בשנים האחרונות גוברת יותר ויותר כוחה של התיירות האקולוגית – סוג של תיירות השמה דגש על מודעות סביבתית וחברתית, בעיקר בעת ביקור במדינות בעלות ערכי טבע ומורשת, מדינות מתפתחות ואקזוטיות כדוגמת תאילנד, וייטנאם, קמבודיה וכד'….
התיירות האקולוגית מתמקדת בשמירה על התרבות והמורשת המקומית, זכויות האדם, טיפוח ושמירה של הסביבה הטבעית, הנופים, מקורות המים ועולם החי והצומח במדינות הביקור. תיירות אקולוגית כוללת פעולות השתלבות בקהילה המקומית כבסיס לצמיחה אישית באמצעות מפגש יומיומי עם האוכלוסייה המקומית, היכרות עם אורחות חיים אחרים מנקודת מבט שוויונית, הצטרפות לארגוני סיוע והתנדבות ותרומה לכלכלה המקומית.
בכדי לטייל בעולם ברוח התיירות האקולוגית, חשוב שכבר בשלב תכנון הטיול נבחר באתרים ובאטרקציות תיירותיות כמו מסלולי טיול בטבע,מוזיאונים ואתרי מורשת שאינם פוגעים בזכויות האדם ונקפיד להימנע מהליכה לאטרקציות תיירותיות כמו מועדוני חשפנות, קרקסים בהם מופיעים ילדים ונוער תוך סיכון לחייהם או בני שבטים המוצגים לראווה. כך למשל סמוך לצ'יאנג ראי שבצפון תאילנד נמצא הכפר של בנות הקארן ארוכות הצוואר. כפר זה מושך אליו אלפי תיירים שבאים לצפות בנשות השבט שמתחילות לענוד עד עשר טבעות חישוקי צוואר כבר בגיל חמש. הבנות ממשיכות להוסיף חישוק מדי שנה פחות או יותר עד שהן הופכות לבוגרות. הטבעות מפעילות לחץ, לעתים גם כואב, על כתפיהן של הנשים ועל עצם הבריח שלהן ודוחסות אותן. אישה בוגרת יכולה לענוד עד 25 טבעות צוואר שמשקלן מגיע לחמישה קילוגרמים. לפי האגדה, הנשים החלו לענוד את הטבעות כדי להגן על עצמן מפני התקפות של נמרים שחיו פעם בהמוניהם באזור, אולם עם השנים רוב הנשים החלו להימנע מהטבעות וגם הגברים חדלו מלהשתמש במסכות הגנה שאפיינו אותם, מה שמעיד על כך שכעת מדובר בניצול של ממש לצורך תיירותי אשר גורם לבנות הקארן עיוות בלתי הפיך בצווארן והכל בכדי למשוך תיירים.
בנוסף לכך נעדיף לבקר בגני חיות מודרניים או לפגוש את בעלי החיים בסביבתם הטבעית בחיק הטבע או בספארי ולא בחוות לאילוף פילים שמעמיסים על גבם ללא הפסקה תיירים, פינות ליטוף של נמרים מסוממים או במופעי ציפורים, תנינים וקופים שמהווים אטרקציות תיירותיות המושכות תיירים רבים למופעים שהם בניגוד לדרך הטבע , גורמות להתעללות בבעלי החיים ואף מסכנות את חיי הצוות באתרים אלו שלעיתים קרובות נאבקים עם נחשים ארסיים או דוחפים את ראשם ללוע של תנין לקול מחיאות הכפיים של הקהל.
כדי לשמור על הסביבה הטבעית נעדיף טיולים בטבע בהליכה רגלית או באופניים כדרך טיול שמשתלבת בטבע ולא רומסת את החי, הצומח ואת פני הקרקע כמו טיולי ג'יפים וכמובן נקפיד שלא להשאיר אחרינו שאריות זבל וכתובות גרפיטי.
כאשר נטייל באזורים מיושבים נקפיד להתייחס לאוכלוסייה המקומית בכבוד, כאורחים ולא בהתנשאות מערבית כלפי "הילידים", ה"כפריים" וכיוב'… . במקום להתנפל על בני המקום עם מצלמות כעל חיות בספארי, מוטב להסתובב ביניהם בנינוחות, לחייך, לקשור שיחה כבני אדם שווים, לרכוש את אמונם ולא לנהוג כתיירים חולפים לרגע שמחפשים טרף למצלמה. למרות הרצון העז לזכות בתמונה ייחודית, יש לבקש רשות ולקבל הסכמה ולנהוג ברגישות ולהימנע מאי נעימות ובפגיעה ברגשות התושבים המקומיים אשר במקרים מסויימים אף עלולים להגיב באלימות כתוצאה מפגיעה בכבודם, למשל כשמדובר בצילום אשה מוסלמית.
כדי לטפח את הכלכלה המקומית, נשתדל להשתמש בשירותי תיירות מקומיים כמה שיותר – כך הכסף נשאר באותו מקום ולא בורח החוצה. עדיף מלון ביתי מקומי או לינה בבתי מקומיים חמים ומכניסי אורחים על פני רשת בינלאומית, עדיפה מסעדה מקומית על רשת מזון מהירה וגלובלית . כך גם בקניית מזכרות תוצרת מקומית, נוסף לתרומה לכלכלה המקומית, נתרום גם לשימור המלאכות המסורתיות המקומית.
בנוסף מומלץ מאד לבקר במופעי פולקלור ובמוזיאוני מורשת מקומיים במדינות השונות המסייעים בשימור התרבות והמורשת המקומית, למשל: מוזיאון נה בולום בחבל הצי'אפס במכסיקו. מוזיאון זה היה בית קולוניאלי שנרכש בשנות החמישים על ידי זוג חוקרים טרודי ופרנץ, אנתרופולוגית וצלמת שוויצרית ובעלה הארכיאולוג אשר הקדישו חייהם לחקר אזור הצ'יאפס במכסיקו ובעיקר את שבט הלנקנדון שחי במעבה הג'ונגל במרחק נסיעה של כמה שעות מסן קריסטובל. הביקור במוזיאון הוא באמצעות סיור מודרך בבית ובחצר שמהווים מוזיאון מאד עשיר הכולל פריטים רבים של בני הלנקנדון שמונים כיום סך הכל כמה מאות אנשים. אותנו הדריך מדריך אינדיאני צאצא של בני המאיה שהדריך אותנו בעניין רב באנגלית עשירה. מלבד מוזיאון משמש כיום המקום כמרכז מחקר של אזור הצ'יאפס וכולל ספריה עצומה עם כ – 9000 ספרים.
אם נרצה לתרום תרומה לאוכלוסייה המקומית, רצוי לעשות זאת דרך אגודת צדקה מקומית מוכרת, בית יתומים וכד'… ולא באמצעות תרומה מזדמנת או מתנה חסרת ערך כמו עט או חטיף לקבצנים במקום שילכו לעבוד ולילדים מקבצי נדבות שעומדים בצדי הדרכים במקום ללכת לבית הספר.
התיירות האקולוגית היא חלק ממגמה כוללת של רגישות חברתית וסביבתית ושמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת האנושית גם כשאנו יוצאים לטייל ברחבי העולם.
