טיול שבת בשמורת החולה

Leave a comment Standard

בשבת האחרונה, בין ימי הגשם שסוף סוף החל לרדת, מזג האוויר היה נפלא. מכיוון שהיה בוץ במרבית מסלולי הטיול חשבנו על מסלול קרוב וקצר שלא יהיה בוצי ויתאים לטיול משפחתי יפה וכך בחרנו בשמורת החולה בה לא ביקרנו מספר שנים.

סמוך לשער הכניסה לשמורת החולה שמנו לב למספר כלי רכב שעושים סיבוב פרסה ולא נכנסים לשמורה. לאחר שהשומר בכניסה הבהיר לנו "פה זה לא האגמון" הבנו כי הרכבים ש"עשו פרסה" החליטו כנראה כמו רבים מהמבקרים בצפון להגיע לאגמון החולה שנמצא כמה קילומטרים מצפון וכך שמורת החולה, שמורת הטבע הראשונה בישראל, נותרה דלילה מאד במטיילים ומגרש החנייה היה ריק למדי.

התחלנו את הביקור בשמורה במרכז המבקרים של שמורת החולה – עופוריה.  מתחם זה כולל מספר חדרים המציגים את דרך היווצרות ביצות החולה, בעקבות השבר הסורי אפריקאי בתהליך שהחל לפני 20 מליון שנים ובעקבות פקק הבזלת שנוצר עקב קילוח בזלת שפרץ מאחד מהרי הגעש ברמת הגולן לפני כמיליון שנים אשר סתם את מוצא הירדן והביא להיווצרות  ביצת החולה שהשתרעה מהשטח בו ממוקמת כיום שמורת החולה ועד לקיבוץ נאות מרדכי מצפון. ביצה גדולה זו שימשה כבית גידול לחי ולצומח עשיר. מראשית שנות החמישים החל פרויקט ייבוש החולה כפרויקט דגל של מדינת ישראל הצעירה, במטרה להרחיב את שטחי החקלאות ולהקים עליהם יישובים חדשים. הייבוש הסתיים בשנת 1957 והביא לחיסול ימת החולה אשר שימשה כבית גידול לעולם החי והצומח העשיר ואף הביא להיעלמותם של בעלי חיים שחיו אך ורק בימת החולה: העיטם לבן הזנב, דגים כמו לבנון החולה, נון הגליל ועוד… כך גם פגע הייבוש אנושות בענף הדיג עליו התבסס קיבוץ חולתה, בו סבי שהיה ממייסדי הקיבוץ, עבד בענף הדייג בראשית שנות החמישים. אחד החדרים במרכז המבקרים הציג את עולם הטבע העשיר של השמורה באמצעות מיצג אורקולי ופוחלצים של מבחר בעלי החיים וצומח אופייני. בסיום הביקור צפינו בסרט תלת מימד רב חושי שהציג בצורה מוחשית את תופעת נדידת הציפורים בעולם ובכלל זאת את עמק החולה שנמצא על נתיב נדידתם העונתית של 500 מיליון ציפורים בשנה (!), בדרכם מאירופה לאפריקה בעונת הסתיו ובחזרה מאפריקה לאירופה בעונת האביב. מתחם זה מוגדר באתר רשות שמורות הטבע כ"חדשני וייחודי בארץ ובעולם" אך כשסיימנו את הביקור יצאנו בתחושה ששיני הזמן עשו את שלהן, תופעה שלצערנו רווחת במרבית האטרקציות בארץ. המקום כבר נראה דהוי ומיושן, מתחם החידות הוירטואליות שפעל בעבר כבר לא היה פעל וכשהחל המיצג בחדר השני  "הזהיר" אותנו המדריך כי ייתכן והמיצג לא יהיה תקין.

20180120_110714

ממרכז המבקרים התחלנו במסלול ההליכה המעגלי של שמורת החולה. שמורה זו היתה שמורת הטבע הראשונה שהוקמה בישראל בשנת 1964. כשבע שנים לאחר ייבוש החולה, בלחץ החברה להגנת הטבע שנוסדה בשנת 1953 על ידי קבוצת חובבי טבע שיצאו כנגד פרויקט הייבוש, הוצף מחדש חלק קטן מהאזור שיובש והפך לשמורת החולה, במטרה להשיב את החיים שנכחדו בעקבות ייבוש החולה לפחות לחלק קטן מהאזור שיובש. כמה עשרות שנים אחר כך, הוצף מצפון לשמורת החולה שטח גדול יותר – אגמון החולה, עליו כתבנו בפוסט נפרד.

התחלנו את מסלול ההליכה במצפור שצפה על האגם כשברקע החרמון המושלג מצפון, רמת הגולן במזרח והרי נפתלי ממערב. מכאן המשכנו לאורך השביל, הלכנו על גבי השביל הצף, כשבדרך, בין סבך צמחי הגומא, הבחנו בשפמנונים, דגי הקרפיון הכתומים הענקיים ויחד עם הילדים חיפשנו לשווא את הצבים הרבים שראינו בביקורים הקודמים.

לאורך השביל הבחנו בציפורים הרבות שנפוצות בשמורה, רובן קבועות וחלקן נודדות ובעיקר בלטו האנפות האפורות שהתמקמו על העצים או על שפת האגם, האגמיות השחורות עם הפס הלבן על מצחן והברכיות עם ראשן הירקרק ששחו במי האגם. בנוסף הצלחנו להבחין בשני ג'מוסים (תאואים), חלק מהעדר שהובא לשמורת החולה מאזור בקעת בית צידא שבצפון הכנרת. בסיום השביל הצף טיפסנו על מגדל התצפית שממנו נשקף הנוף היפה של כל השמורה.

 

כהרגלנו , לאחר הביקור המהנה עבור כולנו, סיימנו את הביקור בארוחת צהרים עם כל המשפחה באחת המסעדות בצומת הגומא.

 

מוזמנים לקרוא פוסטים נוספים שכתבנו על טיולים באזור עמק החולה:

בין מפלי נחל עיון

שביל החורף בנחל שניר

הביקור התקופתי באגמון החולה

צבעי שלכת לאורך הבניאס התחתון

בעקבות פריחת השקדיות בנחל ראש פינה

מודעות פרסומת

טיול בשבת קיצית בשמורת תל דן

Leave a comment Standard

בשבת של תחילת חופשת הקיץ יצאנו עם חברינו מחיפה ועם ילדיהם לטיול בשמורת תל דן. שמורה יפהפיה זו קרובה מאד לביתנו ועל כן טיילנו בה פעמים רבות, בעונות שונות של השנה: בשלכת הסתווית המרהיבה, בחורף הקר כשהשמש אינה קופחת ביקרנו בתל דן, שרידיה של עיר קדומה בת 5000 שנה שהגיעה לשיאה בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית, באביב הפריחה מרהיבה ושפיעת המים של הדן בשיאה ובקיץ השמורה היא מקום מצויין לביקור צונן ונעים גם ביום חם.

IMG_6285

התחלנו את הביקור בשמורה מוקדם יחסית בבוקר, כאשר המטיילים היו מעטים יחסית לשבת קיצית. כבר בתחילת המסלול נכנסנו עם הילדים לחנות השמורה והתחלנו את הביקור בהפסקת ארטיקים וקפה של בוקר. מכאן התחלנו במסלול ההליכה שמתחיל בחציית הגשר שמעל האפיק המרשים של הדן השוצף בעוצמה.

בחרנו ללכת במסלול הארוך שהוא לא יותר משעה וחצי הליכה נינוחה עם הילדים במסלול מוצל ונעים. לאחר הליכה לצד הדן הגענו למעיין הדן , המעיין הקארסטי הגדול במזרח התיכון שמקור מימיו בשלגים הנמסים ומחלחלים לתוך הר חרמון ונובעים למרגלותיו בספיקה שנתית קבועה יחסית של מים קרים בהיקף של 250 מיליון מ"ק בשנה, המהווים מרכיב מרכזי ממימי מקורות הירדן המגיעים אל הכנרת. הלכנו לאורך האזור המכונה "מעיינות גן עדן" שלאורכם צמחיית נחלים צפופה, מינים שונים של עצים ומטפסים שונים ובמעיינות שנביעתם קבועה לאורך כל השנה ניתן למצוא גם סלמנדרות וחסרי חוליות נדירים אחרים.

אחת האטרקציות עבור הילדים הוא עץ פו הדוב, שרידיו של עץ מילה סורית גדול ועתיק שניתן למצוא באזורים מעטים בצפון הארץ שניתן להיכנס לתוך גזעו החלול. מעין והילדים נכנסו לתוך העץ והגיחו מתוכו מלמעלה ולמטה.

בהמשך עברנו ליד תחנת הקמח העתיקה שפעלה במקום לפני קום המדינה ונשתמרה כמעט בשלמותה. ביקשנו מהילדים לאתר בקרבתה את שרידי אבני הריחיים שפזורים לאורך השביל שבקרבת התחנה.

מכאן המשכנו כמה דקות ספורות לאחת מגולות הכותרת של הביקור בשמורה ביום קיץ חם – בריכת השכשוך. בריכה זו היא המקום היחיד בו ניתן להיכנס למים בתוך השמורה והרחצה במים הקרים – קפואים בקיץ החם בצל העצים היא חוויה מומלצת ביותר. לאחר הרחצה המרעננת, הלכנו עוד כרבע שעה, סיימנו את המסלול המעגלי של השמורה וחזרנו לשער  הכניסה.

סיימנו את הביקור בארוחה טובה במסעדת קוקיה המצויינת שבקיבוץ דפנה הכוללת אוכל צמחוני –  חלבי, קונדיטוריה ופיצריה, בה אנחנו מרבים לאכול.

קראו פוסטים שכתבנו על טיולים נוספים באזור:

השביל התלוי בשמורת הבניאס

ארמון רומאי ומעיינות צוננים בשמורת הבניאס

שביל החורף שמורת החצבאני

טיול אביבי בנחל עיון

הביקור התקופתי באגמון החולה

טיול בין מפלי נחל עיון בעמק החולה

Leave a comment Standard

ביום שבת האחרון התחשבנו בבקשתה של נעה לטייל באזור ולא לנסוע רחוק, ולכן יעד הטיול לשבת היה נחל עיון שנמצא כרבע שעת נסיעה מהבית שלנו.

טיילנו בשמורת העיון מספר פעמים בעבר והמסלול בה מתאים למי שמחפש ליהנות מפריחה יפה, זרימת מפלים ומסלול הליכה בן 2 ק"מ, שמתאים לכל המשפחה. היינו עם שתי מכוניות מכיוון שטיילנו עם אמא של מעין כך שיכולנו להחנות רכב אחד בסיום המסלול ועם הרכב השני נסענו לתחילת המסלול (הכניסה לשמורה היא בתשלום ומי שמגיע ברכב אחד יכול להשתמש בשאטל שהשמורה מעמידה שיוצא בכל חצי שעה מנקודת סיום המסלול לנקודת ההתחלה. השימוש בשאטל כרוך בתוספת תשלום של 10 ₪ לאדם). במהלך המסלול ישנם 4 מפלים: העיון, הטחנה, האשד והתנור כשהמרכזיים הם הטחנה והתנור.

 ישנם מים במפלים, אך בשל מיעוט משקעים בצפון השנה הזרימה היא לא בשיאה והדבר נכון גם לגבי הנחל שעובר לאורך המסלול. השביל ברובו מישורי וההליכה קלה ונעימה מאד.

הלכנו בכיף ונהננו מהפריחה האביבית היפה שכללה פרחים מרהיבים כמו: לוע הארי, קוציץ סורי, בן חצב יקינטוני, חלבלובים צהבהבים ומרבדי רקפות שהזכירו לנו שלמרות הפריחה האביבית אנחנו עדיין קצת בחורף.

השביל עצמו עובר בחלקו בקרבת הגבול עם לבנון ובאחת הנקודות ראינו מעבר לגבול שני רועי צאן לבנוניים עם עדר כבשים ונופפנו להם לשלום. בערך במחצית הדרך עצרנו להפסקה קלה בקרבת מפל הטחנה. שרידיה של טחנת הקמח, שפעלה בעבר, נמצאים בצמוד למפל. רועי התיישב על אבן ובמשך כל ההפסקה התבונן במפל, כנראה שזרימת המים רתקה אותו.

אחרי שהתרעננו המשכנו לצעוד במסלול היפה. לקראת סופו ישנה תצפית מרשימה לעבר מפל התנור, השמורה והאזור. בסיום המסלול ישנה בריכת שכשוך, שבה אפשר לטבול את הרגליים. בסמוך לבריכת השכשוך השביל ממשיך לעבר מרפסת, שצמודה למפל התנור וצופה אליו.

כשעומדים על המרפסת מרגישים רסס של מים שניתז מהמפל ובמזג אויר חם ההרגשה מאד מרעננת. לאורך השביל צעדו אנשים רבים: זוגות ומשפחות, אך עם זאת השביל לא המה מדי ולא היתה תחושה של צפיפות אלא אוירה נינוחה של בוקר יפה בשבת שבו אנשים מעדיפים לבלות בטבע.

IMG_9905

לאחר שסיימנו את המסלול, השעה היתה כבר שעת צהריים והלכנו לאכול במסעדת בנג'ולינה המצוינת עליה כתבנו כבר בפוסט אחר.