לאחר מספר ימי טיול בטוקיו נסענו באמצעות הרכבת לכיוון טקיאמה. בדומה ליעילות הרבה של המטרו כך גם הנסיעה הבינעירונית ברכבת נוחה ויעילה ביותר אם כי יקרה למדי. כיומיים לפני הנסיעה רכשנו כרטיסים לרכבת שתדירות נסיעתה ביום גבוהה מאד. בדיוק בשעה הנקובה על גבי הכרטיס, הגיעה הרכבת והדלתות נפתחו בדיוק מולנו לדקה אחת בלבד של עליה לרכבת והתארגנות קצרה ותוך זמן קצר שוב האיצה הרכבת עד למהירות של 300 קמ"ש. רשת רכבות השינקנסן הפועלת ביפן למעלה מארבעים שנה מקשרת את רוב הערים הראשיות בארבעת איי יפן ומסיעה למעלה מ 16 מיליון בני אדם ביום. כדי לשמור על המהירות הגבוהה חוצה השינקנסן את המכשולים באמצעות עשרות מנהרות וגשרים בכדי למנוע פיתולים מיותרים. שיעור הדיוק של רשת הרכבות המסועפת היא איחור של 6 שניות מלוח הזמנים הנקוב!!
חוויה משפחתית בטקיאמה
טקיאמה, עיירה קטנה יחסית המונה כמה מאות אלפי תושבים, ממוקמת במחוז גיפו בלב עמק ירוק הממוקם בלב האלפים היפניים.
לאחר שהגענו לעיירה התמקמנו במלון מסורתי מצויין שמצאנו בלב טקיאמה, לא רחוק מתחנת הרכבת – מלון Oyado Koto No Yume, ריוקן (מלון מסורתי) נהדר שזכה בצדק לדירוג 9.2 בבוקינג!
לאחר שהתמקמנו במלון יצאנו להסתובב בשעת אחר הצהריים ברחבי העיירה. להבדיל מטוקיו התוססת וההומה אדם, טקיאמה מנומנמת למדי ומציגה פן אחר של יפן. משעות אחר הצהריים כשמרבית החנויות נסגרות ניתן לראות לא מעט נשים המסתובבות עם הקימונו וגברים הלבושים ביוקאטה, הבגדים היפניים המסורתיים.
בעיירה מספר אטרקציות מרכזיות בראש וראשונה, במרכז העיירה הבנויה שתי וערב, ישנו אזור ובו ריכוז גדול מאד של בתי סוחרים אמידים מהמאה ה – 16. לחלק מבתי העץ המשמשים כיום כמוזיאון ניתן להיכנס ולבקר ובחלקם ניתן לצפות תוך שיטוט ברחובות, מעל גשרי עץ קטנים העוברים מעל לתעלות מים החוצות את העיירה ומעל הנהר החוצה את העיר מצפון לדרום. מתחם בתי הסוחרים מתמלא בסוף השבוע בתיירים, רובם ככולם מקומיים. אזור זה משובץ בחנויות מזכרות רבות, בתי ממכר ומבשלות סאקה, יין האורז היפני, דוכני מזון מקומי ולא מעט מסעדות מצויינות עם מיטב האוכל היפני.
אחד המעדנים היחודיים לטקיאמה הוא בשר הבקר המקומי האיכותי, אשר נקרא "הידה". מעדן זה מוגש עם ירקות טריים לצלייה במרכז השולחן או שיפוד כיסונים העשויים מאורז וסויה. טובלים את הבשר והירקות הצלויים ברטבים וזוללים עם אורז. אנו שוטטנו ברחובות מתחם בתי הסוחרים במשך שעות רבות ברגל כאשר ילדינו זכו בתדירות גבוהה בקריאות "קוואי" – חמודים, מילה שליוותה אותם לאורך כל הביקור ביפן, בעיקר על ידי נערות מקומיות שהתלהבו מילדינו והקיפו אותם לא אחת בעניין רב.
אטרקציה נוספת בשולי מרכז העיר היא ביקור בשני שווקי הבוקר, הפתוחים מדי יום עד לשעות הצהריים לאורך הנהר החוצה את העיר מצפון לדרום. בשווקים אלו ניתן למצוא דוכנים של תוצרת חקלאית, חנויות לממכר תה וכלים להגשת תה, שורשים מיובשים, פריכיות אורז, מסיכות האופייניות לאזור, תמונות ומוצרי עץ אשר מיוצרים בעיירה המוקפת ביערות ונחשבת למרכז לאומנות העץ.
מרחק הליכה קצר משוק הבוקר נמצא מקדש הייה גינג'ה. ממקדש שינטו זה יוצאות מרכבות האלים לברך את תושבי העיירה, בשני פסטיבלים מרשימים המתקיימים בסתיו ובאביב מזה 350 שנה. דת השינטו קשורה במידה רבה לכוחות הטבע. היפנים הקדמונים צפו בתופעות הטבע ולמדו אותן. הם עקבו אחר מעגל השנה וסגדו ליופי המשתנה מעונה לעונה וחוו גם את כוחו ההרסני של הטבע היפני וחששו מפניו. בשני האירועים מתקיימת תהלוכה מרהיבה, בה מוצגים לראווה מעין קרונות מקושטים בפאר ומעליהן בובות מרהיבות, פסלים מגולפים ובדים עשירים המרכיבים את הקרונות המרשימים הללו. אנו לא שהינו בעירה בזמן הפסטיבל אך ניתן לצפות בבובות ובקרונות התהלוכה במוזיאון הנמצא במתחם המקדש ואת חלק מהבובות והקרונות ראינו מוצגים ברחובות הצדדיים של מרכז העיירה. זן הוא השם היפני של ענף בבודהיזם שהגיע מסין, התפשט לקוריאה, ויאטנאם וליפן. לתורת הזן תפוצה רחבה גם בעולם המערבי, עם מרכזים רבים ברבות ממדינות העולם. תורת הזן מדגישה את חשיבותה של המדיטציה בהגעה להארה. במהלך הביקור ביפן פגשנו מספר פעמים נזירי זן, לבושים בגדי נזיר שחורים, על ראשם כובע קש רחב שוליים כשהם עומדים ברחוב ומכונסים בתוך עצמם.
ביקור בכפר הפולקלור הידה טקיאמה
את אחד מימי הביקור בטקיאמה הקדשנו לביקור בפארק הפולקלור הידה טקיאמה ולמוזיאון טדי ביר שנמצא בסמוך אליו. כפר הפולקלור הוא מוזיאון פתוח הכולל כמה עשרות בתים יפנים מסורתיים מקוריים בסגנונות שונים הבנויים מסביב לאגם מלאכותי אשר בתוכו דגי הקוי היפניים, סוג של דג קרפיון עם כתמי לבן, כתום ושחור. הקוי נפוץ מאד באגמים המלאכותיים בגנים בסין, דרום קוראה וביפן. מוצאו של הקוי מסין, אבל את רוב הזנים המוכרים כיום פיתחו היפאנים. הקוי הם כנראה הדגים הראשונים שהתחילו לגדלם לנוי – קיימת אגדה בת 2500 שנה המספרת על אחד מקיסרי סין שבבריכה בארמונו הייתה להקה של קוי שחורים (ומלכותיים), ויום אחד, כך מספרת האגדה, נולד בבריכה דג קוי זהוב, שהוא למעשה דג הזהב הראשון בהיסטוריה. צאצאיו של אותו דג הגיעו גם אל איי יפן כחלק מהתרבות הסינית שאמצו היפאנים, והם שקדו יותר מהסינים על פיתוח צבעים ודוגמאות כתמים חדשות, וכך נוצרו רב הזנים המוכרים כיום.
בחלק מבתי הכפר השונים הפזורים בין יער האורנים המכסה את מרבית שטח הכפר או לצד שדות אורז, ישנן תצוגות על חיי הכפר המסורתי ביפן, בחלקם עובדים אמנים שונים. בחנות המזכרות הממוקמת אף היא באחד המבנים, לצד פסלונים וציורים עדינים בילינו לצד נעה שצבעה פסלון של ארנב בפינת היצירה. נהנינו מאד לשוטט בין הבתים ולהיכנס לחלקם ולהרגיש מעט מיפן המסורתית שהתקיימה עד לפני כמה עשרות שנים.
מרחק של כמה מאות מטרים מכפר הפולקלור הגענו למוזיאון טדי ביר. ניכר כי הושקעה מחשבה רבה והרבה טוב טעם בעיצובו של המוזיאון שכולל מאות בובות של טדי ביר מתקופות שונות, בעיצובים שונים ובגדלים שונים. באחד החדרים צפינו בהנאה בנעה ורועי ששיחקו יחדיו עם הבובות והמשחקים שהיו פזורים בחדר.
יום טיול בשירקאווה גו
יום אחר היקדשנו לביקור באזור המרוחק כשעתיים נסיעה באוטובוס מטקיאמה, בלב האלפים היפנים – אזור שירקווה גו. הדרך לאזור זה היא אטרקציה בפני עצמה שכן במקום עליות ופיתולים המאפיינים אזורים הרריים הרי שהדרך היא דרך נוחה ומהירה שכן רובה מישורית הודות למערכת הגשרים הרבים והמנהרות הארוכות החוצות את ההרים.
שירקווה גו הוא אזור כפרי פעיל הכולל מספר כפרים פעילים הכוללים בתים הבנויים בסגנון ייחודי המכוסים בגגות קש עבים. על רקע מאפייניו הייחודים הוכרז האזור כולו על ידי אונסק"ו כאחד מאתרי המורשת הרבים של יפן. מרכז המבקרים אשר אליו הגענו עם האוטובוס ממוקם ליד אחד הכפרים אשר השתמרו עשרות בתים. יחד עם המוני התיירים המקומיים צעדנו ממרכז המבקרים וחצינו גשר תלוי מעל למיאגווה, הנהר הרחב והגועש שתוחם את הכפר ממערב. מכאן התחלנו לשוטט בין בתי הכפר. כל אחד מהבתים משמש עדיין למגורים וחלק גדול מתושביו חי בכפר את חייו, חלקם כחקלאים. אחד הבתים העתיקים בכפר משמש כיום את בני המשפחה המתגוררת בו בקומה התחתונה כאתר תיירותי הומה במבקרים.
מקומת הגג אליה טיפסנו במדרגות העץ נשקף מראה מרהיב של בתי הכפר עם גגות הקש העבים עטופים בשדות אורז ובפרחים ורודים. בבית עצמו היתה תצוגה של מתקן לגידול תולעי משי וכלים חקלאיים ששימשו בעבר את בני המשפחה.
לאחר ארוחה טובה באחת המסעדות הפזורות ברחבי הכפר טיפסנו במעלה גבעה שמצפון לכפר לתצפית מרהיבה על כל הכפר וסביבתו.
לאחר כארבע שעות ביקור בכפר חזרנו לטקיאמה. למחרת, לאחר ביקור של כמה ימים בעיירה השלווה ובסביבותיה, נסענו לקיוטו, מרחק של כשעה וחצי נסיעה מהירה ברכבת מטקיאמה.
פוסטים נוספים שכתבנו על יפן:
כמעט הכל על תכנון הטיול ביפן – שאלות ותשובות
חוויה משפחתית ביפן – מסלול טיול בן שבועיים וחצי ביפן: טוקיו, טקיאמה, קיוטו ואוסקה
מסלול טיול משפחתי בן חודש ביפן – מפוקואוקה לטוקיו וביניהן
כמעט הכל על כרטיס הרכבות היפני Japan RailPass = שאלות ותשובות
חמישה ימים באוסקה כולל שני טיולי יום בקיוטו
ביקור בהאקונה – מחפשים את הר פוג'י…
שמונה ימים בטוקיו ובסביבתה – מא' ועד ת'
קניות ביפן – מה כדאי לקנות והיכן
האם כדאי לקנות את כרטיס הרכבות היפני?
כמעט הכל על שירותי האינטרנט ביפן
היכן מומלץ לקנות כרטיסים לאטרקציות ביפן