במהלך טיול בן חודש ביפן בקיץ 2016 ביקרנו בטוקיו במשך עשרה ימים מלאי עניין והנאה. במהלך הפוסטים הקרובים נתאר את רשמי הביקור לפי ערכים הקשורים לתופעות ולמקומות בעיר טוקיו מ א – ת. כל פוסט יתמקד באות אחרת. נתחיל עם האות א והמשך יבוא…..
טוקיו מא – ת: א'
ארוחות בוקר
ארוחות בוקר כפי שאנחנו מכירים במתכונת הישראלית קשה מאד למצוא ביפן. המלונות בהן ישנו לרוב לא כללו ארוחת בוקר ואם כן הרי שהיתה זו ארוחה בסגנון יפני שבוודאי לא התאימה לילדים. לכן לאורך כל הטיול וכך גם בטוקיו, מצאנו בקרבת המלון ששכן ברובע שימבשי מבחר של בתי קפה מצויינים שהציעו את ארוחת הבוקר הכי קרובה למה שאנחנו או הילדים יכולנו לבקש: קפה טוב, טוסטים, ביצה קשה או חביתה ובמחירים שבירים של כ – 25 דולר לכולנו. הרוב המוחלט של האנשים שישבו ביחד איתנו בבתי הקפה בשעות הבוקר היו בעיקר יפנים שהיו בדרכם לעבודה ופתחו את הבוקר בבית הקפה.
אומוטסאנדו
אומוטסאנדו הוא אחד הרחובות היוקרתיים ביותר בטוקיו, אחד הרחובות האהובים עלינו בטוקיו שנמצא ברובע הראג'וקו. ביקרנו ברחוב ארוך זה (שהיה זכור לנו לטובה מהביקור הקודם שלנו ביפן ב – 2009), מספר פעמים במהלך הביקור בטוקיו, בין החנויות של המעצבים של מיטב המותגים (ארמני, דיור, גוצ'י ועוד…) השוכנים במבנים ארכיטקטונים מרהיבים וניכר שכל העוברים והשבים הרבים שעוברים ברחוב כולל המוכרים בחנויות לבושים בשיא השיק האפשרי, תצוגת אופנה של ממש. אהבנו מאד ללכת גם ברחובות הקטנים שנמצאים מאחורי אומטוסאנדו לכיוון רחוב טקשיטה דורי או לכיוון שיבויה ובהם נהננו ללכת בין בתי המגורים היוקרתיים, המכוניות החדישות שלצדן ולבקר בחנויות הבוטיק שממוקמות ביניהם.
אוכל יפני
אוכל יפני היה אחת החוויות החזקות שלנו ביפן, הן מבחינה אסתטית והן מבחינת הטעם. בכל הטיול ביפן אכלנו בכמאה מסעדות ארוחת בוקר, צהריים, קפה ועוגה בבתי קפה מצויינים כולל רשתות כמו טוליפ, סטארבקס ועוד… או בקונדיטוריות ומעדניות שהיו בהן שולחנות וכיסאות וארוחת ערב, ובלי יוצא מן הכלל, כל מסעדה אליה נכנסנו היתה מושלמת, כולל המסעדות האיטלקיות שהיו מהטובות שאכלנו. הטעמים היו מאוזנים ותענוג לעיניים.
בכניסה לכל מסעדה מוצגים דגמי פלסטיק מדוייקים של המאכלים ואלה מאפשרים להתרשם מהמסעדה עוד לפני שמסתכלים בתפריט. האוכל כלל בדרך כלל הוא שילוב של אורז, אטריות ומרק ותבשילים ומנות מעוצבות להפליא העשויות מבשר, דגים וירקות. מכיוון שאנחנו גם צמחונים וגם שומרים על כשרות, נמנענו ממאכלי ים ובדקנו היטב (עד גבול מסויים…) אם המרק אינו מבוסס על ציר בשר חזיר או כל בשר אחר.
בבוקר אכלנו בבתי קפה ומכיוון שלילדים היה קשה לאכול רק אוכל יפני, רבענו שארוחת צהריים או ערב נוכל אוכל יפני ובארוחה השנייה אכלנו אוכל מערבי, כמו סנדוויצים ברשת סאבווי ובעיקר במסעדות איטלקיות שנמצאות בשפע ביפן בכלל ובטוקיו בפרט, ביניהן רשת פרונטו שאליה נכנסנו פעמים רבות. בממוצע כל ארוחת צהריים או ארוחת ערב עלתה כ – 30 דולר לכולנו (ארבעה). רשת מזון נוספת שהילדים אהבו היתה רשת קוקו שמגישה מאכלי קארי.
אקיהברה
אקיהברה הוא הרובע שכל חובב טכנולוגיה חייב להגיע אליו: מגוון אדיר של חנויות אלקטרוניקה, משחקי וידאו, פטצ'נקו וחנויות ענק של אנימנגה הכוללות ביגוד, בובות ואביזרים של הדמויות הלקוחות מסרטי האנימציה היפניים. נכנסנו לחנות שכללה חמש קומות ונעה הלכה מוקסמת בין הקומות השונות והמגוון האדיר של המוצרים והבגדים. יחד אתנו ביקרו בחנות, בעיקר מבוגרים צעירים. כך גם הסתובבנו בין חנויות האלקטרוניקה, גם אם לא תכננו לקנות כיוון שעל פי רוב המחירים לא היו שונים ממחירי הארץ, חלקם לפי שיטת החשמל האמריקאית הנהוגה ביפן ולא כללו אחריות בישראל. כמו כן הילדים נהנו מאד לשחק באחת מחנויות הוידאו הפופולריות מאד באזור זה ובכלל ברחבי יפן, אליהם נכנסו לצד בני נוער גם לא מעט מבוגרים צעירים בנפשם אשר שיחקו להנאתם במתקנים השונים.
אודאיבה
אודאיבה, האי המלאכותי הגדול שהוקם במפרץ טוקיו כבר במחצית המאה התשע עשרה כסדרה של ששה מבצרים שנועדו להגן על טוקיו פני פלישה מהים הוא כיום מתחם מודרני מאד הכולל מספר קניוני ענק מפוארים. אנחנו בילינו במתחם כמעט יומיים שכללו ביקור בטויוטה מגה ווב – מרכז ההדמיות של חברת טויוטה, ביקור מרתק במוזיאון הפיתוחים והמצאות ((Miraikan שגולת הכותרת בו היה המפגש עם הרובוטים, כולל שיחה עם רובוטית אנושית. בשל החום ששרר במשך היום בחוץ ביקרנו בקניונים כולל ביקור ממושך למדי בקניון ונוס המיוחד שהוקם בסגנון של עיר איטלקית כולל תקרה שבה עננים נעים בשמים המלאכותיים ומדי פעם מפתיע מופע זיקוקים. אכלנו במקום במתחם האוכל הענק שכלל לצד אוכל יפני גם דוכנים של אוכל הודי. הילדים נהנו במיוחד מחנות הלגו לנד שנמצאת במקום ובילו בה לא מעט זמן בבנייה בלגו. בשעות אחר הצהריים לאחר שהסתובבנו בתוך קניון DiverCity ולצד הפסל הענק של גנדם שנמצא בפתח הקניון הענק המשכנו לעבר הטיילת שעל שפת מפרץ טוקיו, נהנינו מהבריזה הנעימה מהים ומאחד ממופעי הרחוב שמתקיימים ליד הטיילת וצפינו בשקיעה היפה לצד ההעתק של פסל החירות האמריקאי שצופה לעבר העיר מעל מפרץ טוקיו.
אזאבו ג'ובאן
אזאבו ג'ובאן הוא אזור אותו גילה מעיין בעת הביקור שלנו ברופונגי, מעיון במדריך יפן של לשכת התיירות היפנית. זהו רחוב מקסים שנמצא בסמוך לרובע רופונגי הכולל חנויות בוטיק, בתי קפה, גלידריות, מספר חנויות של בעלי חיים, חנויות מזון יפני וחנויות חטיפים יפניים כמו קבוקים וקטניות מצופות שאהבנו מאד לאכול במהלך הטיול. רחוב זה וסביבותיו נמצאים אמנם בסמיכות לאזור קניוני הענק של רובע רופונגי אך הוא שקט, רגוע ודליל במבקרים ומאופיי בעיקר במקומיים.
אסקוסה
אסקוסה הוא רובע בטוקיו בו השתמרו מספר רחובות עתיקים וסמטאות צרות מתקופת אדו ובמרכזו מקדש סנסוג'י (Sensoji), מקדש שינטו מרשים ביותר שנוסד כבר בשנת 645 לספירה! התחלנו את הביקור במתחם זה ביום קיץ לוהט ולח. לאחר ביקור במרכז המבקרים של הרובע, עברנו דרך השער הענק שכבתוכו ניצבו פסלי שני האלים המגינים אחד מפני הרוח והשני מפני הסערות, המהווים חלק מפנתיאון אלי דת השינטו. מהשער המשכנו ללכת לאורך רחוב נקמיסה (Nakamise) המוביל אל המקדש המהווה שוק מזכרות ענק הכולל גם חנויות מזון, ממתקים וגלידריות.
ככל שהתקדמנו ברחוב שהיה עמוס מאד בתיירים נתגלה לנגד עינינו מקדש סנסוג'י (Sensoji) הענק הצבוע בגווני כתום. מקדש זה מוקדש לאלת הרחמים קנון, האגדה מספרת כי בשנת 628, שני האחים דגו פסל של קנון אלת הרחמים, מתוך נהר סומידה ואף העלו את הפסל בחזרה לתוך הנהר והוא תמיד חזר אליהם. כתוצאה מכך מקדש סנסוג'י נקרא על שם האלה קנון שפסלה ניצב במרכז המקדש.
לחץ כאן לסרטון על מקדש סנסוג'י באסקוסה
לאחר הביקור במקדש וצפייה בהמוני המתפללים במקדש המשכנו לעבר מוזיאון אמוסי (Amuse Museum). זהו מוזיאון אמנות אתנולוגי בן מספר קומות הכולל מספר מיצגי אמנות הטקסטיל בהשראת בגדים יפניים מסורתיים, כלים יפניים שעוצבו בהשראת כלים מהעבר הקדום של יפן וכן ציורים מסורתיים. במתחם האופנה ניתן היה ללבוש את הבגדים ולהצטלם אתם. הילדים לא התעניינו במיוחד במוזיאון ואנחנו ביקרנו בו לזמן קצר יחסית אך בכל זאת הצלחנו ליהנות מהתצוגות.
בקומה העליונה של המוזיאון נשקף מגדל Sky tree (עץ השמים), מגדל תצפית ותקשורת ענק שנחנך בשנת 2012, אשר גובהו כפול מזה של אייפל – 634 מטרים, השני בגובהו בעולם (אחרי בורג' אל חליפה בדובאי שגובהו 830 מטרים). הסקיי טרי הפך לאחד מסמליה החדשים של טוקיו לצד מגדל טוקיו הוותיק.
לאחר הביקור במוזיאון אמוסי (Amuse Museum) שוטטנו בסמטאות הקטנות שלצדו, נכנסנו למספר חנויות וקנינו מספר מזכרות יפות. במתחם זה הסתובבו לא מעט יפנים לבושים בקימונו – הבגד היפני המסורתי. בכל רחבי יפן וגם בטוקיו המודרנית ניתן לראות לא מעט יפנים לבושים בקימונו העשוי מבד משי צבעוני ומהודר המשמש בעיקר בימי חג, אירועים משפחתיים וכן בעת ביקור באתרי תיירות ובמקדשים, ביניהם מקדש חשוב כמו סנסוג'י.
סיימנו את הביקור באזור במסעדה יפנית מסורתית בת כמעט מאה שנים, בה אכלנו צהריים ארוחה יפנית מצויינת כאשר אנו יושבים על מחצלת ואוכלים משולחן נמוך, כנהוג בבתים ובמסעדות היפניות המסורתיות.
אונאו פארק
אונאו פארק הוא פארק ציבורי גדול ברובע אואנו שבטוקיו. פארק זה הוקם כבר בשנת 1873 על אדמות מקדש קאניי ג'י. הפארק כולל מספר מוזיאונים חשובים וביניהם המוזיאון הלאומי של טוקיו, המוזיאון הלאומי לאמנות ומוזיאון הטבע והמדע הלאומי בו אנחנו ביקרנו. מוזיאון זה שוכן בבניין יפה שבקדמתו פסל לוויתן עצ��ם. המוזיאון מוקדש לאבולוציה של החיים והטבע בכדור הארץ, לתופעות מדעיות וחידושים מדעיים מעניינים ולשימור כדור הארץ. לאחר הפסקת קפה ועוגה נכנסנו למוזיאון ועברנו בין המוצגים השונים כמו פוחלצים ושלדים של בעלי חיים ממינים שונים, מתחם של לוויינים וחלליות, מפה אינטראקטיבית של רעידות אדמה וצונאמי , מדמה סופות הוריקן העוד…. הילדים התעניינו במוזיאון זה בעיקר בשל שפע האפשרויות להתנסות בתצוגות השונות.
לאחר שמיצינו את הביקור, יצאנו מהמוזיאון ובדרך עברנו במגרש הבייסבול הגדול. מסתבר שהבייסבול פופולרי ביפן, לא פחות מבארה"ב והוא הגיע ליפן כמובן מארה"ב כבר בשנת 1870 על ידי אמריקאים לימדו ביפן כחלק מתהליך המודרניזציה שעברה יפן במחצית השנייה של המאה התשע עשרה (עוד על בייסבול ביפן תמצאו כאן). ברחבי יפן ישנם אינספור מגרשי בייסבול וציוד בייסבול נמכר בכל חנות ספורט.
לאחר שצפינו מעט בקבוצת השחקנים מתאמנים משכנו בהליכה בגן, עברנו ליד מקדש טושו גו (Tosho-gu) המרשים שנבנה בשנת 1651 ויצאנו מהפארק לכיוון שוק אמיוקו (Ameyoko) הסמוך לפארק.
אמיוקו
אמיוקו הוא שוק יפני המזכיר יותר מכל את שוק הכרמל, רק הרבה יותר נקי ומסודר. התחלנו את הביקור בשוק זה אליו הגענו לאחר ביקור בפארק אואנו בארוחת צהריים במסעדת פועלים קטונה, שם האוכל הוזמן ממכונה אוטומטית, הוגש לנו במהירות והישיבה היתה על שולחנות בר גבוהים או בעמידה. גומרים והולכים. האוכל היה מצויין ומכאן המשכנו לרחוב השוק הססגוני המשתרע בין שתי תחנות של קו הרכבת המעגלי ימנוטה: תחנת Ueno ותחנת Okachimachi. השוק כלל דוכני מזון יפני שכללו: אצות, דגים מיובשים, חטיפים יפניים, דוכני משקאות ופירות טבעיים חתוכים כמו בתאילנד אך בעיקר ניתן למצוא בשוק זה מצאנו ריכוז גדול של חנויות ספורט וטיולים עמוסות בסחורה של מיטב המותגים וזיופים זולים של בגדי מעצבים של וכן חנויות תיקים ותרמילים והכל במחירים זולים למדי.
לחצו כאן למסלולי טיול נוספים ביפן