במסגרת טיול ארוך שקיימנו במזרח הרחוק במהלך קיץ – סתיו 2004, הגענו לסין למשך כחודש וחצי.

התחלנו את הטיול במעבר הגבול קאו לאק בין וייטנאם לסין (לאחר טיול של חודש בוייטנאם) ומשם התחלנו בטיול בן חודש וחצי שעבר בין האתרים הבאים: קונמינג (Kunming), צ'אנגדו (Chengdu), שמורת ג'יוזאיגו בשולי רמת טיבט, הבודהא הגדול בלשאן(Leshan) , שיאן (Xian), ווהאן (Wuhan), סכר שלושת הערוצים בייצ'אנג (Yichang), האנגזו (Hangzhou), ההר הצהוב,  שנגחאי (Shanghai), טיול יום משנגחאי לסוז'ואו (Suzhou) ולעיר התעלות ג'וּ-גְ'יָה-גְ'יָאוֹ שבפאתי שנגחאי ומכאן המשכנו בטיול שלנו בטיסה משנגחאי לטיול של חמישה שבועות בדרום קוריאה.

להלן פירוט מסלול הטיול שערכנו בסין:

1. קונמינג – בירת חבל יונאן

הגענו לקונמינג לאחר נסיעה ממעבר הגבול לאו קאי בין וייטנאם לסין. מעבר הגבול היה ריק למדי והיו בו בעיקר וייטנאמים שחצו את הגבול לסין כנראה לצורך עבודה יומיומית ותוך מספר דקות חצינו אתת דלפקי ההגירה משני צדי הגבול ונכנסנו לעיירה שבצדו הסיני של הגבול. התייר היחיד שחצה את הגבול יחד אתנו היה תייר יפני בשם יוסקו. בחור זה הציל אותנו מלהיתקע בלילה בעיירה ללא מזומנים שכן בשעה בה הגענו בנק אוף ציינה שהיה הבנק היחיד בו ניתן היה להחליף כסף וייטנאמי היה סגור והיה לנו מזל גדול שיכולנו להלוות מיוסקו שהיה בחור חביב מאד, מספר יואנים עבור כרטיסי הנסיעה לקונמינג. לאחר מעט המתנה בתחנת האוטובוס המקומית הקטנה יצאנו לדרך היפה שארכה כעשר שעות נסיעה, בין טרסות של שדות אורז, בני מיעוטים סיניים שהיו לבושים בביגוד מסורתי ותוך כדי צפייה בהרבה סרטים סינים בטלויזיה שהיתה באוטובוס. כשהגענו בשעת ערב מאוחרת לקונמינג לקחנו ביחד עם יוסקו מונית למלון בו כבר ישנו בביקור קודם שלנו בסין ארבע שנים קודם לכן ובהמשך לאותו יום ארוך יצאנו יחד עם יוסקו וחברתו היפנית שחיכתה לו בקונמינג למסעדה מקומית  – מאמה פו, שאכלנו בה כמה פעמים לפני ארבע שנים והיתה זכורה לנו לטובה. מעבר לחברה הנעימה של זוג היפנים נהנינו לחזור למסעדה מצויינת זו שבה ניתן למצוא אוכל מקומי זול בסגנון הייחודי לבני המיעוטים שבקונמינג עם שירות נעים מאד של אותה בחורה ששירתה אותנו במסעדה ארבע שנים קודם לכן.

למחרת טיילנו בעיר והתרשמנו כי קונמינג התפתחה מאד מאז שביקרנו בה: נוספו מרכזי קניות רבים, ברחוב בו נמצא המלון נפתחו חנויות ספורט רבות ובתים רבים נהרסו ובמקומם נבנו מבנים חדישים. כמו כן בקרבת המלון  נפתחו בתי קפה ומסעדות חדשות. מעבר לכך שמנו לב כי בארבע שנים שעברו מאז ביקורנו הקודם ירד מספר רוכבי האופניים ועלה משמעותית מספר כלי הרכב הממונעים, ביטוי לעלייה בהכנסה וברמת החיים. סך הכל שהינו בקונמינג חמישה ימים שבמהלכם הסתובבנו הרבה בין החנויות והקניונים החדשים שנפתחו בעיר, קנינו דיסקים במחירים זולים ביותר – דולר, תה מסוגים שונים, הרבה בגדים ומזכרות והכל במחירים מאד זולים, ביקרנו בשוק הפרחים הססגוני ובפארק רנמין (פארק העם בסינית) הצטרפנו להתכנסות של כמה עשרות סינים ששרו שירי אופרה סיניים.

באחד הימים , יצאנו יחד עם טל, בחור ישראלי שפגשנו לטיול במתחם הגבעות המערביות של קונמינג. תחילה הגענו לאגם דיאן ושוטטנו בפארק היפה. לאחר מכן שטנו בסירה לעבר הרכבל שעמו עלינו להר. ההר כולל מתחם של מערות המשמשות כמקדשים טאואיסטים והנוף הנשקף מלמעלה מאד מרשים.  טיפסנו לא מעט מדרגות בין המקדשים ושמחנו שבסיום הביקור התברר שיש אוטובוס שנוסע לעיר ואנחנו לא צריכים לרדת ברגל את ההר, במיוחד לאור העובדה שכבר היתה זו שעת אחר הצהריים. למחרת, לאחר שלא הצלחנו להשיג כרטיס רכבת לצ'נאגדו לקחנו יום מנוחה ולמחרת טסנו לצ'נגדו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לחץ כאן להזמנת מלונות בקונמינג

2. צ'אנגדו – בירת חבל סצ'ואן

בעקבות איחור בטיסה נחתנו בצ'נגדו בשעה שתיים בלילה ובאמצעות מונית הגענו למלון Hollys Hostel, מלון נחמד מאד במרכז העיר. סמוך מאד למלון ביקרנו באחד המקדשים היפים שראינו בסין – מקדש Wu hu chi (מקדש המרקיז הו).  במרחק הליכה מהמלון הגענו לכיכר העיר שבמרכזה עומד פסל הענק של מאו מניף את ידו כשמסביבו קניונים חדשים ורשתות של מקדונלד ו – KFC, סמל למהפך שעברה סין ממהפכת התרבות האכזרית שהוביל מאו בשנות השישים ועד לחדירת המערב והכלכלה החופשית לסין.  לאחר ביקור בכמה מהקניונים  ביקרנו ברחובות הקטנים שהיו בקרבת המלון שהיה למעשה רובע טיבטי בו היו מספר חנויות טיבטיות שמכרו מזכרות ותשמישי קדושה טיבטיים וכן מסעדה מעולה בה אכלנו. בערב צפינו במופע תרבות שנועד לתיירים אשר הכיל קטעים שונים מהתרבות הסינית: מוסיקה, תיאטרון בובות, תיאטרון צללים, אופרה ומופע אש. אחת מגולות הכותרת של הביקור בצ'נגדו ובכלל בסין היה הביקור במרכז לחקר הפנדות. המתחם גדול מאד, טובל בירק ולצדן אגם גדול וכולל אפשרות לצפות מקרוב בפנדות הגדולות והאדומות שנמצאות בסכנת הכחדה ואף הפכו לסמל המאבק  הבינלאומי לשימור בעלי החיים בסכנת הכחדה. הביקור כולל סרטון  המציג את שלבי התפתחות הפנדות ופעילות השימור שלהן במרכז הרבייה. מכאן המשכנו למקדש וונזו, מקדש בודהיסטי מרשים מאד הכולל פגודה מרשימה, בית תה גדול וכן מסעדה צמחונית מצויינת עם תבשילים חריפים כמובן בנוסח סצ'ואן שהיתה עמוסה ועל כן צרף אותנו המלצר לזוג מערבי ואשה סינית שישבו באותו השולחן. הסתבר שהזוג היו שני ישראלים מירושלים. סעדנו יחד, החלפנו חוויות ובתום הארוחה הסתובבנו במקדש. מכאן המשכנו באוטובוס לפארק רנמין (פארק העם)  כדי לשתות את תה אחר הצהריים יחד עם סינים רבים שגדשו את בית התה וביניהם הסתובבו מלצרים שמילאו כל הזמן את הכוסות במים חמים וכן אנשים שהציעו ליושבים מסאג' לראש וניקוי אוזניים.

לחץ כאן להזמנת בתי מלון בצ'אנגדו

3.שמורת ג'וזאיגו 

מצ'אנגדו יצאנו לנסיעה ארוכה בת 10 שעות לעבר שולי רמת טיבט, לשמורת מפלי ג'יוזאיגו. בדרך הארוכה התיידדנו עם זוג ישראלים אור ודורית וכריס, בחור אנגלי, סטודנט לגאוגרפיה וארכאולוגיה. לאורך הנסיעה אי אפשר היה שלא לשים לב לבנייה רבה לאורך הדרך כולל גשרי ענק. ככל שהתקרבנו אזור הבחנו בצד הדרך היאקים לבנים, גמל עם שתי דבשות, כפרים טיבטים מעוטרים בססגוניות, מדי פעם ניתן היה להבחין בגומפות ודגלי תפילה טיבטיים, נוף מאד מרשים. התמקמנו במלון סמוך מאד לשמורה ובערב יצאנו יחד עם החברים שהכרנו בנסיעה למסעדה מקומית. בבוקר יצאנו מוקדם יחסית לתוך השמורה, עלינו על האוטובוס של השמורה ונסענו כ 18 קילומטרים עד לקצה השמורה והתחלנו ללכת. השמורה הזכירה לנו את שמורת פליטיבצה בקרואטיה בה ביקרנו שנתיים קודם לכן אבל היתה גדולה יותר. ככל שהלכנו התלהבנו יותר ויותר מהמפלים המרהיבים, אגמי הטורקיז הצלולים, הנוף האלפיני והכפרים הטיבטיים הציוריים. היה זה ללא ספק אחד משיאי הטיול הארוך שלנו. כבר למחרת חזרנו בנסיעה ארוכה  לצ'אנגדו באוטובוס מעט מיושן אבל עם נהג שנסע כמו מטורף בסיבובים ובפיתולים. בשלב מסויים אף נכנסנו לתוך נחיל דבורים אדיר כמותו לא ראינו מימינו וחלק מהדבורים חדרו לאוטובוס. בסופו של דבר נגמרה הנסיעה הארוכה והגענו חזרה לצ'נגדו.

4.לשאן – פסל הבודהה הענק

לאחר שחזרנו לצ'נגדו מהביקור בשמורת ג'וזאיגו, יצאנו ליום טיול אותו הזמנו מהמלון. מכיוון שלא היו הרבה הזמנות, יצאנו לטיול נילי, אני ועוד בחור אנגלי נחמד כשאנחנו נוסעים ברכב יפני חדיש עם נהג סיני נחמד שכל הדרך ללשאן דאג להנעים את זמננו עם שירי אלטון ג'ון.

הסיור כולל הליכה לא מעטה אל פסל בודהה הענק של לֶשָׁאן החצוב על מצוק בסלע הגדול מסוגו בעולם. הוא הוכרז אתר מורשת עולמית, ביחד עם כל האזור שבו הוא נמצא. הקמת הפסל ארכה 90 שנה, החל משנת 713 לספירה. גובהו של בודהה המפוסל 71 מטרים וכתפיו הם ברוחב של 28 מטרים! המדהים הוא שהנזיר שהחל את תכנון ובניית הפסל שאף להשקיט את הנהרות הגועשים שבאזור – הנהרות מינג'יאנג, דאדו וצ'ינגיי. בסיום הבניה הסתבר שצדק – הכמות העצומה של הסלעים שהובאו להקמת הפסל ובסיסו אכן השקיטו את זעף הנהרות. כדי לראות את הפסל הענק בצורה הטובה ביותר עשינו שיט על הנהר, בחלק מהמסלול התיירותי במקום.

5. שיאן – חיילי הטרה קוטה ועיר עתיקה

שיאן היא אחת מערי הבירה העתיקות של סין בה נתגלה במאוזוליאום של צ'ין שה חואה, הקיסר הראשון של סין, המראה המרהיב והמיוחד במינו של יותר מ 7000 פסלי הטרה קוטה של צבא הקיסר, חיילים בגודל טבעי, ערוכים לקרב עם שריוניהם, סוסיהם וכלי נשקם אשר נקברו יחד עם הקיסר בשנת 210 לפנה"ס. ביקור במתחם חיילי הטרה קוטה היה הסיבה המרכזית שהגענו אל העיר בנסיעה מייגעת בת 22 שעות ברכבת מצ'נגדו אולם מעבר לחיילי הטרה קוטה שנמצאים מחוץ לעיר, העיר עצמה נעימה מאד וכוללת חומות מרשימות שמקיפות את העיר העתיקה, פגודות ומקדשים ובראשם פגודת האווז הגדולה, מוזיאון ארכיאולוגי עשיר ומרתק, רובע מוסלמי עם שוק תוסס וססגוני ורחובות סואנים עם בתי קפה ומסעדות מצויינות.

7. ווהאן

הגענו לווהאן (Wuhan) אחת הערים המרכזיות בסין בטיסה משיאן  במטרה לבקר בסכר שלושת הנקיקים שנמצא במרחק נסיעה מהעיר. נחתנו בשדה התעופה החדיש של העיר ונסענו למרכז העיר הענקית שחוברה לה יחדיו בשנת 1927 משלוש ערים ווצ'אנג, הנקו והניאנג וכיום היא משמשת כמרכז פוליטי, כלכלי ותעשייתי גדול. אין בעיר אטרקציה מיוחדת למעט נהר היאנגצה הענק החוצה את העיר אבל שהינו בה מספר ימים, ללא כל מפגש עם תיירים ונהננו מביקור בעיר שהיתה בעיצומו תנופת בנייה, במרכזי קניות חדישים, בחנויות מוסיקה, בבתי קפה ומסעדות טובות וכן במועדון בדמינגטון בו שיחקנו מספר פעמים במשך הביקור שלנו בעיר. הקושי היחיד בו נתקלנו היה משיכת כסף. כל הכספומטים היו בשפה הסינית והיה קשה מאד למשוך בהם כספים מבלי שהכרטיס יבלע בשל טעות בזיהוי המסך המתאים. מעבר לכך הסתבר כי בכרטיס ויזה בינלאומי ניתן היה למשוך רק בבנק אוף צ'יינה. לאחר שמשכנו כסף במלון סופיטל שהיה סמוך לבית המלון בו ישנו נשמנו לרווחה ויכולנו להמשיך בטיול ולהגיע בנסיעה של כמה שעות מווהאן לסכר שלושת הערוצים שהיה באותה עת בשלבי בנייה אחרונים.

6. ייצ'אנג – סכר שלושת הערוצים על נהר היאנגצה

סכר שלושת הערוצים נמצא בסמוך לעיר ייצ'אנג (Ychang) מרחק של שלוש וחצי שעות נסיעה באוטובוס מווהאן.  נסיעה קצרה באוטובוס מקומי מייצאנג הביאה אותנו לאתר הבנייה של הסכר ההידרואלקטרי הגדול בעולם שהוא גם מתקן ייצור החשמל הגדול בעולם. למרות המחאות הרבות, למעלה ממיליון איש פונו מ 1500 ערים, עיירות וכפרים ששכנו בשטח שהוצף על ידי האגם הגדול שמאחורי הסכר שנועד לפתח את הכלכלה באזור מעלה נהר היאנגצה. הגענו למתחם האדיר של הסכר ויכולנו להתרשם ממפעל הבנייה האדיר שהיה באותה עת לקראת סיום העבודות. מכאן חזרנו לבילוי קצר בייצ'אנג וחזרנו לווהאן.

7. האנגזו – "גן עדן עלי אדמות"

נסיעה ארוכה בסליפר בס הובילה אותנו לאחר 11 שעות נסיעה ארוכות מווהאן להאנגזו (Hangzhou). הסליפר בס הוא פיתוח סיני של אוטובוס הכולל מיטות קומותיים המאפשרות לינה נוחה במשך הנסיעות הארוכות בסין, בעיקר בנסיעות הלילה הארוכות.

האנגזו, היתה אחת הערים הנעימות ביותר לביקור, מהערים העתיקות ביותר בסין, עיר אשר עליה אמר הנוסע מרקו פולו כי אם יש גן עדן הוא נמצא בהאנגזו. ישנו באכסניית הנוער המצויינת ליד האגם המערבי (Xi Hu) היפהפה שעליו שטנו והלכנו לאורכו, לצד עצי הערבה הבוכיה, פגודות וגשרים היתה בלתי נשכחת. בלילה צפינו במופע מים ואורות צבעוניים מתוך האגם. לצד האגם ביקרנו במספר אטרקציות נוספות: מקדש לינגין הגדול והמרשים,  מקדש פיי לה פנג (Feo Lai Feng) המרשים מאד הכולל דמויות גדולות של בודהא החקוקות בסלע, מוזיאון המשי הלאומי של סין (China National Silk Museum) בו צפינו מקרוב אחר תהליך יצירת בד המשי החל מגידול תולעי המשי ועד לטוויה העדינה של אריג המשי מחוט המשי הדק שנפרם מגולם תולעת המשי. בנוסף ביקרנו ברחוב הקניות ההיסטורי צ’ינגפאנג (Qinghefang Historic Street) בו שפע של חנויות שחלקם שוכנים במבנים עתיקים מתקופת מינג ולצדם שפע של מסעדות ודוכני מזון. בזמן שהיינו בעיר חגגנו את ראש השנה על שפת האגם המערבי עם רימון ותפוח ודבש שקנינו בסופר מרקט מקומי. לאחר שמיצינו את הביקור בהונגזו איפסנו את אחד התרמילים באכסניית הנוער ויצאנו עם משקל קל יותר ליומיים טיול בהר הצהוב, מרחק מספר שעות נסיעה מהאנגזו.

7. ההר הצהוב

להר הצהוב (Huángshān) הגענו  לטיול בן שלושה ימים מהאנגזו. אזור ההר הצהוב נחשב לאחד האזורים ההרריים היפים ביותר בסין ובדומה לגווילין הוא היווה מקור השראה לציורים הסיניים הקלאסיים שתיארו את ההרים הטובלים בתוך הערפל ועצי האורן הציוריים שמבצבצים מבעד לעננים. אזור ההר הצהוב הוכרז כבר בשנת 1990 כאתר מורשת עולמית בשל הנוף הייחודי של אזור מרהיב זה. לאחר נסיעה של ארבע שעות באוטובוס שעות מהאנגזו הגענו בשעות אחר הצהריים לעיירה טונשי (Tunxi) הממוקמת ממש לרגלי ההר. לאחר שהתמקמנו במלון מטיילים נחמד אך בסיסי למדי הסתובבנו מעט בעיירה השוכנת משני צדיו של נהר ומאופיינת בבתים עתיקים בעלי ארכיטקטורה מסורתיים. העיירה משמשת כמרכז לתעשיית הדיו המסורתית ובחנויות נמכרים לא מעט הדפסים יפים לצד מזכרות נוספות ומעט מסעדות מקומיות קטנות. כאשר חזרנו למלון, כבר היה קריר אבל למרות זאת מעין לא רצה לוותר על אחת האטרקציות הנחמדות של המלון. בחצר המלון, מתחת לכיפת השמים היו מספר מקלחונים מכוסים בשרכים, חוויה מיוחדת. למחרת קמנו מוקדם כדי לנצל היטב את היום. ראשית הגענו לאחד משלושת הרכבלים שעולים אל ההר, רכבל שנחשב לרכבל הארוך בעולם (105 יואן לאדם). מרגע שהגענו לפסגת ההר הלכנו כשלוש שעות על ההר, במסלול הליכה שכולל מדרגות רבות עם נקודות תצפית יפות. חלק גדול מהמסלול הוא מעל גובה של 1500 מטרים וכל קטעי הליכה בתוך הערפל. כך הלכנו לאורך מסלול 1 שמוביל עד למלון Beihai הממוקם על ההר ליד רכבל נוסף. באמצעות רכבל זה ניתן לרדת תוך דקות מההר אבל אנחנו בחרנו לרדת את ההר ברגל, ירידה של כשבעה קילומטר במדרגות שיורדות כמעט עד לטונשי, במטרה להנות עוד קצת מהנוף. הירידה היתה ממושכת ומתישה למדי. מפעם לפעם עלו במעלה המדרגות התלולות סבלים סינים שעלו לכיוון המלון כשעל כתפיהם אסל לנשיאת ציוד ורגליהם נפוחות ממאמץ. בשעות הצהריים המאוחרות חזרנו לטונשי, שם בילינו באחת המרחצאות החמים שבעיירה מטרה לשחרר מעט את הרגליים התפוסות. למחרת חזרנו להאנגזו.  

8.שנגחאי – פנינת המזרח

לאחר נסיעה של כשעה מהאנגזו הגענו לשנגחאי. העיר הגדולה בעולם עם 24 מיליון תושבים. התמקמנו באכסניית מטיילים שהיתה באזור לא מאד אטרקטיבי בשולי המרכז אבל במהלך עשרת הימים בהם שהינו בעיר למדנו להכיר את העיר ולהנות ממנה מאד. במהלך ימים אלה שוטטנו לא מעט ברגל ברחובות הסואנים, נהננו ממראות הנוף העירוני וביקרנו באתרים המרכזיים של העיר: תצפית בשקיעה על העיר הגדולה ועל נהר החוואנגפו (פלג של היאנגצה) ממגדל הפנינה, חצינו את הנהר באמצעות רכבת תת ימית מהירה הכוללת מיצג אורקולי, הלכנו לאורך הבונד – הטיילת שלאורך הנהר, ביקרנו ברובע הסיני בגן הסיני יויואן, במוזיאון שנגחאי העצום הבנוי בצורה של כלי בישול סיני  מסורתי  – הוט פוט וביקרנו בתערוכה הגדולה שמציגה מוצגים ארכיאולוגים מהעבר הקדום של סין ועד לעת החדשה. כמו כן ביקרנו מספר פעמים ברחוב הקניות ננג'ינג שכולל מדרחוב עמוס בחנויות ובמסעדות והומה במבקרים. באחד הימים יצאנו משנגחאי ברכבת ליום טיול בסוזואו – עיר הגנים ובאוטובוס לאחת העיירות התעלות המרשימות ביותר – ג'וּ-גְ'יָה-גְ'יָאוֹ הממוקמת בפאתי שנגחאי.

9.סוג'או – עיר הגנים של מזרח סין

10. ג'וּ-גְ'יָה-גְ'יָאוֹ – תעלות וגשרים בפאתי שנגחאי

 

 קישורים לטיול בסין

Travel China – מדריך מפורט ומקיף למטייל הישראלי בסין, על ידי צוות של סינולוגים ישראלים.

CRI hebrew – מדריך סין של הרדיו הבינלאומי של סין בשפה העברית, שפע מידע למטייל ולמתעניין מנקודת מבט סינית.

סינית למטיילים – שיחון עברי – סיני למטייל הישראלי בסין

China Highlights – אתר סיני הכולל שפע של מידע על יעדי הטיול בסין. כלי מצויין לתכנון הטיול.

Turipo.com – אתר לשיתוף תכניות טיולים כולל מבחר תכניות טיולים מחוץ למסלול הטיולים השחוק.