בחול המועד סוכות בחרנו לטייל עם הילדים בפארק התלמודי בקצרין. חשבנו כי החג הוא זמן מתאים לטיול באתר שמשלב את המורשת של העם היהודי. קצרין העתיקה התקיימה בתקופת המשנה והתלמוד במאות ה-2 עד ה-7 לספירה ושמה היה קיסריון. הפארק עצמו מהווה שחזור של עיר מתקופת התלמוד ומכיל שרידי בית כנסת, מבני מגורים, בתי בד ורחובות.

בית הכנסת הוא מהמאה השישית לספירה והכיל בזמנו שתי קומות. שער הכניסה רחב ופונה לכיוון צפון והבימה שבסמוך לה ניצב ארון הקודש פנתה לכיוון ירושלים. האולם עצמו חולק לשתי שורות עמודים שבכל ראש עמוד התנוססה כותרת יוונית. לאורך הקירות היו שתי שורות של ספסלי אבן. בבית הכנסת יש שרידי חריטות ותבליטים כמו מנורה עם חמישה קנים, גפן ועוד. אפשר לתת לילדים משימה – אם הטיול הוא טיול עם ילדים – לגלות את התחריטים והתבליטים שיש בבית הכנסת.

בכפר התלמודי ישנם מבנים מעניינים נוספים כמו "בית רבי אבון" שבו ניתן להציץ לחיי היומיום של בני הכפר הקדום. בבית ניתן לראות מטבח, מזווה, חדר אורחים, חדר שינה וחצר שצוידו בחפצים בהם השתמשו בימי המשנה והתלמוד. בנוסף אפשר לבקר בבית הבד בו הפיקו בעבר שמן זית.

כמו כן בתוך הפארק ישנו בנין המכונה "החוויה התלמודית" ובו מקרינים שני סרטים שכל אחד מציג סוגיה מתוך התלמוד – לילדים צעירים הסרטים פחות מתאימים. מהכפר התלמודי נסענו מספר דקות למתחם "קסם הגולן". המתחם כולל בתוכו שתי תחנות: בראשונה מוקרן סרט על מסך של 180 מעלות המספר על נופיו של הגולן ומשלב בתוכו אפקטים המפעילים את החושים השונים. בשניה ישנו דגם המספר בעזרת מופע אור קולי על ההיסטוריה של האזור, ההתיישבות במקום ומורשת הקרב שלו. במתחם ע

צמו ישנה מסעדת בשרים "ברוהאוס" הנמצאת בתוך מבשלת בירה "בירה בזלת". את הבירות המצוינות מייצרים במקום וניתן לקבל הסבר על אופן הכנתה. אנחנו לא היינו רעבים עדיין בשעה בה ביקרנו במקום והעדפנו לדחות את ארוחת הצהריים לאחת התחנות הבאות. מקצרין נסענו מזרחה ומספר קילומטרים והגענו לצומת T  . מכאן פנינו שמאלה ולאחר כמה מאות מטרים, בסמוך לשלט המפנה לכיוון עינות סלוקיה (עינות עדן). מי עינות סלוקיה הם המים שחברת "מי עדן" שואבת וממלאת בהם את בקבוקיה. עם זאת החברה פתחה את המעיינות  כאתר תיירות והמקום מהווה תחנת התרעננות במהלך יום טיול בגולן. באתר ישנן מדשאות, מעיינות וכן מסלול מעגלי קצר. אפשר להביא שמיכה, משחקים וכדור ולנפוש בפינה יפה זו.

ממעינות סלוקייה חזרנו לכביש הראשי, פנינו ימינה לכיוןן צומת המפלים ומצומת זו, פנינו ימינה ונסענו כעשר דקות עד לישוב אניעם. בכניסה לישוב משתרע מדרחוב המכונה "כפר האמנים אניעם" ומכיל שורה של מבנים המשמשים כבתי מלאכה של אמנים שונים בהם הם מוכרים את תוצרתם. ישנן חנויות לדברי קרמיקה, תכשיטים, תמונות ועוד.

במקום פועלות גם שתי מסעדות האחת חלבית והשניה בשרית. אנו בקרנו כאמור בחול המועד סוכות והמקום יחסית לפעמים אחרות שבקרנו בו המה מאנשים והאוירה היתה מאד נעימה. התחדשנו בקערה מקרמיקה שמשמשת אותנו להגשת סלטים ותבשילים שונים. השעה היתה כבר שעת צהריים מאוחרת והיינו מאד רעבים. בחרנו לאכול במסעדת "יעלי", מסעדה חלבית. חיכינו זמן רב למנות ונעה אבדה מעט את סבלנותה. עם זאת המנות היו מאד טעימות וגדולות.