לאחר ביקור בן חמישה ימים באזור הרי הדולומיטים המשכנו לכיוון אגם גארדה. כבסיס לטיול באזור אגם גארדה בחרנו להתמקם במלון בעיירה ריווה דל גארדה, העיירה המרכזית בצפון האגם. הגענו לעיירה לפנות ערב ולאחר שהתמקמנו במלון הלכנו להתרחץ באגם הגדול באיטליה שהיקפו מגיע ל 140 ק"מ. הרחצה היתה נעימה מאד ולצדנו שחו להם כמה ברבורים לבנים. בערב הסתובבנו בסמטאות העיר העתיקה שהיה סמוך למלון, בין חנויות מזכרות, גלידריות ומסעדות רבות.

למחרת החלטנו לנסוע לקצה הדרומי של האגם לכיוון העיירה סירמיונה, דרך הכביש המערבי, כביש צר שעובר לרגלי מצוקים גבוהים בתוך מנהרות רבות. במרחק לא רב מריווה דל גארדה עצרנו בעיירה לימונה, אחת העירות היפות שלאורך האגם. התחלנו את הביקור במצודה  של לימונה (Limonaia del Castel) שמשקיפה על כל העיירה שכיום משמשת כמוזיאון גידול הלימונים כולל חלקות קטנות בהן גדלים סוגים שונים של לימונים. מהמצודה ירדנו דרך הסמטאות הציוריות עד לאזור האגם והלכנו לאורך הטיילת היפה שלאורכו, לצד  שפע של חנויות ,מעדניות בהן מכרו ריבות, גבינות, יינות, בשרים ופסטות בשלל צורות (ראו בתמונה) ובין היתר מכרו בהן גם מוצרי לימון כמו לימונצ'לו ופסטה מטובלת בלימון ומסעדות רבות שבאחת מהן ששכנה על שפת האגם ישבנו על כוסות לימון עסיסי סחוט בקרח, משקה מרענן במיוחד ביום החם ששרר באותו יום.

מכאן המשכנו בנסיעה ארוכה לאורך האגם עד שהגענו לסירמיונה שהיתה עמוסה מאד בתיירים. ביקרנו  תחילה במצודת סקליג'רי (Rocca Scaligera) מצודה מרשימה ושמורה היטב מימי הביניים הנראית כאילו נלקחה מהאגדות. מהמצודה צפינו על העיירה היפה ששוכנת על חצי אי מוארך ומוקפת משלושת עבריה באגם גארדה.

בסמוך למצודה הגענו למתחם בו מרוכזות כמה גלידריות עם מבחר אדיר של גלידות מסוגים שונים שהתקשינו לבחור לאיזו מהן להיכנס. מכאן המשכנו לחוף ג'מאיקה שממוקם בקצה העיירה, חוף סלעי יפה במיוחד עם בריכות טבעיות קטנות בהן שכשכנו וכן רחצנו באגם עצמו בהנאה רבה.

אחרי ארוחת ערב במסעדה טובה, חזרנו לריווה דל גרדה בנסיעה ארוכה והבנו שלא נכון היה להתמקם רק בריווה דל גארדה וטוב יותר היה לחלק את הימים לשני ימים בצפון האגם ולשני ימים בדרומו, בו יש לא מעט אטרקציות. על רקע זה  ומכיוון שלא היינו מרוצים מהמלון, החלטנו שבמקום ארבעה לילות בריווה דל גארדה נוריד לילה אחד בריווה דל גארדה ובלילה הרביעי נתמקם בדרום האגם ליד סירמיונה.

ביום השלישי, היות והיה זה הלילה האחרון בריווה דל גאדרה החלטנו לטייל באזור הצפוני של האגם. נסענו לאגם טנו (Lake Tenno) בדרך יפהפיה ומפותלת שטיפסה על ההרים שמהם נשקף נוף מרהיב של אגם גאדה מלמעלה. בדרך החל לרדת גשם שוטף שרק הלך והתחזק. נכנסנו למסעדה הסמוכה לאגם ותכננו שברגע שתהיה הפוגה בגשם ננצל אותה ונרד לאגם. בינתיים כהרגלנו ישבנו על כוס קפה ועוגה טובה והילדים אכלו כמה חטיפים. לאחר זמן מה החלה הפוגה וניצלנו את ההזדמנות לרדת בשביל הקצר שירד והוביל לאגם היפה שנגלה לנגד עינינו בצבע טורקיז בוהק.

אגם טנו הוא מהאגמים היפים שראינו באיטליה, אולי אפילו היפה ביותר. אם מזג האוויר היה מאפשר ניתן גם היה לשוט באגם אך ככל שהתקרבנו לאגם חזר הגשם, הלך והתעצם ובמהלך העלייה חזרה נרטבנו עד לשד עצמותינו. לאחר ישיבה נוספת במסעדה יחד עם כמה תיירים נוספים שעברו אתנו את החוויה הרטובה, חזרנו לרכב ונסענו למלון כדי להחליף בגדים. בינתיים השתפר מזג האוויר ובחרנו לנסוע לכיוון העיירה מלצ'סינה, עיירה יפהפיה מימי הביניים שנמצאת בגדה המזרחית של האגם. מכיוון שרווינו מעלייה ברכבלים במהלך הביקור בדולומיטים, ויתרנו על העלייה הפופולארית להר באלדו (Monte Baldo) שמעל מלצ'סינה ובחרנו לבקר בעיירה עצמה. העיירה מאד יפה, שוקקת בתיירים שהציפו את הסמטאות הציוריות שהיו מלאות בחנויות יפות ובמסעדות. בעיירה ישנן כמה נקודות נוף יפהפיות, אחת הנקודות היפות היא במעגן הקטן של העיירה שכאשר עמדנו לצדו, בשל מזג האוויר הסגרירי האגם הסוער הכה בגליו בעוצמה על הרציף והשפריץ על הילדים. נקודה יפה נוספת להשקיף על העיירה ועל האגם היא מהמצודה.

מכאן חזרנו למלון ושכשכנו בבריכה ובג'קוזי ובערב יצאנו לאכול ארוחה מצויינת באחת המסעדות הוותיקות והטובות שבעיר העתיקה, מסעדת Leon d'Oro שמחזיקה מעמד כבר מימי מלחמת העולם השנייה ושוטטנו בסמטאות העיר העתיקה.

למחרת, יצאנו לכיוון ורונה, כאשר בדרך עצרנו לביקור קצר במפלי ורונה שממוקמים מספר קילומטרים מריווה דל גארדה. הביקור כלל כניסה למערות שחצבו מי הנהר שנופלים בעוצמה רבה מאגם טנו שנמצא כמה קילומטרים משם במעלה ההר. לאחר הליכה קצרצרה הגענו למפלים הגועשים שהתיזו רסס לכל עבר.

הביקור במקום קצר וחביב, לא הרבה מעבר לכך ולדעתנו אינו מהווה אתר חובה אם לחוצים בזמן. מכאן המשכנו בנסיעה לכיוון ורונה, מרחק של בערך שעה וחצי נסיעה מריבה דל גארדה.

החננו את רכבנו בחניון מסודר ליד אחת הכנסיות המרשימות ביותר שראינו באיטליה, בזיליקה די סן זנו מג'ורה (Basilica di San Zeno) , אותה גם זכרנו מהביקור הקודם שלנו בוורונה במסגרת טיול בצפון איטליה,סלובניה וקרואטיה שעשינו ביחד עם הוריו של מעין לפני כ 13 שנים.

 זכרנו את הביקור בעיר לטובה והחלטנו לחזור לאותם אתרים בשנית, הפעם עם הילדים. תחילה ביקרנו ליד מוזיאון הארמון קסטלווקיו (Castelvecchio) ועל הגשר המרשים של וורונה העשוי לבנים אדומות, ממנו צפינו על נהר האדיג'ה החוצה את העיר.

מכיוון שהילדים התחילו את הביקור בעיר במוטיבציה נמוכה, החלטנו לצ'פר אותם בארוחה בסניף של רשת סאב ווי האהובה עליהם שנמצא בסמוך. מכאן המשכנו בהליכה נעימה לכיוון הארנה כשבדרך עצרנו בגלידריית סבויה (Savoia) – גלידריית בוטיק בת עשרות שנים, בה אכלנו  גלידה טובה בהנאה רבה גם בביקור הקודם. במקום ניתן להשתתף גם בסדנאות להכנת גלידה.

 לאחר הליכה קצרה הבחנו בארנה  של וורונה, האמפיתיטרון השלישי בגודלו בעולם ומהמבנים המרשימים והשמורים ביותר בעולם שנבנה על ידי הרומאים בשנת 30 לספירה!  באמפיתיאטרון זה שבעבר אירח קרבות של גלדיאטורים מתקיימות בו מדי קיץ אופרות וכאשר ביקרנו בתוך הארנה היפה התקינו במקום את התפאורה לאופרה אאידה שעמדה להתקיים בימים הבאים.

מכאן המשכנו לכיוון הבית של רומיאו ויוליה, דרך מדרחוב Mazzini היפה שכולל חנויות מעצבים רבות.  המדרחוב היה עמוס בתיירים, ובפעם הראשונה במהלך הטיול הבחנו בתיירים ישראלים רבים שגדשו את העיר.

ככל שהתקרבנו אל הבית של יוליה (Juliet House) עומס התיירים גבר אבל הצלחנו להיכנס לחצר הצפופה ולצפות במרפסת הידועה המופיעה ברומיאו ויוליה של שייקספיר. הבית עצמו אמנם מהמאה ה – 13 אבל המרפסת עצמה נבנתה במאה העשרים וכמובן שמדובר בסיפור ולא בדמויות אמיתיות. אבל פרטים אלה שוליים לנוכח תעשיית התיירות סביב הבית של יוליה. בחצר הקטנה הצטלמנו יחד עם התיירים הרבים שגדשו את המקום ליד פסל הברונזה של יוליה שלפי האגדה המקומית, מי שיניח את ידוע על חזה יזכה במזל או באהבת נצח.

מכאן המשכנו בנסיעה של חצי שעה למלון שהזמנו ללילה האחרון באגם גארדה בעיירת הנופש פסקיארה דל גארדה (Peschiera del Garda) ששוכנת בסמוך לסירמיונה, מלון בשם Camping Da Giovanni. המתחם שנמצא באזור כפרי בשולי העיירה על גבול השדות, כולל בתוכו אפשרות לקמפינג, בקתות ומלון. זהו מתחם מקסים הכולל בריכה נהדרת, ארוחת בוקר מצויינת ובעלי בית נחמדים ביותר וחנייה בשפע. כשהגענו למקום, מוורונה נתנו לילדים את כל הזמן שרצו להנות מהבריכה הנעימה ואנחנו קצת הצטערנו שיש לנו רק לילה אחד במלון זה.

למחרת, אחרי יום שהוקדש בעיקרו לוורונה ולפני יום שהיה אמור להיות מוקדש למילאנו, החלטנו שניתן לילדים את הזמן לבלות באגם. חזרנו לסירמיונה שסמוכה לפסקיארה והפעם הלכנו לחוף Lido Delle Bionde‬, חוף מאד יפה, מעט סלעי הכולל גם נביעות של מים חמים.

בילינו כשעתיים על החוף ויצאנו לכיוון הלינה הבא שלנו בוילה גארדיה (Villa Guardia) שליד העיר קומו אחרי שניווטנו אליו בהצלחה ללא ווייז היות וחבילת הגלישה שלנו הסתיימה. בחרנו במקום לינה זה כשני הלילות האחרונים כיוון שהיה ממוקם כארבעים דקות של נסיעה נוחה משדה התעופה מלפנצה אשר ממנו חזרנו לישראל. המקום בו ישנו נקרא  Casa Ceruti B&B, וילה גדולה ומטופחת שכוללת מספר חדרים להשכרה עם ארוחת בוקר משובחת. את פנינו קיבל בעל הבית החביב מאד אנדריאה שיצא מגדרו כדי להסביר לנו איך להתמצא במקום ולהגיע לכל מקום בצורה הטובה ביותר. כמו כן במקום יש חנות בה נמכרים מוצרים מעשה ידיהם של בעלי הווילה: ריבות, יינות ופסטות.

למחרת נסענו ברכבת למילאנו, מרחק של ארבעים דקות נסיעה מתחנת הרכבת שסמוכה לוילה גארדיה שלצדה חנייה ענקית ליום שלם באירו אחד!

מרגע שהגענו למילאנו, הצטערנו שנבקר בה רק יום אחד והיא היתה עבורנו אחת מהפתעות הטיול. ביקרנו בקניון הראשון בעולם גלריית ויטוריו עימנואל המעוצבת בסגנון ניאו קלאסי מפואר וכוללת חנויות יוקרה של מותגים כפראדה, שאנל וגוצ'י, חנויות תכשיטים, ספרים, גלריות אמנות וכמובן בתי קפה ומסעדות.

 כל האזור שמסביב לגלריה ויטורו עימנואל עשיר בחנויות אופנה וכן גלידריות בוטיק עם תורים גדולים בכניסה. באחת הסמטאות הבחנו בחנות של פרארי שהציגה מבחר גדול של מוצרי פרארי. הילדים ביקשו להיכנס ומעין שחובב משחקי מרוץ ניצל את ההזדמנות לנהוג בסימולטור של מכונית מרוץ של פרארי כעשר דקות של חוויה טובה שאיפשרה להרגיש את עוצמתו של הרכב.

מכאן המשכנו לביקור בדואומו (Duomo) של מילאנו המפואר שעומד בלב הכיכר הגדולה (Piazza del Duomo). רכשנו כרטיסים למעלית שעולה לגג הקתדרלה  הלבנה שבנויה בסגנון  גותי-איטלקי לתצפית מרהיבה על כל העיר והגג עצמו הוא יצירת אמנות בפני עצמה. לאחר מכן ביקרנו בקתדרלה עצמה שהיא הקתדרלה הקתולית השנייה בגודלה בעולם, שיכולה לאכלס כ-40,000 מתפללים וכוללת בתוכה עשרות יצירות אמנות עתיקות, חלונות ויטראז' מרהיבות מהמאה ה-15 ואילך ואולם אוצרות.

לאחר הפסקת גלידה טובה בכיכר הלכנו לכיוון  בית האופרה המפורסם ביותר בעולם אופרה לה סקאלה (Teatro alla Scala) אך לצערנו המקום כבר היה סגור. בניין האופרה צמוד לרובע בררה (Brera), מתחם אמנות ובילוי.

הרובע מכיל גלריות מעוצבות, חנויות בוטיק שונות ומסעדות שבאחת מהן סיימנו את הטיול שלנו באיטליה עם הרבה טעם של עוד…

 

נהניתם לקרוא את הפוסט? מוזמנים לשתף ולהצטרף אלינו לפוסטים נוספים שכתבנו על איטליה: רומא עם ילדים,  טוסקנה עם ילדים?  יומיים בוונציה, מסלולי הליכה בדולומיטים, מסביב לאגם גארדה , עלות הטיול באיטליה ומחירים לדוגמא ועוד על יעדים נוספים…

מוזמנים לקרוא גם את הפוסט המקסים: אגם גרדה – סוף עונת התפוזים מתוך הבלוג של זיוה רענן – שמתי לב: טיולים, אמנות, אנשים.