בין מעיינות נחל חרמון,טחנת קמח וארמון קדום

Leave a comment Standard

בשבת האחרונה, טיילנו עם בני משפחתה של נילי בשמורת נחל חרמון (הבניאס). השמורה נמצאת קרוב לביתנו ואנחנו מגיעים לשמורה זו לפחות פעם אחת בשנה בעונות שונות של השנה, פעם בעונת הסתיו, בשיא צבעי השלכת האדומה של עצי הדולב המזרחי, פעם בעונת החורף הקרה כשהרקפות פורחות והפעם טיילנו ביום שבת אביבי, כשהפריחה הצבעונית מרהיבה  וזרימת המים במעיינות הבניאס בשיאה בשל הפשרת השלגים. בשמורת הבניאס ישנם מספר מסלולים אפשריים, אנחנו בחרנו במסלול מעגלי קצר יחסית בן שעה וחצי של הליכה נעימה שיתאים להליכה עם בנה הקטן של אחותה של נילי.

התחלנו את המסלול ליד מעיינות הבניאס שנובעים בסמוך למקדש האל פאן שנבנה ככל הנראה על ידי הורדוס. מכאן שם העיר הקדומה שהיתה במקום – "פניאס" אשר אותה ביטאו הערבים כ"בניאס". בכניסה לשמורה ראינו את שרידי הכתובות והעמודים המעוטרים שרדו מהמקדש ומהמבנים שהיו בסביבתו.

מאזור המעיינות הלכנו לאורך הנחל שזרם בעוצמה מרשימה  בתוך יער של צומח נחלים אופייני לאזור: הדולב המזרחי שמתנשא לגובה רב, ערבה מחודדת, שיחי פטל לצד עצי צפצפה ובוסטאן של עצי פרי: הדרים, תאנה, אגוז מלך, תמר ותות עץ  שנטעו הערבים שהתגוררו בכפר הקטן אשר היה במקום עד למלחמת ששת הימים. לצד הדרך, באזורים שהיו חשופים לאור השמש התפעלנו מהפריחה המרהיבה שכללה מעט רקפות ששרדו מהחורף ומרבדים של כרמליות ורודות.

במהלך הדרך עברנו את הגשר הרומי, והצטלמנו ליד הזרימה החזקה של נחל חרמון המהווה רבע ממימי הירדן.

עברנו את התחנה ההידרואלקטרית שסיפקה חשמל לכפר הסורי בניאס ולא רחוק משם עצרנו להפסקת אוכל בסמוך לטחנת הקמח מטרוף, שם קנינו פיתות דרוזיות עם לבנה או עם שוקולד לנו ולילדים ושתינו קפה שחור עם הל כמסורת הדרוזים. הישיבה ליד תחנת הקמח נעימה מאד, לצד מפל קטן ויובל של הבניאס שהוסט לצורך הפעלת התחנה. כמו כן נכנסנו עם הילדים לתוך טחנת הקמח שהיתה פעילה עד לאמצע שנות השמונים ואשר שוקמה בשנים האחרונות, בה  הסברנו לילדים כיצד פעלה הטחנה בכוח המים שסובבו את הטורבינות אשר הניעו את אבני הריחיים שטחנו את הקמח.

מכאן המשכנו בהליכה לאורך המסלול, לאורך הנחל, בדרך לבריכת הקצינים הסורים.

IMG_9245

ישבנו לצד בריכת הבטון שבנו החיילים הסורים להנאתם מעל למעיין החמים עין חילו. כיום לא ניתן להיכנס למים שכן הם משמשים כבית גידול ייחודי לדגים וחסרי חוליות שונים.

הדרך מהמעין ממשיכה לכיוון מפל הבניאס והשביל התלוי, מסלול מרהיב בפני עצמו. לאחר הפסקה נעימה לצד המעיין, חזרנו כמה מאות מטרים לאחור לעבר ארמון אגריפס השני, נינו של הורדוס אשר שלט בצפון הארץ מטעם הרומאים ובמהלך תקופה זו הרחיב ופאר את העיר פניאס ובנה את ארמונו המפואר, מהגדולים ומהמפוארים בארץ ישראל. עברנו בין שרידיו המפוארים של הארמון כשרועי מתפעל מתרשימי מבנה הארמון המפואר בשלמותו אשר ניצבו מול שריד הארמון הקדום.

לאחר מכן המשכנו בדרכנו לעבר היציאה ובדרך עברנו ליד שרידים עתיקים נוספים, כולל בית כנסת מהמאה האחת עשרה, שרידי הקארדו – רחוב השוק הראשי  מהתקופה הרומאית ומבנה קדום נוסף, שהיה מורכב ממבנים מתקופות שונות, בסיסו מהתקופה הצלבנית וקומתו העליונה נבנתה על ידי הסורים.

מכאן יצאנו מהשמורה ונסענו לארוחת צהריים, במסעדת בנג'ולינה הטובה שבסמוך לקריית שמונה, בה אנו מרבים לאכול.

מודעות פרסומת

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.