גן פסלים בקיבוץ איילון, מערת קשת וסמבוסק בחורפיש

Leave a comment Standard

ביום שבת האחרון נפגשנו עם חברים לטיול. החברים גרים בחיפה והיות ואנו גרים בגליל העליון החלטנו להיפגש באמצע הדרך ולטייל בגן הפסלים שנמצא בקיבוץ איילון ובמערת קשת.

גן הפסלים בקיבוץ איילון הוקם על ידי רות ומאיר דודזון, שהיו בין מקימי הקיבוץ. הגן מכיל פסלים רבים עשויים פסיפס ומוזאיקה של בעלי חיים, טוטמים, מסכות ועוד שמפוזרים בין צמחיה עשירה ומגוונת. הפסלים ברובם גדולים, מיוחדים ומרשימים והביקור מעניין ומהנה.

הכניסה אינה כרוכה בתשלום. בצמוד לגן הפסלים ישנה פינת חי קטנה ונחמדה שיכולה לעניין ילדים צעירים. אנחנו בקרנו במקום כבר מספר פעמים בעבר והפעם הזו היינו עסוקים בעיקר בהחלפת רשמים ראשוניים עם החברים אותם לא פגשנו זמן רב והילדים מכל צד היו גם הם עסוקים בהיכרות חוזרת.

התחנה הבאה היתה מערת קשת, שממוקמת בפארק אדמית ונמצאת במרחק נסיעה קצר. הכביש המוביל לאתר הוא צר, מפותל ומרהיב ביופיו.  החנינו את האוטו בחניה מסודרת ליד תחילת שביל שהיינו בטוחים שמוביל למערה ועשינו פיקניק קצר. במקום היו שולחנות וספסלים מסודרים ומדרון קצר ולא תלול מדי, ששימח מאד את הילדים היות והם יכלו לרוץ בו.

לאחר שהתברר לנו שהחנינו במקום הלא מתאים, המשכנו לנסוע עוד קילומטר עד שהגענו לחניה גדולה ומסודרת שממנה יש שביל קצר ומסודר המוליך לכיוון המערה. החניה היתה מלאה מאד וכך גם השביל שהמה ממטיילים. המערה עצמה היא, למעשה, קשת אדירת ממדים שמתחתיה תהום (לאורך השנים בתהליך גיאולוגי קרסה רוב תקרת המערה אל התהום ונותרה רק הקשת). מהקשת עורכים סנפלינג ורב האנשים עומדים מסביב (יש מעקה בטיחות) וצופים בגולשי המצוקים. הילדים התלהבו מאד ואמרו שהם גם רוצים (התגובה שלנו היתה שכשתגדלו, תגלשו).

IMG_8725

מהמערה ניתן לחזור אל החניון ומרבית המטיילים בחרו לעשות זאת. אנו המשכנו לצעוד לכיוון מזרח על שביל המסומן באדום לבן שעובר לאורך שפת מצוק ושממנו נשקף נוף מרהיב. שביל זה אינו מסודר, אך ברובו (בחלק שבו אנו הלכנו) נוח להליכה.

צעדנו מספר מאות מטרים, אך הרוח היתה חזקה והשעה היתה כבר שעת צהריים והחלטנו לחזור בחזרה לכיוון המכונית. בסיום המסלול נעה גלתה כי ישבה על טוואי האלון המכונה "דובון" והחלה להתגרד.

IMG_8789

זהירות!!! זחלי טוואי האלון – "דובונים"

בשלב זה נפרדנו מהחברים ואנחנו החלטנו לנסוע לסופרפארם בנהריה, שנמצא בשדרות הגעתון, היות והשלפוחיות התפשטו לאזורים נוספים בגוף והגירוד ותחושת חוסר הנוחות שלה גברו. אחרי שהצטיידנו בסירופ שמקל על האלרגיה ובמשחה והוקל מעט לנעה עברנו במספר מקומות היות והיינו מאד רעבים. תחילה נסענו למסעדת הארזים שממוקמת בשלומי ובה אכלנו בעבר ונהננו, אך היא היתה מלאה. המשכנו לכפר הדרוזי חורפיש שם אנו נוהגים לאכול פעמים רבות ב"סמבוסק הארזים", אך גם מקום זה היה מלא. המשכנו ללכת במעלה הרחוב ולמזלנו בדיוק התפנה שולחן ב"סמבוסק הארז". במקום מוכרים סמבוסקים עם מגוון מילויים. נהנו מהאווירה הנעימה במקום ובעיקר מהעובדה שנעה חשה יותר בטוב.

טיולים נוספים בסביבה:

ראש הנקרה והגנים הבהאים בעכו

עכו העתיקה

מודעות פרסומת

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.