ביום הבחירות לכנסת ה-17.3.2015 אחרי שקמנו מוקדם והלכנו להצביע יצאנו לטיול רגלי בשמורת הר מירון. החנינו את המכונית בחניה המסודרת בחניון נחל מירון. החניה היתה מלאה ובכלל במהלך הנסיעה ראינו לאורך הדרך שהכניסות לשבילי הטיולים השונים היו מלאות במכוניות. כנראה שרבים החליטו לנצל את יום השבתון להליכה בטבע. המסלול שבחרנו ללכת בו הוא מסלול מעגלי שמתחיל ומסתיים בחניון נחל מירון. מהחניה מחפשים את הסימון הכחול ומתחילים ללכת בעקבותיו. המסלול הכחול נכנס לאפיקו הצר של נחל מירון ומטפס בערוץ הררי לכיוון עין זבד.

הטיפוס לעתים קשה היות והוא הררי ובחלקו יש סלעים גדולים ויש לשים לב  כיצד מטפסים: היכן מניחים את הרגל ,מתי מעבירים את כובד המשקל לידיים ובכלל מומלץ להיות מרוכזים במהלך הטיפוס. הילדים בסך הכל הלכו היטב: רועי טפס כמעט ללא קושי ונהנה מהמחמאות שקבל על כך. לנעה לא היה קושי בהליכה, אך לאורך המסלול הלכו לעתים אחרינו ולעתים לפנינו זוג שטיילו עם האם של האשה ועם מספר כלבים. נעה לא אוהבת כלבים, ולמרות שהם היו קטנים וחמודים, העובדה שהם לא היו קשורים הטרידה אותה. אנחנו די רחמנו על הכלבים הקטנים שהתקשו מאד לטפס וכן על האם של האשה שלא נראה היה לנו שהמסלול מתאים לה. בסיום הטיפוס הגענו לאזור מישורי גדול ופתוח שבו נמצא עין זבד. בשנים גשומות יכולים להיות מים במעין. מעין זבד הלכנו על פי הסימון של שביל ישראל. המסלול הוא בירידה ולאחר כברת דרך הגענו לסלע זקוף המכונה "כסא אליהו".

על פי אגדה אחת באחרית הימים אליהו הנביא ישב על כסא זה ויתקע בשופרו ויכריז על חירותנו. על פי מסורת אחרת אומרים שעל אבן זו התגלה לנו אליהו הנביא ובשר בשורות ועל כן זכה סלע זה לכינוי "כסא אליהו". בהמשך השביל עובר באתר העתיקות "חרבת שמע". לפי המסורת מדובר בקברו של שמאי הזקן ואשתו. הקבר, מאוזוליאום דו-קומתי אשר בקומתו העליונה שתי שקתות. אין סימוכין ארכיאולוגיים וודאיים למסורת זו. בקרבת מבנה הקבורה המרשים נמצאים שרידי בית כנסת עתיק ובית בד.

מ"חרבת שמע" המשכנו לרדת עם השביל המסומן לכיוון נקודת ההתחלה. הטיול נמשך סביב ארבע שעות כולל ארוחת בוקר ועוד מספר הפסקות קצרות שעשינו לאורכו. המסלול מאתגר, יש בו פריחה מגוונת ויפה וכן מ"כסא אליהו" ישנה תצפית יפה לעבר הנוף הנשקף. עם זאת יש לקחת בחשבון שהמסלול כולל טיפוס שלילדים וגם לחלק מהמבוגרים, אם הם פחות מורגלים בהליכה, עשוי להיות קשה.

בסיום המסלול היינו רעבים ונסענו לפקיעין שם בחרנו לאכול אצל ראיה. המקום שנמצא בכניסה לכפר, ותיק מאד ומפורסם בפיתות המצוינות הנאפות בו על סאג'. כמו כן מעבר לפיתות המעולות ניתן לשבת במקום ולהזמין סלט ירקות, צ'יפס ועוד. בסמוך נמצאת החנות של סבתא ג'מילה שרוקחת סבונים מעולים. המפעל שלה נמצא כיום בתפן, אך בפקיעין ישנה החנות בה ניתן לקנות מהתוצרת שלה. פקיעין עצמה היא מקום מרתק שחיות בו בני דתות שונות ומומלץ להקדיש לו ביקור, אך זה כבר לפוסט אחר.

 

פוסטים נוספים שכתבנו על טיולים באזור הר מירון:

יום טיול משפחתי בפקיעין

טיול שבת בשביל הפסגה בהר מירון