יום כיף במתחם שרונה

Leave a comment Standard

באחד מימי חופשת סוכות יצאנו ביחד עם הוריה של נילי לבילוי  במתחם שרונה בתל אביב,  אחד ממוקדי הבילוי, העסקים, התרבות, הקניות והפנאי המרכזיים של תל אביב, כמתחם המשלב בין מבנים הסטוריים מסוף המאה התשע עשרה לבין בניה מודרנית עם אלמנטים אדריכליים עיצוביים, חדשניים ומקוריים.

ראשית נכנסנו לביקור בשרונה מרקט, המוקד המרכזי במתחם שרונה, הממוקם מתחת למגדלי שרונה. לצד המבקרים הרבי נהנינו מכל רגע לקנות ולראות את השפע בעשרות החנויות, המעדניות ודוכני מזון הבוטיק: מיצים טבעיים, ירקות אורגניים, מאפים משובחים, כריכים משובחים של בשר, סלמון, גבינות איכות, חמוצים, אוכל איטלקי, מוצרי מזון מהמזרח הרחוק, בתי קפה, גלידריות ועוד ועוד….

כאשר הילדים התעייפו מהעומס הר ששרר בתוך השוק התפצלנו וכל פעם אחד מאיתנו נשאר עם הילדים במתחם גן המשחקים הגדול שנמצא מול שוק שרונה, שכולל מתקני טיפוס רבים מהם נהנו הילדים במיוחד.

לצד השוק וגן המשחקים, נמצאים במתחם מבנים הסטוריים רבים שראשיתם במושבה שרונה שנוסדה בשנת 1871, אחת מהמושבות הראשונות שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל.

הטמפלרים היו תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בדרום גרמניה באמצע המאה ה-19. מייסדה ואביה הרוחני של התנועה, כריסטוף הופמן, שאף להכשיר את הקרקע לקראת שיבתו השנייה של ישו ולקרב את הגאולה, לפי האמונה הנוצרית. לפי אמונתם של הטמפלרים, קירוב הגאולה יכול היה להתבצע רק באמצעות מגורים ועבודה קשה בארץ הקודש שבה הם שאפו לקיים מודל של חיים אידאליים באמצעות הקמת כפרים יצרניים. על רקע זה, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התיישבו כמה אלפי טמפלרים במושבות אחדות שהוקמו ברחבי ארץ ישראל, בהן עסקו בחקלאות, במלאכה ובמסחר, וקיימו חיים קהילתיים עשירים תוך יחסי שכנות טובה עם ערבים ויהודים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, נחשבו המתיישבים הטמפלרים לנתיני אויב ורבים מהם אף הצטרפו למפלגה הנאצית, למורת רוחם של המתיישבים היהודים ושל שלטונות המנדט הבריטי.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה הרגישו המתיישבים הגרמנים לא רצויים בארץ ישראל ועזבו אותה בהדרגה בעיקר בחזרה לגרמניה ולאוסטרליה.

לאחר קום המדינה הפכה המושבה הגרמנית למתחם "הקריה" שכלל משרדי ממשלה וצבא אשר השתכנו במבנים הטמפלרים הייחודיים במינם שהלכו והתיישנו עם השנים שחלפו.

לאחר עשרות שנים, בלחץ הגופים הירוקים, הוחלט לפנות את משרדי הממשלה והצבא מהמתחם, לשמר ולשחזר את מבני המושבה הישנים. לאחר מספר שנים של עבודת שימור ושיקום, נפתח בשנת 2014 המתחם החדש שכולל עשרות מסעדות, חנויות בוטיק ומוזיאונים השוכנים במבנים הטמפלרים שחידשו ימיהם מקדם: בית העם, היקב, בית הדואר, בית הבד ועוד עשרות מבני מגורים משוחזרים ייחודיים במינם שאל חלקם ניתן להיכנס ולבקר, בראשם מרכז המבקרים של שרונה בו קיים מוזיאון העוסק בתולדות שרונה ובהסברים על תהליך השיקום הארוך שעבר המתחם במשך כאחת עשרה שנים. חדר אחר הציג את עברה הנאצי של המושבה, בחדר אחר שוחזרה לשכתו של נשיא המדינה חיים ויצמן שהיתה ממוקמת במבנה זה, וכן שחזור של אחד החדרים ששימש בתקופה מאוחרת יותר למשך שנים כמשרדו של הרס"ר ויקטור שעל שמו נקרא "שער ויקטור" במחנה "הקריה" הסמוך.

מבנה נוסף ששופץ לאחרונה הוא מבנה היקב הטמפלרי של המושבה הטמפלרית שרונה אשר חללי המרתף הגדולים  שלו שימשו במהלך מלחמת העצמאות לבנייתם של 13 מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר, ביניהם הספיטפייר הידוע של עזר וייצמן. מטוסים אלה נבנו מחלקי מטוסים בריטיים שנותרו בבסיס חיל האוויר הבריטי בעקיר (תל נוף כיום) ונרכשו על ידי חיים הרצוג עבור חיל האוויר שרק נולד באותם ימים. ניתן להיכנס לתוך מרתפי היקב ולתוך המנהרה הקצרה המחברת ביניהם. כיום שוכנים בתוך מבנה היקב שני פאבים תוססים שפעילים בשעות הערב.

מתחם שרונה משתרע לאורך צדו הדרומי של רחוב קפלן, מול ממחנה "הקריה", מרחק מאות מטרים ממחלף השלום על כביש איילון. בסמוך למתחם נמצא חניון הארבעה הגדול בו גם החנינו את רכבנו.

מודעות פרסומת

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.