ברוכים הבאים לבלוג שלנו , בו תוכלו למצוא שפע של חוויות והמלצות מטיולים שערכנו במשך שנים בישראל וברחבי העולם.
טיולי חו"ל המופיעים באתר כוללים את הטיולים שעשינו כזוג תרמילאים (סין, מקסיקו, דרום קוריאה, וייטנאם, קמבודיה ועוד… ) לפני שהפכנו להורים ואת מרבית הטיולים בהם טיילנו כמשפחה הכוללים (יפן, איטליה, שוויץ, אוסטריה, תאילנד , ארה"ב, יוון ועוד…) הכוללים מסלולי הליכה בטבע, מסלולים עירוניים, אתרי מורשת ומוזיאונים המבוססים על החוויות שרכשנו.
כל פוסט שכתבנו מכיל יום של חוויה שלמה מהיציאה מהבית ועד החזרה אליו וכוללת מקבץ של אתרים בעלי עניין לאורך מסלול הטיול והמלצה על מסעדה טובה או מקום נחמד לפיקניק בסוף היום.
כמו כן תוכלו להיעזר בכלים וקישורים מועילים לתכנון טיול בחו"ל , שם תוכלו למצוא מאגר של אתרים ואפליקציות שימושיות בתהליך תכנון הטיול ולמהלך הטיול.
בנוסף אתם מוזמנים להשתמש בתכניות השותפים שלנו שבחרנו בקפידה בכדי להזמין טיסות, רכב, מלונות, כרטיסים לאטרקציות, סיורים מודרכים והסעות. הרווח שלכם הוא הזמנה מראש של הכרטיסים לרוב עם אפשרות ביטול או שינוי והרווח שלנו הוא קבלת עמלת תיווך מהחברות השונות עבור כל עסקה.
קראו את תקנון האתר לפני השימוש בבלוג. המשך השימוש בבלוג משמעו שהסכמתם הסכמה מלאה עם תקנון האתר.
אם אהבתם את האתר שתפו את חבריכם ואל תשכחו לתת לנו לייק ולהעיר את הערותיכם בפוסטים השונים.
טיפוס לפסגת הר הגעש בג'ג'ו – הלה סאן.
תחנת הרכבת באזור המפורז בין דרום קוריאה לצפון קוריאה
בשבת האחרונה החלטנו שמזג האוויר מאפשר חזרה לשגרת טיולים בשבת. עם זאת חשבנו שמתאים יהיה לטייל במקום שרובו מוצל ושאפשר להיכנס בו למים, גם כי עדיין חם ובעיקר כי טיול שמשכשכים בו במים משמח את נעה ורועי. יעד הטיול נקבע לנחל עמוד עליון, שהרבה שנים לא טיילנו בו. החנינו את האוטו בחניה המסודרת שבכניסה לשמורה (הכניסה לשמורה הינה בתשלום) וירדנו בשביל שמוביל לנחל. בכניסה לשביל ניצבת תחנת משטרת עין תינה, המבנה שכיום הוא נטוש, מחורר כולו מקליעים ובעבר שמש כתחנת משטרה שנבנתה בימי המרד הערבי (1936-1939).
בירידה לנחל עמוד עליון
תחנת המשטרה הבריטית עין תינה מעל נחל עמוד
בירידה לנחל עמוד
תחנת המשטרה הבריטית עין תינה מעל נחל עמוד
הירידה ארכה בערך 20 דקות (הירידה ברובה בשמש – מומלץ להצטייד בכובע ובקרם הגנה) ובסיומה הגענו לבריכה הראשונה, עין יקים. המים היו צלולים, אך כיון שיחסית הבריכה היתה קטנה והמים רדודים, נעה ורועי ממש לא התלהבו מהרעיון לרחוץ בה, ולכן המשכנו בטיול לאורך הגדה הימנית שעוברת לצדה אמת מים.
עין יקים בנחל עמוד עליון
השביל כולו מוצל ובאחת הפינות היפות עצרנו לארוחת בוקר קלה. לאחר עוד מספר דקות הליכה פנינו שמאלה לעבר הגדה השמאלית והגענו לבריכה נוספת, שהפעם מצאה מאד חן בעיני נעה ורועי: הבריכה רחבה ומלאה במים צלולים ותוך מספר שניות מעין והילדים קפצו למים הקרים.
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליונחל עמוד עליוןן
נחל עמוד עליון
מהבריכה המשכנו ללכת לאורך הנחל שיוצר בריכות נוספות וקסומות שניתן לרחוץ בהן או לשבת לצדן וליהנות מכל היופי שמסביב. הילדים בחרו להיכנס לאחת מהן והפעם נהנו מעבר לקרירות , לצלילות ולהנאה הכללית מהמים גם מהדגים הקטנים הרבים שהסתובבו בין הרגליים ונשכו קלות את האצבעות, ממש כמו ספא הדגים בתאילנד.
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
המשכנו ללכת עוד מספר דקות, אך לנעה ורועי היה קר (השארנו את המגבות והבגדים להחלפה במכונית) ולמרות שהמסלול לא הסתיים, החלטנו להסתובב ולחזור בחזרה.
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליון
נחל עמוד עליונחל עמוד עליוןן
הפעם את הירידה שהובילה למסלול היה עלינו לטפס. לאורך המסלול הלכו זוגות צעירים ומבוגרים וכן משפחות עם ילדים וניכר היה שכל אחד מוצא לו את הפינה הנעימה שלו.
חזרנו למכונית בשעות הצהריים ונסענו לכפר ג'יש שם אכלנו במסעדה א(ל)ליאלי אותה אנו מרבים לפקוד, כאשר אנחנו מטיילים באזור (ראה פוסטים אחרים).
ביום שבת האחרון נפגשנו עם הוריה של נילי ליום טיול בעכו העתיקה. מקום המפגש נקבע בכניסה למרכז המבקרים, מקום מצוין להתחיל בו את הסיור. במקום ישנם עצי פיקוס מרשימים, שירותים נוחים מאד (למעשה זוהי חנות שירותים. השימוש בשירותים הוא בעלות של 3 ₪, ניתן לקנות גם מספר מוצרים במקום ובסך הכל המקום מתוחזק היטב) וכן שם שוכנת קופת הכרטיסים למי שמעוניין לבקר במספר אתרים בעיר שהכניסה אליהם היא בתשלום כמו אולמות האבירים.
עצי פיקוס עתיקים במרכז המבקרים של עכו העתיקה
עצי פיקוס עתיקים במרכז המבקרים של עכו העתיקה
התחלנו את הביקור בשוק הלבן, ששופץ בשנים האחרונות. השוק נמצא בסמוך למסגד אלג'זאר ומהווה כיום מתחם ששוכנות בו מסעדות. בסיום נזכיר שוב את השוק היות ושם קינחנו בחומוס טעים.
השוק הלבן בעכו העתיקה
מהשוק הלבן הלכנו לעבר רחוב השוק, שמהווה את הציר המרכזי בעיר העתיקה. בדרך עצרנו בכיכר מרשימה, חאן אל שווארדה שגם היא שופצה לאחרונה והתמלאה בבתי קפה נעימים ומזמינים.
החאן בנוי כחלק מחומות עכו הפונות למפרץ עכו נבנה כנראה בימי דאהר אל עומר. במאה ה-19 נבנה החאן סביב חצר מרכזית אשר במרכזה סביל (רהט) וברכה להשקיית בהמות. בפינתו הדרומית מזרחית משלב החאן מגדל קדום שנבנה בתקופה הצלבנית כיום המגדל נקרא בורג' אל סולטאן.
השעה היתה כזו שהמבוגרים שבחבורה חשו צורך לשתות קפה ונעה ורועי נצלו את ההזדמנות לשתות מיץ תפוזים טרי ולאכול טוסט.
חאן אל שווארדה בעכו העתיקה
חאן אל שווארדה בעכו העתיקה
חאן אל שווארדה בעכו העתיקה
חאן אל שווארדה בעכו העתיקה
חאן אל שווארדה בעכו העתיקה
אחרי שהתמלאנו באנרגיה פנינו לעבר הבזאר התורכי. הבזאר נבנה כשוק עירוני במהלך המאה ה-18. בשנים האחרונות בדומה למתחמים אחרים בעכו העתיקה שופץ וכיום יש בו מסעדות וחנויות למזכרות. רחוב הבזאר התורכי מרשים ביופיו, אך יחסית תנועת האנשים בו דלילה. במתחם זה ישנו דוכן- מסעדה בשם קוקשקה (אכלנו במקום בביקור אחר) שמציענ נקניקיות מלאכת יד, צ'יפס ובירה מעולה.
השוק הטורקי בעכו העתיקה
השוק הטורקי בעכו העתיקה
השוק הטורקי בעכו העתיקה
השוק הטורקי בעכו העתיקה
מהשוק התורכי המשכנו לעבר רחוב השוק שם הסתובבנו בין הדוכנים העמוסים בכל טוב: דגים ופרות ים, שנעה ורועי גילו בהם ענין רב, פרות וירקות, דוכן למכירת מיץ מקני סוכר ועוד ועוד.
הצטיידנו בדובדבנים, קפה וכנאפה והלכנו לכיוון מנהרת הטמפלרים שנמצאת בסמוך לחאן אל עומדאן, היפהפה שבימים אלה עומד בשיממונו מעבר לדלתות ברזל.
הטמפלרים השתייכו למסדר צבאי – נזירי וטפלו בחולים בשם האפיפיור. במהלך המאה ה-12 הם בנו בעכו מבצר, והמנהרה היוותה מעבר אסטרטגי, שקשר בין המבצר לנמל. מבנה המנהרה התגלה בשנת 1994, שופץ וכיום הוא פתוח לקהל(הכניסה כרוכה בתשלום 15 ₪ למבוגר ו12 ₪ לילד). לרב כשאנחנו מטיילים בעכו העתיקה עם הילדים אנחנו מבקרים במנהרה היות והיא אטרקטיבית עבור הילדים – הם תמיד מתרשמים ממנה ונהנים ללכת בה. נכנסנו למנהרה ויצאנו בקרבת הנמל.
בכניסה למנהרת הטמפלרים
מנהרת הטמפלרים בעכו העתיקה
מנהרת הטמפלרים בעכו העתיקה
התכנון המקורי היה לעשות שיט, אך הים היה סוער ונעה ורועי מעט חששו. התיישבנו כבר בסירה, אך הם הרגישו שלא נעים להם והחלטנו לוותר על השיט. הלכנו לאורך החומה נהנים ממראות הים היפים.
מרמלדה מעכו העתיקה
חומות עכו העתיקה
חומות עכו העתיקה
חומות עכו העתיקה
חומות עכו העתיקהחומות עכו העתיקה
על חומות עכו העתיקה
עכו העתיקה
הנמל הפיזנטי בעכו העתיקה
מגדל השעון עם חותם הסולטאן העות'מאני
נמל עכו העתיקה
נמל עכו העתיקה
נמל עכו העתיקה
תורמוס חם בעכו העתיקה
תורמוס חם בעכו העתיקה
השעה היתה כבר שעת צהריים והתחלנו לחזור לכיוון השוק הלבן במטרה לאכול במסעדת סוהילה, אך התור היה כל כך ארוך שמהר מאד ויתרנו על הרעיון ובחרנו לאכול במסעדה סמוכה "כף הזהב". החומוס במקום היה טעים מאד והסלט טרי. אנחנו מרבים לבקר בעכו העתיקה וגם בפעם זו כמו בכל הפעמים האחרות נהננו מהמראות היפים והססגוניות שהעיר העתיקה מציעה.
ביום חמישי האחרון, יצאנו רק שנינו, לטיול באזור חיפה הכרמל. התחלנו את הטיול בביקור בשעות הבוקר במתחם "סדנאות האמנים" בקיבוץ עין כרמל שבחוף הכרמל. מתחם זה כולל בתוכו שורה של אמנים שפועלים במשך השבוע ורבים מהם אף מציגים ביריד אמנים שמתקיים מדי שבת בתחילת כל חודש. במתחם גלריה של פסל ממוצא יפני שיוצר פסלי מתכנת שונים שמוצגים במרכז המתחם, אמן שיוצר סוגים שונים של מנורות ואמצעי תאורה שונים, ביקרנו בבית מלאכה של בונה כינורות ובגלריה בה מתקיימות סדנאות הדפס.
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
"מתחם האומנים" בקיבוץ עין כרמל
במתחם סמוך בשם "בזלתון" ביקרנו במוזאון פתוח בו מוצגים פסלי בזלת גדולים ומרשימים, על ידי האמן דגן שקלובסקי שפועל במקום כבר למעלה מעשר שנים. כמו כן פועל במקום בית קפה נחמד.
מצגת זאת דורשת JavaScript.
התחנה הבאה שלנו היתה חוות משמר הכרמל, אליה הגענו לאחר נסיעה בכביש 721, הדרך העולה לכיוון בית אורן, אחת הדרכים היפות בארץ, המתחילה מול שמורת רכס אצבע ועולה בכביש המתפתל במעלה הכרמל, בין שרידי החורש שנשרף בשריפה הגדולה בדצמבר 2010. המפנה הדרומי שהיה מכוסה בעיקר בעצי אורן נשרף כמעט לחלוטין בשל השרף והמחטים הדליקים. לעומת זאת המפנה הצפוני שהיה מכוסה בעיקר בסבך של עצי אלון ואלה ירוקים נפגעו פחות. לאחר הפניה לחניון האגם, הגענו לחניון נחל קדומים ומשם טיפסנו במעלה הגבעה עד לחניון חוות משמר הכרמל. החניון נקרא על שם יישוב שהוקם בשנות השלושים על ידי עולים מגרמניה, בני העלייה החמישית אשר ביקשו להקים במקום עיר קיט בלב יערות הכרמל. בעקבות מאורעות 1936 – 1939 ננטש המקום ושוקם לפני מספר שנים על ידי רשות שמורות הטבע וכיום הוא משמש כחניון ללינת לילה, כולל שירותים, מטבח ואף שני חדרי אירוח שלינה בהם דורשת תיאום מראש. החורשה שבחניון משמר הכרמל כמעט ולא נפגעה בשריפה וממנה צפינו מהמצפור על כל הסביבה שנפגעה קשות בשריפה: קיבוץ בית אורן מצפון, נחל אורן ממערב וגבעת וולפסון, ניסיון התיישבות נוסף בכרמל משנות השלושים על ידי יהודים יוצאי גרמניה שכיום נותרו ממנו שישה בתים פרטיים בלב שמורת הכרמל, אשר נפגעו קשות בשריפה הגדולה.
נחל אורן ממצפור חוות משמר הכרמל
גבעת וולפסון ממצפור חוות משמר הכרמל
מצפור חוות משמר הכרמל
מצפור חוות משמר הכרמל
עמדה מימי המאורעות מול קיבוץ בית אורן
לאחר התצפית היפה ממצפור חוות משמר הכרמל, יצאנו למסלול הליכה קצר על שם אסף רמון ז"ל וחלוצי הכרמל שמקיף את החווה ואשר נחנך לאחרונה.
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
אנדרטה לזכר של אסף רמון ז"ל
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
השביל עובר בתוך האזור שנפגע אך כמעט חמש שנים אחרי השריפה התרגשנו לראות כיצד ההר שנשרף הפך לירוק, כיצד השריפה עודדה את נביטתם של זרעי האורנים שצמחו מסביב לאורנים שנשרפו כליל וכיצד מתוך הגזעים השרופים של עצי האלון והאלה שנותרו בשטח צמחו עלים וענפים צעירים. כמו כן בשטח ניתן למצוא שפע של צמחיה אופיינית לחורש הים תיכוני: קידה שעירה עם פרחיה הפרפרניים הצהובים שבעונה זו נמצאת בשיא פריחתה, במיוחד באזורים שמתאוששים משריפות שמעודדות את נביטת זרעיה. בולטת מאד בשטח המרווה המשולשת שפרחה בצבעי סגול שעליה המרירים יכולים לשמש כחליטת תה מרפא לכאבי בטן , הפיגם הריחני, עכנאי יהודה עם פרחיו המיוחדים דמויי ראש נחש העכן בצבעי ורוד – סגול., מרבדים של חרציות צהובות לאורך השביל ולצדן החוטמית הזיפנית עם פרחיה הוורודים הגדולים אשר מבשרת את סוף הפריחה האביבית ואת ימי הקיץ החמים המתקרבים.
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
חוטמית זיפנית
שרידים מהשריפה על הכרמל
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
בסיום המסלול החצי מעגלי שאורכו פחות מקילומטר, הגענו לחורבת שלאלה (מפל בערבית), שריד להתיישבות הביזנטית המשגשגת בארץ ישראל ובמקום זה במאות 3 – 7 לספירה. החורבה נקראת בערבית על שם המפלונים של נחל אורן שלרגלי הגבעה.
חרבת שלאלה בחוות משמר הכרמל
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
שביל החלוצים לזכרו של אסף רמון ז"ל
חוות משמר הכרמל
מכאן נסענו בהמשך הדרך שעולה לרכס הכרמל, דרך שרידי מחצבות קדומים אף הם מהתקופה הביזנטית, ראינו את האנדרטה המרשימה שנבנתה לזכרם של 44 הנספים באסון הכרמל, שגם סביבה הפך ההר השחור לירוק ובהמשך עברנו את כלא דמון שאת אסיריו ניסו הסוהרים לחלץ.
אנדרטת אסון השריפה בכרמל
מרחק נסיעה קצר משם הגענו לכפר הדרוזי עיספיה, עברנו את מקום התלקחות השריפה בנחל חיק, את השכונה הבדואית, בכפר הדרוזי בו מתגוררות בדו קיום גם משפחות נוצריות , משפחות יהודית וסטודנטים מאוניברסיטת חיפה. כמו כן ראינו את בית הקברות המקומי, בו על פי המסורת הדרוזית שמאמינה בגלגול נשמות, נזרקים גופות הנפטרים לקברי אחים גדולים. לצדו של בית הקברות נמצא בית הקברות הצבאי, בו נקברו החללים הדרוזים בקברים רגילים. בשלב מסויים עברנו את נקודת השיא של הר כרמל – "רום הכרמל" בגובה 546 מ' מעל פני הים ומכאן המשכנו בנסיעה דרך הרחוב הראשי הארוך שלאורכו חנויות רבות, מסעדות וקונדיטוריות עד שהגענו לכפר השכן דליית אל כרמל. בדליית אל כרמל הלכנו תחילה לאזור גלעין הכפר, בו יכולנו להבחין בבתי הכפר הראשונים, חלקם חרבים אך מרביתם בתים חדישים ומטופחים, עם פרחי גרניום וסוכות גפנים על הגג.
גלעין הכפר דליית אל כרמל
גלעין הכפר דליית אל כרמל
גלעין הכפר דליית אל כרמל
גלעין הכפר דליית אל כרמל
גלעין הכפר דליית אל כרמל
גלעין הכפר דליית אל כרמל
בסופו של הרחוב הארוך הגענו לאחר כחצי קילומטר של הליכה לבית אוליפנט. בבית זה התגורר בסוף המאה התשע עשרה לורנס אוליפנט הסופר, העיתונאי ואיש הפרלמנט הבריטי אוהד הציונות שקשר קשר חם עם הדרוזים ופעל לסייע להתיישבות היהודית. ביחד עם אוליפנט גרה גם אשתו אליס שהסיפורים על חייהם האישיים מעוררים עניין רב עד היום. לסיפור היחסים ביניהם קשור גם המשורר נפתלי הרץ אימבר ששימש כעוזרו האישי אשר גר בקומה השנייה של המבנה ועל פי עדויות שונות אף כתב במקום זה את "התקווה". בכניסה לבית אוליפנט ניצב עמוד שבור עם כתובת לזכרה של אליס אוליפנט מקדחת בשנת 1886. כיום משמש בית אוליפנט כבית יד לבנים לחללים הדרוזים. ביקרנו בחדר ההנצחה, בו תמונותיהם ושמותיהם של החללים הדרוזים הרבים שנפלו משנות השלושים ולאחר הקמת המדינה בעקבות ברית הדמים שקשר עם היישוב היהודי עוד בתקופת המנדט. בסמוך לבית יד לבנים ראינו מתחם חדש יחסית המשמש כיום כמכינה קדם צבאית עבור הצעירים הדרוזים, לפני גיוסם לצבא.
יד לבנים הדרוזים – בית אוליפנט בדליית אל כרמל
יד לבנים הדרוזים – בית אוליפנט בדליית אל כרמל
המכינה הקדם צבאית בדליית אל כרמל
יד לבנים הדרוזים – בית אוליפנט בדליית אל כרמל
האנדרטה לזכרה של אליס אוליפנט
דליית אל כרמל
המשכנו בהליכה במתחם העתיק של דליית אל כרמל והגענו למתחם המפואר של קבר אבו אברהים, אחד השליחים הראשונים שנשלחו על ידי החליף המצרי הפאטימי אל חאכם בשנת 996 בכדי להפיץ את הדת הדרוזית. עמדנו לצד המתחם והבחנו בבני המקום עוצרים את רכבם ליד המבנה, יורדים ומנשקים ארוכות את משקופי המבנה וממשיכים בדרכם.
מתחם קבר אבו אברהים בדליית אל כרמל
מתחם קבר אבו אברהים בדליית אל כרמל
מתחם קבר אבו אברהים בדליית אל כרמל
מתחם קבר אבו אברהים בדליית אל כרמל
מתחם קבר אבו אברהים בדליית אל כרמל
בהמשך הגענו אל השוק המרכזי של דליית אל כרמל שברחוב הראשי, בו שפע של גלריות, חנויות לממכר בגדים ומזכרות שונות וכן מסעדות וקונדיטוריות. אכלנו באחת המסעדות הוותיקות ברחוב השוק – מסעדת אנדרין, הנקראת על שמו של כפר דרוזי בסוריה, בה נהנינו מהאוכל הדרוזי הטעים המוגש במקום: פלאפל, חומוס וסלטים ירוקים טריים. בהמשך קנינו באחת החנויות מתנה קטנה לנעה ולרועי וקינחנו במתוקים מקומיים שקנינו באחת הקונדיטוריות הטובות של הכפר: כנאפה, בקלאוות ושאר ממתקים משובחים.
רחוב השוק בדליית אל כרמל
רחוב השוק בדליית אל כרמל
רחוב השוק בדליית אל כרמל
רחוב השוק בדליית אל כרמל
בשעות אחר הצהריים המוקדמות נסענו כרבע שעה דרך עיספיה לכיוון אוניברסיטת חיפה. ממש לפני האוניברסיטה פנינו ימינה ל"חורשת הארבעים". תחילה עברנו לאורך "דרך הדורות" בה הוקמו מחדש מבנים ארכיאולוגים שונים שעמדו בפני סכנת הרס והועתקו ממקומות שונים בארץ. בהמשך יצאנו למסלול הליכה קצר שעובר בתוך החורשה אשר בה עשרות אלונים עתיקים וגדולים במיוחד. אלונים אלו שרדו את הכריתה המאסיבית של עצי האלון עד להכרזה על הכרמל כשמורת טבע, הודות לכך שהדרוזים בכרמל מייחסים את העצים לארבעים אבות העולם הבא ומכאן שמה של החורשה.
אלונים עתיקים בחורשת הארבעים
אלונים עתיקים בחורשת הארבעים
אלונים עתיקים בחורשת הארבעים
אלונים עתיקים בחורשת הארבעים
אלונים עתיקים בחורשת הארבעים
בהמשך מוביל השביל הכחול לשביל שעובר לאורך המצוק שמשקיף על כל מפרץ חיפה ומסתיים באוניברסיטת חיפה. לאורך המסלול היתה פריחה מרהיבה בה בלטו במיוחד בן חצב יקינטוני, דם המכבים ומרבדים של שיחי הלוטם המרווני בצבע לבן והלוטם השעיר בצבע ורוד המכסים בעונה זו אזורים רבים בכרמל כשלרגליהם מצאנו צמח זעיר וצבע אדום בוהק בשם – רימונית הלוטם – צמח נדיר דמוי רימון קטן שחי כטפיל על שורשי הלוטם.
פעמונית
לוטם מרווני
לוטם שעיר
רימונית הלוטם
פשתה
בן חצב יקינטוני
פריחת לוטם מרווני בחורשת הארבעים
תצפית על עמק זבולון מחורשת הארבעים
מפרץ חיפה מחורשת הארבעים
עכנאי יהודה
אורנים בחורשת הארבעים בהר כרמל
בחורשת הארבעים סיימנו את הטיול המקסים שהיה לנו היום בכרמל וחזרנו הביתה.
ביום חמישי האחרון יצאנו הפעם רק המבוגרים שבמשפחה, כלומר מעין ונילי לטיול בבית שערים ובפסלו של אלכסנדר זייד הסמוך לאתר בית שערים ולאחר מכן המשכנו למושב אלוני אבא שהתחיל כישוב טמפלרי בשם "ולדהיים". הרעיון לטיול היה בעקבות טיול שנתי של נעה עם הכתה שבמהלכו הם טיילו בין היתר בבית שערים ובפסל של אלכסנדר זייד. נילי הצטרפה לטיול של נעה, התרשמה מאד מבית שערים וכך נולד הרעיון לטיול זה. בית שערים ממוקמת בסמוך לקרית טבעון ובשנת 1915 הוכרזה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
אתר מורשת עולמית בית שערים
אתר מורשת עולמית בית שערים
אתר מורשת עולמית בית שערים
אתר מורשת עולמית בית שערים
בית שערים הגיעה לשיא פריחתה בתקופת המשנה והתלמוד והיוותה מרכז יהודי חשוב היות ושימשה מקום משכנו של הסנהדרין ושל נשיאה, רבי יהודה הנשיא.
קברו של יהודה הנשיא בבית שערים
קברו של יהודה הנשיא בבית שערים
רבי יהודה הנשיא בחר להיקבר בבית שערים ובעקבות זאת יהודים רבים כולל יהודים שחיו בלבנון, סוריה ותימן בחרו להיקבר בסמוך לקברו ובית שערים היוותה למעשה את אחד בתי הקברות היהודים הגדולים ששרדו מתקופה קדומה. האתר כולל מערכת של מערות קבורה שלחלקן ניתן להיכנס. המערות עצמן מכילות ארונות קבורה שחלקם מפוארים ומעוטרים במגוון עיטורים: אריות, פרחים, ראש פר ועוד. מעבר לעיטורים נתגלו במקום גם כתובות רבות החקוקות באבן ומהן ניתן ללמוד על חיי היהודים באותה תקופה.
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
מערות הקבורה בבית שערים
הסתובבנו בין ובתוך חללי מערות הקבורה ולא הפסקנו להתפעל מעושר הממצאים. חלק מהממצאים המרהיבים שנחשפו במתחם אחר של בית שערים בשם מתחם המנורה מוצגים במוזיאון הקטן של בית שערים שממוקם בתוך אחת המערות ובו גם הסברים על סוגי הממצאים ועל הקבורה במערות.
מוזיאון בית שערים
מוזיאון בית שערים
מוזיאון בית שערים
מוזיאון בית שערים
מוזיאון בית שערים
מוזיאון בית שערים
מוזיאון בית שערים
בנוסף, התרשמנו מאד גם מיופיו של הגן ומהצמחייה בה הוא טובל, כולל מרבדי רקפות וורודות וכליל החורש שהיה בשיא תפרחתו הסגולה.
אתר מורשת עולמית בית שערים
פריחה בבית שערים
פריחה בבית שערים
פריחה בבית שערים
לאחר שסיימנו את הביקור בבית שערים הלכנו ברגל לפסלו של אלכסנד זייד, שממוקם על גבעת שייח' אבריק, הסמוכה לבית שערים (בערך 500 מטר). מזג האויר היה נעים מאד וההליכה היתה גם היא נעימה.
קבר שייח' אבריק
תצפית מקבר שייח' אבריק
תצפית מקבר שייח' אבריק
אלכסנדר זייד היה מראשוני השומרים וממקימי ארגוני "בר גיורא" ו"השומר". הוא התגורר ושמר באזור גבעת קבר שייח' אבריק. באחת הפעמים, כשהסתובב באזור, גילה פרצה באחת המערות בבית שערים ובעקבות כך החלה החפירה במקום והתגלו מערות הקבורה. זייד נרצח בשנת 1938. הפסל מהווה אנדרטה להנצחת מורשתו ומציג אותו בדמות "השומר", כשהוא רכוב על סוסתו, לבוש בבגדי עבודה ועל ברכיו נמצא הנשק שלו. הקפנו את הפסל המרשים, המשכנו ללכת לקברו של שייח' אבריק הסמוך והשקפנו לעבר עמק יזרעאל שנפרש למרגלות הגבעה.
האנדרטה של איש השומר אלכסנדר זייד בגבעת שייח' אבריק
עם סיום הביקור נסענו למושב אלוני אבא. ראשוני המתיישבים במקום היו טמפלרים שהקימו מושבה חקלאית קטנה בשם ולדהיים.
החנינו את המכונית במרכז הישוב בסמוך לבניין טמפלרי ששימש בעבר ככנסיה והסתובבנו ברחובות הסמוכים נהנים מהמבנים הטמפלרים המרשימים, שחלקם שופצו ומהגינות היפות שמקיפות אותם.
מצגת זאת דורשת JavaScript.
כמו כן במקום יש שני מבנים ששמשו במהלך מלחמת העולם השניה את החיילים הבריטים שהתגוררו במקום ושמרו על הטמפלרים שנחשבו כנתיני מדינת אויב (גרמניה הנאצית) לפני שגרשו אותם מהארץ. השעה היתה כבר שעת צהריים כשסיימנו לשוטט בין הבתים היפים ונסענו לטבעון לאכול ארוחת צהרייים במסעדה איטלקית בשם "טאנטי באצ'י". האווירה במסעדה היתה נעימה מאד, השירות מהיר והאוכל מצוין.
ביום שבת האחרון התחשבנו בבקשתה של נעה לטייל באזור ולא לנסוע רחוק, ולכן יעד הטיול לשבת היה נחל עיון שנמצא כרבע שעת נסיעה מהבית שלנו.
טיילנו בשמורת העיון מספר פעמים בעבר והמסלול בה מתאים למי שמחפש ליהנות מפריחה יפה, זרימת מפלים ומסלול הליכה בן 2 ק"מ, שמתאים לכל המשפחה. היינו עם שתי מכוניות מכיוון שטיילנו עם אמא של מעין כך שיכולנו להחנות רכב אחד בסיום המסלול ועם הרכב השני נסענו לתחילת המסלול (הכניסה לשמורה היא בתשלום ומי שמגיע ברכב אחד יכול להשתמש בשאטל שהשמורה מעמידה שיוצא בכל חצי שעה מנקודת סיום המסלול לנקודת ההתחלה. השימוש בשאטל כרוך בתוספת תשלום של 10 ₪ לאדם). במהלך המסלול ישנם 4 מפלים: העיון, הטחנה, האשד והתנור כשהמרכזיים הם הטחנה והתנור.
מפל עיון
מפל עיון
מפל עיון
מפל עיון
ישנם מים במפלים, אך בשל מיעוט משקעים בצפון השנה הזרימה היא לא בשיאה והדבר נכון גם לגבי הנחל שעובר לאורך המסלול. השביל ברובו מישורי וההליכה קלה ונעימה מאד.
בנחל עיון
נחל עיון
הלכנו בכיף ונהננו מהפריחה האביבית היפה שכללה פרחים מרהיבים כמו: לוע הארי, קוציץ סורי, בן חצב יקינטוני, חלבלובים צהבהבים ומרבדי רקפות שהזכירו לנו שלמרות הפריחה האביבית אנחנו עדיין קצת בחורף.
נחל עיון
נחל עיון
נחל עיון
בנחל עיון
השביל עצמו עובר בחלקו בקרבת הגבול עם לבנון ובאחת הנקודות ראינו מעבר לגבול שני רועי צאן לבנוניים עם עדר כבשים ונופפנו להם לשלום. בערך במחצית הדרך עצרנו להפסקה קלה בקרבת מפל הטחנה. שרידיה של טחנת הקמח, שפעלה בעבר, נמצאים בצמוד למפל. רועי התיישב על אבן ובמשך כל ההפסקה התבונן במפל, כנראה שזרימת המים רתקה אותו.
אחרי שהתרעננו המשכנו לצעוד במסלול היפה. לקראת סופו ישנה תצפית מרשימה לעבר מפל התנור, השמורה והאזור. בסיום המסלול ישנה בריכת שכשוך, שבה אפשר לטבול את הרגליים. בסמוך לבריכת השכשוך השביל ממשיך לעבר מרפסת, שצמודה למפל התנור וצופה אליו.
במצפור נחל עיון
במצפור נחל עיון
במצפור נחל עיון
כשעומדים על המרפסת מרגישים רסס של מים שניתז מהמפל ובמזג אויר חם ההרגשה מאד מרעננת. לאורך השביל צעדו אנשים רבים: זוגות ומשפחות, אך עם זאת השביל לא המה מדי ולא היתה תחושה של צפיפות אלא אוירה נינוחה של בוקר יפה בשבת שבו אנשים מעדיפים לבלות בטבע.
לאחר שסיימנו את המסלול, השעה היתה כבר שעת צהריים והלכנו לאכול במסעדת בנג'ולינה המצוינת עליה כתבנו כבר בפוסט אחר.
ביום שישי אחר הצהריים יצאו מעין ונעה לטיול אופניים בן שמונה קילומטרים לאורך טיילת הירדן ולאורך הבניאס התחתון.
התחלנו את מסלול הרכיבה מביתנו שבקיבוץ עמיר שנמצא במרחק של כמה מאות מטרים מ"טיילת עמי" (על שמו של בן קיבוץ עמיר שנהרג בתאונת אופניים). הטיילת היפהפיה שסמוכה לביתנו, מתחילה בגשר שמחבר בין קיבוץ עמיר לבין קיבוץ כפר בלום, לא רחוק מאתר הקיאקים של כפר בלום.
הטיילת היא בת קילומטר, מוצלת וכל השנה זורמים לצדה מי הירדן, בשפל ובזרימה איטית בימי הקיץ ובגאות מרשימה וזרימה חזקה כפי שהיתה בעת ביקורנו. לאורך הטיילת פרחו עצי כליל החורש בצבעי ורוד ארגמן, עצי הדולב המזרחי הגדולים החלו ללבלב ולצד הדרך פרחו עשרות אירוסים ורקפות. לאורך השביל חלפנו על גבי לוחות אבן עם עשרות פסוקים מהתנ"ך בהם מוזכר הירדן.
לאחר כמה מאות מטרים של רכיבה עצרנו להתבונן מקרוב על המפל הגועש המהווה נקודת התרגשות עבור הנופשים ששטו בקיאקים וירדו במורד המפל, לקראת נקודת הסיום של מסלול הקיאקים שמתחיל בבית הלל. מכאן חלפנו מתחת ל"גשר יוסף" הירוק החוצה את הירדן והמשכנו עד לשער הכניסה של קיבוץ שדה נחמיה. לאחר מכן ירדנו לרכיבת שטח על דרך עפר לאורך הירדן. בסמוך לקיבוץ שדה נחמיה חוברים שלושת מקורות הירדן – נחל חרמון (בניאס), נחל דן ונחל שניר (החצבאני) והופכים לנהר הירדן שממשיך לזרום כמה עשרות קילומטרים דרומה עד לכנרת. מהכנרת ממשיך הירדן לעמק הירדן ודרומה עד לים המלח.
המשכנו ברכיבה צפונה, חלפנו על פני הגשר המחבר את שדה נחמיה ל"אי" הממוקם בין הבניאס לבין השניר והמשכנו ברכיבה לאורך מטעי הנשירים ובית הקברות הפסטורלי של שדה נחמיה שקבריו מכוסים במרבדים של רקפות. בהמשך נסענו דרך מרבדים צהובים של פריחת החרדל האופיינית לעונה.
בדרך עצרנו לצפות במפל גועש נוסף של הבניאס והמשכנו בדרכנו כשאנחנו עוברים את חורשת האקליפטוס, נוסעים בתוך סבך של קנה ולצדנו צומח נחלים אופייני. לאחר כמה עשרות מטרים הגענו לנקודה בה האפיק רחב ורדוד יחסית. היה חמים יחסית ונעה רצתה להיכנס למים כפי שעשינו בקיץ האחרון אך בעת ביקורנו הזרימה היתה חזקה יחסית וויתרנו על הרעיון. לאחר שכשוך רגליים בנחל ושתיית המים הקרים הישר מהנחל הזורם עשינו את דרכנו חזרה לעמיר.
בשבת האחרונה, טיילנו עם בני משפחתה של נילי בשמורת נחל חרמון (הבניאס). השמורה נמצאת קרוב לביתנו ואנחנו מגיעים לשמורה זו לפחות פעם אחת בשנה בעונות שונות של השנה, פעם בעונת הסתיו, בשיא צבעי השלכת האדומה של עצי הדולב המזרחי, פעם בעונת החורף הקרה כשהרקפות פורחות והפעם טיילנו ביום שבת אביבי, כשהפריחה הצבעונית מרהיבה וזרימת המים במעיינות הבניאס בשיאה בשל הפשרת השלגים. בשמורת הבניאס ישנם מספר מסלולים אפשריים, אנחנו בחרנו במסלול מעגלי קצר יחסית בן שעה וחצי של הליכה נעימה שיתאים להליכה עם בנה הקטן של אחותה של נילי.
התחלנו את המסלול ליד מעיינות הבניאס שנובעים בסמוך למקדש האל פאן שנבנה ככל הנראה על ידי הורדוס. מכאן שם העיר הקדומה שהיתה במקום – "פניאס" אשר אותה ביטאו הערבים כ"בניאס". בכניסה לשמורה ראינו את שרידי הכתובות והעמודים המעוטרים שרדו מהמקדש ומהמבנים שהיו בסביבתו.
מעיינות נחל חרמון (הבניאס)
מעיינות נחל חרמון (הבניאס)
מאזור המעיינות הלכנו לאורך הנחל שזרם בעוצמה מרשימה בתוך יער של צומח נחלים אופייני לאזור: הדולב המזרחי שמתנשא לגובה רב, ערבה מחודדת, שיחי פטל לצד עצי צפצפה ובוסטאן של עצי פרי: הדרים, תאנה, אגוז מלך, תמר ותות עץ שנטעו הערבים שהתגוררו בכפר הקטן אשר היה במקום עד למלחמת ששת הימים. לצד הדרך, באזורים שהיו חשופים לאור השמש התפעלנו מהפריחה המרהיבה שכללה מעט רקפות ששרדו מהחורף ומרבדים של כרמליות ורודות.
נחל חרמון
נחל חרמוןנחל חרמון
נחל חרמון
נחל חרמון
במהלך הדרך עברנו את הגשר הרומי, והצטלמנו ליד הזרימה החזקה של נחל חרמון המהווה רבע ממימי הירדן.
נחל חרמון (הבניאס)
נחל חרמון (הבניאס)
הגשר הרומי בשמורת נחל חרמון
עברנו את התחנה ההידרואלקטרית שסיפקה חשמל לכפר הסורי בניאס ולא רחוק משם עצרנו להפסקת אוכל בסמוך לטחנת הקמח מטרוף, שם קנינו פיתות דרוזיות עם לבנה או עם שוקולד לנו ולילדים ושתינו קפה שחור עם הל כמסורת הדרוזים. הישיבה ליד תחנת הקמח נעימה מאד, לצד מפל קטן ויובל של הבניאס שהוסט לצורך הפעלת התחנה. כמו כן נכנסנו עם הילדים לתוך טחנת הקמח שהיתה פעילה עד לאמצע שנות השמונים ואשר שוקמה בשנים האחרונות, בה הסברנו לילדים כיצד פעלה הטחנה בכוח המים שסובבו את הטורבינות אשר הניעו את אבני הריחיים שטחנו את הקמח.
טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון
טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון
טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון
טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון
טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון
טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון
טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון
טחנת הקמח מטרוף בשמורת נחל חרמון
מכאן המשכנו בהליכה לאורך המסלול, לאורך הנחל, בדרך לבריכת הקצינים הסורים.
בשמורת נחל חרמון
בשמורת נחל חרמון
ישבנו לצד בריכת הבטון שבנו החיילים הסורים להנאתם מעל למעיין החמים עין חילו. כיום לא ניתן להיכנס למים שכן הם משמשים כבית גידול ייחודי לדגים וחסרי חוליות שונים.
בריכת הקצינים הסורים ליד עין ח'ילו
בריכת הקצינים הסורים ליד עין ח'ילו
בריכת הקצינים הסורים ליד עין ח'ילו
בריכת הקצינים הסורים ליד עין ח'ילו
הדרך מהמעין ממשיכה לכיוון מפל הבניאס והשביל התלוי, מסלול מרהיב בפני עצמו. לאחר הפסקה נעימה לצד המעיין, חזרנו כמה מאות מטרים לאחור לעבר ארמון אגריפס השני, נינו של הורדוס אשר שלט בצפון הארץ מטעם הרומאים ובמהלך תקופה זו הרחיב ופאר את העיר פניאס ובנה את ארמונו המפואר, מהגדולים ומהמפוארים בארץ ישראל. עברנו בין שרידיו המפוארים של הארמון כשרועי מתפעל מתרשימי מבנה הארמון המפואר בשלמותו אשר ניצבו מול שריד הארמון הקדום.
ארמון המלך אגריפס השני בבניאס
ארמון המלך אגריפס השני בבניאס
ארמון המלך אגריפס השני בבניאס
ארמון המלך אגריפס השני בבניאס
ארמון המלך אגריפס השני בבניאס
ארמון המלך אגריפס השני בבניאס
ארמון המלך אגריפס השני בבניאס
לאחר מכן המשכנו בדרכנו לעבר היציאה ובדרך עברנו ליד שרידים עתיקים נוספים, כולל בית כנסת מהמאה האחת עשרה, שרידי הקארדו – רחוב השוק הראשי מהתקופה הרומאית ומבנה קדום נוסף, שהיה מורכב ממבנים מתקופות שונות, בסיסו מהתקופה הצלבנית וקומתו העליונה נבנתה על ידי הסורים.
בית הכנסת בבניאס
שמורת נחל חרמון
מבנה קדום בן כמה שכבות בשמורת נחל חרמון
מכאן יצאנו מהשמורה ונסענו לארוחת צהריים, במסעדת בנג'ולינה הטובה שבסמוך לקריית שמונה, בה אנו מרבים לאכול.
בסוף השבוע האחרון ביקרנו את המשפחה בתל אביב ואת יום שבת הקדשנו לביקור במוזיאון תל אביב. אנחנו (המבוגרים שבינינו) מאד אוהבים לבקר במוזיאונים והתייחסנו לכך בפוסטים אחרים שכתבנו, ומדי פעם, כשאנחנו נמצאים בתל אביב, אנחנו שמחים לבקר במוזיאון תל אביב.
ביקור בתערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
הפעם היתה סיבה נוספת לבקר במוזיאון היות שבאגף הנוער מוצגת תערוכה שהנושא שלה הוא אני והסלפי שלי, ונעה רצתה מאד לבקר בתערוכה זו. התערוכה עוסקת במושג הסלפי ומציגה היבטים שונים שלו בצורה אינטראקטיבית.
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
הילדים יכולים לצלם את עצמם, לצייר את עצמם ולהשתמש בטכנולוגיות שונות שבאמצעותן הם עוסקים בסלפי. לצד העיסוק שתיארתי התערוכה עוסקת בשאלות מאד משמעותיות שהעיסוק בסלפי מעלה אותן כמו: האם חשוב מה חושבים על הסלפי שלי, ואם לא יעשו לי LIKE ? האם יש קשר בין סלפי למראה? מה ההבדל בין דיוקן עצמי וסלפי? נעה ורועי היו עסוקים בעיקר בלעבור בין העמדות השונות ולא ממש התעניינו בשאלות השונות שמוצגות בתערוכה. לנו, ההורים היה חשוב שמעבר לחוויה של כיף הם, ליתר דיוק בעיקר נעה, שעסוקה יותר בנושא זה ביומיום, תתבונן גם בשאלות. בקשנו ממנה שתעבור בחלל התערוכה, תקרא את השאלות ותבחר את השאלה שהיא הכי מתחברת אליה ותנסה לענות לעצמה עליה.
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
תערוכת אני והסלפי שלי במוזיאון תל אביב
אחרי ביקור בתערוכה עשינו הפסקה קצרה בקפיטריה והמשכנו לבקר בתערוכה שעניינה את מעין ונילי (מראש קבענו את סדר הביקור במוזיאון וכי בזמן שאנחנו מבקרים בתערוכה שמעניינת אותנו נעה ורועי יכולים לשבת על אחד הספסלים). בחרנו ללכת לאוסף של בני הזוג רוזנברג, שנולדו באירופה ועברו לארצות הברית. בני הזוג אספו יצירות אמנות של ציירים בני התקופה המודרנית: אירופאים ואמריקאים. האוסף קטן, אך מאד מעניין.
האוסף של בני הזוג רוזנברג במוזיאון תל אביב
האוסף של בני הזוג רוזנברג במוזיאון תל אביב
האוסף של בני הזוג רוזנברג במוזיאון תל אביב
האוסף של בני הזוג רוזנברג במוזיאון תל אביב
האוסף של בני הזוג רוזנברג במוזיאון תל אביב
לאחר מכן עברנו לאחד האולמות, שמציג אוסף קבוע של אמנות מודרנית עשינו סיבוב קצר והצלחנו להתרשם ממספר יצירות. לנעה קנינו ליום ההולדת מצלמה והיא לוקחת אותה איתה לטיולי וביקורי יום שבת. הצענו לה לצלם כמה יצירות שממש מוצאות חן בעיניה וכאלה שממש לא. המשימה של לצלם תמונות שהיא לא אוהבת מאד מצאה חן בעיניה וגרם לה להסתובב בין התמונות.
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
תערוכת הקבע של האמנות המודרנית במוזיאון תל אביב
אחרי הביקור במוזיאון נסענו לאכול במסעדת המטבחון שנמצאת בסמיכות לשוק הכרמל ולכרם התימנים. החנינו את הרכב בחניה הגדולה של שוק הכרמל שנמצאת מדרום לכרם התימנים והלכנו לכיוון המסעדה דרך סמטאות השכונה הוותיקה שנוסדה בתחילת המאה העשרים על ידי עולי תימן מעליית "אעלה בתמר". הלכנו בין בתי הכנסת והבתים שחלקם ישנים וחלקם משופצים, חלקם צבועים בציורי קיר וכמה מהם אף שובצו בצדפים.
כרם התימנים בתל אביב
כרם התימנים בתל אביב
כרם התימנים בתל אביב
כרם התימנים בתל אביב
כרם התימנים בתל אביב
בשכונה זו צמחו להקות כמו "צלילי הכרם", "השבלים", "הפרברים" וכן זמרים כמו סולימאן הגדול, דקלון, חופני כהן, אהובה עוזרי, בעז שרעבי ועוד. כמו כן בשכונה הוקמו מסעדות מתמחות במאכלים יהודיים תימניים אשר היו סגורות בשבת. לצד אלה ישנן מסעדות נוספות באזור, אחת מהן היא מסעדת המטבחון שנמצאת בצפון השכונה ברחוב רבי עקיבא, ממש בסמוך לשוק הכרמל. המסעדה מצויינת :הישיבה מאד נעימה (אפשר לשבת בפנים או בחוץ),האוכל טעים ומגוון והמחירים מאד סבירים.
מסעדת המטבחון בכרם התימנים בתל אביב
מסעדת המטבחון בכרם התימנים בתל אביב
מסעדת המטבחון בכרם התימנים בתל אביב
אחרי הארוחה שוב הסתובבנו ברחובות כרם התימנים במזג האוויר המקסים ששרר בחוץ והמשכנו להתפעל מהבתים והחצרות עד שחזרנו לרכבנו.
בשבת האחרונה נצלנו את שרידי מזג האוויר הטוב, רגע לפני שהגשם חוזר ונסענו לטיול בשביל הפסגה בהר תבור, שכשמו כן הוא מקיף את פסגת הר תבור. החנינו את האוטו בסמוך לנקודת ההתחלה של המסלול (יש חניה בקטע שבין שער האבן לכנסיה) שנמצאת בקרבת שער האבן. המסלול הוא מסלול מעגלי באורך של כ-2 ק"מ ומסומן ברובו בשחור לבן (בדרך ישנן התפצלויות מהמסלול המעגלי לשבילים נוספים שמסומנים בצבעים שונים. המסלול המעגלי מסומן בשחור לבן. יש לשים לב שלקראת סיום המסלול מגיעים לנקודת מפגש עם שביל שמסומן בירוק לבן. יש לבחור בסימון זה כדי לסיים את המסלול המעגלי).
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
הלכנו לנו בכיף, נהנים מהנוף של שדות עמק יזרעאל שנשקף וניסינו לנחש מהם הישובים שראינו באופק. כמה מאות מטרים אחרי תחילת המסלול ישנה מערה קטנה, שהילדים ומעין נכנסו אליה. הביקור בה הוא קצרצר.
המערה בשביל סובב הר תבור
המערה בשביל סובב הר תבור
בערך באמצע הדרך עשינו הפסקה לארוחה קלה ולידינו התיישבה קבוצה של מטיילים, שכנראה היא חובבת שירה. המדריך השמיע להם במהלך ההפסקה את השירים איריסים ואת שיר העמק , הם הצטרפו אליו בשירה וגם אנחנו מלמלנו את המלים שזכרנו ונהננו מהאווירה הטובה. השביל עצמו קל מאד להליכה ובעונה זו הוא טובל בפריחה של שקדיות, רקפות, כלניות ועיריות.
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
מה עושים בשבת? שביל הפסגה בהר תבור
בסיום המסלול רצינו לבקר בכנסיה, אך היא היתה סגורה בשעה זו. הכנסיה פתוחה בין השעות 8:00 – 17:00, אך בימי שבת היא סגורה בין השעות 12:00 -14:00. עם זאת בקרנו בעבר בכנסיה הזו פעמים רבות.
כנסיית ההשתנות בהר תבור
כנסיית ההשתנות בהר תבור
כנסיית ההשתנות בהר תבור
הכנסייה נבנתה בתחילת המאה ה-20 על יסודות של כנסיה מהתקופה הביזנטית. הר התבור קדוש לנוצרים היות ועל פי האמונה בהר התבור נפגש ישו עם משה ואליהו והוכרז מעמדו כבן האלוהים ועל כן מכונה הר התבור גם הר ההשתנות. בכנסיה ישנו פסיפס שמתאר את סיפור ההשתנות. עם סיום המסלול נסענו למוזיאון המרציפן שבכפר תבור הסמוכה.
מה עושים בשבת? בוזיאון המרציפן בכפר תבור
מה עושים בשבת? בוזיאון המרציפן בכפר תבור
מה עושים בשבת? בוזיאון המרציפן בכפר תבור
מה עושים בשבת? בוזיאון המרציפן בכפר תבור
מה עושים בשבת? בוזיאון המרציפן בכפר תבור
בקרנו בעבר במקום, אך כבר מספר שנים שלא היינו והמקום השתנה. באתר מחולק לשני אזורים. באזור הראשון ישנה חנות גדולה שמוכרת מרציפנים שונים וכן מגוון נוסף של מוצרים. בתוך החנות ישנו חדר קטן שבו אפשר לצפות בסרט קצר שמספר על המרציפן. באותו חדר וכן בחנות ובאזור השני ישנם פסלים רבים ממרציפן: דמויות של מנהיגים, דמויות מסרטים מצוירים, פרות וירקות ועוד. בחדר שמול החנות מתקיימות סדנאות לפיסול במרציפן. הביקור עצמו הוא בחינם והסדנאות עולות כסף. אנחנו הסתפקנו בביקור במקום, היות ונעה ורועי הודיעו שלא מעניין אותם לעשות סדנה במרציפן. כמו כן יצא מהמקום סיור מודרך לשדות עצי השקד (הסיור עצמו הוא ברכבים פרטיים ובשדות ניתנת הדרכה), אך נעה כבר היתה ממש רעבה והחלה לגלות סימנים של חוסר סבלנות, כך שוויתרנו על הסיור. ארוחת צהריים אכלנו בבית קפה שנקרא קפהדרציה ושוכן בבנין המועצה של כפר תבור בסמוך למספר מבנים בעלי חשיבות היסטורית.
בית ויתקין בכפר תבור
הישיבה בבית הקפה היתה מאד נעימה והמקום היה מלא בזוגות ומשפחות. התפריט מגוון גם לילדים וגם למבוגרים והאוכל עצמו חביב. הקפה וצלחת העוגיות שהזמנו התעכבו מאד, אך יאמר לזכות המקום שהם בחרו מיוזמתם לא לחייב אותנו בתשלום על כך.
