בימים אלה אנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. עם עליית המדור "מחוץ לשביל" בירחון של קיבוץ להבות הבשן בו אני כותב על מקומות שונים בעולם מחוץ למסלול השחוק שיש בהם עניין מיוחד, אתייחס בהזדמנות זו לסיפור הישרדותם של מרבית יהודי העיר וולוס שביוון בתקופת השואה.
ביקרתי בעיר וולוס (Volos) לפני מספר שנים במהלך טיול משפחתי בן מספר ימים ביוון היבשתית בין סלוניקי לאתונה. אחד מיעדי הטיול שלנו היה חצי האי פיליון, חבל ארץ הררי, מיוער המשובץ בכפרים ציוריים ומצוקים שיורדים בתלילות לחופי טורקיז מרהיבים. עיר הנמל וולוס הכוללת 144 אלף נפש ומשמשת כשער הכניסה אל חצי האי היתה התחנה הראשונה שלנו בחצי האי פיליון. המקום בו התחלנו את הביקור בעיר היה בית הכנסת של וולוס. בית כנסת זה הוא שריד לקהילת יהודי וולוס שהתקיימה בעיר כאלפיים שנה, עוד מימי החשמונאים ולסיפור הישרדותם של מרבית בני הקהילה במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה.
יוון נכנסה למלחמת העולם השנייה ב-28 באוקטובר 1940, כאשר כוחות איטלקיים פלשו למדינה דרך אלבניה. לאור ההצלחה היוונית בהכשלת הפלישה, תקפה גרמניה הנאצית – בת בריתה של איטליה – את יוון ב-6 באפריל 1941, כבשה את המדינה וחילקה אותה לשלושה אזורי שליטה – איטלקי, בולגרי וגרמני – וולוס נמצאה באזור השליטה האיטלקי. במרס 1943, לאחר שהחלו הנאצים בגירוש יהודי סלוניקי ומזרח מקדוניה למחנות ההשמדה, החלו פליטים יהודים נוהרים לוולוס. באותה עת מנתה הקהילה היהודית בוולוס כ-900 נפש, לרבות הפליטים שהגיעו אל העיר.
בשנת 1943 עברה השליטה בכל יוון לידיהם של הגרמנים ובמהלך החודשים הקרובים נשלחו מרבית יהודי יוון להשמדה באושוויץ ובטרבלינקה. כ 87 אחוזים משמונים אלף יהודי יוון שרובם חיו בסלוניקי נרצחו! בניגוד לגורלם המר של מרבית יהודי יוון מרבית יהודי וולס ניצלו הודות לתושייתו ואומץ לבו של מנהיג הקהילה היהודית הרב שמעון פסח.
עם פלישת הגרמנים לוולוס הורה המפקד הגרמני לראש העיר ולרב פסח להכין מיד את רשימת השמות והכתובות של כל יהודי העיר. הרב פסח אשר הבין מהר מאד את כוונת הגרמנים הצליח בעורמה רבה לעכב את מסירת הרשימות לגרמנים בשלושה ימים ובסיוע של תושבי העיר, הבישוף המקומי והמחתרת היוונית הצליח לארגן את בריחתם של מרבית חברי הקהילה, כ – 800 מיהודי העיר, ביניהם הרב בן ה 74 ובני משפחתו. היהודים קיבלו תעודות זהות מזויפות של אזרחים יווונים והסתתרו בבתיהם של תושבי כפרי חצי האי פיליון, תוך ניצול הטופוגרפיה ההררית של חצי האי וקשיי הנגישות לכפרים.
בתחילת חודש מרס 1944 נבזזו בתי כל היהודים שנמלטו מוולוס ולאחר כשבועיים נעצרו על ידי הגרמנים 130 היהודים שבחרו מסיבות שונות להישאר בוולוס ושולחו להשמדה יחד עם יהודי העיר לאריסה השכנה.
לאחר שחרורה של יוון בספטמבר 1944 על ידי כוחות הצבא הבריטי חזרו אל העיר כ – 300 יהודים אשר שרדו את המלחמה, כולל הרב פסח. יהודי העיר שיקמו את מוסדות הקהילה והקימו במרכז העיר את האנדרטה לזכרם של יהודי וולוס ויהדות יוון. אנדרטה שניצבת ברחובה הראשי של וולוס עד היום.
