מסלולי טיול לכל המשפחה בהרי הדולומיטים

Comments 5 Standard

לאזור הרי הדולומיטים הגענו כחלק מטיול בן שלושה שבועות באיטליה ולאחר יומיים בוונציה. לאזור זה הקצנו חמישה ימי טיול שהתחלקו בין שני מוקדים,  הראשון היה אזור קורטינה דאמפאצו והאזור השני היה בסביבת עיירות הנופש קנאציי וקמפיטלו דה פאסה. היה מאד לא פשוט לתכנן את הטיול בדולומיטים, לנוכח שפע אפשרויות הטיול באזור זה אך היעדר ידיעה ברורה מה יוכל להתאים לכל המשפחה מבלי להפוך למסע הישרדות בהרים. כמו כן מדובר באזור הררי מאד גדול והנסיעה בחלקים רבים מאד אטית בשל הדרכים הצרות המפותלות שדורשות תשומת לב מירבית והדבר מצריך חשיבה רבה היכן להתמקם ובאלו מסלולי טיול לבקר. לאחר חיפושים רבים של רעיונות למסלולי טיול באתרי אינטרנט שונים הצלחנו למצוא את הצירוף שהתאים לנו, אשר שילב בין מסלולי הליכה בטבע, אגמים ואטרקציות לילדים.

התחלנו את הטיול בדולומיטים בנסיעה בדרך יפהפיה מטרביזו ועד לעיירת הסקי קורטינה דאמפאצו שמתפקדת בקיץ כמוקד לטיולים. התמקמנו במלון קולומביה (Hotel Columbia), מלון נהדר שצפה על כל העיירה וברקע ההרים עם השיניים המחודדות המאפיינות את הרי הדולומיטים.

לאחר שהתמקמנו במלון ולאחר ארוחה טובה במסעדה, יצאנו לנסיעה קצרה לשמורת הסינקה טורי (Torri 5) אליה הגענו בנסיעה קצרה ברכבל. מכיוון שהגענו לקראת השעה ארבע אחר הצהריים לא יכולנו לעשות מסלול ארוך, שמקיף את הסינקה טורה במשך כמה שעות והסתפקנו בהליכה בת שעה באחד הנופים המרהיבים שראינו בכל הטיולים שלנו עד היום ולא הפסקנו להתלהב ממראה "חמשת המגדלים" שהזדקרו לנגד עינינו על רקע כל ההרים שמסביב. הלכנו במסלול מעגלי קצר לרגלי "המגדלים", בין שפע של פריחה של צומח אלפיני. כמו כן טיילנו בתעלות ובבונקרים ששימשו את האיטלקים במלחמת העולם הראשונה. מוזיאונים פתוחים דומים ניתן למצוא גם בפסגות נוספות באזור זה שהיה בקו החזית במלחמת העולם הראשונה.

לאחר ההליכה המהנה ולקראת הירידה ברכבל עצרנו בבקתה (Rifugio 5 Torri) לקפה ושטרודל אוסטרי המהווה חלק מהתרבות המקומית, שכן אזור זה היה עד למלחמת העולם הראשונה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית.

בתום הביקור, נסענו כחצי שעה לאגם מיזורינה (Lake Misurina), אגם קטן וציורי הממוקם בגובה 1774 מטרים על רקע הרים ויערות. רועי מאד התאכזב שלא ניתן היה להתרחץ באגם  בניגוד לציפיותיו. באופן כללי שמנו לב, שבניגוד למשל לטיול באוסטריה השכנה בה יש שפע של אגמים ומתקני מים ואפשרויות רחצה, הרי שבאזור הדולומיטים הרחצה באגמים פחות מקובלת וכמעט ולא מצאנו חופי רחצה אלא אפשרויות שיט. שכרנו סירת פדלים וחצינו את האגם מצד לצד.

לסיום הביקור עצרנו באחת המסעדות שלחוף אגם מיזורינה, מסעדת Edelweiss. השעה היתה כמעט שבע בערב ולמזלנו המסעדה בדיוק נפתחה לארוחת ערב. באזור זה כמו במקומות רבים באיטליה, לא ניתן להגיע למסעדה בכל שעות היום, לאחר השעה שלוש כמעט ולא ניתן למצוא מסעדות פתוחות באיטליה ואלו נפתחות פעם נוספת רק סביב השעה שבע בערב. בכל אופן, נכנסנו למסעדה שצפתה על האגם ונהנינו מהאוכל האיטלקי המשובח אותו הגישו לנו מלצריות בלבוש אוסטרי מסורתי.

למחרת בחרנו במסלול בן 11 קילומטרים בשמורת הטרה צ'ימה (Tre Cime di Lavaredo), מסלול שהקיף את "שלוש השיניים" (Cime=שיניים באיטלקית). בחרנו במסלול זה מכיוון שהיה בעל נופים דרמטיים, רובו במישור שהתאים לכל המשפחה אך עם מספר קטעים מעט מאתגרים של עליות וירידות.  התפעלנו מכמויות המטיילים באזור, מרביתם אירופאים וביניהם אנשים מאד מבוגרים וילדים מאד צעירים, וניכר היה שתרבות ההליכה מאד מפותחת באזור זה. במהלך הדרך היפה, עצרנו במספר בקתות (refugio בשפה האיטלקית) בהן ניתן היה לקנות קפה, עוגה וארוחת צהריים ומי שמטייל כמה ימי הליכה רצופים יכול להזמין מראש לינה בבקתות אלה שפזורות לאורך כל הרי הדולומיטים. לילדים היו רגעים בהם ההליכה הספיקה אך היו כמה שיאים כמו העמק המדהים לרגלי "השיניים" בו הלכנו בין עשרות פרות שהפעמונים שהיו תלויים על צווארן צלצלו ונשמעו מכל עבר. אחת החוויות המרשימות היו כשעצרנו להתרעננות קלה לארוחת צהריים ברפיוג'יו כשתוך זמן קצר השמים התקדרו, גשם כבד התחיל לרדת ונעה אמרה תראו שעוד מעט גם ירד כן ברד שאכן החל לרדת ולזמן קצר כל האזור כוסה בלבן. בניגוד למטיילים האירופאיים שהיו מצויידים מכף רגל ועד ראש אנחנו הגענו כהרגלינו עם בגדי קיץ קצרים ולא היינו ערוכים  לטיול בגשם ולקור שהגיע לעשר מעלות. בסופו של דבר מזג האוויר נרגע ואנחנו סיימנו את המסלול המעגלי לאחר כחמש שעות של חוויה.

 

למחרת החלטנו שאחרי יום הטיול האינטנסיבי בטרה צ'ימה נעשה יום טיול קליל. באותו יום עזבנו את המלון כיוון שתכננו לנסוע לאזור קנאציי וקמפיטלו דה פאסה אבל לפני הנסיעה, בילינו כמה שעות טובות במתחם המיני גולף הלבטיה (Minigolf Helvetia) שבקורטינה שנמצא לא רחוק ממתחם ששימש את אולימפיאדת החורף וכולל בתוכו גם משטח החלקה על הקרח.  מזג האוויר היה נפלא כמו כל הימים בדולומיטים שהיוו אתנחתא קרירה בשיא הקיץ, עם טמפרטורות שלא עלו על 20 מעלות.

לאחר ארוחת מצויינת במסעדת 5Torri בקורטינה, נסענו לכיוון קמפיטלו דה פאסה. בדרך עצרנו במעבר ההרים פורדוי (Pordoi), שם צפינו בנוף המרהיב שנשקף מהפס וקנינו מעט מזכרות במרכז המבקרים שלרגלי הרכבל שעלה לפסגת הסאס פורדוי (Sass Pordoi) לגובה 2950 מטרים.

מכאן נסענו מרחק קצר יחסית בירידה בדרך מפותלת מאד בתוך היער, עברנו בעיירת הנופש קנאציי (Canazei) והגענו לעיירת הנופש קמפיטלו דה פאסה (Campitello di Fassa) ששוכנת לצדה. התמקמנו במלון נהדר בשם גרני אריץ (Garni Aritz). התפעלנו מהחדר המרווח, מהנוף ההררי היפה שנשקף מכל עבר, ממתקני הכושר של המלון ורועי התפעל במיוחד מגלוריה, פקידת הקבלה החביבה והאדיבה שקיבלה אותנו במלון. בערב הסתובבנו בעיירה הנעימה, נהנינו ממזג האוויר הקריר ששרר והערכנו כל רגע. באותו ערב אכלנו באחת המסעדות הטובות ביותר בהן אכלנו בכל הטיול, מסעדה בשם טוביה (Ristorante Tobia).  

למחרת, עלינו ברכבל שנמצא בסמוך למלון לעבר פסגת הקול רודלה (Col Rodella). ברכס הקולרודלה בחרנו לעשות מסלול בן שעתיים הלוך וחזור לבקתת פרטיני. המסלול היה מסלול קליל ופופולרי ולצדנו הלכו לא מעט מטיילים. בבקתת פרטיני (Rifugio Sandro Pertini) השוכנת בגובה של 2300 מטרים עצרנו כהרגלנו לקפה ועוגה טובה ובסמוך היתה אומגה על רקע הנוף המרהיב של ההרים ולילדים היה קשה להיפרד ממנה.  חזרנו מהבקתה לאורך המסלול המישורי ברובו שבסופו עליה תלולה שלקחה כרבע שעה.

פני העליה שסיימהאת מסלול ההליכה בקול רודלה עצרנו לארוחה מצויינת במסעדה שבבקתת Rifugio Friedrich August הסמוכה שכללה כופתאות בצבעים שונים, אחת על בסיס תרד, אחת עם פטריות ואחת על בסיס בטטה ועוד מיני מטעמים שהוגשו בצורה מאד אסתטית.

כשירדנו מפסגת הקול רודלה, המשכנו לפארק חבלים שנמצא ממש בסמוך לרכבל, לצד מתקן של קיר טיפוס. הפארק כלל מספר מסלולים מאתגרים בגבהים שונים עם משימות שונות ומה שמאד מצא חן בעינינו שהמסלולים היו קצרים יחסית ואיפשרו לילדים להתמודד עם המשימות אבל לא המאיסו עליהם את הפעילות. הילדים מאד נהנו וזו היתה חוויה מעצימה עבור שניהם.

בעוד שאנחנו רצנו אחרי הילדים ועקבנו אחריהם בדאגה, הרי שההורים האירופאים נתנו לילדיהם לטפס בחופשיות על המתקנים, כולל ילדים קטנים בני 4 – 5 שטיפסו לגבהים וההורים האירופאים ממש לא נראו מודאגים וניתן היה להתרשם שזו מנטליות אחרת מהמנטליות המגוננת שלנו.

למחרת תכננו לעלות לפסגת הסאס פורדוי אך כשהגענו לפס פורדוי, לפני העליה לרכבל, לפסגה השמים החלו להתקדר וגשם חזק החל לרדת והחלטנו לוותר על הביקור במקום ולבקר באזור אחר. כשירדנו מהפס החלטנו לפנות לכיוון השלט שכיוון לפס סלה (passo Sella) ולהפתעתנו מזג האוויר באזור זה השתפר פלאים ואיפשר טיול באזור זה. עצרנו בסמוך לפס סלה ויצאנו להליכה קצרה מפס סלה לאחת הבקתות על רקע הנוף הדרמטי של הר סאסולונגו (Sasolungo). כשהגענו לבקתה עצרנו להפסקת קפה ועוגה, מרכיב חיוני בתרבות הטיול שלנו וכשסיימנו גילינו שבחצר האחורית של הבקתה היו טרמפולינות על רקע הנוף המרהיב וכמובן שאיפשרנו לילדים להנות מהחוויה.

מכאן הגענו למרכז המבקרים של פס סלה ומשם עלינו לרכבל שהוביל לפסגת הסאסולונגו.  העליה לרכבל היתה בקפיצה בזוגות כשהורה קופץ ראשון ומושך את הילד אחריו ומכאן במשך רבע שעה עמדנו בקרון הצר שהתנדנד ברוח החזקה שנשבה בגובה רב. היתה זו חוויה מפחידה למדי ותוך כדי עליה ברכבל החלטנו שאת הדרך חזרה נעשה בירידה ברגל. לאחר שהגענו לפסגת הסאסולונגו הלכנו מרחק קצר מנקודת התצפית המרהיבה ומהביקתה והגענו לקרחון. השתעשענו קצת בשלג וצפינו בנוף המרהיב וכיוון שהיה קר ומזג האוויר החל להתקדר החלטנו לחזור למטה כפי שהחלטנו ברגל. מהרכבל נדמה היה לנו שהירידה תהיה קלה אבל החלק הראשון שלה היה קשה למדי, היתה זו ירידה מפותלת ותלולה עם לא מעט דרדרות ובאמצע גם החל לרדת עלינו גשם. כבר לא ידענו אם לא היה עדיף לרדת ברכבל. בכל אופן, המשכנו לרדת בדרך המפותלת במשך שעה, עד אשר השביל הפך לנוח בחצי השעה האחרונה של המסלול.

למרות הקושי, התפעלנו מאד מהילדים שלמרות שהיה להם מאד קשה והיו קטעים מפחידים עבור כולנו הם התמודדו מאד יפה, שמרו על קור רוח ורועי אף ניסה להסיח את דעתו בעזרת הומור. שמחנו מאד להגיע למטה ובסיום המסלול נשמנו לרווחה ובדיעבד למרות המסלול מאד יפה היינו מוותרים על החוויה המפחידה.  באותו ערב חזרנו למסעדת טוביה המצויינת לארוחת יום שישי.

למחרת נפרדנו מהמלון ויצאנו לכיוון אגם גארדה. בדרך עצרנו באגם קרצה ( Lake Carezza), אגם טורקיז קטן ומרהיב שנמצא בלב היער. הקפנו את האגם בהליכה קצרה ומהנה והמשכנו בדרך יפהפיה שעברה בין היתר בעיירה היפה נובה לבנטה (Nova Levante). תוך כדי נסיעה במגמת ירידה בגובה הרגשנו איך הטמפרטורה הקרירה אליה התרגלנו בימים האחרונים הפכה לחמימה יותר ויותר עד שהגענו לעיר בולצנו (Bolzano). עשינו סיבוב קצר באזור העתיק של העיר, הסתובבנו בין החנויות היפות שבמדרחוב והמשכנו בדרכנו לריבה דל גרדה שבצפון אגם גרדה.

נהניתם לקרוא את הפוסט? מוזמנים לשתף ולהצטרף אלינו לפוסטים נוספים שכתבנו על איטליה: רומא עם ילדים,  טוסקנה עם ילדים?  יומיים בוונציה, מסלולי הליכה בדולומיטים, מסביב לאגם גארדה , עלות הטיול באיטליה ומחירים לדוגמא ועל יעדים נוספים בהם ביקרנו…

 

 

 

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מסלולי טיול לכל המשפחה בהרי הדולומיטים

  1. תודה על ההמלצות:)) בדולומיטים ץמיד יש שפע של מסלולים לטייל בהם. אנחנו
    מוצאים את עצמינו חוזרים כל פעם לאיטליה לאזור אחר, היא נהדרת. נשמע שניסיתם
    לדחוס קצת הרבה בשלושה שבועות… אני מקווה שאחרי הטיול הזה תחזרו לאיטליה
    למקומות שאהבתם. אנחנו היינו בדולומיטים שבוע (אומנם עם ילדים צעירים יותר)
    ועוד שבוע באזור אגם גארדה והבנו שגם זה לא מספיק ושעוד נחזור. הדולומיטים אחד
    האזורים היפים והמפתיעים בהם היינו (ואנחנו מטיילים לא מעט).
    מעבר לזה רוצים לחזור לאומבריה, וטוסקנה, בלי הילדים ועוד ועוד…
    אם תרצו מתישהוא כמה המלצות יפות על מסלולים נוספים בדולומיטים – נשמח :))
    שני

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.