טיול בדרום קוריאה – לא רק יונדאי וסמסונג

Comments 2 Standard
טיול בדרום קוריאה

מגיעים לדרום קוריאה

כשנשאלנו על ידי פקיד ההגירה בנמל התעופה אינצ`יאון, שליד סיאול, כמה זמן אנו מעוניינים לשהות במדינה, השבנו בהיסוס מול פניו המשתאות, כי אנו מבקשים ויזה לתקופה של חודש וחצי.  דרום קוריאה נתפסה בעינינו כפי שהיא נמצאת בתודעה של רבים אחרים בהקשר למלחמת קוריאה, לאולימפיאדה שנערכה ב-1988 בסיאול, כשכנתה של צפון קוריאה – האיום מצפון וכיצרנית מוצרי אלקטרוניקה ורכב, אך לא כיעד אטרקטיבי לביקור. האזכור המזערי לו זוכה דרום קוריאה בכתבי העת בארץ העוסקים במסעות בעולם ובחבילות הטיולים של חברות התיירות בישראל, רק מגביר רושם זה. על רקע זה, מרבית המערביים הפוקדים את דרום קוריאה, ובכללם הישראלים, מגיעים למדינה לזמן קצר במסגרת של נסיעת עסקים או לאחד הכנסים הבינלאומיים הרבים, הנערכים במדינה, בעיקר בסיאול הבירה.

במסגרת טיול בן מספר חודשים שערכנו במזרח אסיה ובניו זילנד, החלטנו לבקר בדרום קוריאה ולתהות על קנקנה של המדינה הנמצאת בין שני יעדים תיירותיים אטרקטיביים מאוד, סין ממערב ויפן ממזרח. החלטנו לנצל את הזמן הרב שעמד לרשותנו לטיול מקיף ברחבי דרום קוריאה, מדינה הגדולה מישראל בערך פי ארבעה, אשר גרים בה כארבעים מליון איש, מהם עשרה מליון בסיאול הבירה.

 לחצו כאן לצפייה במסלול המלא של הטיול שלנו בדרום קוריאה באתר Turipo.com

כבר עם נחיתתנו מהטיסה הקצרה משנגחאי, התרשמנו מנמל התעופה החדיש והמרשים. הרושם החיובי הראשוני התגבר מול פניה המאירות של הפקידה בתחנת המידע לתיירים בשדה התעופה וכמות המידע שקיבלנו ממנה באנגלית. הנסיעה בת השעה מאינצ`און לסיאול באוטובוס חדיש, עם כסאות עור מרווחים היתה שינוי מרענן ביחס לאוטובוסים המקרטעים בהם נסענו, לרוב, במדינות מזרח אסיה. רמה גבוהה זו של אוטובוסים מפנקים המרשתים את המדינה בדייקנות רבה ובתדירות גבוהה לוותה אותנו לכל אורך הטיול ברחבי המדינה.

לחץ כאן למלון מסורתי מומלץ במיוחד בסיאול.

סיאול – בין פאר העבר לקדמה בהווה

סיאול היתה התחנה הראשונה שלנו בקוריאה. העיר, כמו המדינה כולה, משלבת בין המסורת לבין הקדמה. ברחבי העיר פזורים ארמונות יפהפיים מתקופת שושלת ג`וסון ששלטה בקוריאה לאורך תקופה ארוכה, בין השנים 1392 עד 1910. טיילנו בשלושה מארבעת הארמונות שברחבי העיר, אשר שניים מהם הוכרו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. מתחמי הארמונות משמשים גם כריאות ירוקות גדולות של העיר. במרכז העיר ישנן לא מעט חנויות המוכרות את ה"הנבוק" – התלבושת הקוריאנית המסורתית המשמשת את הקוריאנים לטקסים, לימי חג ולעיתים ניתן לראות אנשים הלבושים בבגדים אלה גם בסופי השבוע.

הנבוק - הבגד המסורתי בקוריאה

הנבוק – הבגד המסורתי בקוריאה

כמו כן פזורים ברחבי העיר מספר שווקים ענקיים, שבהם דוכני מזון הכוללים מאכלים מסורתיים, שמלווים תמיד בקימצ`י – כרוב כבוש המתובל בג`ינג`ר, צי`ילי ושום. מאכל פופולרי נוסף הם תולעי משי מבושלות המשמשות כחטיף ונמכרות בדוכני הרחוב – תבשיל זה מפיץ ריח עז שלא ניתן היה לחמוק ממנו לאורך כל הטיול במדינה. בשווקים, לצד האוכל המסורתי מוכרים גם פירות וירקות, בגדים, כלי בית וכן צנצנות עם שורש הג`ינסנג, אחד מהמוצרים בהם מפורסמת קוריאה. אחת החוויות המהנות שלנו בעיר היתה להתהלך בשווקי העיר בין ההמונים הגודשים אותם במהלך השבוע.

שוק אוכל בסיאול

שוק אוכל בסיאול

ליד פתח ארמון ג`ונגמיו, התבוננו באנשים המבוגרים שגדשו את המקום ושיחקו משחקי שולחן מקומיים וחלקם עסקו בקליגרפיה, הכתיבה המסורתית הנחשבת בקוריאה, כמו גם בסין וביפן, כמרכיב חשוב באמנות המקומית. האותיות בקליגרפיה הקוריאנית מבוססות על האותיות הסיניות. הקוריאנים השתמשו באותיות הסיניות לכתיבה מאז המאה השניה או השלישית, למרות ששפתם שונה בתכלית מהסינית. למרות פיתוח הכתב הקוריאני, ה"הנגול", בשנת 1443, הרי שנעשה שימוש בכתב הסיני במסמכים הרשמיים בקוריאה עד לסוף המאה התשע עשרה. ברחבי העיר חנויות מזכרות רבות המוכרות אמנות קליגרפית, ציורים והדפסים עדינים, מסיכות הלקוחות מהפולחן השמאני וכן טוטמים קטנים, תמיד בזוגות של גבר ואישה. זוגות של טוטמים גדולים מעין אלה, פזורים בכל רחבי המדינה בכניסה לכפרים, בתים ובתי עסק כנגד עין הרע.

מדרום לעיר, הוקם כפר פולקלור שנועד לשמר ולהנציח את התרבות הקוריאנית המסורתית: שיחזור של בתים ואחוזות כפריות מהמחוזות השונים, סדנאות אומנים, שיחזור של טקס חתונה מסורתי וריקוד האיכרים הססגוני. את המקום גדשו אלפי תלמידי בית ספר יסודי שהתהלכו עם דפי עבודה ומילאו אותם בשקדנות. כל קבוצת תלמידים שעברנו לידה שמחה לקראתנו ושאלה אותנו מהם שמותינו ומאיזו מדינה אנחנו.

לאתרים הרבים ברחבי סיאול ובפרבריה, ניתן להגיע בקלות רבה באמצעות הרכבת התחתית המרשתת את האזור כולו, על פני רדיוס של עשרות קילומטרים. תחנות הרכבת התחתית משתרעות על פני שטח נרחב ויוצרות מעין עיר תחתית הכוללת שווקים ודוכני מזון וחיבור לקניונים החדישים. מהתחנות התת קרקעיות הגחנו לרחובות מודרנים ושוקקי חיים: גורדי שחקים, אנשים הלבושים במיטב האופנה המערבית ומצויידים בפלאפונים חדישים ומכשירי MP3 הצמודים אליהם, רכבים חדשים מתוצרת מקומית, קניונים וחנויות של המותגים המקומיים ושל מיטב המותגים הבינלאומיים. בערבים, רובעי הבילוי מוארים בצבעוניות רבה בשלטי ניאון צבעוניים מוארכים המזמינים אותך לבלות בפאבים, בקריוקי, בבתי הקפה ובמסעדות המקומיות.

אחד המקומות שמסמלים יותר מכל את הקדמה בסיאול, הוא שוק האלקטרוניקה – יונגסן. התהלכנו בשוק, מבנה בן שלוש קומות עמוסות במיטב מוצרי האלקטרוניקה והתאפקנו שלא לקנות מחשב נייד זעיר או מצלמה דיגיטלית מאחד הדגמים האחרונים.

קשה להאמין שקוריאה המודרנית, כפי שהיא משתקפת כיום, היתה הרוסה לחלוטין בשנת 1953, לאחר סיום המלחמה בינה לבין צפון קוריאה. את מוראות המלחמה ואת מאבקם של הדרום קוריאנים לשמירה על עצמאותם וחירותם ניתן לראות במוזיאון המרשים לזכר המלחמה. על האנדרטה הניצבת בכניסה למתחם המרשים של המוזיאון, חקוקה כתובת המהווה מסר לעם הקוריאני: "Freedom is not free".

IMG_4247

המוזיאון לזכר מלחמת קוריאה בסיאול

ה-DMZ – במעמקי הלב החצוי

אחד הסיורים המאורגנים הפופולריים ביותר היוצאים מסיאול, הוא הסיור לאזור המפורז שבין דרום קוריאה לצפון קוריאה המכונה DMZ. רוחבה של רצועה זו הוא ארבעה ק"מ מכל צד ואורכו 248 ק"מ. אזור זה נקבע כאזור מפורז עם סיומה של מלחמת קוריאה בשנת 1953. הגענו בסיור מאורגן – זוהי הדרך היחידה שבאמצעותה ניתן להגיע לאזור. הסיור נמשך מספר שעות ובמהלכו ביקרנו במספר אתרים. התחנה הראשונה היתה מוזיאון שהציג את סיפור היחסים המתוחים והטעונים בין שתי הקוריאות לאחר המלחמה, כולל ניסיונות הפלישה של הצפון קוריאנים באמצעות ארבע תעלות שחפרו במהלך השנים (האחרונה נחשפה בשנת 1990) במטרה לפלוש לדרום קוריאה במפתיע. המוזיאון נמצא בסמוך לאחת התעלות שבהן ניתן לבקר. בקטע התעלה בו ביקרנו, שאורכו כ-600 מטר, הבחנו בסימני החציבה הידנית ובצבעים שסימנו את מקומות הנחת הדינמיט לשם חציבת המנהרה.

תצפית לצפון קוריאה מהגבול עם דרום קוריאה

תצפית לצפון קוריאה מהגבול עם דרום קוריאה

סמוך למוזיאון ולתעלה מוצב פסל של כדור חצוי שארבעה אנשים מנסים לאחות אותו. הפסל מבטא את הטרגדיה של העם הקוריאני -המלחמה ופיצולה הכפוי של קוריאה על ידי המעצמות אחרי מלחמת העולם השנייה, שקרעו משפחות שלמות הכמהות משך שנים ארוכות להתאחד מחדש. באזור המפורז צפינו לעבר צפון קוריאה ממוצב צבא ובקרנו בתחנת הרכבת החדשה שנחנכה בשנת 2000 במעמד הנשיא בוש ואמורה לקשר בעתיד בין סיאול לבין פיונגינג, בירתה של צפון קוריאה עם הפשרת היחסים המתוחים בין שתי המדינות.

ללינה בסיאול לחץ כאן.

שמורת הטבע הר סאורק – הרמוניה של צבעים

לאחר הביקור בסיאול המשכנו לשמורת הטבע סאורקסאן (הר סאורק) שנחשבת ליפה ביותר במדינה ואטרקטיבית במיוחד. חודש אוקטובר, התקופה בה ביקרנו בקוריאה, היא עונת הסתיו הנעימה, שבה משנים העצים ברחבי המדינה את צבע עליהם לגווני אדום וצהוב לקראת השלכת. בשמורת סאורקסאן התופעה בולטת במיוחד. צעדנו בשמורה לצד אלפי קוריאנים הנוהגים לגדוש בתקופה זו את שמורות הטבע הרבות הפזורות ברחבי המדינה כשהם לבושים במכנסי טיול שחורים, שכפ"ץ מניילון, מקל הליכה, ונעלי טיפוס הרים, ממיטב המותגים. נראה כי ההליכה בטבע היא תחביב המשותף להמוני קוריאנים. לאורך מסלול ההליכה פנו אלינו קוריאנים רבים בחביבות האופיינית להם ורבים כיבדו אותנו בפירות כצידה להמשך הדרך.

מעבר למסלולי ההליכה היפים בשמורה התפעלנו גם מיופיים של המקדשים הממוקמים בלב השמורה. המקדשים מעוטרים בצבעוניות וליד אחד מהם ניצב פסל ענק של בודהא. מקדשים בודהיסטים רבים בדרום קוריאה נמצאים בלב שמורות טבע אחרות ברחבי המדינה. הבודהיזם עדיין מהווה את דת הרוב במדינה, לצד נוכחות רבה של כנסיות וקוריאנים רבים המעידים על עצמם כעל אתאיסטים.

ללינה בשמורת סאורקסן לחץ כאן.

קיונג`ו – תפארת תרבות ממלכת סילה

לאחר מספר שעות נסיעה לאורך החוף המפורץ וכשבצידי הדרך מתוחים חבלים שעליהם תלויים עשרות תמנונים לייבוש, עוד חטיף פופולרי בדרום קוריאה, הגענו לעיר הממוקמת בדרום מערב המדינה – קיונג`ו.

4

קיונג'ו בדרום קוריאה

ידענו כי נשהה בעיר ימים רבים בשל ריבוי האתרים בעיר ובסביבתה ולאחר שיטוטים במרכז העיר הגענו ל"יאויגאן" – בית הארחה קוריאני. שמו של המקום הוא סרנג`אי שפירושו בקוריאנית "האזור של האורחים". היה זה בית קוריאני מסורתי כבן מאה שנים הבנוי סביב חצר מרכזית, החדרים עשויים מעץ ונייר אורז והרעפים השחורים מעוטרים בדוגמאות שונות. הלינה במקום היתה על שמיכה המונחת על רצפת עץ שחוממה מלמטה על ידי מים חמים ובעבר על ידי גחלים, שיטה המכונה "אונדול". זוהי שיטת החימום המסורתית הנפוצה עד היום בבתים בדרום קוריאה.

ללינה במלון מסורתי מומלץ מאד בקיונג'ו הזמן כאן.

קיונג`ו שימשה יותר מאלף שנים כבירתה של ממלכת סילה, אחת משלוש הממלכות (לצד בקצ`ה וגוגיירו) ששלטו משנת 57 לפני הספירה על חלקו הדרום מזרחי של חצי האי. לאחר שהמלך מונמו משושלת סילה איחד את שלוש הממלכות בשנת 668 לספירה הפכה קיונג`ו לבירת הממלכה המאוחדת עד לירידת כוחה של שושלת סילה בשנת 935 לספירה. כיום משמשות העיר וסביבתה כמוזיאון פתוח המציג את שרידי התרבות המפוארת של ממלכת סילה. המראה הבולט ביותר עם הכניסה לעיר הן הגבעות הירוקות המשמשות כקברי המלכים. נכנסנו לאחד הקברים, הפתוח לציבור, והתרשמנו מהאוצרות אתם נקבר המלך: פסלים, תכשיטי זהב, כתר מלכותי וכלי נשק. כיום על הגבעות הירוקות מתרוצצים עשרות ילדי גנים ובתי ספר שיוצאים בהמוניהם לסיורים בכל האתרים ברחבי המדינה.

המוזיאון הלאומי הנמצא במרכז העיר עוצב על פי הארכיטקטורה הקוריאנית הקלאסית ומציג את הממצאים שנחשפו בחפירות שנערכות עד היום בעיר ובסביבתה ומשקף את ההישגים אליהם הגיעה ממלכת סילה. אחת האטרקציות המרכזיות בחצר המוזיאון הוא הפעמון הענק שנוצר בשנת 771 לספירה. זהו אחד הפעמונים הגדולים והעתיקים בעולם. על פי האגדה, ילד קטן הושלך לתוך הברונזה המותכת וצלילי הפעמון המושמעים עד היום הם קולו של הילד הבוכה לאמו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בסמוך לעיר, ביקרנו במקדש בולגוקסה ובמערת סאוקרגם שנבנו בין השנים 751 – 774 לספירה והוכרו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית. המקדש הוא קומפלקס של מבני תפילה ולימוד שנבנו על פי הארכיטקטורה הייחודית של שושלת סילה ומעוטרים בציורי קיר מרהיבים. בתוך מערת סאוקרגם שאליה הגענו לאחר טיפוס במעלה הר תומסאן התלול ראינו את הפסל הענק של הבודהה היושב בתנוחת לוטוס, חצוב בסלע הגרניט ולצדו עוד 39 דמויות נוספות. שני האתרים משקפים את פריחת האמנות הבודהיסטית בעקבות האיחוד של שלוש הממלכות על ידי שושלת סילה.

ללינה בקיונג'ו לחץ כאן.

בסמוך לעיר, מתנשא הר נמסאן, שם צעדנו באחד ממסלולי ההליכה הרבים במקום וטפסנו לפסגת ההר, ממנה צפינו לעבר העיר ושדות האורז העוטפים אותה. בדרך לפסגה חלפנו על פני קברים, פסלים, תחריטים ומקדשים קטנים אשר השתמרו היטב מתקופת ממלכת סילה ומשולבים בנוף ההר.

IMG_2871IMG_2874IMG_2880IMG_2882

על חוף הים הנמצא במרחק חצי שעת נסיעה מהעיר, לצד מסעדות דגים ומאכלי ים רבות, נמצא קברו של המלך מונמו בתוך קבוצת סלעים 200 מטר בתוך הים. המלך מונמו מת בשנת 681 לספירה. לפני מותו, ביקש המלך שגופתו תישרף ושאת האפר יקברו בתוך הים. בדרך זו ועל פי האמונה הבודהיסטית, רצה שרוחו תהפוך לדרקון שיגן על החוף המזרחי של קוריאה מפני היפנים. בעת ביקורנו בחוף, התפללו קבוצות של נשים מול קברו של מונמו, תופפו בתופים והשליכו לכיוונו דגים מתוך דליים.

IMG_2928

IMG_2912

דיונונים תלויים לייבוש בדרום קוריאה

בדרכנו לתחנת האוטובוס הבינעירונית בדרך לכפר ינגדונג הסמוך לעיר, פגשנו שני קוריאנים צעירים שעזרו לנו למצוא את האוטובוס המתאים למקום. כאשר שמעו שני הבחורים כי אנו מישראל בירכו אותנו ב"שלום" ו"להתראות" וסיפרו לנו כי התנדבו לאחרונה בקיבוצים בישראל. לאחר כחצי שעת נסיעה ירדנו מהאוטובוס לצד הכביש המוביל לכפר. משני צדי הכביש, היתה פריחה בשלל צבעים ולאחר כשני קילומטרים של הליכה ראינו את בתי הכפר הראשונים.

ללינה בקיונג'ו לחץ כאן.

הכפר ינגדונג נוסד במאה החמש עשרה בתקופת שושלת ג`וסון והתגוררו בו בעיקר פקידים ומלומדים. כיום, הכפר עדיין משמש למגורים וחלק מתושביו עוסק בחקלאות, אך עם זאת הוא משמר במידה רבה את עשרות הבתים העתיקים מהמאות החמש עשרה והשש עשרה וגם הבתים החדשים בכפר נבנו באותו סגנון אופייני לתקופה. שוטטנו בסמטאות הכפר הציורי שבמרכזו שדות אורז ושיחי פטל הגדלים לאורך הנחל. בצידי השביל הראשי היו פרושות יריעות שחורות שעליהן יובשו פלפלים חריפים המשמשים תבלין מרכזי בבישול הקוריאני.

בחצרות הבתים ניצבו כדי חרס גדולים שבהם מחמיצים את הכרוב בתהליך הכנת הקימצ`י. הצצנו לתוך חלק מבתי המגורים ונכנסנו לחלק מהבתים, מבני האחוזה המפוארים ומבני הציבור שעומדים כיום ריקים. הבתים מוקפים חומה, צבועים בגווני לבן, בז` וחום, חלקם עם גגות רעפים שחורים מעוטרים וחלקם עם גגות קש.

ללינה בקיונג'ו לחץ כאן.

IMG_3112

אחד מרעפי הבתים בינדונג, דרום קוריאה

מקדש היינסה – משכנו של אוסף ה"טריפיטקה קוריאנה"

במרחק של כשעתיים נסיעה מערבה מקיונגז`ו, בקרנו במקדש היינסה שהוכרז גם הוא כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. מקדש היינסה ממוקם בלב שמורת הטבע גייסאן, למרגלות הרים נישאים, כשבקרבתו זורם נהר והעצים צובעים את האזור במגוון צבעי השלכת העזים.

חשיבותו הרבה של האתר נובעת מאוסף של 80 אלף לוחות עץ שעליהם נחרטו במאה השלוש עשרה טקסטים בודהיסטים בשפה הקוריאנית. האוסף המכונה "טריפיקטה קוריאנה" נחשב לאחד מהאוספים השלמים והמקיפים בעולם של כתבי הקודש הבודהיסטים וכיום הוא בעל חשיבות רבה לחקר הבודהיזם.

IMG_3337

לוחות העץ נשמרו בארבעה חדרים שנבנו במאה החמש עשרה בצורה שתאפשר את שימורם עד היום בתנאי אוורור, טמפרטורה ולחות מתאימים.

IMG_3357

הטריפיקטה קוריאנה

האוסף הנדיר הצליח לשרוד את השריפה שהציתו במקום הפולשים היפאנים בשנת 1592, כפי שהציתו מקדשים וארמונות רבים ברחבי קוריאה באותה שנה.

בלילה האחרון לשהותנו ביאויגאן בקיונג`ו, העניק לנו בעל המקום במתנה שתי כוסות מקרמיקה, דיסק על אתרי המורשת בקוריאה ושני הדפסים על נייר משי שהכין לנו ולמחרת בבוקר נפרדה מאתנו אשתו, יו, בהתרגשות, בחיבוקים ובנשיקות.

ג`יג`ו – הנופים הגעשיים והנשים הצוללות

התחנה הבאה שאליה הגענו, הפעם בטיסה של 45 דקות מעיר הנמל פוסאן שבדרום המדינה, היתה האי הוולקני ג`יג`ו. במרכזו של האי ניצב הר הגעש הלה שבולט מכל מקום ברחבי האי. טיפסנו על הר הגעש בדרך מרהיבה יחד עם עוד אל��י קוריאנים ותיירים מערביים מעטים מאד, והגענו כמעט עד ללוע. הלוע עצמו, שבמרכזו אגם, סגור כיום למבקרים בכדי לשקם את האזור מפגעי התיירות המקומית.

ללינה באי ג'יג'ו לחץ כאן.

כמו כן ביקרנו במערה הגעשית מנג`נגול (גול, בקוריאנית מערה) הארוכה ביותר בעולם מסוגה, באורך 13.4 ק"מ ששימשה כתעלת לבה משנית של הר הגעש הלה. צעדנו בתוך המערה הארוכה, בקטע הפתוח לציבור ובו תצורות בזלת שונות.

בנוסף צפינו במצוקי משושים הנופלים לתוך הים, אשר נוצרו עקב ההתקררות המהירה של הלבה הרותחת שנפגשה עם מי ים יפן הקרים ובעמוד בזלת המתנשא לגובה 20 מטרים המזדקר מהאוקיאנוס.

על פי המסורת המקומית, הגנרל הקוריאני צ`אויונג עיצב את עמוד הבזלת הענק כך שיראה כמו גנרל ענק כדי להפחיד את הפולשים המונגולים שעמדו לכבוש את האי במאה השלוש עשרה. על פי האגדה, כאשר ראו הלוחמים המונגולים, שהחזיקו באי הקטן באומסום שנמצא לא רחוק מעמוד הבזלת הבודד, את ה"גנרל" הענק הם היו כה מפוחדים עד כי החליטו להתאבד.

ללינה באי ג'יג'ו לחץ כאן.

IMG_3608

בסמוך לאי ג`יג`ו, במרחק של כרבע שעת הפלגה במעבורת, ביקרנו באי הקטן אודו. באי זה גרים 2000 תושבים שרובם עוסקים בחקלאות. הגענו לאי כדי לפגוש את הנשים הצוללניות. הנשים הצוללניות הן תופעה בולטת וייחודית מאוד באודו. נשים אלו מצליחות לצלול עד ארבע דקות לעומק של כעשרים מטרים, ללא בלוני חמצן, כשעל גופן הן עוטות חליפת צלילה ומשקפי צלילה בלבד ומטרתן למצוא פנינים.

IMG_3591

מדי יום, בשעות הצהריים המאוחרות ניתן לפגוש את הנשים כשהן יוצאות מהים, לאורך החופים המפורצים של האי הקטן. רוב הצעירים והצעירות ברחבי קוריאה, כולל באי אודו מעדיפים כיום ללמוד באוניברסיטאות בערים הגדולות, בעיקר בסיאול, ולכן מרבית הצוללות כיום הן נשים מבוגרות, חלקן אף בנות שבעים.

כאשר הגענו לאי, חצינו אותו ברגל, מרחק חצי שעת הליכה, מרציף המעבורת ועד ללשכת התיירות בכדי להתעניין מתי והיכן ניתן לפגוש בנשים הצוללות. בלשכת התיירות, הציעו לנו מיד כוס קפה ולמרות שכמעט ולא דיברו אנגלית, ניסו לעזור לנו. קים, מנהל המקום שדיבר אנגלית, אמר לנו כי יש לו מספר שעות פנויות והציע לנו להתלוות אליו ולסייר יחד אתו ברחבי האי. תחילה התעניין קים בנעשה בישראל ושאל אותנו שאלות לגבי המצב הבטחוני והסכסוך הישראלי – ערבי ובהמשך שוחחנו גם על הנעשה בקוריאה. קים, הראה לנו את כל הנקודות היפות של האי: המגדלור שניצב בראש גבעה תלולה ומשקיף על האי ג`יג`ו, חופים מפורצים ומי טורקיז. כמו כן, הצלחנו לפגוש את הנשים הצוללות ולהתלהב מאוד מהתופעה. קים, שנולד באי, לא הבין מדוע אנו מתלהבים מתופעה מרתקת זו.

ללינה באי ג'יג'ו לחץ כאן.

מהאי ג`יג`ו, חזרנו במעבורת לעיר הנמל הקטנה וונדו ומשם נסענו בתחבורה ציבורית לאורך הצד המערבי עד לסיאול. בכל חמשת השבועות בהם ביקרנו ברחבי דרום קוריאה, לא הפסקנו להתפעל מהנופים המרהיבים, מהאתרים ההיסטוריים הרבים, מהתרבות העשירה, מהשילוב בין מסורת לחדשנות ומעל הכל מהחביבות והאדיבות של בני העם הקוריאני שהפכו את שהותנו במדינה לחוויה. רק שאלה אחת נותרה עבורנו בלתי פתורה – מדוע כה מעט תיירים פוקדים את המדינה?

 

 כמה קישורים מועילים לקראת טיול בדרום קוריאה:

מסלולי טיול בדרום קוריאה ב turipo.com 

הקוריאנים – קוריאה המדריך השלם

 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “טיול בדרום קוריאה – לא רק יונדאי וסמסונג

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.