בשבת האחרונה החלטנו שמזג האוויר מאפשר חזרה לשגרת טיולים בשבת. עם זאת חשבנו שמתאים יהיה לטייל במקום שרובו מוצל ושאפשר להיכנס בו למים, גם כי עדיין חם ובעיקר כי טיול שמשכשכים בו במים משמח את נעה ורועי. יעד הטיול נקבע לנחל עמוד עליון, שהרבה שנים לא טיילנו בו. החנינו את האוטו בחניה המסודרת שבכניסה לשמורה (הכניסה לשמורה הינה בתשלום) וירדנו בשביל שמוביל לנחל. בכניסה לשביל ניצבת תחנת משטרת עין תינה, המבנה שכיום הוא נטוש, מחורר כולו מקליעים ובעבר שמש כתחנת משטרה שנבנתה בימי המרד הערבי (1936-1939).
הירידה ארכה בערך 20 דקות (הירידה ברובה בשמש – מומלץ להצטייד בכובע ובקרם הגנה) ובסיומה הגענו לבריכה הראשונה, עין יקים. המים היו צלולים, אך כיון שיחסית הבריכה היתה קטנה והמים רדודים, נעה ורועי ממש לא התלהבו מהרעיון לרחוץ בה, ולכן המשכנו בטיול לאורך הגדה הימנית שעוברת לצדה אמת מים.
השביל כולו מוצל ובאחת הפינות היפות עצרנו לארוחת בוקר קלה. לאחר עוד מספר דקות הליכה פנינו שמאלה לעבר הגדה השמאלית והגענו לבריכה נוספת, שהפעם מצאה מאד חן בעיני נעה ורועי: הבריכה רחבה ומלאה במים צלולים ותוך מספר שניות מעין והילדים קפצו למים הקרים.
מהבריכה המשכנו ללכת לאורך הנחל שיוצר בריכות נוספות וקסומות שניתן לרחוץ בהן או לשבת לצדן וליהנות מכל היופי שמסביב. הילדים בחרו להיכנס לאחת מהן והפעם נהנו מעבר לקרירות , לצלילות ולהנאה הכללית מהמים גם מהדגים הקטנים הרבים שהסתובבו בין הרגליים ונשכו קלות את האצבעות, ממש כמו ספא הדגים בתאילנד.
המשכנו ללכת עוד מספר דקות, אך לנעה ורועי היה קר (השארנו את המגבות והבגדים להחלפה במכונית) ולמרות שהמסלול לא הסתיים, החלטנו להסתובב ולחזור בחזרה.
הפעם את הירידה שהובילה למסלול היה עלינו לטפס. לאורך המסלול הלכו זוגות צעירים ומבוגרים וכן משפחות עם ילדים וניכר היה שכל אחד מוצא לו את הפינה הנעימה שלו.
חזרנו למכונית בשעות הצהריים ונסענו לכפר ג'יש שם אכלנו במסעדה א(ל)ליאלי אותה אנו מרבים לפקוד, כאשר אנחנו מטיילים באזור (ראה פוסטים אחרים).
