לאחר למעלה משנה של קורונה שעקבותיה לא יצאנו ליותר מטיולי יום בסביבת הבית ובוודאי שלא בחו"ל, ניצלנו את חופשת הפסח שלאחר קבלת החיסונים לחופשה משפחתית באילת ובסביבתה.
תכננו את הטיול המשפחתי שלנו לאילת עוד במהלך הסגר השלישי כאשר הבנו שהחיסונים עומדים לשנות את המצב תוך מספר חודשים וכך כבר בחודש דצמבר הזמנו דרך אתר בוקינג את מקום הלינה באילת. כבר אז המחירים באילת היו גבוהים מאד בעינינו. כמי שמטיילים לא מעט בחו"ל אנחנו על פי רוב לא משלמים יותר מ 150 דולר לארבעה עבור בתי מלון וצימרים בעלי דירוג איכות גבוה ולכן אנחנו נמנעים בדרך כלל מלהזמין חופשות בבתי מלון ובצימרים בארץ שמחירם מרקיע שחקים. על רקע זה הצלחנו למצוא לא באילת עצמה אלא ביישוב באר אורה צימר נהדר בשם פינה במדבר שקיבל ובצדק בעינינו דירוג גבוה של 9.2 בבוקינג במחיר סביר למדי ביחס למחירים הגבוהים של אילת – 2138 שקלים לשלושה לילות!
מעוניינים למצוא מלון דווקא באילת? אלו הם המלונות המובילים באילת באיכות אבל גם במחיר סביר למשפחה: מלון דן אילת, מלון אריאה, מלון הרודס, אילת, מלון פרימה מיוזיק, אילת ומלון מג'יק פאלס אילת .
מסלול הטיול שלנו באילת כלל ארבעה ימי טיול באילת ובהרי אילת. מכיוון שהפעם האחרונה שטיילנו עם הילדים באילת היתה לפני כשמונה שנים כאשר הם היו קטנים בנינו את מסלול הטיול כך שיכלול את האטרקציות המרכזיות שיש בעיר ובסביבתה כולל מסלולי הליכה חווייתיים אך לא ארוכים מדי. בנינו את מסלול הטיול אותו כך שבדרך הלוך מאזור תל אביב נעבור במצפה רמון ובמכתש רמון ואת הדרך חזרה נעשה דרך כביש הערבה כולל עצירה בים המלח.
יום 1: נסיעה דרך מכתש רמון וביקור בחולות כיסוי ובאילת
ביום הראשון לטיול יצאנו בוקר מאזור תל אביב. לאחר שעמדנו בפקק ארוך לפני באר שבע עצרנו במרכז ביג בבאר שבע שהיה עמוס למדי לארוחת צהריים בקפה לנדוור ולמעט קניות במרכז הקניות הגדול. מכאן המשכנו בנסיעה ארוכה וכמעט רציפה דרך שדה בוקר, מצפה רמון ומכתש רמון עד לנאות סמדר. בשנים האחרונות ביקרנו מספר פעמים באזור שבין שדה בוקר למצפה רמון, אזור עם לא מעט אטרקציות ששווה לבקר בהן בדרך לאילת וכמובן להקדיש לאזור מספר ימים. מוזמנים לקרוא את המדריך למטייל שכתבנו בין שדה בוקר למצפה רמון – המדריך לחוויה משפחתית במדבר.
עצירה בדרך לאילת בפונדק נאות סמדר
לאחר נסיעה בנופים היפים של הנגב והחוויה המרשימה של נסיעה בתוך מכתש רמון הגענו לפונדק נאות סמדר. פונדק זה שייך קיבוץ נאות סמדר. קיבוץ קטן ובעל אופי ייחודי שהוקם על ידי קבוצה של חברים, שהתקבצה במשך כמה שנים בירושלים סביב שאלות מהותיות הקשורות במצבו של האדם, והסיכוי לחולל בו שינוי. חבורה זו הקימה בלב המדבר בשנת 1989 נווה מדבר של ממש המשתרע על שטח של כ-800 דונם ומתבסס על חקלאות אורגנית, בנייה מדברית, מיחזור והשבת מים, ואורח חיים שמתייחס לתחום היחסים בין אדם לחברו. הקיבוץ נקרא על שמה של סמדר ספרא, מגרעין המייסדים של המקום. בתיאום מראש ניתן לסייר בקיבוץ. אנחנו עצרנו בהזדמנות זו בפונדק לארוחת צהריים מאוחרת וקנינו כמה מהמוצרים האורגניים שמגדלים בקיבוץ הכוללים: תמרים, חטיפים אורגניים, זיתים, סבונים ושמן זית. לאחר כעשר דקות נסיעה מנאות סמדר הגענו לאטרקציה הראשונה של הטיול – הדיונה הגדולה בשמורת חולות כיסוי בהם ביקרנו לפני שנים, עוד לפני שנולדו הילדים.
ביקור בדיונה הגדולה בחולות כיסוי
לאחר נסיעה קצרה על כביש 12 ועוד כשני ק"מ בדרך עפר משובשת שסוטה מהכביש, הגענו לדיונת החול הענקית, מהיפות והמרשימות בארץ. הילדים נהנו לצלם אחד את השני על החולות הזהובים, הרכים והפוטוגניים בעיקר בשעת אחר הצהריים בה היינו. חולות מרשימים אלו נוצרו עקב בליית סלעי הגיר והקרטון שנוצרו על קרקעית ים תטיס הקדום שהציף את הארץ לפני 200 מיליוני שנים. הרוחות והשטפונות הסיעו את החולות לאזור מזרח בקעת עבדת. דיונה זו שהאדם טרם פגע בה היא אחת הדיונות הבודדות שנותרו בישראל בלב המדבר.
מחולות כיסוי המשכנו לכיוון כביש 90 לבקשת רועי לעצירה בפונדק יוטבתה לגלידה ושוקו. בפונדק זה גם הצטיידנו בשנורקלים ובנעלי גומי לרחצה בים לקראת הביקור המתוכנן בחוף אלמוג. ניתן לשלב ביקור במרכז המבקרים החווייתי של מחלבת יוטבתה המהווה כיום חלק ניכר מפרנסת קיבוץ יטבתה, נווה מדבר שהוקם בלב הערבה והשממה כהיאחזות נח"ל בשנת 1957.
לאחר כעשרים דקות נסיעה על כביש 90 הגענו לצימר "פינה במדבר" בבאר אורה. יישוב קהילתי קטן וחדש יחסית שעלה על הקרקע בראשית שנות האלפיים במקום בו פעל משך שנים רבות מחנה גדנ"ע באר אורה. כולנו התלהבנו מהצימר הנקי והמתוחזק, מטבח מאובזר עם כלי בישול ששימשו אותנו להכנת ארוחות בוקר, הסביבה השקטה והנעימה, החנייה בשפע והקשר עם המארחים האדיבים. המקום סמוך מאד לפארק תמנע ובמרחק נסיעה סביר של כרבע שעה מאילת, מקום מצויין במחיר הגון למי שמחפש את השקט מצד אחד ואת הקרבה להרי אילת ולעיר אילת במחיר הגון.
את הערב כבר בילינו באילת בקניון אייס מול ובאזור הלגונה. למרות עומס המבקרים והמתנה של כחצי שעה הצלחנו להשיג מקום לארוחת ערב כשרה לפסח במסעדת הבשרים אגאדיר.
יום 2: פארק תמנע, חוף אלמוג ובילוי בערב באילת
ביקור בין האטרקציות של פארק תמנע
את היום השני התחלנו בביקור בפארק תמנע. פארק זה הוא אחד הפארקים היפים בארץ ובעולם וכולל מגוון עצום של נופי בראשית טבעיים שפיסלו הרוח והמים במשך מיליוני שנים לצד לצד שרידים לפעילות של כורי נחושת מלפני 3000 שנה כולל ציורי סלע ושרידי פולחן מימי מצרים העתיקה ששלטה באזור זה בימי המקרא. מכיוון שכבר ביקרנו בפארק זה מספר פעמים, בחרנו את האתרים המעניינים במיוחד עבור הילדים. האזור מרושת בשבילי עפר שיוצאים מהכביש הראשי שחוצה את הפארק ומובילים למתחמים השונים ברחבי הפארק הנרחב. התחלנו את הביקור בפארק תמנע במסלול הקשתות. מסלול זה הוא מסלול הליכה קצר אך מגוון מאד שמתחיל בטיפוס קל על סולם אל תוך קשת טבעית שחצבו כוחות המים והטבע בסלעי אבן החול שמאפיינים את השמורה. מכאן המשכנו במסלול מעגלי שכלל כניסה למערה, הליכה חווייתית בתוך קניון והצצה לפירי חציבה של כורי הנחושת.
לאחר כשעת הליכה חזרנו לחניון והמשכנו לעבר מתחם ציורי הסלע העתיקים שנותרו מהתקופה המצרית. צרם מאד למצוא לצדם כתובות חרוטות של מטיילים חסרי תרבות בני ימינו. מכאן המשכנו לעבר מתחם פטריית האבן, סמלה של תמנע, שעוצבה במשך מיליוני שנים על ידי גרגירי החול שנשאה הרוח. בסמוך לפטריה נותרו שרידי התנורים שהפעילו כורי הנחושת הקדמונים במטרה לזקק את סיגי הנחושת. לאחר שהילדים מיצו את הביקור והרעב כבר הציק סיימנו את הביקור, כשאנו עוברים בדרך את גבעת הבורג המרשימה שעוצבה על ידי כוחות הבלייה שהפכו את גבעת סלע החול האדום לבעלת צורה של בורג לולייני.
למי שזמנו בידו ניתן לכלול בביקור בתמנע במתחמים נוספים כמו עמודי שלמה, דגם אוהל מועד והאגם (ראו את מפת מסלולי הטיול והאטרקציות בפארק תמנע). מכאן המשכנו דרומה לכיוון אילת. עצרנו לארוחת צהריים במתחם המזון המהיר במרכז ביג והמשכנו לחוף אלמוג. את הכרטיסים לשמורת חוף אלמוג (המכונה גם שמורת חוף האלמוגים או שמורת אלמוגי אילת ) הזמנו מבעוד מועד במטרה להבטיח את הכניסה לשמורה אליה הגענו בשעות אחר הצהריים.
ביקור בשמורת חוף אלמוג
בניגוד לאילת העמוסה, השמורה היתה דלילה יחסית במבקרים ונעימה מאד לשהיה. החוף עצמו אינו מיועד לרחצה אלא לשנירקול וצלילה. במקום ניתן לשכור ציוד שנירקול וצלילה. רצוי מאד גם לנעול נעלי שחייה או סנפירים כדי להימנע מדריכה על קיפודי ים שנמצאים בשפע או על אלמוגים חדים או צורבים. נעה ומעין שנירקלו לאורך קיר השונית שעומקו מגיע לעשרה מטרים ולאורכו הצליחו לראות מקרוב שפע של דגים ואלמוגים אשר חלקם ייחודיים למפרץ אילת. המים נעימים לשחייה, בטמפרטורה קבועה של כ – 25 מעלות.
בהמשך ביחד עם רועי הלכנו לשמוע הדרכה קצרה על שמירת הטבע בים סוף ועל ייחודיותה של שמורת האלמוגים הצפונית בעולם.
מכאן חזרנו לצימר בבאר אורה ובערב חזרנו לעיר אילת לקניון האייס מול לקניות, החלקה על הקרח ולארוחת ערב באחת מרשתות בתי הקפה שהיו בקניון. לסיום היום מעין והילדים עשו ספא דגים.
יום 3: המצפה התת ימי, קניון שחורת, פארק הצפרות ובילוי באילת
ביקור במצפה התת ימי באילת
ביום זה היתה לנו דילמה כיצד לתכנן את הטיול. לרוב אנו מעדיפים להתחיל טיול הליכה בבוקר ובהמשך לעבור לאטרקציות אבל בשל שעת הסגירה המוקדמת יחסית של המצפה התת ימי בשעה ארבע והעומס הרב של המבקרים באילת הנחנו שאם נדחה את הביקור המתוכנן באותו יום לשעות אחר הצהריים ייתכן ונפסיד את הביקור באחת האטרקציות היפות של אילת ועל כן החלטנו להגיע מוקדם יחסית למתחם המצפה התת ימי של אילת ומכאן להמשיך למסלול ההליכה. הגענו למצפה התת ימי בשעה עשר בבוקר כאשר במגרש החניה כבר לא נותר מקום. מצאנו בסמוך מגרש עפר שעוד היה ריק ממכוניות ונכנסנו למצפה. המצפה אינו גדול וכולל מספר מתחמים, התחלנו באטרקציה המרכזית – המצפה התת ימי שהוקם לפני כארבעים שנה וממוקם בעומק 12 מטרים על קיר שונית האלמונים ומאפשר לצפות מקרוב בשונית האלמוגים והדגים המרהיבים שחיים בשונית. יצא לנו לטייל בלא מעט אקווריומים בעולם אך המצפה התת ימי ייחודי במיוחד. מכאן עצרנו לתצפיות יפות על כל הסביבה מהגשר שעובר ממש מעל השונית והמשכנו למתחמים הנוספים שיש במתחם: אקווריום הכרישים, מתחם בעלי הדגים שחיים במעמקי הים, מתחם הצבים ומתחם גדול של אקווריומים הכוללים את דגי השונית. בינתיים המצפה התת ימי החל להיות עמוס במבקרים אך אנו כבר סיימנו את הביקור והיינו בדרכנו למסלול הטיול בנחל שחורת.
כאשר הגענו לחניה נאלץ מעין לתמרן בין המכוניות הרבות שחסמו אותנו במגרש החנייה שהפך להיות עמוס ביותר. מכאן נסענו כשלושים קילומטרים צפונה לאורך כביש 90 ומספר קילומטרים בשביל עפר מסומן ירוק שמוביל עד לתחילת מסלול ההליכה בנחל שחורת.
מסלול הליכה מעגלי בקניון נחל שחורת
מסלול הליכה שבחרנו, המסלול המעגלי של קניון נחל שחורת, הוא אחד ממסלולי ההליכה היפים ביותר בהרי אילת ומתאים מאד לטיול עם ילדים. זהו מסלול קל יחסית, הכולל סה"כ ארבעה קילומטרים. התחלנו את המסלול בשעות הצהריים בחודש אפריל אך למזלנו למרות שחלק גדול מהמסלול בשעה זו היה חשוף לשמש הרי שהיתה רוח נעימה והטמפרטורה היתה אידיאלית – 20 מעלות. למרות זאת במידת האפשר רצוי ללכת במסלול זה בשעות הבוקר כאשר הקניון מוצל והטמפרטורות נעימות יותר. עבור הילדים המסלול היה מאד מהנה והיה חשיפה לטיול מדברי. התחלנו את המסלול בחניון הלילה שחורת והתחלנו ללכת לאורך סימון השבילים הירוק שמקביל לשביל ישראל.
הלכנו בתוך הקניון שנוצר עקב חציבת המים בסלעי הגרניט הקשים שקיימים בישראל אך ורק את אזור אילת. אלו הם סלעי תהום, תוצאה של מגמה – סלע מותך שהתקשה באיטיות ונחשף על פני השטח לאורך השנים בשל תהליכי בלייה. לאחר ההליכה בקניון כולל טיפוס קל עם יתדות בשני מפלונים קטנים, הגענו לצומת שבילים.
הפניה שמאלה עם שביל ישראל מובילה לכיוון גיא אבוד ולנחל רודד. אנחנו פנינו ימינה לכיוון מזרח עם המסלול האדום שכולל טיפוס של כמה מאות מטרים במעלה ההר עד למישור שממנו נשקף הנוף המרהיב של מפרץ אילת. מכאן ירדנו מההר והלכנו בערך קילומטר בדרך יפהפיה שכללה סלעי חול במגוון צורות שעיצבו כוחות הרוח והמים. בנקודה מסויימת נפגשנו עם סימון השבילים השחור אשר הוביל אותנו עד לנקודת ההתחלה של המסלול בקניון שחורת.
סה"כ הלכנו לאורך המסלול כשעה וחצי. בדרך חזרה לכביש 90 חשבנו לפנות שמאלה לשביל העבר שמוביל לכיוון עמודי עמרם, אטרקציה מרשימה מאד אך מכיוון שהילדים היו מאד רעבים ועייפים החלטנו לחזור לאילת לארוחת צהריים. קנינו אוכל אסיאתי באחת ממסעדות המזון המהיר בקניון ביג הממוקם בכניסה לאילת ונסענו לאכול בפארק הצפרות של אילת שממוקם בבריכות המלח שמצפון לעיר.
ביקור בבריכות המלח באילת
בריכות המלח הן שמורת טבע מצפון לאילת הממוקמת בבריכות בהן מופק מלח בישול. הכניסה למקום היא פניה לדרך עפר הממוקמת מול שלט הכניסה לעמודי עמרם ונחל שחורת. לפני הביקור במקום ישבנו לאכול במתחם המבקרים ומכאן ערכנו ביקור קצר בשמורה שכוללת מספר בריכות מלח בהן מינים רבים של עופות מים. בכל עונות השנה ניתן לצפות במגוון גדול של בעלי כנף, ביניהם להקת הפלמינגו שגילתה את הבריכות בתחילת שנות ה-90 אך אלו לא היו בעת הביקור הנוכחי שלנו אלא בביקור קודם שערכנו בחנוכה (ראה פוסט שכתבנו על ביקור בבריכות המלח באילת). בתקופת האביב אשר בה ביקרנו שחו במים הרדודים ברווזים מסוגים שונים והמוני חופמאים שניקרו בבוץ.
בערב בילינו לאורך הטיילת של אילת שהיתה עמוסה במיוחד לקראת סוף השבוע. לאחר חיפוש של מסעדות טובות מצאנו באזור הלגונה שליד מלון המלך שלמה מסעדת דגים מצויינת בשם לה סרדין. מהמסעדות הטובות שמצאנו באילת, אוכל טעים לכל המשפחה ושירות אדיב ומהיר.
יום 4: נסיעה צפונה לאורך כביש 90 לים המלח וחזרה הביתה
שמורת חי בר יוטבתה
ביום הרביעי של החופשה שלנו באילת החלטנו לבקר גם בים המלח. התחלנו את היום בביקור בשמורת חי בר יוטבתה, שמורת טבע הממוקמת מצפון לאילת אשר אליה הובאו בעלי חיים מדבריים שנכחדו מנופי הארץ והובאו אליה ממקומות שונים באפריקה במטרה לשמש כגרעיני רביה לבעלי החיים שנכחדו ולהשיבם לטבע. הביקור בשמורה כולל סרטון במרכז המבקרים אשר בגלל הקורונה לא ניתן היה לצפות בו. הסיור בשמורה הוא באמצעות נסיעה ברכב הלוך וחזור בדרך עפר במשך כמעט שעה. במהלך הביקור הצלחנו לראות מקרוב להקות של פראים, ראמים, צבאים ויענים סקרניות שהתקרבו אלינו בכל פעם שעצרנו לידן, ניקרו את החלונות והיו האטרקציה של הביקור. מכאן המשכנו צפונה לכיוון ים המלח.
מחפשים מקום טוב לאכול בין אילת לים המלח
ככל שהתקדם היום חיפשנו מקום טוב לאכול צהריים לאורך הדרך הארוכה בין אילת לים המלח אך המשימה כלל אינה פשוטה. בעקבות המלצות עצרנו במושב צופר כדי לאכול במסעדה בשם גינת ירק. הגענו למקום שטובל בין חממת ירקות, פרחים ובסמוך למטע של עצי תמר. לצערנו המסעדה היתה סגורה ומכאן המשכנו צפונה.
לאחר נסיעה קצרה הגענו לעין יהב, מושב שהביקור בו הזכיר לנו חופשה קודמת במקום לפני לא מעט שנים במקום. מושב עין יהב הוא הגדול והראשון במושבי הערבה ומתבסס על גידולי חקלאות היי טק של ממש שכוללים גידולי עגבניות חממה, פלפלים, אבטיחים, מלונים ותמרים. בכניסה למושב עצרנו במרכז המסחרי החדש שכולל מספר חנויות שמוכרות מהתוצרת החקלאית המקומית, מרכולית וכן בית קפה שבו עשינו הפסקה מהדרך הארוכה. לאחר מכן ניסינו למצוא מקום במסעדה המקומית המומלצת של עין יהב – מסעדת דק בר אך לא היה לנו סיכוי בשל כמויות הנופשים באזור בימי חופשת הפסח. מכאן המשכנו צפונה לאורך כביש 90 ובהיעדר אפשרויות קולינריות עצרנו לארוחת צהריים בארומה עין חצבה. מכאן המשכנו ליעד האחרון שלנו להיום שהיה לאחת האטרקציות היפות של הטיול שלנו – רחצה בים המלח בחוף עין בוקק.
רחצה בים המלח בחוף עין בוקק
לאחר שנים לא מעטות בהם לא היינו בים המלח החלטנו לנצל את ההזדמנות של הנסיעה צפונה מאילת לאורך כביש 90 ולעצור לרחצה בים המלח. בשל השעה ועומס המטיילים החלטנו לעצור בחוף הראשון שיהיה פנוי יחסית. כך עברנו ליד חלקו הדרומי של חוף עין בוקק, מצאנו חניה במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף. גילינו במקום חוף נקי ומסודר שמעין והילדים נהנו מאד לרחוץ בו. החוף יפהפה וכולל כסאות ושמשיות וכן טיילת ארוכה ויפה לאורך הים. בנוסף ישנם במקום מקלחות ושירותים (שהיו מאד מלוכלכים).
לאחר רחצה מרעננת ומהנה והנאה ממראה ים המלח המשכנו בדרכנו צפונה, בדרך היפהפיה והארוכה לאורך חופי ים המלח. בדרך ראינו את מתחמי הבולענים שהשביתו חלק מאתרי התיירות לאורך החופים. כתחנה אחרונה לעצירה לפנות ערב, לפני הפקקים הגדולים בדרך הביתה, עצרנו כדי לסיים את היום האחרון של החופשה היפה שלנו בחאן עין גדי, אתר קמפינג המשקיף על ים המלח וכולל גם מסעדה בה אכלנו ארוחת ערב קלה וכוס קפה לדרך.
