טיילנו בטוסקנה במשך ארבעה ימים עם שני ילדינו, נעה ורועי ,כחלק מטיול בן שלושה שבועות באיטליה. טוסקנה היתה היעד השני שלנו אחרי ביקור בן מספר ימים ברומא. השתקענו בווילה בטוסקנה (Villa Da Vinci ) שנראית כמו שהיא נשמעת: מכל עבר נשקפו אלינו גבעות ועמקים מנוקדים בעצי זית ובשדרות ברושים, כרמים ושדות חמניות כשביניהם פזורות וילות נוספות. מעבר לנוף המקסים היתה בווילה בריכת שחייה מקסימה ששימשה אותנו ובעיקר את הילדים בסיומו של כל יום. כמו כן התארחו במקום בדיוק באותו הזמן עוד שלוש משפחות ביניהן שתי משפחות של קנדים ושוודים שהיה מאד נעים לשוחח אתם ובדרך מקרה שתיהן סיפרו לנו בין היתר על השורשים היהודים שלהם. גם קרלו, בעל המקום, שפע חמימות והיה נכון לסייע לנו בכל עת. עם כל היתרונות של המקום ההגעה אליו ביום הראשון היתה מאד לא פשוטה, בדרך מפותלת, צרה מאד ולעיתים על סף תהום, עד שלמדנו דרך חלופית נוחה יותר דרך העיירה אמפולי, שם גם מצאנו סופר ענק בו ערכנו קניות לארוחת ערב ובוקר מפנקת שהכנו כולל גבינות משובחות מקומיות ופירות יער. אמנם הווילה היתה ממוקמת בכפר וינצ'י (מקום הולדתו של ליאונרדו דה וינצ'י) אבל בתי הכפר מפוזרים על פני שטח נרחב עם מרווחים גדולים ביניהם. מצד אחד זה יצר תחושת פרטיות וחוויה של אזור כפרי עם זאת עבור נעה זה יצר בלילה הראשון תחושה של בדידות עד שהסתגלה למקום.
מעבר לחווייה של הווילה, לנו המבוגרים ולמורת רוחם של נעה ורועי קשה היה לשהות רוב היום במקום אחד וכהרגלנו רוב הימים בטוסקנה עברו עלינו בטיולים מהבוקר ועד הערב. טיול בטוסקנה בדומה לטיול ברומא עליו כתבנו בפוסט קודם מאתגר לטיול עם ילדים: הנסיעות ממקום למקום יחסית ארוכות, הנופים היפים שעוברים בדרך לא בדיוק ריגשו את הילדים שרגילים לגור בנוף כפרי בישראל (בעמק החולה), עיירות ימי ביניים עם קתדרלות ומוזיאונים שלא עניינו במיוחד את הילדים ומעט מאד אטרקציות מתאימות לילדים. מעבר לכך מכיוון שטיילנו בחודש יולי היה מאד חם ולח לאורך כל שעות היום, דבר שהוסיף לקושי.
אז מה בכל זאת הפך את הטיול בטוסקנה לחוויה משפחתית מוצלחת?
כדי שתישאר לילדים חוויה חיובית וגם אנחנו נצליח להנות, בחרנו מראש לבקר בכל מקום בטוסקנה בנקודות העניין המרכזיות והשתדלנו מאד לא להעמיס אתרים רבים בכל יום. כך למשל בפירנצה בחרנו ללכת לגלריה אופיצי (Uffizi). אמנם הילדים ממש לא היו בעניין של תרבות הרנסנס אבל אנחנו בכל זאת רצנו לבקר במוזיאון זה. על מנת לצלוח את הביקור בשלום, בדומה לאתרים עמוסים אחרים ברומא ובטוסקנה, גם כאן רכשנו מראש את הכרטיסים (באחד האתרים לרכישת כרטיסים לאטרקציות באיטליה) וכך חסכנו זמן עמידה ממושך בתור. בתוך המוזיאון בחרנו להתמקד במספר חדרים שעניינו אותנו, כמו למשל החדר שהציג את הולדת ונוס של בוטיצ'לי. בנוסף לכך, כמנהגנו במוזיאונים, אפשרנו לילדים לשבת בצד בכל מקום שהתאפשר. כדי לעניין יותר את הילדים, הצענו לילדים לצלם תמונות שעניינו אותם בטלפונים הסלולריים. מעבר לכך בהמשך היום, בילינו בשיטוט בסמטאות, צפייה במראות הנוף של העיר ובכניסה לחנויות רבות שעניינו את הילדים וגם אותנו: חנויות משחקים, בגדים, איפור, כלי כתיבה וגדג'טים שונים.
פיזה (pissa) היתה אטרקציה שמשכה מאד את נעה ורועי. מרגע שראינו את המגדל הנטוי בפיזה החלה נעה בניסיונות למצוא את הזווית המתאימה לצילום המושלם בסלולרי שבו היא דוחפת או מחזיקה את המגדל על כף ידה. הטיפוס לראש המגדל היה חוויה לכולנו למרות החששות של רועי מפחד הגבהים בתצפית המרהיבה על העיר. הביקור בקתדרלה היפה של פיזה ממש לא עניין את רועי אך נעה התעניינה בשרידי הקדוש הנוצרי שהיו מונחים בתוך תיבת זכוכית. בסוף הביקור נעה קלטה סניף subway, רשת בינלאומית של סנדוויצ'ים בהרכבה עצמית, שהיא ממש אוהבת לאכול בה ולמרות חיבתנו לאוכל האיטלקי המעולה, החלטנו שאם זה מסוג הדברים שמשמחים אותה אז נזרום אתה.
עיירות ימי ביינימיות נוספות בהן ביקרנו היו אורבייטו (Orvieto) בה ביקרנו בדרך מרומא לטוסקנה, לוקה (Lucca) וסן ג'ימיניאנו (San Gimignano). שלוש העיירות יפהפיות וכוללות סמטאות להולכי רגל בלבד כך שהיה מאד נוח ללכת עם הילדים שמצאו עניין גם בחנויות הרבות ומהעיצוב שלהן, בגלידות המשובחות, הקונדיטוריות בהן עצרנו ובאטרקציות כמו המגדל הגבוה בסן ג'ימיניאנו עליו טיפסנו אשר ממנו נשקף נוף מרהיב של העיירה וסביבתה.
כדי לשבור את רצף העיירות הימי ביניימיות נסענו לאקוואריום בעיר ליבורנו (Acquario di livorno) האקוואריום נחמד ולא יותר מכך, קטן יחסית, התצוגה לא מאד עשירה אך הביקור עניין את הילדים והוסיף לגיוון אתרי הביקור. את הביקור בליבורנו סיימנו במסעדה אסיאתית מצויינת בשם Nishiki, ששברה את רצף האוכל האיטלקי המצויין והיתה טעימה מאד גם לילדים.
מאותה סיבה, לאחר הביקור בפיזה ולפני הביקור בלוקה חשבנו לקטוע את רצף העיירות וללכת עם הילדים לים. בחרנו בעיירת הנופש פורטה דה מרמי (Forte dei Marmi), עיירת נופש שהזכירה לנו את הרצליה פיתוח, הרבה ווילות ומלונות בוטיק וחוף ים אינסופי המהווה חלק מהריווירה האיטלקית. עברנו בכמה חופים אבל בניגוד לציפיות למצוא חוף יפה והניח עליו מגבות, לא ראינו בחופים שעברנו אף אחד שפרש לו מגבת על החוף אלא כולם ישבו על ציוד שהשכירו שעלה הרבה מאד כסף למשפחה – 80 אירו! סכום גבוה מבחינתנו לזמן המוגבל שעמד לרשותנו, אבל בהחלט יכול להתאים למשפחה שרוצה לבלות כמה שעות טובות על חופי הריביירה האיטלקית. במקום רחצה בים מצאנו באחד החופים "שייקרייה" עשירה במיני שייקים של פירות, מלאה בערסלים צבעוניים ושם סיימנו את הביקור במקום.
כאמור, טוסקנה היא לא היעד האולטימטיבי עם ילדים בעינינו,עם זאת מכיוון שטוסקנה היתה חלק מטיול ארוך באיטליה אנחנו חושבים שמצאנו את האיזון המתאים שהפך את הביקור באזור זה לחוויה טובה עבור כולנו.
נהניתם לקרוא את הפוסט? מוזמנים לשתף ולהצטרף אלינו לפוסטים נוספים שכתבנו על איטליה: רומא עם ילדים, טוסקנה עם ילדים? יומיים בוונציה, מסלולי הליכה בדולומיטים, מסביב לאגם גארדה , עלות הטיול באיטליה ומחירים לדוגמא ועל יעדים נוספים בהם ביקרנו…
מוזמנים לקרוא פוסט נוסף על פירנצה שכתבה אורה גזית בבלוג הטיולים שלה, "חלומות שמורים": פירנצה, יום אחד, נער אחד, ספר אחד.
הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק: מטיילים חסרי מנוח
תודה רבה על פוסט נהדר
יצא לכם בטיולכם הארוך להגיע לחבל קמפניה? (נאפולי, אמאלפי וכו)
תודה לך התגובה. לא טיילנו בחבל קמפניה.