חוויה משפחתית ביפן, קיץ 2009

Leave a comment Standard

לחץ כאן לתכנית הטיול המלאה

בדרך ליפן

במהלך חודש אוגוסט 2009 יצאנו לטיול בן 18 יום ביפן, זוג הורים ושני ילדים, נעה בת ארבע ורועי בן עשרה חודשים. במשך שנים תכננו להגיע ליפן, מוקסמים ומסוקרנים מכל מה ששמענו וקראנו על המדינה ועל התרבות היפנית. כנס של האגודה הגיאוגרפית הסטורית שהתקיים לקראת סוף אוגוסט בקיוטו ואשר אליו הוזמנתי להרצות היה עבורנו ההזדמנות לנסוע ולטייל ברחבי יפן. למרות שהיה מדובר בעונת הקיץ הנחשבת לעונה הפחות מועדפת לטיול ביפן בשל החום והלחות המאפיינים עונה זו, זוהי גם עונת הכנסים ואנו התחלנו בהכנות.
מכיוון שתכננו לצאת עם שני הילדים, החלטנו מראש להזמין מקומות לינה לשלושה יעדים: טוקיו, טקיאמה אשר באזור האלפים היפנים וקיוטו ומהם יצאנו לטיולי יום בערים ובסביבתם. מכיוון שתפוסת המלונות ביפן היא מהגבוהות בעולם גם בעונת הקיץ נדרשנו להזמין מספר חודשים מראש את מקומות הלינה וגם את כרטיסי הטיסה בחברת התעופה הקוריאנית, קוריאן אייר, הזמנו ארבעה חודשים לפני מועד הטיסה בשל הביקוש הרב לקו זה. קו תעופה זה שנפתח לפני למעלה משנה מקשר את ישראל לדרום קוריאה ומשם בין היתר גם ליפן.
לאחר טיסה בת 10 שעות לדרום קוריאה, ונחיתת ביניים בשדה התעופה הנחשב לטוב בעולם, אינצ'און שבקרבת סיאול, טסנו שעתים נוספות לטוקיו. בדלפקי החברה הדרום קוריאנית ובשדות התעופה בקוריאה וביפן זכינו ליחס מועדף מכיוון שהיינו עם ילדים קטנים ונתבקשנו בכל פעם שהגענו לתור לבדיקת הדרכונים לעקוף את התורים הארוכים. בשדה התעופה נריטה שליד טוקיו אף התקבלנו בדלפק צוות האוויר. היה זה המפגש הראשון עם האדיבות היפנית והשאיפה ליצירת סביבת חיים נוחה ויעילה אשר בה נתקלנו לאורך כל הטיול ביפן.

טוקיו

טוקיו , בירתה של יפן, היא העיר המרכזית של המטרופולין המאוכלס בעולם המונה 34 מליון תושבים הכוללת 23 רבעים ועוד 26 אזורים עירוניים נוספים. התנועה בין המוקדים השונים ברחבי המטרופולין העצום נוחה במיוחד באמצעות רשת הרכבות התחתיות המרשתות ביעילות את כל חלקי העיר.
אנו התמקמנו בעיר באזור שקט למדי במרחק של רבע שעת הליכה מהרובע ההומה שיבויה.

בלילה הראשון חווינו את שוליה של סופת טייפון עזה שפקדה את יפן. בסוף הקיץ ותחילת הסתיו מתפתחים סופות טייפון באזורים הטרופיים שליד קו המשווה ומתקדמים מדרום מערב לצפון מזרח, ומביאים איתם גשם כבד. מטחים של גשם עז שטפו את הרחובות עד לשעות צהריים בעוד אנו משלימים את שעות השינה לאחר הטיסה הארוכה.
בשלושת מוקדי הטיול בחרנו להזמין חדרים יפנים. חדרים אלו דומים לבתים היפנים מסורתיים וכוללים ריהוט מינימליסטי, רצפת עץ מצופה מחצלת – טטאמי ומעליה מזרנים שעליהם מונחים פוטונים וכך יכולנו לישון כולנו בנוחות רבה. מסגרת עץ עטופה בנייר משי הפרידה בין החדר לבין המקלחת וכך גם היה עשוי החלון. על הטטאמי היה מונח שולחן נמוך ועליו ערכת תה שהוחלפה מדי יום ועל הרצפה טלוויזיה ובה עשרות ערוצים, כולל ערוץ ילדים שבתנו נעה מצאה בו עניין רב.

חדר יפני מסורתי עם טאטמי

לחץ כאן להזמנת חדר במלון פוקודיה ברובע שיבויה

רעידת אדמה ביפן

המינימליזם המאפיין את הבתים היפנים הקטנים הוכיח עצמו ברעידת אדמה בעוצמה של כמעט 7 סולם ריכטר אשר הרעידה אותנו בעוצמה למשך כמעט דקה בלילה השני בסביבות השעה חמש לפנות בוקר. לרעידה זו נלוותה למחרת רעידה בעוצמה חלשה יותר, האפטר שוק. בכל אופן, התקנים המחמירים שעל פיהם נבנים המבנים ביפן, הרהיטים הנמוכים והיעדר חפצים כבדים או תלויים בחדרים, מנעו נזקים כלשהם. מעבר לכך, בכל סביבת מגורים ישנם שלטים שנועדו לדאוג לפינוי מסודר של התושבים מהאזור עקב רעידה קשה. רעידות האדמה הן חלק משיגרת החיים ביפן הממוקמת במפגש בין שני לוחות טקטונים ממזרח לחופי יפן, הלוח הפסיפי והלוח האירו אסיאתי. רעידות אדמה בלב ים מול חופי יפן אחראים לגלי הצונאמי השוטפים את חופי יפן בתדירות גבוהה ופירושם ביפנית – גלי נמל. טוקיו נפגעה בצורה קשה ביותר עקב רעידת אדמה קשה בשנת 1923. ברעידת אדמה זו נהרגו כ 140 אלף איש וכשני מליון אבדו את ביתם בעיקר עקב שריפות ענק ששרפו את בתי העץ מהם נבנתה העיר. מאז מציינים שלטונות טוקיו את יום השנה לאסון בתרגיל התגוננות רחב היקף מפני רעידות אדמה.

חיי כלב ביפן 
בסמוך למלון בו התגוררנו היה בית מלון לכלבים. לאורך כל הטיול התרשמנו מחיי הכלב היפני. הכלבים ברחבי יפן נהנים מאיכות חיים של ממש, גדלים כמו ילדים: מוסעים בעגלות או על מושבי אופניים, מקושטים בסרטים, סיכות ובתוספות לשיער, לבושים בחליפות ונהנים מטיפולים קוסמטיים ומפן במכונים מיוחדים לכלבים.

ניקיון 

אחת התופעות הבולטות ביותר לעין בטוקיו כמו בכל רחבי יפן הוא הניקיון המופתי והאסתטיקה הרבה. כמעט ולא ניתן למצוא ציורי גרפיטי על הקירות ברחובות, אין כלבים וחתולים המשוטטים לבדם ונוברים בפחי אשפה, אין ערמות אשפה ובמקום זאת מדי יום נערמות בשולי המדרכה לצורך מחזור חבילות מסודרות של בקבוקים, פחיות, ניירות וקופסאות. אין אפילו בדלי סיגריות מפני שביפן לא נהוג לעשן ברחובות אלא בנקודות מסוימות, לרוב ליד פחי האשפה שבצמוד לחנויות הדראגסטור. אלה ממוקמים בכל כמה מאות מטרים, פתוחים 24 שעות ומוכרים את כל מה שנחוץ: פירות, ירקות, מבחר אדיר של אריזות מזון מוכן, נודלס, סאקה, סושי ומוצרי חלב. לצד אלה פזורים ברחבי העיר אינספור מכונות אוטומטיות לממכר שתיה, אוכל, עיתונים, סיגריות, גלידות, כרטיסי טלפון ועוד.. הנוחות היא ערך עליון.

רובע שיבויה

בנוסף לנקיון בולט מאד השקט השורר ברחובות העיר. ברובע שיבויה העמוס במשרדים, מרכזי קניות,מסעדות ומועדונים ובו גם נמצא מעבר החציה העמוס בעולם אך הכל מתנהל בשקט מופתי, ללא צעקות של הולכי הרגל וללא צפירת מכוניות.
אחד הדברים הבולטים ביותר ברחוב הוא המראה המוקפד עם מיטב הבגדים ואביזרי האופנה של היפני הממוצע. חלק מהיפניות לבושות במראה בובתי, פניהן עם איפור בהיר ועליהן שמלות וורודות ובמרכזי הקניות ישנן חנויות המתמחות באופנה זו.
בשעת הערב הופך רובע שיבויה לצבעוני במיוחד כאשר נדלקים שלטי הניאון האנכיים, הארוכים והצבעוניים ועל הבניינים הגבוהים מוקרנות פרסומות ממסכי פלסמה ענקיים. המונים צובאים בשעות אלה על הקניונים הגדולים, החנויות לממכר מוצרי האלקטרוניקה, המועדונים והמסעדות. המסעדות השונות מציגות בחלונות הראווה שלהן דגמים בגודל אמיתי של האוכל הנמכר בהן. התפריט עשיר מאד, הרבה מעבר לסושי ומבוסס על וריאציות שונות של תבשילי בשר, דגים וירקות. מרבית התבשילים מכילים נודלס, שהפך למאכל העיקרי של שני ילדינו לאורך הטיול. מחירה של מנה ממוצעת במסעדה הוא זול למדי, כחמישה עד שבעה דולר, דבר שאיפשר לנו ליהנות לאורך כל הטיול משלוש ארוחות ביום של אוכל יפני. חלק מהמסעדות מבוססות על מערכת אוטומטית להזמנת האוכל. בדומה למכונת משקאות מקישים על הלחצן עם הציור של המנה המבוקשת, משלשלים את הכסף לתוך המכונה, מחכים מעט והמלצר מגיע עם המנה עם כוס מים ומטלית לחה לניגוב הידיים.

שירותים ציבורים

כאשר נזקקנו לשירותים הציבוריים אי אפשר היה שלא להתפעל מדרגת הנקיון הגבוהה של השירותים גם במקומות העמוסים ביותר באדם, בתחנות המטרו ובקניונים. גם במקומות הציבוריים השירותים הם מתקן מורכב הכולל לצד האסלה מערכת בקרה הכוללת: לחצן חשמלי להדחת המים, שני סוגי בידה המיועדים לגברים או לנשים עם אפשרות לכוון את העוצמה, לחצן להשמעת מוסיקה שתחריש את קולות עשיית הצרכים ולחצן המיועד לחמם את כסא האסלה. עבור מי שאינו בקיא, ישנם שלטים באנגלית המסבירים את אופן השימוש בשירותים, כולל כיוון הישיבה שהוא קריטי במיוחד בשירותי הכריעה בסגנון היפני שבו נדרשת ישיבה בכיוון ההפוך כדי למנוע (מניסיון אישי) אי נעימות.

רובע הרג'וקו – הרובע האופנתי

במרחק הליכה משיבויה במרחק הליכה, נמצא רובע הרג'וקו. אזור זה הוא אחד האזורים האופנתיים ביותר בעיר בו נמצאות החנויות של מיטב המעצבים והמותגים הבינלאומיים: דיור, פנדי, שאנל ועוד רבים אחרים. ברחוב הראשי, שהמה באנשים נכנסנו לחנות גדולה בת 6 קומות בשם קידי לנד. בחנות זו מבחר עצום של משחקים, אביזרים ובובות כאשר בכל קומה הנושא המרכזי הוא אחד ממותגים האהובים על הילדים: הלו קיטי, סנופי, וולט דיסני וכו'.. . בקומה העליונה מבחר משחקי מחשב, רובוטים גדולים וקטנים, רובוטים בצורת חרקים קטנים המונעים באמצעות אנרגיית השמש ועוד. במשחקים רבים ניתן היה להתנסות וכך בילינו בחנות כשלוש שעות כשרועי מושיט את ידיו מן העגלה לעבר המדפים העמוסים ונעה, בתנו מתרוצצת ומשחקת בבובות ובמשחקים הרבים והמומה מהשפע הרב.
גינזה – רובע היוקרה של טוקיו
למחרת נסענו באמצעות הרכבת התחתית לרובע גינזה, רובע היוקרה של טוקיו. באזור זה נמצאים גורדי שחקים, מרכזי קניות מהודרים במיוחד, חנויות יוקרה כמו קרטיה, פנדי ולואי ויטון ומשרדיהן של חברות יפניות ורב לאומיות רבות: פוג'י, קנון , סוני , אפל ועוד… אנחנו התחלנו בביקור בבניין סוני, בניין גבוה ששמונה הקומות הראשונות שלו פתוחות לקהל. בכל קומה תצוגה של אחד מסוגי המוצרים של סוני עם אפשרות להדגמה ולמשחק: סוניפלייסטישן, מחשבים ניידים, מצלמות, אייפודים, חנות בה ניתן לרכוש מוצרים אלו ובסיום הביקור צפינו במופע אורקולי מרהיב של עולם המים בתלת מימד.
בהמשך שוטטנו בין מרכזי הקניות הגדולים שפזורים באזור. באחד מהם נכנסנו לקומת המזון אשר בה דוכנים של סושי, מגוון מאפים שבתוכם מסתתרים להם במפתיע גם נקניקים ונקניקיות ומאכלי ים רבים. תושבי יפן השוכנת על ארבעה איים נוהגים לצרוך מגוון רחב של מאכלי ים הנמכרים במרכולים ובשווקים במחירים השווים לכל נפש. לעומת זאת הירקות והפירות אשר אינם מהווים מרכיב דומיננטי בארוחה היפנית ורבים מהם מיובאים אינם זולים במיוחד, כך למשל עגבניה או מלפפון נמכרים במחיר של 3 – 5 דולר ליחידה, בדומה למחירה של מנה בשרית במסעדה ומלון שלם, ארוז בקופסא מהודרת נמכר ב- 50 דולר!!!. הפירות והירקות נמכרים באסתטיקה רבה, עטופים כיחידות בודדות בנייר או באריזות עטופות בניילון נצמד.

המטרו בטוקיו

הדרך היעילה והזולה ביותר בכדי לשוטט ברחבי העיר הגדולה היא באמצעות רשת רכבות המטרו המכסות את העיר לאורכה ולרוחבה בתדירות גבוהה ובנוחות רבה. בהתאם למרחק הנסיעה, מחיר כרטיס במטרו הוא כדולר – דולר וחצי, אך ניתן לרכוש כרטיס יומי או שבועי ואז המחיר משתלם עוד יותר. הנסיעה ברכבת הפכה לחוויה יומיומית, ובעיקר הנסיעה הראשונה היתה חוויה מרגשת מאד עבור בתנו. עבורנו, כל תחנת רכבת היתה בעלת מספר מפלסים עם מדרגות רבות וטיול עם שתי עגלות ילדים חייב אותנו כל העת למצוא את המעליות שתמיד נמצאו אך לעיתים במרחק הליכה רב או בפינה נסתרת. המטרו עצמו, בדומה למטרו במדינות אחרות, מגיע בתדירות גבוהה מאד ואם רכבת אחת הגיעה עמוסה במיוחד תמיד תגיע הרכבת השנייה תוך שלוש דקות. גם אם חלק מהתחנות המרכזיות היו עמוסות הרי שהכל מתנהל בסדר מופתי. תנועת המוני הנוסעים שקטה, מתנהלת על פי סימונים ושילוט המובילים בין מבוך של מנהרות, יציאות ומפלסים שונים אל התחנה המתאימה. מול דלת הרכבת חיצים אלכסוניים שנועדו לסמן את תור ההמתנה לרכבת. לפני הכניסה אל הקרון תמיד ניתנת זכות הקדימה ליוצאים מן הקרון. במטרו עצמו הנסיעה שקטה שכן אין זה נהוג לשוחח במכשיר הסלולרי ולהטריד את הנוסעים אלא להעביר מסרונים בלבד. כמו כן ניכר כי רבים מנצלים את זמן הנסיעה לקריאה בספרים ובעיתונים. אם עלה אדם מבוגר או אשה הרה ההתייחסות הטבעית של הנוסעים היא לפנות להם מקום ללא שהיות מיותרות. התחנה המרכזית של שיבויה אשר ממנה יצאנו מדי בוקר לטיול בעיר היא תחנת האצ'יקו. תחנה זו מנציחה כלב בשם האצ'יקו אשר היה נאמן לבעליו וליווה אותו במשך שנים ארוכות לכל מקום. באחד הימים מת בעלו של הכלב אך הכלב המשיך להגיע אל תחנת הרכבת במשך תשע שנים ברציפות! וחיכה לו שם בקביעות. על רקע נאמנותו ומסירותו הרבה של האצ'יקו נקראה התחנה על שמו ופסל מרשים של הכלב עשוי ארד הוצב בסמוך לכניסה הראשית של התחנה אשר רבים מהעוברים ושבים נוהגים להצטלם לצדו.

דיסנילנד טוקיו

אחת החוויות המרשימות בביקור בטוקיו היתה הביקור בדיסנילנד. האתר שנחנך בשנת 1984 ממוקם בשולי העיר, מרחק של כמעט שעה וחצי נסיעה ממרכז העיר, דבר הממחיש את הגודל הבלתי נתפס של מטרופולין טוקיו – יוקוהמה. האתר נבנה על פי הדגם של דיסנילנד באנהיים שליד לוס אנג'לס ומושך אליו אלפי מבקרים הגודשים את האתר מדי יום. בעיקר עבור בתנו נעה, היתה זו אחת החוויות הבלתי נשכחות של הטיול, לפגוש את הדמויות האהובות מהאגדות של דיסני, לעלות על המתקנים, ולהתרשם עד מאד מהשיט בין הבובות המייצגות את מדינות העולם כאשר ברקע מתנגן השיר "זה עולם קטן מאד" במגוון שפות, לצפות במצעד הגדול של כל כוכבי דיסני ובהופעת סלסה של מיני מאוס וחבריה לעת ערב כשברקע הזיקוקים העולים מהטירה של סינדרלה.

מקדש מיג'י וגני מייג'י

בלב העיר הסואנת, מרחק הליכה מרובע הרג'וקו ההומה אדם ביקרנו באחד הפארקים הגדולים של העיר. פארק זה כולל יער גדול ובתוכו מקדש מיג'י, המקדש השינטואיסטי הגדול ביפן. מקדש זה נבנה בשנת 1920, נהרס במלחמת העולם השנייה ונבנה מחדש בשנת 1958. המקדש מוקדש לקיסר מייג'י שסימל את הרפורמציה ביפן ואת המעבר מחברה פיאודלית לחברה מודרנית. המקדש מרשים מאוד, ומה שמאפיין אותו הוא סמל הכריזנטמה, פרח בן 12 עלים, סמל המשפחה הקיסרית. היפנים מקיימים טקסים ומנהגים של דת השינטו היפנית וכן של הבודהיזם שהגיע ליפן במאה ה-5. התפילה במקדש כוללת טקסים כמו הטלת מטבע או משיכה בפעמון הגדול המוצב בכל מקדש בכדי להעיר את האל משנתו, מוחאים כף ומתפללים, ושוב מוחאים כף וקדים קידה.
לאחר הסיור במקדש ביקרנו בגני מייג'י היפים המקיפים את המקדש. הגנים נראו ממבט ראשון כנוף טבעי של עצים ושיחים אך עד מהרה ניתן היה להבחין כי מדובר בגן המתוכנן בקפידה רבה וכל עץ ושיח היו גזומים ומטופלים היטב. גן זה עוצב בהתאם לגישת אדריכלות הגנים היפנית המנסה לשחזר את נופי יפן, להמחיש את גן העדן הבודהיסטי ואף לייצג רעיונות דתיים ופילוסופיים מופשטים תוך שימוש בסלעים, אגמים מלאכותיים ובצמחיה.
מהריאה הירוקה והשלווה במרכז העיר נסענו מרחק של כמה תחנות במטרו לתחנת שינג'וקו העמוסה ביותר ביפן כולה אשר עוברים בה ביום למעלה ממיליון איש והכל בסדר מופתי. באזור שינג'וקו המאופיין בגורדי שחקים רבים ממוקמים רוב מבני הממשל לצד מגוון חנויות כל בו, ברים ומסעדות. אנו טיפסנו לבניין העירייה לתצפית מרהיבה על העיר הגדולה המאכלסת למעלה מ 12 מליון נפש בשטחה המוניציפלי וכ – 34 מליון בכל רחבי המטרופולין.

לשימושך, לחץ כאן לרכישת מפת העיר טוקיו

השינקנסן – רכבת הקליע

לאחר כשבוע בטוקיו נסענו באמצעות הרכבת לכיוון טקיאמה. בדומה ליעילות הרבה של המטרו כך גם הנסיעה הבינעירונית ברכבת נוחה ויעילה ביותר אם כי יקרה למדי. כיומיים לפני הנסיעה רכשנו כרטיסים לרכבת שתדירות נסיעתה ביום גבוהה מאד. בדיוק בשעה הנקובה על גבי הכרטיס, הגיעה הרכבת והדלתות נפתחו בדיוק מולנו לדקה אחת בלבד של עליה לרכבת והתארגנות קצרה ותוך זמן קצר שוב האיצה הרכבת עד למהירות של 300 קמ"ש. רשת רכבות השינקנסן הפועלת ביפן למעלה מארבעים שנה מקשרת את רוב הערים הראשיות בארבעת איי יפן ומסיעה למעלה מ 16 מיליון בני אדם ביום. כדי לשמור על המהירות הגבוהה חוצה השינקנסן את המכשולים באמצעות עשרות מנהרות וגשרים בכדי למנוע פיתולים מיותרים. שיעור הדיוק של רשת הרכבות המסועפת היא איחור של 6 שניות מלוח הזמנים הנקוב!!

טקיאמה – בלב האלפים היפניים

טקיאמה, עיירה קטנה יחסית המונה כמה מאות אלפי תושבים, ממוקמת במחוז גיפו בלב עמק ירוק הממוקם בלב האלפים היפניים. להבדיל מטוקיו התוססת וההומה אדם, טקיאמה מנומנמת למדי ומציגה פן אחר של יפן. משעות אחר הצהריים כשמרבית החנויות נסגרות ניתן לראות לא מעט נשים המסתובבות עם הקימונו וגברים הלבושים ביוקאטה, הבגדים היפניים המסורתיים.

יפן2 337

בעיירה מספר אטרקציות מרכזיות בראש וראשונה, במרכז העיירה הבנויה שתי וערב, ישנו אזור ובו ריכוז גדול מאד של בתי סוחרים אמידים מהמאה ה – 16. לחלק מבתי העץ המשמשים כיום כמוזיאון ניתן להיכנס ולבקר ובחלקם ניתן לצפות תוך שיטוט ברחובות, מעל גשרי עץ קטנים העוברים מעל לתעלות מים החוצות את העיירה ומעל הנהר החוצה את העיר מצפון לדרום. מתחם בתי הסוחרים מתמלא בסוף השבוע בתיירים, רובם ככולם מקומיים. אזור זה משובץ בחנויות מזכרות רבות, בתי ממכר ומבשלות סאקה, יין האורז היפני, דוכני מזון מקומי ולא מעט מסעדות מצויינות עם מיטב האוכל היפני.

אחד המעדנים היחודיים לטקיאמה הוא בשר הבקר המקומי האיכותי, אשר נקרא "הידה". מעדן זה מוגש עם ירקות טריים לצלייה במרכז השולחן או שיפוד כיסונים העשויים מאורז וסויה. טובלים את הבשר והירקות הצלויים ברטבים וזוללים עם אורז. אנו שוטטנו ברחובות מתחם בתי הסוחרים במשך שעות רבות ברגל כאשר ילדינו זכו בתדירות גבוהה בקריאות "קוואי" – חמודים, מילה שליוותה אותם לאורך כל הביקור ביפן, בעיקר על ידי נערות מקומיות שהתלהבו מילדינו והקיפו אותם לא אחת בעניין רב.

יפן2 488

אטרקציה נוספת בשולי מרכז העיר היא ביקור בשני שווקי הבוקר, הפתוחים מדי יום עד לשעות הצהריים לאורך הנהר החוצה את העיר מצפון לדרום. בשווקים אלו ניתן למצוא דוכנים של תוצרת חקלאית, חנויות לממכר תה וכלים להגשת תה, שורשים מיובשים, פריכיות אורז, מסיכות האופייניות לאזור, תמונות ומוצרי עץ אשר מיוצרים בעיירה המוקפת ביערות ונחשבת למרכז לאומנות העץ.

מרחק הליכה קצר משוק הבוקר נמצא מקדש הייה גינג'ה. ממקדש שינטו זה יוצאות מרכבות האלים לברך את תושבי העיירה, בשני פסטיבלים מרשימים המתקיימים בסתיו ובאביב מזה 350 שנה. דת השינטו קשורה במידה רבה לכוחות הטבע. היפנים הקדמונים צפו בתופעות הטבע ולמדו אותן. הם עקבו אחר מעגל השנה וסגדו ליופי המשתנה מעונה לעונה וחוו גם את כוחו ההרסני של הטבע היפני וחששו מפניו. בשני האירועים מתקיימת תהלוכה מרהיבה, בה מוצגים לראווה מעין קרונות מקושטים בפאר ומעליהן בובות מרהיבות, פסלים מגולפים ובדים עשירים המרכיבים את הקרונות המרשימים הללו. אנו לא שהינו בעירה בזמן הפסטיבל אך ניתן לצפות בבובות ובקרונות התהלוכה במוזיאון הנמצא במתחם המקדש ואת חלק מהבובות והקרונות ראינו מוצגים ברחובות הצדדיים של מרכז העיירה. זן הוא השם היפני של ענף בבודהיזם שהגיע מסין, התפשט לקוריאה, ויאטנאם וליפן. לתורת הזן תפוצה רחבה גם בעולם המערבי, עם מרכזים רבים ברבות ממדינות העולם. תורת הזן מדגישה את חשיבותה של המדיטציה בהגעה להארה. במהלך הביקור ביפן פגשנו מספר פעמים נזירי זן, לבושים בגדי נזיר שחורים, על ראשם כובע קש רחב שוליים כשהם עומדים ברחוב ומכונסים בתוך עצמם.

יפן2 775

מקדש בטקיאמה

את אחד מימי הביקור בטקיאמה הקדשנו לביקור בפארק הפולקלור הידה טקיאמה ולמוזיאון טדי ביר שנמצא בסמוך אליו. כפר הפולקלור הוא מוזיאון פתוח הכולל כמה עשרות בתים יפנים מסורתיים מקוריים בסגנונות שונים הבנויים מסביב לאגם מלאכותי אשר בתו��ו דגי הקוי היפניים, סוג של דג קרפיון עם כתמי לבן, כתום ושחור. הקוי נפוץ מאד באגמים המלאכותיים בגנים בסין, דרום קוראה וביפן. מוצאו של הקוי מסין, אבל את רוב הזנים המוכרים כיום פיתחו היפאנים. הקוי הם כנראה הדגים הראשונים שהתחילו לגדלם לנוי – קיימת אגדה בת 2500 שנה המספרת על אחד מקיסרי סין שבבריכה בארמונו הייתה להקה של קוי שחורים (ומלכותיים), ויום אחד, כך מספרת האגדה, נולד בבריכה דג קוי זהוב, שהוא למעשה דג הזהב הראשון בהיסטוריה. צאצאיו של אותו דג הגיעו גם אל איי יפן כחלק מהתרבות הסינית שאמצו היפאנים, והם שקדו יותר מהסינים על פיתוח צבעים ודוגמאות כתמים חדשות, וכך נוצרו רב הזנים המוכרים כיום.

יפן2 818

בכפר הפולקלור ליד טקיאמה, יפן

בחלק מבתי הכפר השונים הפזורים בין יער האורנים המכסה את מרבית שטח הכפר או לצד שדות אורז, ישנן תצוגות על חיי הכפר המסורתי ביפן, בחלקם עובדים אמנים שונים. בחנות המזכרות הממוקמת אף היא באחד המבנים, לצד פסלונים וציורים עדינים בילינו לצד נעה שצבעה פסלון של ארנב בפינת היצירה. נהנינו מאד לשוטט בין הבתים ולהיכנס לחלקם ולהרגיש מעט מיפן המסורתית שהתקיימה עד לפני כמה עשרות שנים.

מרחק של כמה מאות מטרים מכפר הפולקלור הגענו למוזיאון טדי ביר. ניכר כי הושקעה מחשבה רבה והרבה טוב טעם בעיצובו של המוזיאון שכולל מאות בובות של טדי ביר מתקופות שונות, בעיצובים שונים ובגדלים שונים. באחד החדרים צפינו בהנאה בנעה ורועי ששיחקו יחדיו עם הבובות והמשחקים שהיו פזורים בחדר.

יפן2 887

יום אחר היקדשנו לביקור באזור המרוחק כשעתיים נסיעה באוטובוס מטקיאמה, בלב האלפים היפנים – אזור שירקווה גו. הדרך לאזור זה היא אטרקציה בפני עצמה שכן במקום עליות ופיתולים המאפיינים אזורים הרריים הרי שהדרך היא דרך נוחה ומהירה שכן רובה מישורית הודות למערכת הגשרים הרבים והמנהרות הארוכות החוצות את ההרים.

שירקווה גו הוא אזור כפרי פעיל הכולל מספר כפרים פעילים הכוללים בתים הבנויים בסגנון ייחודי המכוסים בגגות קש עבים. על רקע מאפייניו הייחודים הוכרז האזור כולו על ידי אונסק"ו כאחד מאתרי המורשת הרבים של יפן. מרכז המבקרים אשר אליו הגענו עם האוטובוס ממוקם ליד אחד הכפרים אשר השתמרו עשרות בתים. יחד עם המוני התיירים המקומיים צעדנו ממרכז המבקרים וחצינו גשר תלוי מעל למיאגווה, הנהר הרחב והגועש שתוחם את הכפר ממערב. מכאן התחלנו לשוטט בין בתי הכפר. כל אחד מהבתים משמש עדיין למגורים וחלק גדול מתושביו חי בכפר את חייו, חלקם כחקלאים. אחד הבתים העתיקים בכפר משמש כיום את בני המשפחה המתגוררת בו בקומה התחתונה כאתר תיירותי הומה במבקרים.

יפן2 629

מקומת הגג אליה טיפסנו במדרגות העץ נשקף מראה מרהיב של בתי הכפר עם גגות הקש העבים עטופים בשדות אורז ובפרחים ורודים. בבית עצמו היתה תצוגה של מתקן לגידול תולעי משי וכלים חקלאיים ששימשו בעבר את בני המשפחה.

לאחר ארוחה טובה באחת המסעדות הפזורות ברחבי הכפר טיפסנו במעלה גבעה שמצפון לכפר לתצפית מרהיבה על כל הכפר וסביבתו.

לאחר כארבע שעות ביקור בכפר חזרנו לטקיאמה. למחרת, לאחר ביקור של כמה ימים בעיירה השלווה ובסביבותיה, נסענו לקיוטו, מרחק של כשעה וחצי נסיעה מהירה ברכבת מטקיאמה.

לחץ כאן להזמנת מלון ריוקן סנסוי בטקיאמה

קיוטו – עיר המקדשים

קיוטו ממוקמת במרכז הונשו, האי הגדול של יפן ושימשה במשך מאות שנים בין השנים 794 ל – 1868 כעיר הבירה של יפן . בשל הימנעות חיל האוויר האמריקני מתקיפת העיר במהלך מלחמת העולם השנייה נותרו בעיר שפע של מקדשים, ארמונות ומבנים הסטורים נוספים. אחד המבנים המונומנטלים הבולטים בעיר הוא דווקא מבנה תחנת הרכבת המודרני – "תחנת קיוטו" אשר היה עבורנו שער הכניסה אל העיר אליה הגענו באמצעות קו טוקאידו של רכבת השינקנסן. המלון בו שהינו כעשרה ימים, באזור מלונות התרמילאים, היה במרחק של כעשר דקות הליכה מדרום לתחנה המשמשת כמרכז התחבורה הראשי של קיוטו אולם היא מהווה גם מרכז תרבותי, קולינרי ומסחרי. תחנה אדירת מימדים זו בגובה של 15 קומות היא השניה בגודלה ביפן כולל בתוכה קניון, בית מלון, בית קולנוע, חנות כולבו גדולה, כולל קומה שלמה של בגדי ילדים, צעצועים ומשחקים ושפע של מסעדות מכל המינים. בשל המבנה המורכב של "תחנת קיוטו" וגודלה הרב, התקשינו בימים הראשונים למצוא את דרכינו במבוך המפלסים, המדרגות הנעות והמעליות.

יפן3 003

מעבר לקניות ואוכל, שימשה אותנו התחנה אשר בה עובר, בדרכה מטוקיו להירושימה לנסיעות אל מחוץ לעיר, לנארה ולאוסקה ולנסיעות ברשת המסועפת של קווי הרכבת העירוניים המאפשרים ניידות נוחה ממקום למקום. מכיוון שקיוטו קטנה בהרבה ביחס לטוקיו ומונה בסך הכל 1.5 מליון נפש, עומס האוכלוסייה והתחבורה בכבישים אינו מורגש במיוחד ואנו העדפנו לנסוע ברחבי העיר בעיקר באמצעות האוטובוסים העירוניים אשר דרכם ניתן להתרשם במהלך הנסיעה ממקום למקום ממראה העיר.

אחד האתרים המרשימים ביותר בביקורנו בקיוטו היה מצודת ניג'ו. מצודה מפוארת זו נבנתה בשנת 1626 כארמון מגוריו של השוגון טוקוגאווה. הטירה כוללת בתוכה 3300 מטר מרובע של מבנים המעטרים בעלי זהב, גילופי עץ עדינים וציורי קיר צבעוניים. בתוך המצודה היו אזורי מגורים של השוגון, אולם ישיבות וכינוסים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר בתוך מבנה המצודה הם "רצפות הזמיר" במסדרונות. רצפות עץ אלו נועדו להגן על השוגון מפני התקפות של מתנקשים והן משמיעות מעין ציוץ של ציפורים כאשר פוסעים עליהם. מסביב למצודה המוקפת בחפיר גנים יפנים מרהיבים המעוצבים בקפידה כמיטב הגנים היפניים.

בשעת הערב הגענו לאזור רובע גיאון. אזור זה כולל סמטאות רבות ובשעות הערב הוא מתפקד כמתחם בילויים לילי נרחב הכולל מועדונים ומסעדות רבות. המוני היפנים יוצאים לבלות במתחם זה, המואר באין ספור שלטי ניאון צבעוניים ואנכיים המאפיינים את שילוט החוצות ביפן. רבות מהנשים היו לבושות בבגדי קימונו חגיגיים. במהלך הביקור הלילי ברובע גיאון יחד עם שני ילדינו, כשהם כבר ישנים את שנת הלילה בעגלותיהם, ראינו מספר גיישות החולפות במהירות בין הסמטאות. הגיישות הן אמניות – מארחות, תופעה שהחלה במאה ה – 17, בדומה לליצני החצר. להבדיל מהמארחות הנפוצות ברחבי יפן, הגיישות שפירושן ביפנית הוא "אדם של אמנות", הן יפניות בלבד והן מונות כיום בכל יפן על פי ההערכות לא יותר מאלף. זיהינו את הגיישות על פי האיפור הלבן הכבד המכסה את פניהן והקימונו הצבעוני המהודר אותו הן לבשו. גיישות רבות יחסית פעילות בקיוטו, בעיקר בגיאון, שם הן נקראות בשם "גייקוס". תפקידן של הגיישות הוא להנעים מבחינה תרבותית את זמנם של הגברים היפנים היוצאים בהמוניהם עם חבריהם לאחר העבודה ללא נשותיהם. תפקידן של הגיישות הוא למזוג את הסאקה ולהגיש את התה על פי המסורת היפנית, לרקוד , לשיר, לדקלם שירים מסורתיים ולנגן בתוף ובחליל.

בשעת הערב בלט בצבעו האדום בשולי הכניסה לרחוב הראשי של גיאון שער הכניסה למתחם המקדשים הגדול שממערב לרובע גיאון. מתחם מקודש זה משתרע על פני שטח נרחב מאד אשר מרביתו מכוסה ביערות ובגנים וביניהם משובצים מספר מקדשים בעלי עניין, חלקם אף הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

למרות שבקיוטו שפע מקדשים רבים אנו בחרנו במספר מקדשים בעלי עניין מיוחד כיוון שטיילנו עם שני ילדים שבאופן טבעי מידת העניין שלהם במקדשים נמוכה למדי. בתנו נעה בת השלוש וחצי אף אמרה לנו זאת באופן מפורש: "אני לא אוהבת מקדשים אני אוהבת חנויות". עם זאת הביקור במקדש צ'יונאין, אחד המקדשים במתחם המקדשים שממערב לרובע גיאון, הרשים גם אותה. מקדש זה הוא מקדש אדיר מימדים עשוי מעץ אשר נבנה במאה ה – 13 ומראהו מעורר קריאת התפעלות. במקדש זה המשמש גם כבית ספר לתורת הבודהיזם זכינו לצפות ולהאזין לתפילתם של הנזירים כשאנו יושבים בשקט על השטיח יחד עם מאות המבקרים שמילאו את החלל הגדול של המקדש. בנוסף למקדש עצמו, במתחם המקדש נמצא פעמון ענק אשר נדרשים 17 נזירים כדי להניעו. משקלו של הפעמון שנחשב לגדול ביפן הוא 73 טונות והוא נוצק בשנת 1633.

מקדש נוסף בו ביקרנו בקיוטו הוא מקדש קינקאקו הוא מקדש הזהב, אחד מאתרי החובה של העיר. מקדש זה המצופה בעלי זהב ממוקם בתוך גן מרהיב על מעין חצי אי של אגם מלאכותי. המקדש נבנה ב-1397 כאחוזת פרישה לשוגון בשם אשיקאגה, ולאחר מותו הפך למקדש זן. בשנת 1950 נשרפה פגודת הזהב נשרפה ב-1950 על ידי נזיר, ככל הנראה חולה נפש, והמבנה הנוכחי הוא העתק מדוייק של המקדש המקורי מהמאה ה-14. בהמשך השביל המוביל מהמקדש, עברנו דרך בית תה ששימש בעבר לעריכת טקסי תה, ומהווה דוגמה לארכיטקטורת בתי התה היפניים ומשם הגענו לפעמון הגדול ויחד עם נעה הקשנו עליו, סגולה למזל טוב על פי המסורת המקומית.

המקדש השלישי בו ביקרנו היה מקדש ריואנג'י שהוא חלק ממנזר ריואנג'י הממוקם על מורדות הגבעות הצפון מערביות בפרברי קיוטו. גורם המשיכה העיקרי למקדש זה הוא הגן היבש המפורסם בקיוטו וביפן כולה. גן זה הוא למעשה משטח מלבני המוקף חומת אבן נמוכה ממרפסת שעליה עמדנו יחד עם תיירים נוספים שניסו להבין את פשרו של הגן שנוצר בשנת 1490 על ידי אומן הגנים היפאני סומאי. המשטח המלבני כלל חצץ לבן מגורף, דמוי גלים ועליו מסודרות חמש אבנים. על פי תפיסת הזן בודהיזם שהיתה הבסיס לעיצובו של הגן, הוא נועד למדיטציה, כלומר לאפשר למתבונן להתבונן בגן ובאמצעותו להתבונן בעצמו. הגן הוא יצירה מופשטת הבנויה מעצמים פשוטים ומהיחסים המופשטים שביניהם הכוללים יציבות ותנועה, רכות וקושי, סופיות ואין סופיות. מסביב למנזר השתרע גן גדול ומרשים ביותר. גן זה עוצב כמיטב הגנים היפניים וכלל פנסי אבן, שבילים פתלתלים שעברו בין שיחים ועצים מסוגים שונים המשולבים בתוך יער אורנים שעוצב בקפידה על שפת אגם מלאכותי. בתוך האגם הוצבו כביכול באופן טבעי סלעים. תוך כדי הביקור בגן התבוננו בעניין בצוות הגננים המיומן גוזמים את העלים המיותרים ומקנים לגן את מראהו ה"טבעי". הגן היפני המעוצב בקפידה רבה משקף את העולם בצורה מיניאטורית על הריו, ימיו ונהרותיו. בגן זה כמו בגנים יפניים אחרים שולבו צמחי הבונסאי – צמחים ננסיים שנותרו על ידי טכניקה שיובאה מסין ואשר שוכללה ביפן. על ידי חיתוך השורשים, גיזום והעברה מעציץ לעציץ מצליחים הגננים למזער כל עץ למימדים ננסיים כך שיוכל לשמש כקישוט. למרות שהיה זה סוף חודש אוגוסט, החלו חלק מעצי הגן החלו לשנות את צבע עליהם לצהוב ואדום, צבעי השלכת של הסתיו ביפן.

כטיול יום מקיוטו נסענו מרחק של 45 דקות ברכבת לנארה, עיר קטנה יחסית, נעימה ושלווה.

לחץ כאן להזמנת מלון Kyoto Hana Hotel בקיוטו

מתחם המקדשים בנארה

בין השנים 710 ל 794 שימשה נארה כבירתה של התרבות היפנית עד שזו עברה לקיוטו בסוף אותה תקופה. באותה תקופה הקרויה "תקופת נארה" התבסס ביפן הבודהיזם שיובא ליפן על ידי נזירים קוריאנים במאה השישית אך לא נטמע ממש ביפן עד לתקופה זו כאשר אימץ אותה בחום הקיסר שומו. בזמנו של קיסר זה נבנה מקדש העץ הגדול בעולם, מקדש טודה ג'י ("המקדש המזרחי הגדול") ובתוכו פסל הבודהה הגדול בגובה 16 מטרים, משקלו 500 טון והוא עשוי מברונזה ומצופה זהב. זהו פסל הברונזה הגדול בעולם. פסל הבודהה זוהה עם אלת השמש, דבר שגרם גרם למיזוג הדרגתי של הבודהיזם עם דת השינטו המקומית. פסל הבודהה היה מוקד הפולחן במקדש הראשי והתחרה בממדיו בפסלים שנמצאו בסין באותה תקופה. כל מלאי הנחושת והברונזה של יפן באותו זמן הוחרם למטרה זו. בשנת 749 התגלה בצפון מזרח המדינה מרבץ זהב אשר נחשב כמתנת האלים, והובא לציפוי הפסל. פסל הבודהא יושב על פרח לוטוס, כף ידו השמאלית פרושה לקבלת נדבה (סמל הנזיר) וכף ידו הימנית מסמלת "עצור" את התאוות. לשני צדיו יושבות שתי דמויות קטנות יותר של בודהא. כאשר מת שומו בשנת 756 לספירה תרמה אלמנתו את חפצי האומנות האישיים שלו למקדש. לאכסון האוצרות הללו הוקם בשנת 761 בסמוך למקדש בית גניזה בשם שוסואין. זהו בניין באורך של 33 מטר, ברוחב של 9.4 מטר וגובהו 14 מטר, הוא בנוי על 40 עמודי עץ עבים שגובהם 2.5 מטר כדי שלא יפגעו משטפונות. קירותיו בנויים מקורות עץ ברוש יפני, המשולבות זו בזו. העץ מתרחב בקיץ הגשום וסוגר את החרכים מפני חדירת לחות, בחורף היבש מצטמק העץ ומאפשר לאוויר קר לחדור פנימה ולאוורר את הבית. פעם בשנה פותחים את הבית למשך שבועיים לצורכי בדיקה ואוורור. הדרך למקדש מרשים זה שהוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית מלווה בפנסי אבן גדולים ועוברת דרך פארק אונאו בו מסתובבים מאות איילים ללא כל פחד מבני אדם. באחד הדוכנים למכירת גרגרי אוכל לאיילים שהתאספו סביבנו ואכלו בתיאבון רב מתוך היד תוך כדי צילום של שתי צעירות יפניות משוחחות עם ילדינו, חטף אחד האיילים את מדריך הלונלי פלנט מתוך העגלה של רועי, נגס בו ביס גדול והותיר לנו מזכרת.

יפן3 335

מקדש נוסף שנמצא בפארק זה אשר הוכרז אף הוא כאתר מורשת עולמית הוא מקדש הקופוקוג'י הכולל פגודה מרשימה בת חמש קומות. המקדש נבנה לראשונה בשנת 730 ושופץ בשנת 1426. במתחם זה נכנסנו להיכל האוצר של מקדש בו שמורים אוצרות האמנות של המקדש וביניהם פסלי בודהה עתיקי יומין.
יפן3 356
לאחר היציאה מהפארק וארוחת צהריים באחת מרשתות המסעדות העממיות בסמוך לפארק שוטטנו במתחם מקורה של מגוון חנויות: חנויות לממכר קימונו, חנויות מזכרות, דוכני ירקות ופירות ומסעדות קטנות, אחת מהן באופן מפתיע היתה דוכן פלאפל בעיצוב אופנתי המופעל על ידי בחור ישראלי המתגורר בעיר.
למחרת השתתפתי בכנס הבינלאומי השנתי של האגודה הגיאוגרפית הסטורית באוניברסיטת קיוטו, שם הרציתי בפני אנשי אקדמיה מהארץ ומרחבי העולם, בעיקר אסיאתים, על נושא "ההרחבות הקהילתיות בקיבוץ המתחדש". נראה היה כי נושא הקיבוץ מעורר עניין רב גם הרחק מישראל.
טיול יום נוסף מחוץ לקיוטו, ערכנו לאוסקה הנמצאת במרחק של כארבעים דקות נסיעה ברכבת מקיוטו.

האקוואריום באוסקה

אוסקה היא העיר השלישית בגודלה ביפן ומונה כ 2.6 מליון תושבים. אוסקה נחשבת לבירה הכלכלית וכעיר נמל חשובה של יפן. קילומטרים רבים לפני הכניסה לעיר נסעה הרכבת דרך אזור תעשיית נרחב עד אשר הגענו למרכז העיר ובו גורדי שחקים רבים. אנו הגענו לעיר בכדי לבקר באחד האקווריומים הגדולים בעולם- קיוקאן.

יפן3 264

האקוואריום באוסקה

האקווריום מהווה מתחם תיירותי גדול לחוף מפרץ אוסקה, בקרבת הנמל. יחד עם המוני מבקרים נכנסנו לתוך האקווריום הענק המשתרע על פני 4 קומות ומציג את עולם המים על פי אזורי המחיה השונים מהאזור הטרופי ועד לקטבים כולל תצוגה מרהיבה של טריגונים, כרישים, לוויתנים, מדוזות הזוהרות באולם החשוך, סרטני ענק, פינגווינים ושוניות אלמוגים עם שפע של דגים בצבעים מרהיבים. לאחר הביקור המרשים באקוריום בילינו עם ילדינו בקניון הסמוך במתחם ג'ימבורי כאשר הם מושכים את תשומת לבם של המוני הילדים והמבוגרים שביקרו במקום. לקראת סיום הביקור, עליתי על גלגל ענק מהגדולים בעולם שנמצא במתחם אשר מגיע בשיא גובהו ל 112.5 מטר. משך הסיבוב עוצר הנשימה הוא כרבע שעה אשר במהלכה ישבתי בתא זכוכית קטן שממנו נשקף הנוף המרהיב של מפרץ אוסקה והעיר הגדולה, כולל הגשר הארוך המוביל לנמל התעופה קינסאי. לנוכח הצפיפות בשימושי הקרקע באוסקה ובסביבותיה נבנה נמל התעופה הבינלאומי של אוסקה, על אי מלאכותי בהשקעה של 30 מיליארד דולר כיאה לעיר המהווה מרכז כלכלי של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב וסין). מנמל קינסאי שבנו כעבור ימים אחדים לישראל.

טירת הימאג'י

כיומיים לפני החזרה לישראל יצאנו לטיול יום נוסף, הפעם לעיר הימאג'י המרוחקת כשעה וחצי נסיעה בקו הרכבת קיוטו – הירושימה. האטרקציה המרכזית בעיר היא טירת הימאג'י, אחת הטירות המרשימות ביותר ביפן אשר נבנתה במאה ה – 16 והוכרזה כאתר מורשת עולמית בהיותה שמורה ביותר וכשריד מרשים מהעידן הפיאודלי. כבר ביציאה מתחנת הרכבת הבחנו מרחוק בטירה הצבועה לבן שנמצאה בקצה השדרה המובילה אליה. ככל שהתקרבנו למתחם הגדול של המצודה בת שש הקומות הטובלת בין עצי שקד כך היא נתגלתה במלוא הדרה ואף שימשה כרקע לצילומי החתונה של זוג יפנים בבגדי חתונה צבעוניים.

יפן3 625

משער הכניסה לטירה הגדולה התחלנו לטפס לעבר חלקה העליון של הטירה כשאנו עוברים דרך מספר שערים ולאורכה של חומה מעוטרת ברעפים מסוגננים עם חרכי ירי הצופים אל העיר. בתוך הטירה תצוגה מרשימה של פריטי הלבוש והנשק של האבירים וכן דגם מוקטן של הטירה וסביבתה הקרובה בימיה כטירה פיאודלית. טיפסנו במעלה המדרגות הצר והתלול עד לקומה השישית של הטירה אשר ממנה נשקף נופה המרהיב של העיר וסביבתה.

יפן3 633

בחזרה לישראל

יפן היתה עבורנו חלום ולאחר שבועיים וחצי של חוויה משפחתית ביפן נותרנו עם רושם עז מכל מה שחווינו והבנו מדוע היה זה חלום. בראש וראשונה הוקסמנו מהמפגש היומיומי עם היפנים האדיבים ובמידה רבה מהאסתטיקה הרבה, הסדר והיעילות השוררת בכל, אופנת הרחוב הצבעונית, האוכל היפני, מרכזי הקניות הענקיים, הרחובות הומי האדם, הטירות, המקדשים והגנים המרהיבים. למרות כל זאת נראה כי "טעמנו" רק מעט מהחוויות שמציעה יפן וביקור נוסף במדינה מרתקת זו הוא רק עניין של זמן.

סרטון: קיצור תולדות ההיסטוריה של יפן (9:00)

קישורים מועילים לקראת טיול ביפן:

Japan Guide.com  מדריך מקיף למיטב האטרקציות של יפן ולאתרים מחוץ למסלול השחוק.

יפנית – המדריך השלם של עירית ליפן: שפע של מידע עדכני ומועיל בנוגע לטיול ביפן.

רשומות מהפוטון – הבלוג של דנה פאר על חוויותיה כמורה לאנגלית ביפן ועוד…

Shinkansen – בלוג ישראלי, מדריך מקיף לטיול ביפן.

Japan Pass – כרטיס מיוחד שמאפשר שימוש בלתי מוגבל בכל המתקנים שלה (כולל מעבורות, אוטובוסים, קו רכבת עילי בטוקיו וכמובן כל רכבות השינקנסן והבין עירוניות). את הכרטיס ניתן לקנות אך ורק מחוץ ליפן, ולהפעיל אותו בתוך יפן בהצגת דרכון זר למשך 7/14/21 יום.

Top Tour – אתר בריטי דרכו ניתן לרכוש את הג'פן פס במחיר זול יחסית. הכרטיס אמור להגיע לארץ תוך שבוע.

Hyperdia – אתר יפני המאפשר לתכנן בקלות נסיעה ממקום למקום, כולל את לוחות הזמנים של כל אמצעי התחבורה ביפן.

WillerExpress – טייל ביפן בזול באמצעות חברת האוטובוסים הפופולרית.

Tokyo Metro – אתר המטרו בטוקיו עם מידע באנגלית לתייר בנוגע לכרטיסים היומיים, השבועיים, מחירים לילד ולמבוגר וכד'…

PASMO – כרטיס נטען לתשלום באמצעי התחבורה יפן.

Suica  – כרטיס נטען לתשלום במערכת התחבורה ובחנויות נוחות ברחבי יפן.

Japan Travel.com – מדריך יפן הכולל מבחר סיורים בתשלום ברחבי יפן.

B. Mobile visitor sim – כרטיס סים ל 14 יום למטיילים ביפן.

 

מעוניינים במסלולי טיול נוספים? מתכננים לצאת בקרוב לטיול בחו"ל ואתם מתקשים למצוא את הזמן לבנות את מסלול הטיול? הייתם רוצים למצוא מאגר מוכן של מסלולי טיול מכל העולם עם פירוט מלא של מה שניתן לעשות בכל יום? בדיוק לשם כך יזמנו את Turipo. 

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים וצפו בסרטון המצורף.

logo

מודעות פרסומת

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.