כללי

טיול בר מצווה לאורך שביל הגולן

לקראת טיול הבר מצווה של רועי, החלטנו להוסיף לאירועי הבר מצווה גם טיול רכלי לאורך שביל הגולן. שביל בן 120 קילומטר אותו החלטנו להתחיל מצפון – מהחרמון ולסיים אותו במורדות הגולן במצוקי האון.  הצטרפו אלינו למסע נטע חברו של רועי ואביו אבישי. כדי שניתן יהיה לעמוד במשימה החלטנו לעשות את המסלול בסופי שבוע אחת לשבועיים ובהתאם לכך חילקנו את 15 המקטעים שאורכם הממוצע בין 6 – 11 קילומטרים.

יום שישי 22/10: קטעים 1 – 3 מהר חרמון לחניון קק"ל פלס"ר 7 (ליד אלרום) – 25 ק"מ

לאחר ציפייה גדולה והכנות, התחלנו ביום שישי את סוף השבוע הראשון שלנו לאורך שביל הגולן. תיאמנו עם אמיר נהג המונית ממג'דל שמס הכפר הדרוזי שלמרגלות הגולן שיאסוף אותנו מנקודת הסיום של שני המקטעים הראשונים. אמיר שעובד בעיקר באזור קריית שמונה היה מעט לחוץ בזמן וקבע איתנו בשבע וחצי. לאחר נסיעה מהירה של כרבע שעה  דרך הכפר מסעדה ונמרוד הגענו למג'דל ומשם בנסיעה קצרה במעלה הכביש שמוביל לחרמון הגענו לשער הצהוב. מכיוון השער נפתח רק בשעה 8:00 התקשרנו לחמ"ל החרמון, השער נפתח ותוך זמן קצר הגענו לשלט תחילת מסלול שביל הגולן – מקטע 1 שנמצא ליד החניון התחתון של החרמון, סמוך לקופות שהיו סגורות בעונה זו.

לאחר צילום של תחילת המסלול התחלנו בהתלהבות את המקטע הראשון שיורד מהחרמון עד למג'דל שמס. הדרך למטה קלה למדי אך באחד השלבים כשאני ואבא של נטע בעיצומה של שיחת גברים טיפוסית על טסלה והשקעות בבורסה שמנו לב כי אנחנו מתקרבים יותר מדי לכיוון נווה אטי"ב וכי סטינו מהמסלול. למזלנו נעזרנו באפליקצייה של Israel Hiking Map שליוותה אותנו לאורך המסלול. לפי המפה הבנו כי כדי לחזור למסלול עלינו לטפס  במעלה ההר דרך השטח כקילומטר תלול למדי. לאחר טיפוס מיוזע שלמזלנו היה מוקדם יחסית בבוקר במזג אוויר קריר חזרנו למסלול ההליכה. המסלול עצמו חשוף וכולל מעט עצים, טרשים רבים ועדרי פרות והנוף שנשקף ממנו מרהיב, עמק החולה, ברכת רם עד הר אביטל שבו נסיים את המסלול יום למחרת לאחר כשלושים קילומטרים של הליכה.

שביל הגולן - מקטע 1 בירידה מהחרמון
שביל הגולן – מקטע 1 בירידה מהחרמון
שביל הגולן – מקטע 1 בירידה מהחרמון

המשכנו עם השביל ולאחר כשבעה קילומטרים הגענו לפאתי הכפר מג'דל שמס, שם פגשנו בעוד מספר מטיילים לאורך השביל. ירדנו דרך הרחובות התלולים עד לכיכר המרכזית שבה מוצב פסלול של סולטאן אל אטרש, הגיבור הדרוזי שעמד מול העות'מאנים ומול השלטון הצרפתי במרד הדרוזי בשנים 1925 – 1927. הילדים היו מרוצים מההגעה לכפר ועוד יותר כאשר לאחר הליכה קצרה ברחוב הראשי של מג'דל כאשר הגענו לקונדיטוריה האהובה עלינו כאשר אנחנו מבקרים בגולן – ממתקי אבו זייד. ישבנו בקונדיטוריה עם קפה ומנת כנאפה וניצלתי את ההזדמנות להטעין את הטלפון שלנוכח השימוש הרב באפליקציית המפות כמעט ואזלה לו הסוללה.

רועי ונטע במג'דל שמס, ליד פסלו של סולטאן אל אטרש הגיבור הדרוזי

לאחר העצירה הנעימה המשכנו לאורך שביל הגולן שעובר דרך הרחובות הראשיים של מג'דל עד לפאתי הכפר שעל גבול סוריה, לאזור גבעת הצעקות. באזור זה כבר לא נשמעות יותר צעקות. עד לפני עידן הסמארטפון והתקשורת הנוחה לכל מקום בעולם, נהגו תושבי מג'דל לתקשר בצעקות ועם מגפונים עם בני משפחתם מהכפר הסורי חדר שצופה על מג'דל מעבר לגבול. משפחות משני הכפרים נקרעו זו מזו בעל כורחם בעקבות כיבוש הגולן על ידי ישראל במלחמת ששת הימים ביוני 1967. כיום  לא נשמעות עוד צעקות כי התקשורת הפכה נוחה הרבה יותר והגבול הרגיש עבר שדרוגים וגדר חשמלית מודרנית חוצצת בין שתי המדינות.

שביל הגולן מקטע 2 – למרגלות גבעת הצעקות במג'דל שמס

המשכנו את ההליכה במרחק לא רב מגדר הגבול לתוך בקעת יעפורי. בקעת יעפורי היא גן עדן של ממש, בקעה פוריה שנקראת עם שם הקדוש הדרוזי נבי יעפורי אשר קברו נמצא בדרום בקעת יעפורי, לא רחוק מברכת רם. בקעת יעפורי היא אחד האזורים הפוריים ביותר בגולן וכוללת אין ספור חלקות של תפוחים, אגסים, חבושים ודובדבנים. את החלקות השונות משקים החקלאים הדרוזים בין היתר באמצעות מיכלי ענק הפזורים בשטח שאוגרים את מי הגשמים. בחלקות השונות הקימו רבים מהחקלאים בקתות מטופחות שבתחילה שימשו אותם עבור העבודה בחלקות הממוקמות הרחק מהכפר אך בהדרגה הפכו לסככות ולבתים מטופחים הכוללים מספר מסעדות קטנות וכן צימרים אטרקטיביים בלב חלקות העצים. רועי מאד התלהב מההליכה באזור זה ואמר שמבחינתו זה ממש טיול בחו"ל. אמנם יצא לנו לנסוע לא מעט דרך בקעת יעפורי אך ההליכה הרגלית באזור,

שביל הגולן מקטע 2 – בקעת יעפורי
שביל הגולן מקטע 2 – בקעת יעפורי
שביל הגולן מקטע 2 – בקעת יעפורי
שביל הגולן מקטע 2 – תצפית על מג'דל שמס מבקעת יעפורי
בקתה בעמק יעפורי על שביל הגולן
בבקעת יעפורי – מקטע 2 על שביל הגולן
בבקעת יעפורי – מקטע 2 על שביל הגולן

ההפסקות בצל המטעים ומחוות השלום שקיבלנו מהתושבים, כול תפוחים טריים שקיבלנו מאחד החקלאים היו חלק מהחוויה של ללכת בשטח ולא רק לעבור דרכו בנסיעה, הבדל משמעותי. ככל שהתקדמנו דרומה הדרך התחלנו לטפס במעלה הדרך וממנה משקפו מראות הבקעה על רקע החרמון. רועי התלהב מאד מהמסוגלות שלו לעשות את הדרך הארוכה שהספקנו לעשות במשך מספר שעות. בשלב מסויים הגענו לנקודת תצפית יפהפיה על ברכת רם. לוע קדום של הר געש שהתפרץ והתמוטט ויצר מעין קערה שהתמלאה במי הגשמים. כיום משמשת ברכת רם כמאגר מים גדול לחקלאים המתמלא בתקופת הגשמים. בעקבות החורף הגשום נותרו מים רבים בברכת רם. המתחם משמש כיום גם לצורכי תיירות, אם כי חופיו בוציים ואינם אטרקטיביים במיוחד. לצד זאת המראה של ברכת רם עם מי הטורקיז יפה במיוחד.

ברכת רם היפה – שביל הגולן קטע 2
ברכת רם – שביל הגולן קטע 2

מכאן המשכנו בעליה שעברה דרך טראסות גדולות שהקימו החקלאים במטרה לטעת מטעים גם במדרונות התלולים וסיימנו את מסלול ההליכה של שני הקטעים הראשונים על כביש 98 בסמוך ליער אודם. ישבנו להפסקה קלה במתחם של חקלאים דרוזים אשר העסיקו באותה עת את בני המשפחה הצעירים בעבודות איסוף גזם מהמטעים ושריפתם. מכיוון שהשעה היתה רק אחת וחצי והיינו אמורים להיפגש עם המשפחות בשעה 17:00 החלטנו שלמרות שהלכנו כבר 16 קילומטרים, ללכת גם במקטע השלישי שעובר דרך תל קאצעה עד לחניון קק"ל לזכרם של חיילי פלס"ר 7, סמוך לקיבוץ אל רום. חלק מהדרך הכרנו מכיוון שהלכנו אותה מספר פעמים משני קצות המסלול אך הפעם הלכנו את כל המקטע שכלל 8 קילומטרים. מקטע זה מתחיל בתוך יער אודם, ממשיך בתוך חלקות מטעי דובדבנים, מספר בקתות וצימרים מטופחים וממשיך במעלה לעבר תל קאצעה. המתנשא לגובה 1099 מ'. זהו אחד התילים הגעשיים שמאפינים את מזרח הגולן, ביניהם הר בנטל,  הר אביטל והר שיפון.  לאחר טיפוס במעלה התל  שם ממוקם מוצב צבאי נהנינו  מתצפית מרהיבה לכיוון צפון מזרח אל  החרמון והתלים הגעשיים של הגולן. על התל כ – 17 "גובות" שהינם לועי – געש בעלי קוטר של עד 30 מ', שהתהוו מפעולה געשית של התפרצות גז ללא לבה. הנוף החשוף על ההר האדום הזכיר מראות ממאדים. בנוסף מצאנו במקום מק=חצבת טוף נטושה, מקום בו רועי ונטע בחרו להצטלם בשעה יפה זו של היום. מכאן המשכנו ירדנו בחזרה ליער אודם והתקדמנו מזרחה לעבר החניון. לאורך הדרך  אפשר היה לראות מספר סתווניות ורודת פורחות ביער ולקראת ההגעה לחניון הבחנו בשועל מצוי גדול עם זנב לבן מפוספס אשר נעץ בנו מבט ממרחק לא רב לכמה רגעים עד שהחליט לברוח. לאחר הליכה קצרה הגענו לחורשת עצי ארז שנטעה קק"ל וזמן קצר אחר כך הגענו לחניון לאחר 24 קילומטרים של הליכה באותו יום. בשעה חמש נפגשנו כל המשפחה בחניון ועם הרבה עייפות ורעב נסענו כולנו לאכול במסעדת ניסן במג'דל שמס מסעדה מצויינת בה אנחנו נוהגים לאכול מדי פעם.

במסעדת ניסן במג'דל שמס

היכן ניתן לישון באזור?: אנחנו ישנו בחניון קק"ל פלס"ר 7, חניון בסיסי מאד ללא מים או שירותים  שנמצא לצד הכביש בסיום מקטע 3. עבור מי שאינו מעוניין בלינת שטח הרי שניתן להזמין מקומות לינה בסביבה: חדרי אירוח – אודם הבר במושב אודם, אירוח הר אודם, אירוח דרוזי רואן בכפר בוקעתא ולינה באחד מהמלונות הטובים ביותר בצפון – מלון מרום גולן.

קטעים 4 – 5: מאנדרטת פלס"ר 7 לחניון עין זיוון: 20 קילומטרים

המסלול מתחיל בחצייה של הכביש והליכה לכיוון עמק הבכא, אתר הקרבות הקשה ממלחמת יום כיפור. המסלול מתחיל בעליה על חרמונית, אחד התילים הגעשיים היפים של מזרח הגולן שממנו נשקפת סוריה, כולל עמק הבכא והעיר קונייטרה החדשה. לאחר כשני קילומטרים של הליכה בעיקר בעליה מגיעים לירידה תלולה שמובילה לאנדרטת עוז 77. מדובר באיזור שבו התחולל אחד מקרבות הבלימה הקשים ביותר שידע צה"ל במלחמת יום הכיפורים. מאות של טנקים סורים שרופים שנשארו פרושים על פני כל העמק נתנו לעמק את שמו – עמק הבכא. במקום הזה טנקים של חטיבה 7 ושל חטיבה 188, בעזרת סיוע של גדוד 405, בלמו את כוחות השריון הסורים בקרב דמים קשה שנמשך במשך 4 ימים ונוהל בגבורה רבה על ידי גיבור ישראל אביגדור קהלני. לכוח הישראלי היו 150 טנקים בלבד שלחמו אל מול 450 טנקים סורים. מסלול ההליכה החשוף כמעט לאורך כל המסלול כולל מעט נקודות בהם ניתן למצוא מעט צל, חניון קק"ל באנדרטת עוז היא נקודה טובה למנוחה ולביקור באתר המורשת הכולל תצפית מרשימה על עמק הבכא, מדריך קולי שמוצב באנדרטה המספר את סיפור הקרב הקשה ואנדרטאות לזכרם של 72 החללים שנפלו בקרב.

באנדרטת עוז 77 בעמק הבכא – מקטע 4 של שביל הגולן
רועי באנדרטת עוז 77 בעמק הבכא – מקטע 4 של שביל הגולן

מאנדרטת עוז 77 ממשיכה הדרך בין עשרות טורבינות רוח לצורך הפקת חשמל ירוק  שפזורות לאורך האזור מעמק הבכא ועד לרגלי הר בנטל. תהינו כמה רווחי יכול להיות הפרויקט שכן מהיכרותנו עם האזור בו אנחנו מרבים לבקר לא ניתן היה להתרשם כי האזור שטוף רוחות. פרויקט זה שנוי במחלוקת שכן הטורבינות הרבות פוגעות במראה הטבעי היפה שהיה לאזור ונראה כי נצטרך להתרגל להתערבות הגסה בנוף. ראו כתבה בנושא הטורבינות השנויות במחלוקת בעמק הבכא.

טורבינת רוח בעמק הבכא
טורבינות רוח בצפון הגולן
טורבינות רוח בצפון הגולן ליד עמק הבכא
טורבינות רוח בצפון הגולן – לאורך שביל הגולן מקטע 4.

נקודת עצירה שנייה בדרך בסמוך להר בנטל היא ליד באב אל הווא, נקודת הסיום של מקטע 4 שם עובר השביל באזור מיוער שהתאים לנו להפסקת אוכל טובה ולנצל את ערכת הקפה. נקודה זו נקראת על שם אתר ארכיאולוג קטן הכולל מבנים של כפר רומי וביזנטי מן המאות 5-4 לספירה. בחפירות לא נמצאה עדות לזהותם או דתם של המתיישבים.

עצירה להפסקה ליד באב אל הווא בסוף מקטע 4
עצירה להפסקה ליד באב אל הווא בסוף מקטע 4
עצירה להפסקה ליד באב אל הווא בסוף מקטע 4
מאגר בנטל מבאב אל הווא

מנקודה זו התחלנו את  מקטע 5 שמגיע עד לחניון עין זיוון, כ – 11 קילומטרים נוספים של הליכה. שביל זה עובר דרך מאגר בנטל, שם עברנו תחילה את המעיין החם של מאגר בנטל שמאפשר התרעננות חמימה בדרך. מקורם של המים בצינור שמגיע מקידוח מים בעמק החולה. מכאן מטפס השביל על הר בנטל, לא עד הפסגה שהיתה בעבר חלק מהמסלול אלא עד לנקודה שממנה מקיפים את הבנטל, משם נשקף נוף יפה במיוחד של כל האזור.

תצפית מהמסלול לאורך הר בנטל
זהירות מוקשים בצפון הגולן

בשלב מסוים השביל יורד מהבנטל ומגיע עד למרגלות הר אביטל, תל געשי נוסף. בסמוך לנקודה זו נמצא הפסל "מחכים לאלי" פסל גדול שנדיה כהן ושלושת ילדיה צופים לכיוון סוריה ומחכים לשובו של אלי כהן, האיש שלנו בדמשק שנתפס על ידי הסורים ונתלה בשנת 1963. פסל זה הוא אחד משמונה פסלים הממוקמים לאורך שביל אלי כהן לאורך כביש 98 בגולן. כל תחנה מנציחה את פועלו של אלי כהן עד לתפיסתו על ידי הסורים והוצאתו להורג בשנת 1965.  מכאן טיפסנו על הר אביטל בעליה מעט תלולה שאחריה השביל יורד לכיוון עין זיוון, עד לחניון קק"ל עין זיוון בו מסתיים מקטע 5.

נטע ורועי וברקע הר בנטל
טנק ליד הר אביטל – מקטע 5 בשביל הגולן
תצפית על צפון הגולן מהר אביטל
במורד הדרך מהר אביטל
פריחת סתווניות ליד עין זיוון

המשך המסלול בקטעים 6 – 7 בעוד כשבועיים…

 

 

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

%d בלוגרים אהבו את זה: