ביום שבת, אחרי שבוע של גשמי ברכה, התלבטנו היכן לצאת לטייל בסביבה הקרובה לביתנו בגליל העליון, מבלי ללכת בבוץ ומבלי לחזור בפעם המי יודע כמה לאתרים הידועים שסמוכים לביתנו: נחל שניר, תל דן, אגמון החולה ועוד…. לאחר מחשבה, החלטנו לצאת לשני מסלולים קצרים ויפים לא רחוק מקיבוץ יפתח שעל גבול הלבנון: סדקי יפתח ותל קדש. התחלנו את הביקור בסדקי יפתח הידועים גם בשם "שמורת נקיקי יפתח" שהפניה אליה היא 2 קילומטרים מצפון לקיבוץ יפתח על כביש 886 בדרך למנרה. לאחר הפניה ימינה הגענו ליד שער של מחנה צבאי שלידו יוצא שביל מסודר דרך מחצבה משוקמת אל הקניון הקטן של סדקי יפתח – תופעה קארסטית, כלומר המסה ממושכת של סלעי הגיר הקשה על ידי חומצה פחמתית הנוצרת משילוב של מי הגשמים הרבים היורדים באזור הגליל העליון ופחמן דו חמצני שנמצא באוויר.
לאחר הליכה קצרה לאורך השביל הגענו לקניון הקטן כדי לחצות אותו צריך לטפס על בולדרים ולהיעזר ביתדות. מסלול אתגרי קצרצר שהילדים מאד אהבו. מי שאינו רוצה להיכנס לקניון יכול לצפות בו מלמעלה וללכת במסלול עוקף שמתחבר למסלול המעגלי הקצר שמגיע לנקודת ההתחלה. לאורך השביל, בין עצי אלון מצוי, אלון תולע ואלון תבור, עלי חצבים ירוקים ותחילתה של פריחת של הרקפות והכלניות.
מהחניון נסענו מרחק של מספר קילומטרים לגן הלאומי תל קדש הממוקם 2 קילומטרים מערבית מצומת ישע. שנים רבות לא טיילנו באתר זה שאותו עברנו פעמים רבות בדרך לטיולים הרבים שלנו בגליל העליון: נחל אביב, הר מירון, מעלות תרשיחא, פסוטה ועוד…
תל קדש כולל שרידים ממאות שנים של התיישבות, החל בקדש שהיתה עיר מבצר של שבט נפתלי, מבנים מהתקופה ההלניסטית ובעיקר בולטים על פני השטח המקדש הרומאי, מהמפוארים ביותר בארץ ישראל ששרד את כל פגעי הזמן והאדם וסקרופגים – קברי אבן ענקיים לבודדים ולזוגות ולצדם מכסי אבן ענקיים ומעוטרים.
הלכנו לאורך המסלול המעגלי שמתחיל ליד הסרקופגים הענקיים, עברנו לצד עצי אלה אטלנטית ענקיים והצטלמנו לא מעט ליד שרידיו המרשימים ביותר של המקדש הרומאי לאל בעל שמין ועל רקע הנוף המרהיב של בקעת קדש היפהפיה שמזכירה נוף טוסקני, הר קרן נפתלי, מצודת ישע על רקע עמק החולה ורמת הגולן.
חלקו הצפוני של המסלול עובר בסמוך לתעלות קשר ממלחמת העצמאות ונשקפת ממנו תצפית מרהיבה על לבנון שנמצאת במרחק של כמה מאות מטרים מהתל, מעבר למטעי הנשירים ועצי הזית שבשטחנו , אזור בו נמצאו לאחרונה חלק ממנהרות החזבאללה. מכאן נסענו לארוחת צהריים באחת המסעדות האהובות עלינו – מסעדת אל ליאלי בכפר ג'יש (גוש חלב) ונהננו מאוכל ערבי טעים, חומוס משובח, פטירה – מאפים ממולאים בעלים ירוקים, סלט עולש מבושל, עלי גפן , מג'דרה טעימה, פרגיות מעולות, שירות אדיב, אווירה בינלאומית נעימה ותוספת של נוף של הכפר הציורי. לקינוח נסענו לאכול גלידה מצויינת בגלידריית בוזה בקיבוץ סאסא.
