חלק מהסיפור המשפחתי שלנו – סיפורה של אניית המעפילים "אקסודוס". סבי וסבתי חיים ופסיה וידבסקי,  היו מבין עולי האנייה אקסודוס יחד עם דודתי סימה ואמי גליה נולדה על גבי אחת משלושת אניות הגירוש של עולי אקסודוס, האמפייר רייבל  עם הגעת האנייה לנמל חיפה. על רקע זה היה לנו חשוב להביא גם את הילדים לסיור במקום, למרות שהדבר היה כרוך ביציאה מוקדמת מביתנו בצפון כדי להגיע בשעה תשע לתחילת הסיור.

20161230_113552

מחנה המעפילים בעתלית משמש כיום כאתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה. המחנה הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאחר פרסום הספר הלבן מ 1939 אשר הגביל התיישבות ועליית יהודים למכסה של 15,000 יהודים בשנה, במטרה למנוע את התחזקות היישוב היהודי בארץ ישראל ולרצות את הערבים.  המחנה הוקם בינואר 1940 ושימש עד להקמת המדינה ב 1948 כמחנה מעצר למעפילים ופעילים במחתרות וכן כמחנה מעבר לעולים. בשיאו אכלס המחנה בעת ובעונה אחת ארבעת אלפי עולים, נשים, גברים וילדים. במשך השנים נעצרו במחנה למעלה מארבעים אלף מעפילים ששוכנו במחנה בעשרות צריפי עץ שהיו פזורים בשטח המחנה שהיה מוקף בגדרות תיל, שריוניות וחיילים בריטים, מראה שעד היום מזכיר את מראה מחנות ההשמדה מאירופה. מרבית המבנים נהרסו עם השנים וכל שנותר מהם הם לוחות בטון אך לאחר שיקומו של האתר החל משנת 1987  שוקם המחנה. התחלנו את הביקור במרכז המבקרים שנבנה בתוך ספינת דיג לטבית ישנה – "גלינה" שהיתה דומה בגודלה ובמראה הרעוע שלה לרבות מספינות המעפילים שהגיעו לחופי הארץ בתקופת המנדט.

הביקור בספינה כלל צפייה בתצוגות האורקוליות שסיפרו את נושא ההעפלה והמחישו היטב את התנאים הקשים בתוך הספינה. עברנו בין תצוגות ששחזרו את תנאי המגורים הצפופים, המטבח, גשר הפיקוד ושאר חלקי הספינה כפי שנראו בתקופת ההעפלה. באחד הסרטונים שהוקרנו היה מאד מרגש לראות את תמונתה של סבתא פסיה כשהיא בהריון עם אמי מלווה מהאנייה אקסודוס לאניית הגירוש.

20161230_095055_hdr

סבתא פסיה (משמאל)

מכאן המשכנו לכיוון צריפי העץ המשוחזרים, ולצריף החיטוי שהזכיר מאד את המקלחות והמשרפות במחנות ההשמדה באירופה אשר בו נאלצו המעפילים שנקלטו במחנה לעבור את חיטוי הדי.די.טי ולעבור מקלחת.  באחד הצריפים שהשתמרו ניתן היה לראות את תנאי החיים בתוך הצריף שכלל עשרות מיטות ולצדם מעט הרכוש שהיה לעולים.

תחנה נוספת כללה שני קרונות רכבת שבהם היתה תערוכה קטנה על "תנועת הבריחה" בהובלתם של אנשי הבריגדה היהודית ואנשי ההגנה שהיו אחראים לעלייתם הבלתי חוקית של כשלוש מאות אלף עולים ניצולי שואה לארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה.

20161230_104142

לאחר הדלקת נרות חגיגית ודברים מרגשים שנשאו נציגי המעפילים ובני משפחתם באולם הכינוסים המשכנו לאחד הצריפים בו נמצא המאגר הממוחשב של סיפורי המעפילים ומקרן שמאפשר לצפות על גבי מסך בתמונות  ולקרוא את סיפורי החיים של המעפילים כפי שתועדו במאגר. כאן זכינו לצפות בהתרגשות רבה בסיפור חייהם ועלייתם של סבא חיים וסבתא פסיה אשר לאחר כל תלאות המלחמה ופרשת אקסודוס, עלו לארץ בשנת 1949 והקימו משפחה לתפארת.

שמחנו מאד שהבאנו את הילדים לביקור החווייתי והמרגש במחנה. גם אם היה להם מעט עמוס חשוב היה לנו לחבר אותם למורשת המשפחתית שלנו המשולבת במורשת הלאומית של סיפור ההעפלה והקמת המדינה.

לאחר תמונה משותפת של כל המשפחה, החלטנו לאכול ביחד צהריים במסעדת קאת בלו הממוקמת בחוות הסוסים שבכניסה לקיבוץ בית אורן בהר הכרמל, מסעדת בשרים משובחת שאפשרה גם לצמחונים הרבים שבינינו ליהנות מבר סלטים עשיר וטעים ולסיים את החוויה המשפחתית בהנאה רבה.

פוסטים על טיולים נוספים בסביבה: 

טיול בנחל התנינים ובשמורת נחל המערות

טיול בשמורת הבונים – חוף יפהפה, מפרץ צדפים ומערה כחולה

טיול בזיכרון יעקב

ביקור בשמורת חי בר כרמל

טיול אביבי בכרמל

טיול סוכות בשביל התלוי בשמורת הבניאס

Standard

במהלך ערב חג סוכות ישבנו ביחד כל המשפחה בסוכה והתלבטנו באיזה מסלול טיול לבחור ליום החג שלמחרת באזור הגליל העליון בו חגגנו את ערב החג, כך שההליכה תתאים לכולם: סבים וסבתות, הורים, ילדים ונכדים, סך הכל שבעה עשר איש. לאחר חשיבה משותפת בחרנו בשביל התלוי שבשמורת הבניאס. מזג האוויר עמד לצדנו במהלך החג והיה אידיאלי לטיולים אבל החג היה עמוס במטיילים ולכן קבענו להיפגש מוקדם יחסית, בשעה תשע וחצי בכניסה לשמורה, במתחם מקורה בו יש שולחנות וספסלים בו נערכנו לארוחת בוקר משותפת. באותו מתחם ישנו קיוסק לכל מי ששכח להביא מספיק מים לדרך וכן דוכן שבו בחור דרוזי מרמת הגולן מוכר פיתות עם לאבנה, זיתים, זעתר וכוס קפה. על רקע זה נעה ורועי, הילדים שלנו, קיבלו תיאבון עוד לפני הארוחה וקנינו להם פיתה עם לאבנה וצלוחית עם זיתים סורים טעימים ומעין נהנה מהקפה השחור עם ההל בנוסח הדרוזי.

לאחר ארוחת בוקר טובה כיד המלך שהביאה אחותו של מעין, הצגנו את מנוי המטמון – המנוי השנתי לשמורות הטבע ברחבי הארץ, ונכנסנו לשמורה. מסלול ההליכה בקטע זה של שמורת הבניאס הוא מסלול מעגלי קל שנמשך כשעת הליכה נעימה כולל עצירות ונקודות תצפית.  המסלול נפתח למבקרים בשנת 2010 והוא חושף בפני המבקרים בשמורה מספר אטרקציות יפות. המסלול מתחיל בהליכה בשביל שממנו נשקף כל צפון רמת הגולן, כולל החרמון ומצודת נמרוד (קלעת נמרוד), עצי אלון ושקד ופריחה מרהיבה של חצבים בעונה זו של השנה.

בביקורים נוספים שלנו בשמורה יכולנו לראות את הפריחה המשתנה והיפה לאורך עונות השנה. לאחר כמה מאות מטרים מתחיל המסלול לרדת עבר ערוץ הבניאס. לאורך הירידה פרחו מרבדים של חצבים לבנים. בנקודה מסויימת השביל מתפצל. אם נמשיך דרומה נוכל להגיע לאורך ערוץ הבניאס עד לשאר יישוב שלמרגלות הגולן, בעמק החולה.

מנקודת הפיצול פנינו שמאלה וירדנו כמה מדרגות אל השביל התלוי הבנוי מפלדה ומלוחות עץ מעל הערוץ הגועש של הבניאס, לאורך של 100 מטרים בתוך צמחיית נחלים עבותה. מי הבניאס מתחתרים בעוצמה בתוך סלע הבזלת ופורצים את דרכם מערבה בשיפוע חד לעבר הירדן שעמק החולה. בביקורנו הנוכחי הזרימה היתה מרשימה אך לא חזקה כמו בחורף או באביב. כך או אחרת נחל הבניאס הוא נחל איתן, אחד ממקורות הירדן הראשיים והוא מנקז לתוכו את נחלי החרמון וצפון הגולן בהם: גובתה, סער ושיאון ואת מעיינות הבניאס שנובעים למרגלות החרמון.

20161017_113950

20161017_114153

20161017_114213

20161017_114006

לאחר שהסתיים השביל התלוי המקסים ביופיו המשכנו לאורך שביל ההליכה שעובר לאורך קטעים נוספים של הבניאס. גם קטע זה עובר ברובו בצל עצי הנחל: דולב מזרחי, ער אציל (דפנה) , אלונים, ערבה ועוד… כשהסתכלנו על המים הגועשים יכולנו להבחין בדגי החפף, ממשפחת הקרפיונים ששחו בהמוניהם בתוך מי הנחל הצלולים.

בשלב מסויים עברנו את הגשרון שהשביל מעליו מוביל למעיינות הבניאס, מרחק של כ – 45 דקות מנקודה זו. אנחנו המשכנו עוד כמה מאות מטרים עד לתצפית היפה על מפלי הבניאס המרשימים שנפלו בעוצמה לתוך הבריכה שלרגליהם. מעין סיפר לילדים שכשהיה בצבא ניתן היה להתרחץ בנחל ולשחות עד למפל אך כבר כמה שנים טובות המסלול סגור לרחצה ופקחים שמסתובבים בשטח שומרים על הסדר, התחזוקה השוטפת ועל הניקיון בשמורה יפה זו, שעומדת בקנה אחד עם שמורות טבע יפות בעולם.

את המסלול סיימנו בעליה לשביל שממנו ירדנו לאפיק הנחל. מעין ורועי התחרו ביניהם במעלה המדרגות המובילות מהנחל אל השביל. לאחר שכולם הגיעו לנקודת התצפית והסדירו נשימה לאחר הטיפוס במדרגות, התלבטנו היכן נאכל צהריים, לאחר סיום המסלול.

מכיוון שהיינו רבים והיה קשה למצוא מקום לכולנו במסעדה ביום חג עמוס במטיילים, בחרנו להגיע לקיבוץ דפנה למתחם מסעדת הקוקיה, מסעדה חלבית, קונדיטוריה ופיצריה מהטובות בארץ בה אנחנו מרבים לאכול. הזמנו לכולנו פיצות, בירות למבוגרים וגלידות לילדים וסיימנו את הטיול היפה בפיקניק משפחתי על המדשאה הגדולה שבמתחם.

מסלולים נוספים בסביבה:

מסלול טיול בצפון הגולן: הר בנטל והג'ובה הגדולה

מסלול טיול במרכז הגולן: קצרין, אניעם

בין מעיינות נחל חרמון,  טענת קמח וארמון קדום

החלה עונת הדובדבנים בגולן

טיול בשביל החורף בשמורת נחל שניר

בקרוב נתחיל במימון המונים להקמת האתר החדש שלנו. סקרנים? היכנסו לסרטון:

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

גן פסלים בקיבוץ איילון, מערת קשת וסמבוסק בחורפיש

Leave a comment Standard

ביום שבת האחרון נפגשנו עם חברים לטיול. החברים גרים בחיפה והיות ואנו גרים בגליל העליון החלטנו להיפגש באמצע הדרך ולטייל בגן הפסלים שנמצא בקיבוץ איילון ובמערת קשת.

גן הפסלים בקיבוץ איילון הוקם על ידי רות ומאיר דודזון, שהיו בין מקימי הקיבוץ. הגן מכיל פסלים רבים עשויים פסיפס ומוזאיקה של בעלי חיים, טוטמים, מסכות ועוד שמפוזרים בין צמחיה עשירה ומגוונת. הפסלים ברובם גדולים, מיוחדים ומרשימים והביקור מעניין ומהנה.

הכניסה אינה כרוכה בתשלום. בצמוד לגן הפסלים ישנה פינת חי קטנה ונחמדה שיכולה לעניין ילדים צעירים. אנחנו בקרנו במקום כבר מספר פעמים בעבר והפעם הזו היינו עסוקים בעיקר בהחלפת רשמים ראשוניים עם החברים אותם לא פגשנו זמן רב והילדים מכל צד היו גם הם עסוקים בהיכרות חוזרת.

התחנה הבאה היתה מערת קשת, שממוקמת בפארק אדמית ונמצאת במרחק נסיעה קצר. הכביש המוביל לאתר הוא צר, מפותל ומרהיב ביופיו.  החנינו את האוטו בחניה מסודרת ליד תחילת שביל שהיינו בטוחים שמוביל למערה ועשינו פיקניק קצר. במקום היו שולחנות וספסלים מסודרים ומדרון קצר ולא תלול מדי, ששימח מאד את הילדים היות והם יכלו לרוץ בו.

לאחר שהתברר לנו שהחנינו במקום הלא מתאים, המשכנו לנסוע עוד קילומטר עד שהגענו לחניה גדולה ומסודרת שממנה יש שביל קצר ומסודר המוליך לכיוון המערה. החניה היתה מלאה מאד וכך גם השביל שהמה ממטיילים. המערה עצמה היא, למעשה, קשת אדירת ממדים שמתחתיה תהום (לאורך השנים בתהליך גיאולוגי קרסה רוב תקרת המערה אל התהום ונותרה רק הקשת). מהקשת עורכים סנפלינג ורב האנשים עומדים מסביב (יש מעקה בטיחות) וצופים בגולשי המצוקים. הילדים התלהבו מאד ואמרו שהם גם רוצים (התגובה שלנו היתה שכשתגדלו, תגלשו).

IMG_8725

מהמערה ניתן לחזור אל החניון ומרבית המטיילים בחרו לעשות זאת. אנו המשכנו לצעוד לכיוון מזרח על שביל המסומן באדום לבן שעובר לאורך שפת מצוק ושממנו נשקף נוף מרהיב. שביל זה אינו מסודר, אך ברובו (בחלק שבו אנו הלכנו) נוח להליכה.

צעדנו מספר מאות מטרים, אך הרוח היתה חזקה והשעה היתה כבר שעת צהריים והחלטנו לחזור בחזרה לכיוון המכונית. בסיום המסלול נעה גלתה כי ישבה על טוואי האלון המכונה "דובון" והחלה להתגרד.

IMG_8789

זהירות!!! זחלי טוואי האלון – "דובונים"

בשלב זה נפרדנו מהחברים ואנחנו החלטנו לנסוע לסופרפארם בנהריה, שנמצא בשדרות הגעתון, היות והשלפוחיות התפשטו לאזורים נוספים בגוף והגירוד ותחושת חוסר הנוחות שלה גברו. אחרי שהצטיידנו בסירופ שמקל על האלרגיה ובמשחה והוקל מעט לנעה עברנו במספר מקומות היות והיינו מאד רעבים. תחילה נסענו למסעדת הארזים שממוקמת בשלומי ובה אכלנו בעבר ונהננו, אך היא היתה מלאה. המשכנו לכפר הדרוזי חורפיש שם אנו נוהגים לאכול פעמים רבות ב"סמבוסק הארזים", אך גם מקום זה היה מלא. המשכנו ללכת במעלה הרחוב ולמזלנו בדיוק התפנה שולחן ב"סמבוסק הארז". במקום מוכרים סמבוסקים עם מגוון מילויים. נהנו מהאווירה הנעימה במקום ובעיקר מהעובדה שנעה חשה יותר בטוב.

טיולים נוספים בסביבה:

ראש הנקרה והגנים הבהאים בעכו

עכו העתיקה