לצד ההנאה מהשהות בהואה הין עצמה, ערכנו שלושה טיולי יום לאתרים מרתקים מחוץ לעיר: פרנבורי, פצ'אבורי ומפלי פלאו יו.

טיול יום לשמורת הטבע פרנבורי (Pranburi Forest Park)

פרנבורי ממוקמת במרחק של כחצי שעת נסיעה דרומית להואה הין. הגענו אליה עם סונגאטו עם נהג חביב במיוחד שמצאנו בתחנת המוניות שליד תחנת הרכבת של הואה הין. ראשית נסענו לביקור ביער מנגרובים: עצים ושיחים הגדלים בתוך מים מלוחים לאורך חופי ים. ההליכה היא על שביל עץ במסלול מעגלי לאורך כקילומטר שעובר בתוך יער המנגרובים בין הגזעים הסבוכים והמתפתלים. לרגלינו התבוננו בסרטנים שהופיעו מפעם לפעם על האדמה הבוצית וכן היתה לנו הפתעה כאשר לטאת כוח ענקית חסמה את דרכנו על השביל.

הילדים מעט נבהלו אך כשהתקרבנו לעברה היא כנראה פחדה קצת יותר והלכה לדרכה. בחצי המסלול הגענו למזרח סירות קטן על יובל של נהר הפרנאבורי הנשפך בסמוך אל הים ונהנינו מהמראה. מכאן המשכנו במסלול ובהמשך הגענו למגדל תצפית שממנו השקפנו על היער מלמעלה ועל הגבעות הירוקות שמסביב. כמה מאות מטרים אחר כך סיימנו את המסלול המעגלי. התפלאנו שמסלול כל כך מיוחד בשמורת טבע חופית מרהיבה היה כמעט ריק ממטיילים. למעשה היינו היחידים לאורך המסלול.

כשסיימנו את המסלול, חצינו את הכביש לעבר משרדי רשות שמורות הטבע המקומית, שם באדיבות רבה הזמינה עבורנו הפקחית סירת לונגטייל. נהג הסונגטאו הסיע אותנו מרחק קצר לחוף הסמוך ולאחר מספר דקות הגיחה מהים הסירה.

לאחר שהתוודענו לסכנת המדוזה המרובעת טבלנו בזהירות רבה את רגלינו בים ועלינו במהירות על הסירה. מכאן שטנו תחילה לאורך החוף כשברקע סירות דיג רבות ששטו בים. לאחר מספר דקות התחלנו לנסוע במעלה נהר הפרנאבורי. השיט היה מרהיב ביופיו, לאורכו ראינו סירות דיג רבות וגדולות מאד של דייגים תאילנדים שזהו אורח חייהם, לגור על הספינה במשך ימים ארוכים. כולנו היינו מהופנטים מהמראות של כפרי הדייגים, סירות הדייג, מוסכי הסירות, הגבעות הירוקות, יערות המנגרובים, ציפורי המים והפתעה נוספת של זוחל ענק, כנראה כוח מים שבמבט ראשון הזכיר תנין ונע במהירות לאורך גדות הנהר. נהג הסירה היה מוכן מבחינתו להמשיך ולשוט לעומק היבשת ונראה שעשה זאת מכל הלב. בשלב מסוים, בשעת צהריים חמה, הרגשנו שרווינו מהמראות ושבמיוחד לילדים הגיע הרגע לסיים וביקשנו לחזור אל החוף לאחר של כשעה וחצי הפלגה (תמורת 500 באט).

 

טיול יום לעיר פטצ'בורי (Petchaburi)

ביום אחר במהלך החופשה שלנו בהואה הין נסענו לעיר פצ'אבורי (Petchaburi) הממוקמת כשעת נסיעה מצפון להואה הין. הפעם נסענו עם נהג שהוזמן עבורנו דרך המלון, נהג אתו אתו נסענו מספר פעמים לעיר במחיר מופקע וגם הפעם דרש מאיתנו מחיר גבוה יחסית – 3000 באט לשמונה שעות, מחיר גבוה מאד ביחס לאפשרויות לנסוע בחצי מחיר מתחנת המוניות. בגלל שכבר סגרנו עם המלון נמנענו מחוסר נעימות הכרוך בביטול של הסיור עם הנהג שלאורך כל היום הפגין חוסר חשק. בדרכנו צפונה לאורך החוף, נהנינו מהמראות שבדרך, ההרים הירוקים והים, עברנו את פארק המים סנטוריני, שנחשב למומלץ אם כי הוא רחוק למדי מהואה הין וכן שמנו לב לכך שדומה לאזורים בתאילנד, נראה לנו כי יש בתאילנד חיבה מיוחדת להולנד והדבר ניכר בכך שלצדי הדרכים יש מסעדות הולנדיות לא מעטות כשתחנות רוח לצדן.

פצ'בורי היא עיר העשירה במקדשים וארמונות מתקופת אימפריה חמר ולאחר מכן ממלכות סוקוטאי ואיותיאה, אזור נרחב של בתים מסורתיים העשויים מעץ טיק ומסביבה ג'ונגלים נידחים ובתוכם מקדשי מערה. התחנה הראשונה שלנו בעיר היתה במקדש ואט מהטאט והאוויאן. מקדש זה נבנה בסגנון החמרי ומאופיין בפגודה לבנה גדולה שבולטת ממרחקים. המקדש היה ריק מתיירים למרות מראהו המרשים  והמיוחד מבחוץ ומבפנים.

בסמטאות שמקיפות את המקדש, ישנם מקדשים מרשימים נוספים מהם התרשמנו מבחוץ וכן אזור נרחב של בתים מסורתיים הבנויים מעצי טיק. באחת הסמטאות הקטנות מצאנו בית קפה נעים בו ישבנו להפסקת צהריים.

 

לאחר מכן המשכנו לעבר אתר העתיקות פרה נאקון קירי שפירושו בתאילנדית "גבעת העיר הקדושה" וידוע גם בשם Khao Wang שפירושו "הגבעה עם הארמון".

עלינו לאתר עם קרונית שעולה ויורדת את העליה התלולה אל האתר. עם הגיענו לפסגה נפגשנו עם בעלי הבית האמיתיים של המקום, עשרות קופים שמשוטטים במתחם ללא כל רתיעה מבני אדם ושלטים מאירי עיניים הזהירו חד משמעית את המבקרים שהדיירים לא תמיד סובלניים ועשויים לתקוף ולנשוך. נעה ונילי מאד נלחצו מהמצב וחיכו לסיים את הביקור באתר. האתר מרשים מאד וטובל בתוך יער. הלכנו לאורך השבילים דרוכים למדי, במטרה להימנע ממפגש לא נעים עם הקופים ששוטטו לידינו. תחילה ביקרנו במתחם מבנים נטוש של הארמון ולאחר מכן מכן טיפסנו במעלה הגבעה לעבר המקדש המכונה Phra That Chom Phet הממוקם בגבעה המרכזית של המתחם.

משם המשכנו לעבר הגבעה המזרחית שבה נמצא המקדש המלכותי Wat Phra Kaeo.  המקדש  מרשים מאד, במיוחד התצפית על כל המתחם והסביבה הנשקפת ממנו.  על ארמון הקיץ עצמו שנבנה בשנת 1860 על ידי המלך Mongkut השקפנו מהמקדש ולא הגענו עד אליו, בכדי לצמצם את הסיכוי שניתקל בקופים נוספים.

מעבר לקופים, גם מזג האוויר היה מאד חם ולח גם במושגים של תאילנד והיגרנו לא מעט זיעה בהליכה ובעיקר בשל ההליכה בשבילים התלולים שבמתחם. מכאן ירדנו בחזרה למרכז המבקרים שבכניסה, קינחנו בארוחת צהריים וחזרנו להואה הין.

טיול יום מהואה הין למפלי פלאו יו (Pala-U Waterfall)

טיול יום נוסף שעשינו היה למפלי פלאו יו  – Pala U. הגענו לשם באמצעות מונית שלקחנו מתחנת המוניות שנמצאת מול הוילג' מרקט, מתוך תחושת בטן שהצוות שם הגון ואכן מי שהסיעה אותנו היתה אשה נחמדה מאד וגם המחיר היה הגון. המפלים הם חלק מהפארק הלאומי Kaeng Krachan National Park. הדרך למפלים מהואה הין היא בערך כשעת נסיעה כשישים קילומטר ממערב לעיר, סמוך מאד לגבול עם מינאמר (בורמה). הדרך מאד יפה, טובלת בג'ונגלים, בגבעות ירוקות ועוברת ליד כפרים קטנים. אזור המפלים עצמו הוא אזור הררי המכוסה בג'ונגל עבות.

בכניסה לאזור המפלים, היו מלא פרפרים במגוון רב של צבעים אשר נראה היה שלא היתה להם רתיעה מנוכחותם של אנשים. נהננו לצפות בפרפרים שליוו אותנו לכל אורך המסלול.

שמורת המפלים כוללת שישה עשר מפלים שיורדים מפסגת ההר אך החל מהמפל השלישי ההליכה היא מאתגרת למדי ולא מתאימה להליכה עם ילדים וללא ציוד הליכה מקצועי. אנחנו הלכנו עד המפל השלישי, הדרך מאד יפה אך בעונה בה טיילנו, בעונת המונסון כאשר גשם יורד כמעט מדי יום, השביל היה בוצי, לעיתים צר והיו חלקים שהיינו צריכים לטפס במעלה ההר תוך שימוש  ביתדות  ובחבלים שהיו מותקנים ואפילו בשורשי האוויר של העצים. המפלים מאד מרשימים, המים שצפו וגעשו במורד ההר עם כמויות אדירות של מים ובשני קטעים חצינו אותם בעזרת גשרים צרים, רעועים, חלק מהעצים היו רקובים עם רווחים ביניהם. בסך הכל לא הלכנו יותר מדי, סך כל הביקור בשמורה נמשך כשעתיים כולל הליכה וכולל הפסקות בהם נהנינו לשבת ולהתרשם ממראה הג'ונגל ומהמפלים הגועשים. הילדים מאד נהנו מהמראות המיוחדים של השמורה. רועי אהב מאד את הטיפוס ואת ההליכה המאתגרת בחלק ממסלול ההליכה והיה מוכן להמשיך קדימה אולם נעה מעט חששה ובמידה לא קטנה של צדק שכן השבילים היו מאד חלקים ורצוי היה מאד שלא למעוד ולהיפצע באזור זה. למרות יופייה של השמורה וקרבתה היחסית אל הואה הין היא היתה כמעט ריקה ממטיילים. טיילו בה מספר מטיילים תאילנדים ומעט מאד מטיילים זרים.

לאחר השבוע המקסים שהיה לנו בהואה הין, חזרנו לעוד יומיים בבנגקוק, שם נהננו לחזור למלון ולאזור בו התגוררנו קודם לכן. בשדה התעופה בדרך חזרה לארץ התחלנו לשחזר ולסכם את כל החוויות שלנו בטיול הארוך שעשינו בתאילנד ואת כל הדברים הטובים שמדינה זו מציעה: הנופים היפים, האטרקציות הרבות שפונות לכל המשפחה, השווקים הצבעוניים, האוכל המשובח, הקלות והנוחות להגיע לכל מקום, המלונות הטובים בהם התאכסנו, העלות הזולה שמאפשרת לחיות ברמת חיים גבוהה מאד אך מעל הכל מה שעושה את תאילנד למדינה כל כך מושכת לטיול הם בני העם התאילנדי שבעדינותם ובאדיבותם הרבה הופכים את הטיול לחוויה תרבותית בלתי נשכחת שמותירה טעם של עוד לשוב אליה.