נחל אביב: עלמות ושקדיות

Leave a comment Standard

ביום שבת שמשי סביב ט"ו בשבט יצאנו לטייל בנחל אביב. פעמים רבות עברנו בכביש ליד הנחל ובכל פעם אמרנו שבאחת השבתות כדאי שנטייל בו. באותה שבת  עליה אנו כותבים רצינו ללכת ברגל, העלינו מספר אפשרויות ונזכרנו בנחל אביב שעדיין לא טיילנו בו, וכך נפלה ההחלטה למה עושים באותה שבת. הנחל עובר בלב הגליל העליון המזרחי, מעט דרומית לגבול לבנון. נקודת ההתחלה היא במקום המפגש בין הכביש לנחל אביב בעיקול מצפון ליראון. השביל בו יש ללכת מסומן בכחול לבן. החנינו את הרכב בכניסה לשביל מול הכניסה לנחל וחצינו את הכביש (יש לחצות בזהירות רבה).

התחלנו ללכת בערוץ הנחל, שברובו היה נוח להליכה, ולא עבר זמן רב מתחילת ההליכה עד שהבחנו בעמודי אבן גבוהים וזקופים שדומים לעלמות חן המביטות על המטיילים. העלמות הן חלק מהתופעות הקארסטית שמאפיינות את נחל אביב (קארסט הוא כינוי לתהליך שבו מי הגשמים "אוכלים" באבן הגיר ויוצרים בה צורות שונות).

מתחילת המסלול, וכך אנו נוהגים בדרך כלל, החלטנו שנלך עד שנחליט שמספיק (בעיקר עד שלילדים ימאס). לכל אורך המסלול ניצבו השקדיות שהיו בתקופה זו של השנה, סביב ט"ו בשבט,  במלוא פריחתן והוסיפו למראה היפה של הנחל. בנקודה מסוימת השביל התפצל וניתן היה לעלות כמה מאות מטרים לעבר המערה. לכל אורך המסלול ישנן מערות שגם הן מהוות תופעה קארסטית.

מעין ורועי בחרו לטפס למערה, נהנו מהטיפוס ומהנוף שנשקף מפתחה ונעה ונילי בחרו שלא לטפס ולהמתין על השביל עצמו.

בשלב מסוים כשנעה ורועי הרגישו שמספיק להם הסתובבנו וחזרנו את הדרך בחזרה לאוטו.  השעה היתה כבר שעת צהריים ונסענו לכפר ג'יש לאכול במסעדת "א(ל)ליאלי" (על מסעדה זו פרטנו בפוסט אחר שכתבנו על ברעם ובירעם) בה אנו אוכלים מדי פעם כשאנחנו מטיילים באיזור.

מודעות פרסומת

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.