בפורים האחרון מרץ 2015 הילדים היו בפעילות ולמעין ולי היה זמן חופשי יחד. מזג האויר היה מצוין,  עמדו לרשותנו מספר שעות בבוקר, ולכן החלטנו  לא להתרחק וכן רצינו להרגיש אוירה פורימית וכך החלטנו לבקר בעיר העתיקה בצפת (בעיר העתיקה בצפת בקרנו פעמים רבות בעבר, אך בפורים האוירה היא מיוחדת). הביקור שלנו התמקד ברובע היהודי על סמטאותיו, בתי הכנסת העתיקים וכמובן הרצון לחוות אוירת פורים שונה מזו שאנו מכירים. התחלנו ברחוב הגלריות הראשי, רחוב בית יוסף. הרחוב הוא רחוב ארוך שממנו מסתעפות מספר סמטאות המחברות לרחובות מקבילים. בכניסה לרחוב ישנו דוכן שניתן לקנות בו מיצים טבעיים. בקיץ בעל הדוכן סוחט במקום רימונים ובחורף פרות הדר. הרחוב עצמו וסביבתו מכילים הרבה חנויות יודאיקה ומספר גלריות. אחד המקומות המעניינים היא גלריה שמוכרים בה טליתות שונות וניתן לראות כיצד טווים אותן במקום.

חנות מעניינת אחרת היא נרות צפת, שיש בה מגוון גדול של נרות צבעוניים וכן פסלים משעווה שחלקם מתארים אירועים מהתנ"ך. מרחוב הגלריות ירדנו דרך הסמטאות לשני בתי כנסת : בית הכנסת האר"י ובית הכנסת אבוהב. האר"י (רבי יצחק לוריא), שנודע כאבי הקבלה, התיישב בצפת בשנת 1569 וחי בה שלוש שנים עד שמת בגיל 38. המתחם בו שוכן כיום בית הכנסת, היה בעבר שדה מחוץ לעיר. מספרים שבאותם ימים נהג האר"י לקבל עם תלמידיו את פני השבת במקום זה כשהם לבושים בלבן. יש הטוענים כי בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה-16 מספר שנים לאחר מותו של האר"י בידי עולים מיוון שמוצאם מספרד. בית הכנסת נחרב ברעידת האדמה הגדולה שארעה בצפת בשנת 1837 ונבנה מחדש בשנת 1857. הדבר הבולט ביותר בפנים בית הכנסת הוא ארון הקודש הגדול שמתנשא לגובה רב ומגולף בעץ. בארון פיתוחים צבעוניים של סמלים יהודיים, צמחים, בעלי חיים ועוד.

מבית הכנסת האר"י המשכנו לבית הכנסת אבוהב. בית הכנסת נבנה במאה ה-16 והוא נקרא על שמו של רבי יצחק אבוהב שחי במאה ה-15 בספרד.  נמצא ספר התורה שכתב בידיו רבי יצחק אבוהב. עולי ספרד שהגיעו במאה ה-16 לצפת הביאו עמם את ספר התורה והוא מוצא לקריאה בשלושה מועדים בשנה: ראש השנה, יום הכיפורים ושבועות. מספרים שבאחת מרעידות האדמה הגדולות שפקדו את העיר, נהרס המקום כולו פרט לקיר המזרחי שבו ארון הקודש וספר התורה. בפנים בית הכנסת במרכז החדר נמצאת במת עץ מוגבהת כחולה, כשהקהל יושב סביבה ופניו אליה. הקירות לבנים ועליהם ציורים של עצי פרי, סמלי השבטים, כלי נגינה שניגנו בהם בבית המקדש ועוד.

במהלך הסיור בסמטאות עקבנו אחר השילוט שמורה על הדרך לגבינות קדוש. כשהגענו למקום צלצלנו בפעמון ובעלי המקום הכניסו אותנו לחדר בו ניתן לרכוש את הגבינות. הבעלים הוציאו את מבחר הגבינות שהם מייצרים מהמקרר שבחדר, נתנו לנו לטעום מכל המגוון והציעו קפה. הגבינות מעולות: במקום מייצרים כמובן גבינה צפתית וכן גבינות קשות טעימות מאד. היה קשה לבחור מה לקנות הביתה מכל הטוב שהוגש לנו לטעום. בצפת כפי שציינתי סיירנו פעמים רבות, אך החוויה בפורים היא אחרת ונובעת מהאווירה שהחג יוצר בסמטאות: ילדים בתחפושות של אסתר המלכה, אחשוורוש, הכהן הגדול ועוד דמויות שברחוב החילוני כבר כמעט ולא רואים. מאחד הבתים תלו את דמותו של המן וברחוב אנשים הלכו עם משלוחי מנות, מיהרו לקריאת מגילה, אחד מהם הפציר בנו להצטרף והיו כאלו שרקדו ושרו ברחובות  מי שנכנס אדר מרבין בשמחה.